אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> צמח נ' זוארץ ואח'

צמח נ' זוארץ ואח'

תאריך פרסום : 08/04/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
44730-11-13
02/04/2014
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
צמח

החלטה

לפני בקשת נתבע 7 ( להלן: "המבקש" ) לפיה מתבקש בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו בהתאם לתקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולדחות ו/או למחוק את התביעה כנגדו על הסף, מחמת התיישנות ו/או העדר עילה ו/או היעדר יריבות. לטענתו, יש לסלק את כתב התביעה כנגדו על הסף, היות ותקופת ההתיישנות, בתביעה שאינה במקרקעין, לפי סעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, הנה 7 שנים מהמועד שבו נולדה עילת התביעה.

המבקש טוען, כי לפי האמור בכתב התביעה, מדובר בתביעה לנזקים "עוד משנת 1999" תוך הסתמכות על מסמכים מן השנים 1999-2000 שצורפו לכתב התביעה, מהם משתמע שהתביעה התיישנה. לכן יש לסלקה על הסף ולחילופין לקבוע כי מדובר בתביעה שהוגשה בשיהוי ניכר שמכביד על ניהולה בשל הנזק הראייתי המשמעותי למבקש, בין היתר בשל ביעור התיק הפלילי בעניינם של נתבעים 3-4 משנת 2000.

המבקש טוען בנוסף, כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת העדר עילה והיעדר יריבות כנגד המבקש, שכן הוא איננו הגורם הנכון והראוי להיתבע, מכיוון שהסמכות להסרת המפגע נתונה לנתבעת 5, כרשות הרישוי על פי חוק רישוי עסקים התשכ"ח-1968 לפי פקודת העיריות ולפי פקודת בריאות העם. המבקש מוסיף וטוען, כי צירופו לכתב התביעה הוא ניסיון להפוך את המדינה למבטח על במטרה לגלגל על הציבור את הנטל לפצות את התובע ( להלן: "המשיב" ) כאשר החוות היא של העירייה ו/או נתבעים 1-4.

המשיב בתגובתו עותר לדחיית הבקשה וטוען, כי יוכיח במהלך ההליך המשפטי שנכון למועד הגשת התביעה וגם לאחריה, המשיך וממשיך להתנהל עסק בבית המשיבים 2-5 ולכן חל במקרה זה סעיף 89(1) לפקודת הנזיקין[נוסח חדש], לפיו "מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל-היום שבו אירע אותו מעשה או מחדל: היה המעשה או המחדל נמשך והולך-היום בו חדל". לראיה מפנה המשיב לחוו"ד מומחה ( נספח ט"ז ) סעיף 4.1.2 ממנו עולה כי בביקור שנערך במקום ביום 1.9.13 היתה במקום תנועה של כלים מכנים. כן מפנה לדו"ח חוקר מיום 10.2.14 שביקר במקום כשלושה חודשים לאחר הגשת כתב התביעה ומצא שבמקום נמצאים כלים וחומרים.

לשיטת המשיב, המבקש הוא המשרד האחראי על איכות הסביבה. המבקש ידע עודות השימוש שנעשה במקום בחומרים רעילים ע"י משיבים 2-5 ולא עשה דבר להסרת המטרד.

עוד טוען המשיב, כי המבקש לא אכף את גזר הדין שקיבל כנגד משיבים 2-5.

המבקש בתשובתו, חוזר על טיעוניו, ומוסיף כי המשיב ידע על אודות המפגע ונזקיו כבר משנת 1999 ולכן ממועד זה התקיימו התנאים להגשת תביעה.

עוד מוסיף המבקש וטוען, כי גם אם חדל, אין לראות במחדליו כעוולה מתחדשת ולכן יש לראות את מועד היווצרות העילה בשנת 1999 ולכל המאוחר בשנת 2005.

דיון:

לטענת המבקש, המשרד לאיכות הסביבה, יש להורות על סילוק התביעה על הסף היות ומדובר בתביעה אשר במסגרתה נטען כי בבית התובע 1, מפעל לייצור גרנוליט ובומנייט, בניגוד לתב"ע שחלה על המקום, עוד משנת 1999 . מכיוון שמדובר בתביעה לנזקים שנגרמו כתוצאה מקיומו של העסק המזיק משנת 1999 חלה על תביעתו התיישנות בהתאם לסעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, לשיטת המבקש.

לחילופין מתבקש סילוק התביעה על הסף בהעדר עילה כנגד המבקש ובהיעדר יריבות, שכן מי שאחראי להפסקת פעילותו של העסק היא נתבעת 5, הרשות המקומית שבשטחה פועל העסק.

המשיב מנגד טוען, כי דין הבקשה להידחות שכן מדובר במפעל שפועל במקום עד היום ולכן בהתאם לאמור בסעיף 89(1) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מדובר במעשה או מחדל שנמשכים עד היום ולכן לא חלה בגינו התיישנות. לראיה מפנה המשיב לחוו"ד מומחה ( נספח ט"ז ) סעיף 4.1.2 ממנו עולה, כי בביקור שנערך במקום ביום 1.9.13 היתה במקום תנועה של כלים מכנים וכן לדו"ח חוקר מיום 10.2.14 שביקר במקום כשלושה חודשים לאחר הגשת כתב התביעה ומצא שבמקום נמצאים כלים וחומרים רעילים. לטענת המשיב, יוכיח במהלך הליך ההוכחות כי במקום ממשיך לפעול המפעל .

עוד טוען המשיב, כי מתפקידו של המבקשלסלק מהמקום חומרים מסוכנים ומשלא עשה כן, פעל בניגוד לחובתו ע"פ חוק.

הכלל הפסיקתי שנקבע בע"א 9413/03 אלנקווה נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (22.6.2008 ), הוא, שזכות הפניה לערכאות הנה זכות יסוד בעלת אופי חוקתי ממנה נגזר כי שערי בית המשפט לא יסגרו מפני בעל דין , אלא אם מתקיימים טעמים כבדי משקל.

"למערכת איזונים זו מתלווה בעשורים האחרונים מימד נוסף והוא ההכרה בזכות הגישה של בעל דין לערכאות המשפט, כזכות בעלת אופי חוקתי. הכרה זו משפיעה על עוצמת האינטרס של בעל הדין, המבקש לתבוע את זכויותיו במשפט, בשיקלול היחסי של הערכים המתנגשים ברקע מוסד ההתיישנות. זכות הגישה של האזרח לערכאות הוכרה בהלכה הפסוקה כזכות יסוד, אף שאין היא כתובה עלי חוק:

"גישה חופשית ויעילה אל בית המשפט היא זכות יסוד, אף אם אינה כתובה עדיין עלי חוק יסוד, ובית המשפט אמור להגן עליה כמו על זכויות יסוד אחרות... תקנת הציבור דורשת שהדרך אל בית המשפט תהיה פתוחה, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בסכסוכים משפטיים למיניהם".

(דברי השופט זמיר בע"א 3833/93לוין נ' לוין, פד"י מח(2) 862, 874).

מהכרה בזכות הגישה של האדם לערכאות המשפט כזכות חוקתית, נגזר העקרון כי שערי בית המשפט לא יינעלו בפני מי שמבקש סעד מרשות שיפוטית, אלא מטעמים כבדי משקל (י. רבין, זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית,1998, עמ' 26; ע"א 733/95 ארפל אלומיניום נ' קליל תעשיות בע"מ פד"י נא(3) 577, פסקה 6; רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון, תק-על 2001(1) 1120, פסקה5; רע"א 6450/01 אוריאלי נ' מכון לטיפול בשפכי אילון, פד"י נו(5) 721).ההכרה בזכות הגישה של האדם לערכאות המשפט יצרה מעין חזקה פרשנית לפיה המחוקק לא התכוון לשלול זכות זו אלא לצורך השגת תכלית בעלת משקל מיוחד. לפיכך, הוראות המונעות או חוסמות אדם מפנייה לערכאות, יש לפרשן בצמצום (לוין נ' לוין, שם, עמ'874; ע"א 3115/93 יעקב נ' מנהל מס שבח, פד"י נ(4) 549, פסקה 10,ע"א 6805/99 תלמוד תורה והישיבה הגדולה "עץ החיים" בירושלים נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה ירושלים, פד"י נז(5) 433; ע"א 9245/99 וינברג נ' אריאן, פד"י נח(4) 769, 784; ע"א 8301/98 אנואר נ' ש.א.פ. בע"מ,פד"י נו(3) 345, 349)."

המחלוקת הינה בנושא מועד היווצרות עילת התביעה. לשיטת המבקש מועד הווצרות עילת התביעה הוא שנת 1999 כאשר כאשר פנה המשיב לנתבעת 5 בטענה לנזקים נטענים בגין המפגע, לחילופין מועד הווצרות עילת התביעה מתחיל ביום 1.7.02, כאשר נגזר דינם של נתבעים 1-4 וניתן צו סגירה למפעל מיום 1.7.02 ולחילופי חילופין מועד היווצרות עילת התביעה נולד ביום 15.9.05 כאשר המשיב פנה לנתבעות 5-7 בתלונה בגין אי אכיפת צו הסגירה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ