אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> צפוני נ' מדינת ישראל

צפוני נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 21/11/2013 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
52861-10-13
13/11/2013
בפני השופט:
ראובן שמיע

- נגד -
התובע:
אילן צפוני
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

לטענת המבקש, ביום 4.7.13 ניתן גזר הדין בעניינו. עד עתה הוא לא הגיש את הערעור בשל חוסר תקציב. בנסיבות מיוחדות אלו, עותר המבקש לכך שיתאפשר לו להגיש את הערעור באיחור.

לטענת המשיבה, מועד הערעור חלף מזמן, אין מדובר בימים ספורים, ואין הסבר המצדיק זאת. כמו כן, נטען כי סיכויי הערעור קלושים.

המבקש טען בתגובה, כי בניכוי ימי הפגרה והחגים, האיחור אינו רב. לדבריו, הוא פנה לסנגוריה הציבורית בבקשה כי הם ייצגו בערעור, אך הם סירבו לייצגו מסיבה שאינה ברורה לו. בנוסף, פנה המבקש לתוכנית שכר מצווה, אך גם שם סורב. לטענתו, כעת הוא מגיש את הבקשות לבדו, ועורך הדין שייצגו בבית משפט קמא עוזר לו לפי מיטב זמנו הפנוי, מכאן האיחור שבהגשת הערעור. לדבריו, הוא הורשע בעבירה של איומים חרף העובדה שהציג בפני בית המשפט קביעות לפיהן איום צריך להיקלט אצל המאוים, דבר שלא היה במקרה זה, כמו כן, המבקש הודה בביצוע המעשה בחקירת המשטרה ובבית המשפט, והוא הציג פני בית המשפט את ההשלכות של ההרשעה על פרנסתו. בנסיבות אלה, נראה לנאשם כי סיכויי קבלת הערעור הנם טובים.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

הפסיקה לעניין הארכת מועד להגשת ערעור בהליך הפלילי קובעת בבש"פ 4106/12 ערן חיים פרץ נ' מדינת ישראל (30.5.12), כאמור:

"בהתאם לסעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, נתונה לבית המשפט הסמכות להורות על הארכת מועד להגשת הליך ערעורי בפלילים. מבקש האורכה אמנם אינו נדרש להציג "טעם מיוחד" לכך (אמת המידה הנוהגת בהליכים אזרחיים), אולם עליו להוכיח "טעם ממשי המניח את הדעת" לאיחור בהגשת ההליך. בהקשר זה, ישקול בית משפט, בין היתר, את משך האיחור; את ההצדקה הנטענת לאיחור; ואת סיכוייו הלכאוריים של ההליך העיקרי (ראו: בש"פ 5988/06 נגר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.7.2006))."

בענייננו, המבקש לא צירף כל מסמך התומך בטענותיו כי פנה לסנגוריה ציבורית או לתוכנית שכר מצווה, וכי גופים אלו סירבו לייצגו. המבקש אף לא צירף תצהיר התומך בטענות עובדתיות אלו.

בנסיבות אלה, משלא הציג המבקש כל טעם ממשי המניח את הדעת לאיחור הניכר בהגשת הערעור, ומששקלתי את סיכויי הערעור, נחה דעתי, כי אין מקום להיעתר לבקשה.

הבקשה אפוא, נדחית.

ניתנה היום, י' כסלו תשע"ד, 13 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ