אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> צפון נ' בית דוברובין ואח'

צפון נ' בית דוברובין ואח'

תאריך פרסום : 15/07/2013 | גרסת הדפסה
תו"ח
בית משפט השלום בית שאן
24005-12-09
02/07/2013
בפני השופט:
אינעאם דחלה-שרקאוי

- נגד -
התובע:
ועדה מחוזית צפון
הנתבע:
1. העמותה לשיחוזר בית דוברובין
2. אחוזת דוברובין ארועים בע"מ (נידונה)

גזר-דין

גזר דין לנאשמת 1

פתח דבר

בכתב האישום המתוקן מיום 16.10.12, יוחסו לנאשמת עבירות של ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין בלא היתר, וכן ביצוע שימוש במקרקעין בסטייה מהיתר או תוכנית, במקרקעין הידועים כגוש 13991 חלקה 1 ביסוד המעלה (להלן: "המקרקעין"), הכל כמפורט בפרק העובדות של כתב האישום המתוקן.

בישיבה מיום 16.10.12 הורשעה הנאשמת, עפ"י הודאתה, בעובדות כתב האישום המתוקן.

טיעוני הצדדים לעונש

טיעוני המאשימה

ב"כ המאשימה הציגה תמונות של מקום ביצוע העבירה (ת/3), וכן ישיבת פרוטוקול מוועדת ולנת"ע מיום 12.02.13 (ת/4) ואת טיעוניה לעונש (ת/5).

ב"כ המאשימה טענה כי אמנם השימוש במתחם נשוא האישום הופסק ובוצעה הריסה של מרבית המבנים במקום, וכי חלה התקדמות תכנונית משמעותית, אלא שיש להטיל קנס בשיעור של 150,000 ₪, קנס דומה לזה שהוטל על הנאשמת 2 בתיק. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה לעניין שיעור הקנס שיש להשית על הנאשמת.

ב"כ המאשימה ציינה כי, הטלת הקנס שלעיל יש בה כדי להצביע על שוויון בין הנאשמים בקביעת גובה הקנס, וכן מאחר ומדובר בנאשמת שהינה גוף ציבורי שמורכב מנציגים של גופים ציבוריים, שאמורים לשמש דוגמא ומופת לאזרח.

עוד טענה ב"כ המאשימה כי, הנאשמת 1 השכירה את המתחם לנאשמת 2 לצורך הפעלת גן אירועים ומסעדה, כאשר במהלך תקופת השכירות בוצעו עבודות בניה בהיקפים עצומים, ללא היתר כדין.

ב"כ המאשימה מבקשת הטלת קנס שלא יפחת מ 150,000 ₪, חתימה על התחייבות כספית ע"ס של 100,000 ₪ להימנע תוך 3 שנים מביצוע עבירה על פי חוק התכנון והבניה, צו הריסה למבנה נשוא אישום 3.

טיעוני הנאשמת 1

מנגד, הגיש ב"כ הנאשמת תרשים האחוזה (נ/6), מסמכים בדבר פעילות הנאשמת 1 (נ/7), פניה לרשם העמותות (נ/8), מחירי כרטיסים (נ/9), (העתק מספר המבקרים (נ/10), העתק הסכם בין הנאשמת 1 לנאשמת 2 (נ/11), חלק מהוראות תוכנית מתאר מס' ג/2101 (נ/13), העתק מרישוי עסקים (נ/14), טבלת מבנים (נ/15), מכתבים בבקשה לעיכוב הליכים (נ/16, נ/17), הודעת לשכת התכנון המחוזית (נ/18), הודעת הוועדה המקומית בבקשה להיתר לשימוש חורג (נ/19), העתק תוכנית ג/18700 בדבר שימושים מותרים (נ/20), תרשים (נ/21), תמונות (נ/22), דו"ח כספי (נ/23), דו"ח הכנסות והוצאות (נ/24), מכתב רואה חשבון (נ/25), החלטת הוועדה המחוזית (נ/26), פרוטוקול הולתנ"ע (נ/27). עוד צירפה הנאשמת פרוטוקול הוועדה המחוזית מיום 04.03.13, החלטת הוועדה המחוזית מיום 12.03.13 והיתר לשימוש חורג של הוועדה המקומית לתכנון ובניה.

ב"כ הנאשמת טען כי הנאשמת הינה עמותה שפעילותה הינה בתחום החינוך התרבות והשימור, כאשר חברי העמותה, שהינם נציגים של הסוכנות היהודית, המועצה לשימור אתרים המועצה המקומית יסוד המעלה וקרן קיימת לישראל, עוסקים בה בהתנדבות, ואין לנאשמת כוונה לעשיית רווח, ככל שהכנסותיה הינם מגביית דמי כניסה זעומים.

הוסיף הסנגור וטען כי, משנתגלה גרעון נצבר עד לשנת 2004, חשבה הנאשמת על מיזם עסקי שיאפשר הגדלת הכנסותיה, הכל לצורך הפעלת האתר, ולא לשם רווח כלשהו, ובכך נחתם ההסכם עם הנאשמת 2

עוד טען הסנגור כי, בהתאם להסכם הנ"ל, כל שינוי תכנוני מחייב אישור העמותה, ובהשגת ההיתרים על ידי הנאשמת 2, כאשר הבסיס למחשבת הנאשמת 1 כי השימושים מותרים נסמכה בין היתר על התוכנית (נ/13), שם נאמר, בסעיף 3.12, כי ניתן להקים ולהפעיל שירותים נלווים למבקרים במוזיאון, לרבות ביחס למבנה B ששימש כבר ומסעדה.

הסנגור ציין כי, מאז שנודע לנאשמת 1 מגבלות השימוש במקרקעין בהתאם לתוכנית החלה עליה, החלה בנקיטת פעולות להתאים ייעוד הקרקע, כאשר ביום 29.09.12 אישרה הוועדה המחוזית הפקדת התוכנית ג/18770, והעבירה את העניין לדיון בפני הוועדה הארצית, שאישרה את התוכנית והחזירה אותה לוועדה המחוזית. עוד טען הסנגור כי במקביל אף הוגשה לוועדה המקומית בקשה לשימוש חורג, אשר בגינו ניתן היתר בסופו של יום, לתקופה של 3 שנים.

לטענת הסנגור הנאשמת לא הרוויחה מהעבירה נשוא האישום, אלא הכספים נועדו לכיסוי הוצאותיה בלבד, כאשר אין המדובר בנאשמת עבריינית, אם כי נקלעה למצב מכורח הנסיבות שפירט.

בתמיכה לטענות הנאשמת שלעיל אף העיד בפניי מר אבירם צוק, אשר שימש בזמנים הרלוונטיים לביצוע העבירה, כיו"ר הנאשמת.

הסנגור מבקש להימנע מהטלת קנס כספי על הנאשמת 1.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ