1.לפני בקשה מטעם המנהל המיוחד לביטול ההליכים כנגד החייב ולביטול צו הכינוס עקב יצירת מחדלים בהליך.
2.ביום 09.02.17 ניתן צו כינוס לנכסי החייב לבקשתו שבמסגרתו הושת עליו תשלום חודשי בסך של 1,100 ₪ החל מיום 01.04.2017.
3.התקיימו מספר דיונים בהליך, שבמסגרתם עלו טענות רבות אודות התנהלות החייב ויצירת מחדלים בתיק, כאשר כבר בדו"ח הראשון שהוגש בענייננו של החייב ביום 15.11.18 צוין שהחייב יוצר פיגורים, לא מציין בדוחות הדו החודשיים שלו את הכנסות גרושתו שעמה הוא גר בשכירות, וכן עלו תהיות אודות יצירת החובות שעה שנטען שהחייב מצהיר על חובות בסך של 4,131,000 ₪ כאשר סך הכנסותיו ממכירת נכסיו הינן לכל הפחות בסך של 4,421,996, על כן נטען שלא ברור מה עשה החייב בכספים שקיבל ממכירת נכסיו ואיך למרות הכנסות אלו החייב צבר חובות.
4.ביום 18.11.18 התקיים דיון ראשון בענייננו של החייב שבו בית המשפט ציין שעננת מחדלים מרחפת מעל ראשו של החייב, בשל אי עמידה בצו התשלומים וניתנה הזדמנות במעמד הדיון לחייב להסיר מחדליו בתוך 50 ימים וכן ניתנה הוראה האוסרת על החייב להמשיך ולשלם לאחד הנושים שהחייב שילם להם במסגרת ההליך, בגין חוב עבר, זאת בניגוד להוראות צו הכינוס.
5.ביום 11.03.19 הוגש דו"ח שני בענייננו של החייב לפיו עלה שהחייב טרם המציא אישור מסירה לנושה שהתבקש להמציא אישור לגביו בהתאם לסעיף 4 לדוח המסכם הראשון. עוד נטען שהחייב מנהל תא משפחתי אחד עם גרושתו על כן יש לחשב הכנסות גרושתו בדוחות הדו חודשיים.
6.ביום 15.03.19 התקיים דיון נוסף בעניינו של החייב, במסגרתו העיר בית המשפט פעם נוספת על התנהלות החייב כאשר למרות ההחלטה מיום 18.11.18, שוב החייב התייצב כשעננת המחדלים מרחפת מעל ראשו, לא המציא אישור מסירה לנושה המצוין בסעיף 4 לדוח המסכם הראשון, לא המציא אישור בעל התפקיד על הסרת המחדלים, לא עשה מאמצים על מנת להסדיר חוב שוטף מול מועצה אזורית זיכרון יעקב בגין חוב הארנונה שיצר.
7.ביום 30.10.19 הוגשה בקשה נוספת לביטול ההליך מטעם המנהל המיוחד, במסגרתה טען המנהל המיוחד טענות רבות אודות התנהלות החייב ובין היתר נטען שביום 29.08.19 המציא החייב בהתאם לדרישת המנהל המיוחד פירוט תקבולים מכירת נכסים בחשבונות הבנק תוך התמקדות ב 3 נכסים עיקריים שהיו בבעלות החייב.
לגבי המכירה נטען שככל הנראה לאחר המכירה ותשלום המשכנתא והחובות בגינם, נותרו בכיסו של החייב כספים רבים, שנותבו לצרכיו האישיים תוך התעלמות ממצבו הכלכלי.
עוד נטען כי מתדפיסי חשבונות בבנק הפועלים ובנק לאומי שצירף החייב, ניתן ללמוד על יתרות חובה בהם היו מצויים החשבונות במועדים הרלוונטיים ועל חיובי הריבית הגבוהים בהם חויב .
לטענת המנהל המיוחד יתרות החובה בחשבונות החייב לא מנעו מהחייב לבצע שימוש ביתרת כספי התמורה וכי בבדיקת המנהל המיוחד נמצאו עדויות לחוסר תם לב החייב בניתוב כספי היתרה.
8. עוד נטען כי החייב ממשיך לצבור פיגורים בהליך שהגיעו עד 12,000 ₪ (6 פיגורים) ונטען שיש חשדות אודות יכולתו הכלכלית הגבוהה של החייב ונראה כי נותרת בידי החייב יתרה חודשית גבוה.
9.ביום 04.11.19 התקיים דיון שלישי כשבמהלך הדיון היה ניסיון בין הצדדים להגיע להסכמות בענייננו של החייב, על כן הורה בית המשפט לבעל התפקיד להגיש עדכון בתוך 30 ימים.
10.בעדכון מטעם המנהל המיוחד עתר האחרון שוב לבטל את ההליך בעניינו של החייב, עת הפנה לכל התנהלות החייב מתחילת ההליך וכן הפנה לכך שבמהלך הדיון האחרון התברר שהחייב נשפט והורשע בנהיגה תחת פסילה וללא ביטוח ונגזר עליו עונש עבודות שירות אותו התחיל לרצות בחודש אוגוסט 2019, מבלי שעדכן את בעלי התפקיד בעניין.
11.עוד נטען שאמנם במהלך הדיון נעשה ניסיון בין הצדדים להגיע להסכמות אולם המנהל המיוחד סבור שעדיין ישנה אי וודאות ביחס לחובות בדין קדימה למוסד לביטוח לאומי, רשויות המס וחוב המזונות .
המנהל המיוחד הוסיף כי ביום 19.11.19 התקבל אצלו מייל מב"כ החייב בו הומצאה אסמכתא על הסדר שנערך בין החייב לבין המוסד הביטוח הלאומי ודוח שנתי שהוגש למס הכנסה בגין שנת 2018. לטענת המנהל המיוחד בניגוד לנטען על ידי החייב אין לחייב הסדר ביחס לחובות עבר לרשויות המס אלא עסקינן בהסדר בגין חובות חדשים שיצר החייב במסגרת ההליך כאשר הסדר זה לא הומצא לעיון המנהל המיוחד .
12.עוד הוסיף המנהל המיוחד, שעל אף שצו התשלומים הועמד על הסך של 2,000 ₪ בלבד ולא סך של 5,000 ₪ כפי שביקש המנהל המיוחד בעבר, אלא שהחייב לא עומד בצו תשלומים זה ועל כן נטען שבנסיבות אלו יש להורות על ביטול ההליך.
13.החייב בתגובתו טען כי הוא עומד בצו התשלומים וכי הפיגורים נוצרו לאחרונה מאחר וביום 29.08.19 החל לרצות עבודות שירות, כאשר העונש צפוי להסתיים בתאריך 28.03.2020 וכי בשל העונש שנגזר עליו אינו יכול להשתכר כנדרש והוא עובד בשעות הערב ככל שאפשר ואולם אין בהכנסה זו כדי למלא אחר צו התשלומים.
בתגובה נוספת טען החייב כי הוא עתיד להסיר חוב פיגוריו ולעמוד בצו התשלומים עם סיום עבודות השירות.
באשר לשימוש ביתרת הכספים ממכירת הנכסים טען כי אל מול משיכות המזומן בסכום של 200,000 ₪ עומדות הפקדות במזומן לאותו חשבון בסכום של 560,000 ₪ .
באשר להסדר אליו הגיע מול המל"ל נטען שלא מדובר בהסדר חוב שוטף אלא בהסדר חוב שקדם לתקופת הפש"ר ונוצר רק לאחר שהחייב הגיש דוחות שנתיים לרשויות המס ועל יסוד הנתונים העולים מהם.
14.באשר לטענת המנהל המיוחד כי לחייב יכולות כלכליות גבוהות והכנסה חודשית פנויה על הסך של 10,000 ₪ נטען שהחייב מנהל עסק עצמאי ועל כן לא ניתן לקבוע במהלך שנת פעילות את הרווחיות של העסק, וכי מהדוח השנתי האחרון משנת 2017 עולה תמונה שתואמת את הדוחות שהוא ממלא.
15.המנהל המיוחד בתשובתו דחה טענות החייב אודות הסיבה לאי העמידה בתשלום החודשי, שעה שלטענתו החייב חדל לשלם את צו התשלומים בחודש יוני 2019 עוד לפני שהחל לרצות את עבודות השירות, בנוסף המנהל המיוחד הפנה למחדלי החייב שכוללים בין היתר אי עדכון אודות ריצוי עבודות שירות, לא הוגשה כל בקשה לדחיית מועד התשלומים בעוד החייב המשיך לצבור פיגורים, סכום הפיגורים עומד על הסך של 14,000 ₪ והחייב לא הבהיר כיצד בכוונתו לשלם חוב שייווצר עד אפריל 2020, אי הגשת דוחות דו חודשיים אודות הכנסות החייב , יצירת חובות חדשים בתיק כעולה מדוח ספטמבר אוקטובר 2019, אי מתן מענה הולם לשאלה מה נעשה עם הרווחים משנת 2018.
16.עוד נטען כי עיון בדוחות הדו חודשיים משנת 2018 מעלה שהחייב נותר עם הכנסה פנויה בסך של 10,000 ₪ שלא נותבה לקופת הפש"ר.
החייב טען שהכספים הושקעו בעסק ומתועדים תחת הוצאות מראש אלא שלא הובהר מה הם הסכומים שהושקעו בעסק, באשר לחובות בדין קדימה נטען כי גם לאחר החרגת החוב לביטוח הלאומי כנגד החייב הוגשו תביעות חוב בדין קדימה על ידי מס הכנסה העובד מאגד עראבי וגרושת החייב שרה ויסנודל שמסתכמים בסך של 98,000 ₪.
לאור כל זאת עתר המנהל המיוחד לבטל את ההליך.
דיון והכרעה
17.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ולנוכח התנהלות החייב לאורך ההליך, מצאתי שדין הבקשה לביטול ההליך בענייננו של החייב להתקבל.
כידוע על חייב בהליך פשיטת רגל מוטלת חובה לשתף פעולה עם הכונס הרשמי ועם בעל התפקיד, למסור להם את כל המידע על נכסיו, למסור את המידע על הכנסותיו, להעביר לעיונם כל מסמך שיידרש לצורך ההליך וכמובן לשלם את התשלומים עליהם הורה בית המשפט בעת מתן צו הכינוס או צו ההכרזה (ראו סימן ה' לפקודת פשיטת הרגל; ע"א 2063/07 יצחקי נ' הכונס הרשמי (31.7.2008); שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 135 (מהדורה שלישית 2010)). פרט לחובת המיוחדת לשיתוף פעולה ומילוי התנאים שנקבעו על ידי בית המשפט מוטלת על החייב חובה כללית לנהוג בתום לב בהליך. ודוק, נפסק לא פעם כי חובת תום הלב המוטלת על החייב משתרעת על כל ההליך ואינה נעצרת עם מתן צו ההכרזה (ראו ע"א 307/12 בלום נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 19 (14.8.2012); 3376/11 רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי (6.10.2013)).
18.חייב שאינו ממלא את חובותיו בהליך, אינו משתף פעולה עם הנאמן ואינו עומד בתנאים שנקבעו לו בצו ההכרזה, לרבות בצו התשלומים אם הוטל עליו עלול להיחשב כמי שנוהג בחוסר תום לב ותוך ניצול לרעה של ההליך. בע"א 3296/16 גרבש נ' עו"ד איתן ארז- נאמן (14.11.2017) מבהיר בית המשפט העליון:
"הלכה היא כי אין הצדקה ליתן "קרש הצלה" לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין מקום לסייע לחייב שנהג שלא בתום לב [השוו: רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 814 (2004)]. חייב שלא שיתף פעולה עם הכנ"ר (והדברים יפים אף בהתייחס למי שמונה על ידי בית המשפט כנאמן), לא התייצב לחקירה שאליה זומן ולא מסר מידע ומסמכים על אף שנדרש לעשות כן, צפוי שבית המשפט יבטל את צו הכינוס שהוצא בעניינו [ראו: שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 175 (מה' 2, 2000)]. אנו סבורים כי הדברים נכונים אף בהתייחס להתעלמות מתמשכת של החייב מחובתו להגיש דו"חות על הכנסותיו והוצאותיו לנאמן ולכנ"ר.
חייב שחויב בתשלום חודשי לקופת פשיטת הרגל, אינו רשאי לעשות דין לעצמו ולהחליט באופן חד צדדי לא לשלם את התשלומים החודשיים, אף אם הוא מתקשה לעמוד בהם. המינימום הנדרש הוא שיפנה לבית המשפט בבקשה להפחתת סכום התשלום החודשי בסמוך למועד בו מתברר לחייב כי הוא מתקשה לעמוד בו [השוו: ע"א 2063/07 יצחקי נ' הכונס הרשמי, פיסקה 5 (31.7.20018)]."
19.התנהלות החייב במסגרת הליך זה אופיינה בשורה ארוכה של מחדלים שדי בהם על מנת להורות על ביטול ההליך בענייננו.
20.החייב אינו משלם בצורה סדירה כאשר בהתאם לתשובת המנהל המיוחד האחרונה עולה שכבר נצברו לחובת החייב פיגורים על הסך של 14,000 ₪, כשלטענת החייב הפיגורים נוצרו לאחר שחל לרצות עונש עבודת שירות. אינני מקבל טענה זו כאשר החייב צבר פיגורים החל מתחילת ההליך ובכל פעם הורה לו בית המשפט להסירם, וטענתו כי יש בכוונתו לעמוד בצו התשלומים לאחר סיום עבודות השירות איננה מתקבלת שעה שהחייב על דעת עצמו הפסיק לשלם את התשלום החודשי ללא שהוגשה כל בקשה מטעמו להפחתת התשלום או להקפאת התשלום וכן יצר פיגורים עוד בטרם החל עונשו. לכל זאת יוסף כי החייב ציין שהוא ממשיך לנהל עסקו בשעות הערב כך שהטענה אודות פגיעה בהכנסה עקב ביצוע עבודות שירות לא הוכחה.
21.בנוסף, חייב נדרש לשתף פעולה באופן מלא עם המנהל המיוחד, למלא אחר חובת הגילוי המוטלת עליו, להגיש דוחות הכנסות והוצאות במועד, להציג מסמכים להם נדרש, ולחשוף בחקירתו וכן בדוחותיו את כל נכסיו והכנסותיו, וכן את כל חובותיו והוצאותיו.
22.במקרנו, התנהלות החייב מאז מתן צו הכינוס אינה התנהלות כמצופה מחייב בהליך, התנהלות החייב אופיינה ביצירת מחדלים ולמרות ההזדמנות שניתנה לחייב פעם אחר פעם, בחר לזלזל בהוראות ההליך וגילה שאינו בשל להליך מסוג זה.
23. כפי שפורט לעיל, החייב במקרה זה הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו ונהג בחוסר תום לב. התנהלות החייב בהליך , מאז מתן צו הכינוס, רצופה במחדלים. הצטברות מחדליו של החייב מגבשת את חוסר תום הלב ומטה את הכף, לחובת החייב .
24.החייב לא גילה כי הוא מרצה עבודות שירות במועד והעניין נודע רק במסגרת הדיון האחרון מיום 04.11.19.
25.החייב לא נתן הסבר אודות רווחיו משנת 2018, וכן אודות התהיות שעלו לאחר מכירת נכסיו כאשר בדיקת המנהל המיוחד העלתה כי יתרות החובה בחשבונות החייב לא מנעו ממנו לבצע שימוש ביתרת כספי התמורה ובאמצעות משיכת מזומנים יתרה מחשבוניתו על כן נראה שבוצע שימוש בחוסר תם לב ביתרות התמורה ממכירת הנכסים.
26.לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את מלוא טיעוני הצדדים, אני מקבל את הבקשה לביטול ההליך מטעם המנהל המיוחד.
27.בהתאמה, אני מבטל את צו הכינוס שניתן בעניינו של החייב, ומבטל את המגבלות שנקבעו במסגרתו, לרבות ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר יבוטל בתוך 90 יום ממועד פסק הדין.
28.הוצאות ההליך בהתאם לתקנות, ישולמו מהכספים שהצטברו בקופת הכינוס ויתרת הכספים תועבר לתיקי ההוצאה לפועל, לחלוקה בין הנושים בכפוף לכל צו תקף.
29.המזכירות תסגור את התיק.
ניתן היום, כ"ד שבט תש"פ, 19 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.
