אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> צ"מ 3807-01-16 מסעדה-בר "איולי" ואח' נ' מ. י. תחנת ירדן גליל

צ"מ 3807-01-16 מסעדה-בר "איולי" ואח' נ' מ. י. תחנת ירדן גליל

תאריך פרסום : 20/01/2016 | גרסת הדפסה
צ"מ
בית משפט השלום צפת
3807-01-16
07/01/2016
בפני השופטת:
רבקה איזנברג

- נגד -
מבקשים:
1. מסעדה-בר "איולי"
2. עידו מלכה

משיבה:
מ. י. תחנת ירדן גליל
החלטה
 

 

1.בפני בקשה מכוח סעיף 22 לחוק רישוי עסקים תשכ"ח- 1968 (להלן: "החוק"), לבטל צו סגירה שהוציא ביום 3.1.16 מפקד תחנת משטרת ירדן, כנגד עסק הידוע בשם "בר איולי" בראש פינה (להלן: "העסק" והמבקש 2 להלן: "המבקש").

צו הסגירה הוצא, לפי סעיף 23 לחוק כשהנימוק להוצאתו על פי האמור בו הינו ניהול העסק בצורה לא אחראית תוך התעלמות מופגנת ועקבית מדרישות המשטרה ואשר כבר הובילה לפגיעה פיסית וממשית בביטחון ושלום הציבור. בפרק א' לשימוע מאותו יום פורטו הממצאים אשר הובילו את המשיבה לקביעה זו ביניהם: ביום 31.12.15 נמצאו בעסק קטינים שתויים. נמצאה קטינה אשר צרכה אלכוהול בעסק ולא נתבקשה להציג תעודה מזהה בכניסה או בעת רכישת האלכוהול. כמו כן היה דוחק רב של אנשים שהיווה סכנה לשלום וביטחון הציבור כשהייתה רק יציאת חירום אחת תקינה חלקית. בנוסף אחד מבעלי העסק הגיע מבושם התעלם וצחק מהתראות המשטרה לעניין הדוחק. האבטחה הייתה לקויה-המאבטחים היו בתוך העסק ולא בכניסה אליו ,כך שלא נעשה בידוק לנכנסים/מבלים בעסק. הודלקו זיקוקים מסוכנים במקום כאשר אין אישור כיבוי אש, אין אוורור, אין יציאות חירום פעילות ויש עומס מבלים במקום.

2.        לטענת המבקשים, כמפורט בבקשה ההחלטה לסגור את העסק ל 30 יום אינה מידתית, אינה סבירה ויכולה להביא לקריסה כלכלית ולפגיעה בעובדים ומשפחותיהם. לטענת המבקשים, הבהיר המבקש במהלך השימוע כי הוא משתף פעולה עם רכז רישוי עסקים, עונה על דרישותיו ונמצא עימו בקשר והתייעצות שוטפים. המבקש טען כי לא הייתה אינדיקציה לדוחק הנטען ע"י השוטרים והכחיש כי נדף מפיו ריח אלכוהול. כן טען המבקש כי לא קיבל התראות קודמות בעניין הדוחק במקום. גם את הימצאות המאבטחים בתוך העסק בלבד הכחיש המבקש וטען כי אחד המאבטחים היה בכניסה לעסק. המבקש טען כי המשטרה לא בדקה טענתו זו באמצעות בדיקת מצלמות האבטחה שנלקחו מהעסק. עוד הוסיף המבקש כי מדובר בקטינה אחת בלבד ולא בקטינים רבים ואשר נמצאה מחוץ לעסק וכי לא הוא אשר מזג לה את המשקה האלכוהולי וגבה כסף בעדו. עוד טען המבקש כי אירוע תקיפת השוטרים שנטען, כלל לא התרחש בעסק.

3.בתאריך 7.1.16 התקיים בפני דיון במעמד הצדדים.

המבקשים חזרו על טענותיהם (אינני מוצאת לפרט בשנית טענות שכבר אוזכרו לעיל)והוסיפו בין היתר, כי מדובר במסעדה ולא בבר, שרק פעמיים בשבוע הופכת פעילותה לקיצבית יותר וללא רחבת ריקודים. לטענת המבקשים הכניסה למקום מותנית בבידוק ובחינת תעודת זהות. לעניין הרעש נטען כי המדובר בטענות שהועלו בעבר וכבר תוקנו. המבקשים הציגו אישורים זמניים ממשרד הבריאות וכיבוי אש (על פיו נדרשו עוד שתי דרישות),אף שהודו כי אין לעסק רישיון עסק. הנאשמים טענו לגבי שימוע קודם שנערך למבקשים ביחס למסיבה שתוכננה והוסיפו כי גם ביחס לשימוע שנערך בעבר ביחס לקטטה, נהגו כשורה. המבקשים הוסיפו כי במועד הרלוונטי ביקר רכז הרישוי (להלן: "זעפרני"),במקום בשעה 22:30 והדבר היחיד שציין היה הזזת שולחן שחסם דלת כניסה ללא אזכור לדוחק. המבקשים הכחישו את הדוחק וצירפו אישור של יועץ בטיחות לעניין כמות האנשים המותרת ביחס לשטח המקום.

המבקשים חזרו על הכחשתם לעניין המאבטחים וציינו כי היו במקום 4 מאבטחים, כי הקטינה נמצאה מחוץ לעסק והעלו תהיות לגבי אופן חקירתה. לעניין הזיקוקים נטען כי מדובר בזיקוקים קרים שלא היוו סכנה. המבקשים טענו כי בפק"מ אבטחה קודמים לא עלו הטענות החדשות והמדובר בניסיון להכשיל את בעלי העסק.

4.המשיבה הפנתה בתגובתה למהות ההליך המנהלי שבפני. לגופם של דברים, המשיבה הגישה התייחסות כיבוי אש לעניין הזיקוקים, מזכרים המתייחסים לממצאים שעלו מצפיה במצלמות האבטחה, עדויות שנגבו מהקטינה, מבת דודתה שהייתה עימה ומסיירת הורים. כן הפנתה המשיבה להסכמה שהושגה בעבר עם המבקש במסגרת הליך שהתנהל לצו הפסקה שיפוטי, על פיה הוסכם כי העסק לא ייפתח ללא רישיון עסק או היתר זמני. כן הוגשו דוחות לעניין הטענה ביחס לרעש, שימועים קודמים שנערכו למבקשים וכן הוצגו תמונות בהן נראים פרסומים של העסק מהן ניתן לעמוד על אופיו והפעילות המתבצעת בו. עוד הפנתה המשיבה לכך שהבקשה לרישיון עסק (גם אם טרם ניתן) התייחסה לפריט 4.02 בלבד כך שלא הומצאו מלוא הפרטים ולא נדרשו כל דרישות הרישוי כפי שראוי היה ביחס לעסק המבקש רישוי ע"פ פריט 4.8 או 7.7 ו' לחוק. מר זעפרני הוסיף לעניין הדוחק כי במועד הרלוונטי ירד גשם ולכן לא היו בליינים בחוץ אלא רק בתוך העסק עצמו.

דיון:

5.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים וכן במסמכים שהוגשו בפני, שוכנעתי כי יש לדחות את הבקשה. סמכותו של קצין משטרה להוצאת צו זה, היא סמכות מנהלית. בית המשפט אינו שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הרשות, אלא רק בוחן את סבירותו. לא מצאתי, כי שיקול הדעת שהופעל להוצאת הצו היה פגום.

כידוע, לצורך קבלת החלטה מנהלית, לא נדרש קיומן של ראיות לכאורה ברמה הנדרשת בהליך פלילי והתשתית אשר הוצגה בפני מאפשרת קביעה כי אכן התקיימו התנאים בסעיף 23(א) לחוק דהיינו שמדובר בחצרים בהם עוסקים במכירת משקאות משכרים והצו דרוש לשמירת שלום הציבור.

6.מהחומר שהוצג בפני, לרבות עדותן של הקטינה ובת דודתה מש/4 עולה במפורש כי למרות שמדובר בקטינה כבת 17,היא רכשה בעסק אלכוהול, שתתה 2 כוסות אלכוהול בתוך העסק וכי נכנסה ללא כל בידוק וללא שנדרשה להציג תעודת זהות. ראה גם מזכר מש/2. כן נמצא בעדותן תמיכה בטענה לעניין ההתרחשות עם אותו גבר שניסה להחזיר את הקטינה לעסק וליצור עימה מגע גופני. אין ספק כי מכירת אלכוהול לקטין יוצרת מסוכנות רבה וכבר נקבע בדין כי יש לנקוט בצעדים ראויים בצידם הרתעה למניעת מכירת אלכוהול לקטינים.

מהחומר שבפני –עדות הקטינה, עולה כי יש תמיכה גם לטענת המשיבה כי תקיפת השוטר בהמשך קשורה לבליין שיצא מן העסק וניסה ליצור קשר גופני עם הקטינה שהייתה כאמור קודם בעסק. הקטינה העידה כי אותו גבר התעמת עם השוטרים והרביץ: "אולי לשוטר אני לא בטוחה".

גם מהשימוע שהתקיים ביום 13.12.15 עולה כי ביום 10.12.15 כבר הייתה קטטה קודמת במקום והובהר כי הנושא בחקירה. המבקש הכחיש קיומה של קטטה וטען כי היה מדובר בויכוח בלבד וללא פצועים. יחד עם זאת מסתבר כי אחד מבעלי המקום היה שותף לאותו ויכוח והמבקשים לא טרחו לצרף תצהיר מטעמו, אשר יסתור את הטענה כפי שהועלתה בשימוע הקודם כי אין המדובר בויכוח אלא בקטטה שגרמה אף לפציעות פיסיות של 3 אנשים.לפיכך אין המדובר לכאורה בקטטה ראשונה שארעה במקום והמבקש כבר הוזהר בעבר בעניין.

גם לעניין הימצאות הזיקוקין במקום שוכנעתי כי יש בכך להעיד על התנהלות שסיכנה את שלום הציבור. גם המבקשים לא חלקו על כך שבתוך עסק הודלקו זיקוקים. אל מול טענתו של ב"כ המבקשים כי מדובר בזיקוקים קרים שלא מהווים סכנה-טענה שהועלתה על דרך הסתם ללא כל אסמכתא לרכישת זיקוקים מהסוג הנטען, צירוף חוות דעת בעניינם וכיוב', עולה ממש/1 כי ע"פ דעת כיבוי אש הרי שמעיון בסרטו בו נראה הזיקוק, מדובר בזיקוק שאינו מתאים לשימוש בתוך מבנה. במסמך זה הובהר כי שירותי הכבאות אינם מאשרים שימוש בכל אמצעי פירוטכניקה מכל סוג שהוא במקומות המוגדרים להתקהלות לרבות בבארים ודיסקוטקים.

אין ספק כי נוכח האמור ומלא הוצגה בפני כל אסמכתא על פיה אוכל לקבוע כי אין המדובר בזיקוקים מסוג מיוחד אשר למרות האמור, ניתן היה להדליקם בתוך העסק, הרי שהדלקתם יצרה סכנה לשלום הציבור.

גם לעניין הנימוק של אבטחה לקויה מצאתי כי די במה שהוצג בפני על מנת שלא תקום עילה להתערבות בשיקול הדעת המנהלי שהפעילה המשיבה. מעדותה של הקטינה ובת דודתה עולה כאמור כי כלל לא נבדקו בכניסה, עדות זו אינה עלה בקנה אחד עם טענת המבקשים כי בניגוד לגרסת המשיבה, כן נמצא מאבטח בכניסה. יצוין כי המשיבה לא טענה כי לא היו במקום מס' מאבטחים כנטען ע"י המבקשים, אלא רק כי המאבטחים נמצאו בתוך העסק ולא בכניסה, כך שלא נערך בידוק לנכנסים. אל מול עדות הקטינה המונחת בפני לא טרחו המבקשים לצרף תצהיר מטעם מי מאותם 4 מאבטחים שהיו במקום ואשר היו יכולים לתמוך בטענת המבקש כי כן עמדו בכניסה, כן ביצעו בידוק, לרבות של תעודות זהות. אי קיום בידוק בכניסה ואי בדיקת תעודות זהות באופן שיבטיח כי קטינים לא נכנסים ורוכשים משקאות משכרים מהווה בבירור סכנה לשלום הציבור.

7.די היה באמור על מנת שאקבע כי לא ניתן לקבוע שהחלטת המשיבה אינה סבירה. יחד עם זאת אוסיף כי גם לעניין הדוחק שהיה במקום לא מצאתי די באישור מב/2 על מנת לקבוע שנסתרה טענת המשיבה לצפיפות שהייתה במקום. מדברי ב"כ המבקשים בשימוע עולה כי המבקשים מודים שבמקום היו כ 150 אנשים. טענת זעפרני כי כל האנשים היו בתוך העסק מאחר שבאותו לילה ירד גשם, לא נסתרה ולפיכך גם ע"פ מב/2 עולה כי הכמות שהייתה עולה על הכמות האפשרית בתוך העסק (141 אנשים לפי מב/2 שהרי אותם 150 בליינים לא נמצאים באזור המטבח, מחסן ואזור הגשה שם נמצאים העובדים, אלא באיזור הישיבה).

8.עוד אוסיף כי אין חולק שלעסק עדיין אין רישיון. לעניין ניהול העסק ללא רישיון, אציין כי הגם שאין המדובר בעילת הצו, הרי כבר נקבע בפסיקה כי גם בעניין זה יש כדי להשפיע על שיקול הדעת של בית המשפט בבחינת בקשה מסוג זה, וראה ע"ח 51802/05/10 אשר אוזכר לעיל: "הגם ששיקול זה אינו השיקול העיקרי שעל בית המשפט לשקול בדונו בבקשה לביטול צו סגירה... הרי שיש בכוחו של שיקול זה להשליך על המכלול. בהערת אגב אציין, כי לא יעלה על הדעת שבית המשפט יתיר ניהול עסק כלשהו ללא רישיון, גם אם הסיבה להוצאת צו הסגירה הייתה אחרת מהעדרו של רישיון עסק, בבחינת "הכשרת שרץ" (ב"ש 1246/09)". כן ראה התחשבות בית המשפט בשיקול של העדר רישיון עסק (אף שהצו לא הוצא מטעם זה): ב"ש (מחוזי חיפה) 1030/06 בתיק עיקרי ע"פ 515/06 צ'יקן דילבגריל בע"מ ואח' נ. מדינת ישראל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ