אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> צרפתי נ' קופת חולים לאומית ואח'

צרפתי נ' קופת חולים לאומית ואח'

תאריך פרסום : 09/04/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
9045-07
04/04/2013
בפני השופט:
תמר בזק-רפפורט

- נגד -
התובע:
ע.צ
הנתבע:
1. קופת חולים לאומית
2. דניאל רורמן
3. מריוס ברגר
4. בלה קיסלמן
5. דוד דרמוןנתבעים 1-5
6. הסתדרות מדיצינית הדסה
7. ירון פרינתבעים 6-7

פסק-דין

1.          ביום 31.1.07 פנתה התובעת לבית משפט זה בתביעה נזיקית בגין רשלנות רפואית. במוקד התביעה עמד גילוי מאוחר, כנטען, של גידול באזור בלוטת יותרת המוח, אשר הוסר בניתוחים שעברה התובעת ביום 14.2.00 וביום 19.6.00. התובעת, ילידת 18.4.1962, נשואה ואם לשניים, שימשה עובר לניתוחים כמזכירה ב"יד ושם" בהיקף של 75%. כיום עובדת שם התובעת כמזכירה בהיקף של 50%. לטענת המומחים מטעמה, לתובעת נכות נוירו-קוגניטיבית בשיעור של 50%, והיא סובלת מקשיים ניכרים בתפקוד בחיי היום יום.

2.          במקורה הייתה התביעה מופנית נגד קופת חולים לאומית ורופאיה (להלן - קופת חולים) וכנגד הסתדרות מדיצינית הדסה ורופאה (להלן - הדסה). ביום 8.2.12 הודיעו התובעת וקופת חולים, כי הגיעו להסדר פשרה. בעקבות זאת ביקשה הדסה להגיש הודעה לצד שלישי נגד קופת חולים. ביום 30.5.12 הודיעה התובעת, כי היא מסכימה שלא לתבוע מהדסה את חלקה של קופת חולים ברשלנות ובנזק, כך שאין צורך בהליכי ההודעה לצד שלישי. בדיון מיום 28.6.12 ניתן תוקף של החלטה להסכמה זו, תוך שהובהר, כי בפסק הדין ייקבע חלקה היחסי של הדסה אל מול קופת החולים, אף שזו אינה עוד צד להליך. בעקבות דברים אלה, התייתרה ההודעה לצד שלישי שביקשה הדסה להגיש נגד קופת חולים, ונותרה לבירור תביעת התובעת נגד הדסה, תוך קביעת חלקה היחסי של הדסה ביחס לחלקה של קופת חולים.

הראיות

3.          מטעם התובעת הוגשו תצהירה ותצהיר בעלה, מר גיל צרפתי, וכן תצהירה של הגב' לאה טייכטל, עמה עובדת התובעת ב"יד ושם"; חוות דעת רפואיות של פרופ' יעקב ורדי, מומחה בתחום הנוירולוגיה ונוירו-פסיכיאטריה, ושל ד"ר בנימין זילברמן, מומחה בתחום הנשים והמיילדות. מטעם הדסה הוגשו תצהיריהם של ד"ר אורלי שושני, של ד"ר סרגיי לוין ושל ד"ר אבי בן שושן, חוות דעת רפואית של פרופ' בליקשטיין, מומחה ברפואת יילוד וגניקולוגיה, וכן חוות דעת רפואית של פרופ' צבי רפפורט, מומחה בתחום הנוירוכירורגיה. בנוסף, ביום 13.4.08 מונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירוכירורגיה - פרופ' משה הדני, אשר נתן חוות דעת מיום 27.2.09, ואף השיב לשאלות הבהרה. העדים והמומחים נחקרו כולם בפניי, למעט פרופ' רפפורט, שלא נחקר, זאת אחר שביום 29.1.13 הודיעה הדסה, כי לנוכח חוות דעתו של פרופ' הדני והתשובות שניתנו בחקירתו הנגדית, מוותרת היא על חוות דעתו של פרופ' רפפורט.

האשפוזים הרלוונטיים בהדסה

4.          כנטען בתביעה, מגעיה של התובעת עם הדסה אירעו במספר הזדמנויות, אשר בהן התרשלה הדסה.

ביום 19.5.97 אושפזה התובעת בהדסה, בהיותה בשבוע 23 להריון, לאחר שבבדיקה שגרתית בקופת החולים, נמצא ברחמה עובר ללא דופק. בהדסה נותחה התובעת להוצאת העובר מן הרחם (להלן - האשפוז ב- 97').

ביום 24.9.98 אושפזה התובעת בהדסה בהיותה בטרימסטר שני להיריון, בשל כאב פתאומי בבטן תחתונה, שלווה בדימום וגינאלי והקאה חוזרת. אחר שאושפזה, אובחן, בבדיקת אולטרה-סאונד, היריון חוץ רחמי, בעקבותיו עברה הפלה וכריתה חלקית של החצוצרה השמאלית (להלן - האשפוז הראשון ב-98').

כעבור כשלושה שבועות, ביום 13.10.98 אושפזה שנית בהדסה בשל חולשה כללית מתגברת והרגשה כללית רעה מזה כ-5 ימים, שלוותה בהקאה חוזרת, בחילה ותיאבון ירוד מזה כיממה. בעקבות הפנייה למיון, אושפזה בהדסה בחשד לדלקת לבלב, ושוחררה ביום 15.10.98 (להלן - האשפוז השני ב-98').

בהמשך, ביום 8.2.00 הופנתה התובעת להדסה בידי קופת חולים, אחר שהתלוננה על חוסר יציבות ובלבול, שם זוהה אצלה הגידול הנדון. ביום 14.2.00 עברה התובעת ניתוח להסרתו. אחר שבחודש מאי 2000 נמצא, כי קיימת שארית של גידול הלוחצת על עצבי הראייה, עברה התובעת ביום 19.6.00 ניתוח נוסף להסרת שארית הגידול. כמו כן, בשנת 2002 ובשנת 2007 עברה הקרנות על אזור הגידול לצורך השלמת הטיפול.

5.          בסיכומיו טען ב"כ התובעת להתרשלותה של הדסה באשפוז ב-97', באשפוז הראשון ב-98' ובאשפוז השני ב-98'. למניעת ספק, לא הועלתה טענה בקשר להתרשלות באשפוזים ובטיפולים משנת 2000 ואילך. הטענה היא, בתמצית, כי בשלושת האשפוזים האמורים התגלו אצל התובעת תסמינים אשר חייבו בירור חשד לגידול במוח. בירור כזה לא נעשה בידי הדסה באותה עת, ובכך התרשלותה, לגישת התובעת.

6.          אין חולק, כי בשלושת האשפוזים האמורים, אכן לא חשדו רופאי הדסה בקיומו של גידול אצל התובעת, וממילא לא עשו בירור בעניין זה. לפיכך, השאלות הטעונות הכרעה ביחס לשאלת ההתרשלות הן, אפוא, כדלהלן: שאלה עובדתית - אלו מתסמיני הגידול הופיעו בכל אחד משלושת האשפוזים האמורים; ושאלה רפואית-נורמטיבית - אלו מתסמינים אלו, אם בכלל, חייבו בירור לשלילת חשש לגידול במוח.

התסמינים

7.          בחוות הדעת הרפואיות שמטעם התובעת נטען, כי אצל התובעת הופיעו התסמינים הבאים, אשר היו אמורים להוביל לבירור, שהיה מביא לגילוי הגידול מבעוד מועד: קשיים בפוריות; אל וסת; הפרעות ראייה; פרולקטינמיה (ראו: חוות דעתו הראשונה של פרופ' ורדי מטעם התובעת, לא נושאת תאריך, בפרט בע' 10 למטה; כן ראו את חוות דעתו של ד"ר זילברמן מטעם התובעת, המנתחת את אופן בירור אל-הוסת). יודגש, כי חוות הדעת אינן מבחינות בין הדסה לבין קופת החולים, ואינן מציינות, בוודאי לא במפורש, מי מהם הגורם לו מיוחסת רשלנות באי התייחסות לאיזה מן התסמינים הנטענים.

סקירת התקיימות התסמינים שלגביהם יוחסה התרשלות

8.          קשיים בפוריות- בעת האשפוז הראשון ב-98' נרשם בגיליונה של התובעת "מאז היריון קודם, אי פוריות... על רקע הפרעה בביוץ. טופלה באיקקלומין" (נספח ד' לתצהיר התובעת, וכן ראו רשומה 33). כלומר, עובר למועד זה חוותה התובעת אי פוריות. יצוין, כי באותה העת למעשה הייתה התובעת בהיריון, אף כי היריון מחוץ לרחם, שהתרחש בעקבות הטיפול באי הפוריות במסגרת קופת חולים.

בהקשר זה יוער, כי מדבריו של הנוירולוג מטעם התובעת, פרופ' ורדי, ניתן להבין, כי בין התסמינים הרלבנטיים מונה הוא הפלות ספונטניות חוזרות, כחלק מאי פוריות (ע' 6 למטה בחוות הדעת הראשונה). המומחה הגניקולוג מטעם התובעת, ד"ר זילברמן, לא מנה הפלות כחלק מהתסמינים הנוגעים לאי פוריות, או כחלק מהתסמינים שדרשו בירור חשד לגידול במוח. פרופ' ורדי אישר בחקירתו, כי אין לו כל מומחיות בגניקולוגיה וכי לא עסק בתחום מתקופת הכשרתו המקצועית הכללית לפני עשרות בשנים (פרו', ע' 35, ש' 15 ואילך). יצוין עוד, כי המומחה מטעם בית המשפט, הנוירוכירורג פרופ' הדני, ציין כי אף שאינו מומחה בתחום, אין הוא סבור כי הפלה היא בבחינת בעיית אי פוריות (פרו', ע' 26 ש' 10). לנוכח האמור אינני סבורה, כי הוצבה תשתית מספקת לטענה כי הפלות חוזרות הן תסמין לגידול במוח, שעל הדסה היה מוטלת היתה החובה לבררו ולשלול גידול במוח בהתייחס אליו. לכן יש להתייחס לקשיי פוריות כשלעצמם בלבד כתסמין הרלוונטי.

9.          אל וסת - בחוות דעתו של המומחה הגניקולוג מטעם התובעת, ד"ר זילברמן, מצוין כי תופעת האל-וסת החלה בחודש פברואר 1997. קביעה זו נסמכת על הערות הביקור אצל רופא קופת החולים מיום 9.4.98, שם צוין, כי התובעת קיבלה וסת ביום 19.2.98, לאחר למעלה משנה של אמינוראה (שם, בע' 8). אלא שהרשומות הרפואיות בהדסה מלמדות אחרת. בגיליון המרפאה לגניקולוגיה מיום 19.5.97 נרשם "וסת סדיר" (נ/2); בהמשך לא דווח על אל-וסת, אלא על מחזורים לא סדירים שדווחו באשפוז הראשון והשני בשנת 1998, כאשר מצוין כי אי הסדירות היא מאז הריון קודם (רשומה 29 מיום 17.1.99 וכן רשומה 33 מיום 24.9.98). בנוסף, בתצהירה מציינת התובעת כי, ביום 23.4.99 פנתה אל ד"ר רורמן בקופת חולים, ודיווחה שאיננה מקבלת וסת מזה חצי שנה (סעיף 10 לתצהיר). בהינתן התיעוד הרפואי מהדסה והאמור בתצהירה של התובעת, אינני סבורה כי ניתן לקבוע, כי התובעת סבלה מאל-וסת משנת 1997. אכן באשפוזים בשנת 1998 חוותה התובעת אי סדירות במחזור מאז ההיריון קודם (עובר לאשפוז ב- 97'), אך אי סדירות במחזור איננו "אל-וסת". אל-וסת נחווה, כאמור, משלהי שנת 98'. בהקשר זה יש להדגיש, כי סיווג אי הופעת מחזור כ"אל-וסת" איננו נעשה בעת אי הופעת המחזור הראשון, אלא בהצטברות היעדרות מספר וסתות. לכן מדובר בתופעה שלמעשה נתגלתה רק בשנת 1999, בעוד שתופעת אי סדירות במחזור הופיעה, כאמור, עוד קודם לכן.

10.      הפרעות ראיה ופרולקטונמיה - שני תסמינים אלו אינם נוגעים להדסה כלל ועיקר. על פי הנטען בחוות הדעת מטעם מומחי התובעת עצמה, הפרולקטונמיה אירעה החל בחודש אפריל בשנת 1999, כלומר חודשים לאחר האשפוז האחרון בהדסה. בכל הנוגע להפרעות ראיה - אלו נלמדות בידי המומחה ד"ר זילברמן מביקור של התובעת אצל רופא עיניים, מטעם קופת חולים, בחודש ספטמבר 1999, מועד אשר אינו נמצא בטווח הזמנים הרלוונטי להדסה. נמצא, אפוא, כי תסמינים אלו אינם תסמינים שהדסה עשויה לחוב ברשלנות, בגין אי בירור ממצא ביחס אליהם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ