אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> צמח נ' בלום ואח'

צמח נ' בלום ואח'

תאריך פרסום : 18/11/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום הרצליה
12111-01-09
10/11/2013
בפני השופט:
אירית מני-גור

- נגד -
התובע:
צבי צמח
הנתבע:
עיריית רמת השרון
פסק-דין

פסק דין

א.מבוא וטענות הצדדים

1.לפניי תביעה שהוגשה בגין הוצאת לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1975 (להלן: "החוק"). את התביעה הגיש התובע מר צבי צמח אשר שימש כיו"ר וועד העובדים בעיריית רמה"ש במועדים הרלבנטיים לתביעה (להלן: "התובע"). התביעה הוגשה במקורה כנגד עו"ד מיכאל בלום אשר שימש כיועץ משפטי של רמה"ש (להלן: "עו"ד בלום"), וכן כנגד עיריית רמה"ש מעבידתו של עו"ד בלום. בשלבים הראשונים של קדם המשפט, נטלה עיריית רמה"ש חסינות כלפי עו"ד בלום, על פי סעיף 7 א' לפקודת הנזיקין (נוסח חדש). על פי החלטת ביהמ"ש מיום 12.7.11, נמחק עו"ד בלום ועיריית רמה"ש נכנסה כנתבעת "בנעליו".

2.לגרסת התובע, עו"ד בלום כתב מספר מכתבים אשר לטעמו מכילים פרסומים המבישים ומכפישים אותו, והמהווים הוצאת לשון הרע כמפורט בחוק ובפסיקה. אחד המכתבים, נסב על נושא דחיית דיון שביקש התובע עבור מכרו מר מצליח בביהמ"ש לעניינים מקומיים. מכתב האחר, נסב על נושא ניודו של עובד עירייה מר הרצוג שמואל, אשר הורשע בעבירה של מעשה מגונה. כתב התביעה מאזכר אף מכתב נוסף שנכתב לב"כ התובע מיום 30.11.08, המכיל גם הוא פרסום לשון הרע כנגד התובע.

3.לטענת התובע, הדברים שנכתבו באותם שני מכתבים מהווים האשמות חמורות, משוללות כל יסוד וברי כי הדברים נכתבו במזיד בהזדמנויות שונות ולא בעידנא דריתחא. לטענת התובע, עו"ד בלום ניסה לפגוע בו ובמשרתו, ואין בדברים שנכתבו אמת. לגרסתו, מדובר במסע הכפשות שיטתי הכולל בתוכו השמצות שהתפרסו על פני מספר שבועות, החל מהפנייה הראשונה של התובע אל עו"ד בלום בעניין דחיית הדיון בביהמ"ש לעניינים מקומיים.

4.על אף שלגרסת התובע בשני המכתבים מצויות 5 עוולות של לשון הרע, הוא העמיד את תביעתו ע"ס של 100,000 ₪ משיקולי אגרה.

5.מנגד, גורסת הנתבעת כי יש לסלק את התביעה על הסף מכוח חסינות מוחלטת הקיימת לעו"ד בלום בסעיף 13 (9) לחוק. עוד טוענת הנתבעת, כי כל מעשיו של עו"ד בלום, גם אם מהווים הם הוצאת לשון הרע, היו בזיקה ממשית לתפקידו ואין כל חובה משפטית להתנצל בפני התובע. הנתבעת לא רואה כל פסול באמירותיו הלגיטימיות של עו"ד בלום, שנאמרו תוך כדי ובמסגרת תפקידו כיועץ משפטי של העירייה.

6.עוד ולחילופין, טענה הנתבעת כי דבריו של עו"ד בלום חוסים תחת הגנת תום הלב, פרסום הדברים לא נועד לפגוע בתובע, לא נעשה בזדון אלא כדי לשמור על מנהל תקין. התובע עצמו לגרסת הנתבעת, הוא אשר פרסם את האירועים בהם עוסקת התביעה בעיתונות המקומית, והוא זה שנתן להם פרסום מעבר לנדרש.

7.ביום 27.11.12, התקיימה ישיבת הוכחות ובה העידו עד תביעה 1 מר אלי מצליח, עד תביעה 2 מר הרצל נחום שהיה מנכ"ל העירייה וסיים לעבוד בעירייה בפב' 2012, וכן עד תביעה 3 מר פינקו פרץ ששימש אז וגם כיום סמנכ"ל משאבי אנוש בעיריית רמה"ש, בעצם היה סגנו של העד הרצל נחום, וכן העיד התובע עצמו. ביום 3.3.13, התקיימה ישיבת הוכחות בה העיד עו"ד בלום כעד יחיד מטעם הנתבעת.

ב.ד י ו ן

1.אין מחלוקת כי המכתבים המכילים את האמירות אשר לגרסת התובע מהוות לשון הרע, נכתבו ע"י עו"ד בלום עובד הנתבעת. אין גם מחלוקת, כי מכתבים אלה נשלחו למספר מכותבים ושליחתם מהווה את יסוד הפרסום הקבוע בסעיף 2 לחוק. בין הצדדים נטושה מחלוקת, האם הדברים נכתבו תוך זיקה לעבודתו של עו"ד בלום, האם עו"ד בלום חף מכל מניע זר, האם היה טעם בכתיבתם והאם הדברים כשלעצמם מהווים לשון הרע.

2.באופן רגיל, כשנטענת טענת סעיף 13 (9) לחוק, יש מקום כבר בתחילת הדיון לבדוק האם קיימת זיקה אם לאו למלאכתו של כותב הדברים, שכן עצם הבירור עצמו יכול ויסב נזק לעובד הציבור (ראה דנ"א 6077/02 חוטר ישי נ' עדנה ארבל). "סעיף 13 בכללותו, אינו בא לשלול מהפרסום את טבעו כלשון הרע הפוגע באדם, אלא נועד למנוע את האפשרות לנקוט בהליכים פליליים או אזרחיים בגין אותו פרסום". (ראה בספרו של א. שנהר – לשון הרע עמ' 191 סעיף 16.1.2).

כל שעל ביהמ"ש להכריע, הוא בשאלה האם אכן הפרסומים נעשו בזיקה לתפקידו של הנתבע, ובמקרה שלנו בזיקה לתפקידו של עו"ד בלום.

3.בענייננו, על אף האמור לעיל לא ניתן היה לסלק את התביעה על הסף מבלי לשמוע עדויות ולבחון את הנסיבות שבגינן נכתבו אותם מכתבים. היה צורך בבירור, האם הדברים שנאמרו באותם מכתבים כפי שיפורט בהמשך, נאמרו בזיקה ממשית לתפקידו של הכותב כיועץ המשפטי של העירייה.

4.בדיון זה, נבדוק את השתלשלות הנסיבות של כל אירוע בנפרד ולאחר מכן נבחן האם חלה הגנת סעיף 13 (9) לחוק כפי שנטען ע"י הנתבעת.

האירוע הראשון- הבקשה בעניינו של מר מצליח:

5.על פי גרסת התביעה, באירוע הראשון פנה התובע לתובעת העירונית בבקשה לדחות דיון משפטי בביהמ"ש לעניינים מקומיים בין העירייה לבין מר עזרא מצליח ובנו קובי מצליח, הואיל ומצבו של קובי לא אפשר לו להתייצב לדיון. התובעת העירונית השיבה לתובע, כי עליה לבדוק את העניין ופנתה לעו"ד בלום אשר זימן אליו את התובע לשיחה ביום 3.11.08. לגרסת התובע, אמר לו עו"ד בלום באותה שיחה כי ניתן יהיה לדחות את הדיון רק אם הוא יחתים את מר מצליח על הסדר פשרה. נוכח סירובו של התובע להתערב בהליך, הטיח בו עו"ד בלום מילים קשות.

6.לגרסת הנתבעת כפי שעולה מתצהירו של עו"ד בלום, בקשה לדחיית מועד דיון איננה לעולם עניין פורמלי בלבד, לעיתים יש השלכות לדחיית הדיון במיוחד כאשר מנהלים במקביל הליך אזרחי או פלילי והאחד קשור בשני. לטענת עו"ד בלום לא יעלה על הדעת, כי כל צד להליך מול העירייה יעשה דין לעצמו, ובמקום לפנות באמצעות בא כוחו לביהמ"ש ינסה להפעיל "קשרים אישיים" בעירייה ולבקש את הדחייה באמצעות עובד עירייה כזה או אחר. לטענת עו"ד בלום (ראה סעיף 27 לתצהיר עדות הראשית), התובעת העירונית שקיבלה את פנייתו של התובע היתה ערה לחומרת הדברים, ופנתה מיד בתלונה אל עו"ד בלום שהיה ממונה עליה.

7.עו"ד בלום מודה כי זימן את התובע לפגישה במועד הנטען 3.11.08, אך בתצהירו מכחיש כי דרש מהתובע שיגרום למר מצליח לחתום על הסכם פשרה, שהרי לא היתה לו נגיעה אישית לתיק מצליח, ההליך האזרחי נוהל ע"י עו"ד חיצוני וההליך הפלילי נוהל ע"י התובעת העירונית (ראה סעיף 34 לתצהיר עדות ראשית). לטענת עו"ד בלום, באותה פגישה ביקש מהתובע שלא להתערב בניהול ההליכים המשפטיים שבין העירייה למר מצליח. הוא ציין בפניו, כי הוא חרג מתפקידו בעירייה והתערבותו בעניין דחיית הדיון איננה מקובלת ומנוגדת להנחיות היועהמ"ש לממשלה. בתגובה, טוען עו"ד בלום כי התובע הודיע לו שהוא יתערב במה שהוא רוצה.

כשלושה שבועות לאחר אותה פגישה ביום 20.11.08, הוציא עו"ד בלום מכתב לראש העירייה עם עותק המופנה אל עו"ד מזרחי התובעת העירונית, התובע עצמו ועו"ד ארצי מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין. בסייפת מכתב זה המופנה לראש העירייה, בסעיף 4 שבו, כתב עו"ד בלום כדלקמן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ