אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> צרנובלסקי נ' משרד החינוך

צרנובלסקי נ' משרד החינוך

תאריך פרסום : 16/06/2010 | גרסת הדפסה
תע"א
בית דין אזורי לעבודה נצרת
1395-10
08/06/2010
בפני השופט:
מוסטפא קאסם

- נגד -
התובע:
בוריס צרנובלסקי
הנתבע:
משרד החינוך

החלטה

1.ביום 12.1.10 הגיש התובע עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת במסגרתה ביקש לחייב את הנתבעת להכיר בתואר במשפטים שקיבל מאוניברסיטה במולדובה, לצרכי שכר בלבד.

העתירה הועברה לבית הדין על פי החלטתו של כב' נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת השופט חשין, וזאת מאחר ולבית הדין הסמכות העניינית לדון בתובענה.

2. ביום 5.5.10 הגישה הנתבעת בקשה לבית הדין כדי שיורה לתובע לתקן את כתב התביעה ובהתאם לתת לה ארכה להגשת כתב ההגנה (להלן: "הבקשה").

הנתבעת טענה במסגרת הבקשה, כי אומנם הסעד שבכתב התביעה נוסח כסעד הצהרתי, אך מדובר בתביעה שהינה כסות לתביעה כספית מובהקת לשכר ולזכויות כספיות.

הנתבעת הוסיפה, כי בתי הדין לעבודה דנו בחובה החלה על תובע לפעול לכימות ולפירוט הסעדים המבוקשים על ידו וזאת כדי לבסס את עילת תביעתו.

הנתבעת הפנתה לשורה של פסק דין וביקשה לחייב את התובע לכמת את התביעה.

3.התובע ציין בתגובה לבקשה כי מדובר בסעד הצהרתי בלבד והוסיף, כי לא הייתה לו כל כוונה להפוך את תביעתו לתביעה כספית מהסיבה שאין הוא ו/או מי מטעמו מוסמך לשערך תארים ואין לצפות ממנו לחשב ו/או לכמת את זכויותיו הכספיות, במידה ויוכר התואר ויזכה למלוא ההכרה בתואר כתואר אקדמאי השקול לתואר ראשון בארץ.

התובע הפנה לסעדים המבוקשים בכתב התביעה וציין כי במידה ולא יוכר התואר הרי הוא זכאי לפיצוי בגין הנזקים שנגמרו לו כתוצאה מהטעיה בפרסום אשר השתקפה בתשובת הנתבעת לתובע, שממנה ניתן להבין שלימודים במוסד בו הוא למד יקנו לו תואר, דבר שהתברר, בסופו של דבר, כתלוש מהמציאות.

התובע ביקש לדחות את הבקשה.

4.המסגרת הנורמטיבית:

א.החובה לכמת כתב תביעה נדונה ובהרחבה בפני בית הדין הארצי במספר פסקי דין (ראה: ע"ע 1193/04 רפפורט – רשות שדות התעופה, (מיום 30.1.06); ע"ע 74/06 רשות השידור – משה אסולין, (מיום 20.9.06)). בפסקי דין אלה, אומצה בבתי הדין לעבודה ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון, לפיה ככלל, לא יידרש בית המשפט לתביעה לסעד הצהרתי מקום בו יכול התובע לכמת תביעתו ולתבוע סעד כספי (ראה: ע"א 227/77 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' ברנר, פ"ד לב(1) 85 (1977).

כך קבע בית הדין הארצי בפרשת רפפורט:

"דרך המלך בשמיעת תובענות היא לשמוע את ההליך כולו, מעשה מקשה אחת. פיצול הדיון בהליך אפשרי רק במקרים חריגים, כגון מקרים בהם מוגשת התובענה במהלך התקיימותם של יחסי העבודה. לאמור, יחסי העבודה לא נותקו והמחלוקת הניטשת בין העובד למעסיקו היא בנוגע לתחולת ההסכם הקיבוצי, או למעמדו של העובד ובמיוחד כן לצורך זכויות עתידיות".

ככלל, אינטרס הציבור הוא לייעול ההתדיינויות הבאות לפתחם של בתי המשפט, ובתוך כך, "השאיפה כי מחלוקות המובאות בפני הערכאות תגענה לסיומן וכי לא ייפתח פתח להתדיינות כפולה, מקום בו ניתן למצותה בהליך אחד". על כך, אמר בית המשפט העליון בעבר כדלקמן:

"העיקרון היסודי, שיהיו בתי המשפט פתוחים לרווחה ללא כל הגבלה לכל דורש, הוא המחייב, שניצול זכות זו ייעשה באופן חד-פעמי, ללא אפשרות של כפילות וחזרה וללא "הזדמנות שנייה". כך גם יש לעשות זאת בצורה מלאה ושלמה ולא לחצאין או למקוטעין".

(ראו: ע"א 351/08 אילון נ' אסטרייכר, פד"י מא(2) 673 (1987)).

 

לכלל הנ"ל קיים חריג ועל מנת להיכנס לחריג כאמור, על הצד המבקש סעד הצהרתי להצביע על אינטרס לגיטימי, כדברי שופט בית המשפט העליון, אשר גרוניס:

על מבקש הסעד ההצהרתי להצביע על אינטרס לגיטימי שלו בקבלת הסעד, ועל כך שלא ייפגע למעלה מן המידה אינטרס של הצד שכנגד וכן של ציבור המתדיינים (למשל, לאור התחזית שיידרש הליך נוסף, הפעם לסעד אופרטיבי, כדי להשלים את המלאכה)".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ