אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> צ.י. תעשיות מזון בע"מ נ' ניר קדם

צ.י. תעשיות מזון בע"מ נ' ניר קדם

תאריך פרסום : 03/06/2010 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
170531-09
02/06/2010
בפני השופט:
יאיר דלוגין

- נגד -
התובע:
צ.י. תעשיות מזון בע"מ ע"י עו"ד שי מיטרני
הנתבע:
ניר קדם
פסק-דין

פסק דין

לפני תביעה כספית שנדונה בסדר דין מהיר, לביצוע שלש המחאות, בסכום קרן כולל של 15,436 ₪, האחת מיום 10/12/06, על סך 6,365 ₪, השנייה מיום 26/10/06, על סך 4,748 ₪ והשלישית מיום 20/10/06, על סך 4,323 ₪ ובסה"כ, נכון ליום הגשת התביעה ולאחר צירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, 20,276 ₪. מדובר בהמחאות שנמשכו על ידי חברת "פיצה סקטורי בע"מ" (להלן: "החברה"), לפקודת התובעת. הבקשה לביצוע הוגשה כנגד שלושה נתבעים, האחד, פיצה סקטורי בע"מ, השני – הנתבע שלפני, מר קדם ניר והשלישי – מר אלון רוזנפלד. החברה ומר רוזנפלד לא הגישו התנגדות לביצוע ההמחאות. עילת התביעה כנגד הנתבע הנה הינה חתימתו על כתב ערבות מיום 2/8/06, שלפיו התחייב הוא, יחד עם מר רוזנפלד, לשלם לתובעת כל סכום שהחברה תהיה חייבת לתובעת.

תמצית טיעוני ההגנה

הנתבע הגיש התנגדות לביצוע ההמחאות ובמסגרתה טען מספר טענות הגנה עיקריות כדלקמן: האחת, כי החתימה שלפי טענת התובעת הינה חתימתו בכתב הערבות, אינה חתימתו והינה למעשה זיוף. השנייה, כי הנתבע אינו הבעלים של החברה. השלישית, כי הנתבע מכר את הפיצרייה שבבעלותו (שהתנהלה בשם המסחרי "פיצה פקטורי") למר רוזנפלד והאחרון הוא הבעלים של העסק באמצעות החברה שמניותיה מוחזקות על ידו בלבד. הרביעית, כי הנתבע יידע את התובעת על מכירת העסק כאמור למר רוזנפלד. מוסיף הנתבע וטוען כי העסק נמכר ביום 30/8/06 בסכום של 97,500 ₪ ומר רוזנפלד וחב' פיצה סקטורי נותרו חייבים לו 20,00 ₪ בגין המכירה עבור שיק שחזר ואשר נועד לשלם חלק מתמורת הסכם המכר. עוד טוען הנתבע כי השיקים נשוא התביעה אינם שלו, אלא של אלון רוזנפלד אשר אף מסר אותן לתובעת.

תמצית גרסת התובעת

לפי גרסת התובעת, אשר באה לידי ביטוי בעיקר בתצהיר העדות של סוכן המכירות, מר אייל אפרים, הנתבע חתם על כתב הערבות בנוכחות הסוכן. הנתבע ניהל קודם לכן עסק ששמו פיצה פקטורי והזמין סחורה מאת התובעת. לאחר מכן, בחודש אוגוסט 2006, החל לנהל הנתבע את העסק יחד עם מר רוזנפלד, תחת האישיות המשפטית ששמה "פיצה סקטורי בע"מ" (החברה). החברה ביצעה הזמנה של גבינות עבור העסק, החל מאוגוסט 2006. את התשלום עבור הסחורה, שילמה החברה בצורה לא עקבית. לפי כרטסת הנה"ח המתנהלת אצל התובעת לגבי החברה, נותרה החב' חייבת לתובעת 21,083 ₪, נכון ליום 11/12/06. לפי גרסת הסוכן, במהלך חודש דצמבר 2006, נודע לו כי העסק נסגר. לאחר שהגיע למקום ונוכח כי כך הדבר, התקשר לנתבע 2, אשר אמר לו כי כל הציוד של העסק נגנב וכי הוא מחכה לכספי הביטוח תוך מתן הבטחה כי החוב ישולם לחברה. למרות זאת, החוב לא שולם. עוד טוען הסוכן כי השיקים נשוא התביעה נמסרו לו באופן אישי במוסך בכפר קאסם וכי הנתבע חתם על השיקים בפניו. עוד נטען כי את מר רוזנפלד ראה הסוכן פעם אחת בלבד, בעת החתימה על כתב הערבות וכי הנתבע הציג את מר רוזנפלד כשותפו לעסק החדש, תחת השם "פיצה סקטורי".

דיון

היום שמעתי את עדותו של סוכן המכירות מטעם התובעת מר אייל אפרים. כמו כן, שמעתי את עדותו של מר קוז'יקרו, אשר הוזמן לעדות על ידי התובעת ואשר שימש בזמנים הרלבנטיים לתביעה כסוכן מכירות של חברת "פיצה רומא", אשר לפי הטענה סיפקה אף היא סחורה לנתבע. כמו כן, שמעתי את עדותו של הנתבע.

כתב הערבות

השאלה העיקרית שיש לתת לה תשובה הינה האם הנתבע חתם על כתב הערבות אם לאו. הנתבע לא העלה טענות כנגד גובה החוב, אלא הנתבע מתנער למעשה מחובתו הנטענת, לשלם את סכומי השיקים שפיצה סקטורי בע"מ משכה לטובת התובעת ואשר לא שולמו, בטענה כי הוא לא היה בעלים של פיצה סקטורי ולא היה קשור לה כלל ואף לא חתם על כתב הערבות.

משמעות הדבר, כי אם ייקבע על ידי כממצא עובדתי, שהנתבע חתם על כתב הערבות, כי אז לא תהיה קיימת משמעות ממשית לשאלת הקשר שבין הנתבע ולבין פיצה סקטורי בע"מ, שהרי אין כל צורך כי מי שחותם על ערבות, יהיה קשור לנערב, על דרך של בעלות או שותפות וכו'. כתב הערבות מתייחס לחובות של פיצה סקטורי בע"מ ועל כך אין מחלוקת. לפיכך, די בחתימתו של הנתבע על כתב הערבות, ככל שכך יקבע, כדי לחייב אותו לשלם את ההמחאות.

הנטל להוכיח כי הנתבע הוא זה אשר חתם על ההמחאות, חל על התובעת (ראה בספרו של י' זוסמן, "דיני שטרות", מהדורה שישית, בעמוד 337 וכן בספר "דיני שטרות בפסיקת בתי המשפט", של המחברים עו"ד ד. תמיר ועו"ד י. יערי, בעמ' 276). התובעת לא הגישה אומנם חוו"ד גרפולוגית, אולם הביאה לעדות את מי שטוען כי החתים את הנתבע על כתב הערבות והיה נוכח בעת החתימה, הסוכן מר איל אפרים.

עדותו של מר אפרים הייתה אמינה עליי. הגרסה שלו בתצהיר לא נסתרה באופן ממשי. שמו וחתימתו מופיעים על כתב הערבות ליד המילים "עד לחתימות", כאשר מעל כיתוב זה מופיעים השמות והחתימות של הנתבע ושל מר רוזנפלד אלון, כאשר הנתבע רשום ראשון. די לי באמון שאני רוכש לעדותו של מר אפרים בנקודה זו, כדי להגיע למסקנה שהנתבע חתם על כתב הערבות, גם אם אין לפני חוו"ד גרפולוגית מטעם מי מהצדדים או מטעם ביהמ"ש. ביהמ"ש רשאי לקבוע ממצא בדבר חתימה על מסמך, ללא צורך בעדות של גרפולוג, ככל שקיימות ראיות מספיקות כדי להגיע למסקנה זו (ראה בעניין זה ע.א. 2032/06 אמנון האגלי נ' עזבון המנוח סלמן יוסף זיאן, פורסם בנבו).

למעלה מן הדרוש, אציין כי קיימות ראיות נוספות ונימוקים נוספים שמחזקים את המסקנה שאליה הגעתי בדבר ההסתברות הגבוהה יותר כי הנתבע חתם על כתב הערבות מאשר כי לא חתם עליה.

כך למשל, הנתבע, למרות שהיה מודע לעדותו של הסוכן, בחר שלא לזמן לעדות מטעמו לצורך תמיכה בגרסתו, את מר אלון רוזנפלד. אין ספק כי מדובר בעד שמתבקש היה כי יעיד בפני ביהמ"ש לצורך תמיכה בגרסתו של הנתבע וכדי לאשר שאכן כתב הערבות לא נחתם על ידי הנתבע וכדי לאשר את גרסת הנתבע כי לא היה לו, כביכול, כל קשר לפיצה סקטורי בע"מ, אשר רכשה באמצעות מר רוזנפלד בלבד, הבעלים היחיד שלה, את העסק מאת הנתבע.

הנתבע נחקר בעניין זה וטען כי לא הוא זה אשר היה צריך להזמין את מר רוזנפלד לעדות וכי מכל מקום, הוא אינו מבין בעניינים שכאלה. ההתרשמות שלי הינה כי בנקודה זו מדובר בהיתממות מצד הנתבע. התרשמתי כי למרות העדר השכלה משפטית של הנתבע ולמרות שהוא ייצג את עצמו במהלך המשפט, הנתבע ידע היטב אלו טענות מועלות כנגדו וידע גם מה עליו להשיב כנגד טענות אלה. האופן שבו ניהל הנתבע את הגנתו, בהתחשב בכך שאינו משפטן, מעיד על התמצאות מעל הממוצע של הנתבע ברזי ההליך המשפטי. לפיכך, יש להגיע למסקנה כי הנתבע לא סיפק כל הסבר מניח את הדעת מדוע הוא לא פעל כדי להביא את מר רוזנפלד לעדות ולכל הפחות לזמן אותו באמצעות ביהמ"ש. לפי עדותו, הוא אף היה בקשר עם מר רוזנפלד לפני כחצי שנה ומכל מקום הנתבע לא טען כי מר רוזנפלד עזב את הארץ או כי אינו ניתן לאיתור.

הנטל להביא את מר רוזנפלד לעדות, מוטל על הנתבע, שכן כל צד מחויב להביא את הראיות ואת העדים הדרושים כדי להוכיח טענות שחשובות לאותו בעל דין במשפט. התובעת הביאה מצידה את סוכן המכירות ואילו הנתבע העיד בעצמו וכן היה עליו, בנסיבות העניין, להביא את עדותו של מר רוזנפלד, שעמו ערך לפי הטענה את הסכם המכר למכירת העסק, כדי לתמוך בטענת הנתבע שלפיה העסק נמכר וכי לא היה לנתבע כל קשר לחברת פיצה סקטורי וזאת למן תחילת חודש אוגוסט 2006. משלא הובא העד האמור וללא הסבר מניח את הדעת, חלה החזקה שלפיה לו היה מובא העד לעדות, העדות הייתה פועלת לרעתו של הנתבע (ראה ראה בעניין זה ע"א 55/89 קופל בע"מ נ טלקאר חברה בע"מ מד (4) 595 (פורסם בנבו)).

עובדה נוספת שמחזקת את מסקנתי בדבר חתימת הנתבע על כתב הערבות, נוגעת לחתימות הנתבע על מסמכים נוספים שהוצגו לפניי. ב"כ התובעת התייחס לשלושה מסמכים שהוצגו כראיה במהלך המשפט ואשר אין מחלוקת, גם לפי גרסת הנתבע, כי הנתבע חתום עליהם (ת/1 – הסכם למכירת העסק מיום 30.8.06, ת/2 – כתב ערבות מיום 24/10/04 שנחתם על ידי הנתבע ושותף לשעבר שלו, משה בן ארויה וכן תצהיר ההתנגדות). מקובלת עליי טענתו של ב"כ התובעת, כי קיים שוני מהותי בין חתימות הנתבע על ת/1 וההתנגדות ולבין חתימתו על ת/2. בעוד אשר החתימות על ת/1 וההתנגדות דומות במידת מה אחת לשנייה, החתימה על כתב הערבות משנת 2004, שונה באופן מהותי מאלה.

הנתבע נחקר בעניין זה ולא סיפק לדעתי הסבר מניח את הדעת לשוני האמור בחתימות. לעובדה זו ישנה חשיבות, שכן כתב הערבות משנת 204, נחתם במועד שבו הנתבע טרם ידע כי חתימתו על כתב הערבות נשוא התביעה שלפניי (משנת 2006), שנויה במחלוקת. לעומת זאת, ההתנגדות נחתמה לאחר שהנתבע כבר ידע עובדות אלה ובהתאם לכך, יכול היה, לו רצה בכך, לשנות את חתימתו על מנת שלא תתאים לחתימות שלו מן העבר ובעיקר על מנת שלא תתאים לחתימה שלו על כתב הערבות נשוא התביעה. הוא הדין לגבי הסכם המכר, אשר גם הוא, נחתם לאחר החתימה על כתב הערבות.

הנתבע לא המציא לביהמ"ש דוגמאות חתימה שלו ממסמכים אחרים, שאינם קשורים למכירת העסק או לעניינים נשוא התביעה, וממועד שקדם לחתימה על כתב הערבות, כדי להראות לביהמ"ש שאין דמיון בין חתימתו על כתב הערבות נשוא התביעה ולבין החתימות האמיתיות שלו. הנתבע לא הגיש חוו"ד גרפולוגית, אם כי בשלב הסיכומים, ביקש להגיש חוו"ד כזו, אשר לפי טענתו נמצאת בידיו ואשר הוכנה בעקבות ייעוץ שקיבל מהמגשרת שניסתה לגשר בין הצדדים לקראת שלב ההוכחות בתיק. כעולה מן הפרוטוקול, דחיתי את הבקשה להגיש במועד כה מאוחר את חווה"ד הנטענת ומהנימוקים שציינתי שם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ