אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> צלאח נ' הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית

צלאח נ' הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית

תאריך פרסום : 26/08/2013 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
37010-10-12
20/08/2013
בפני השופט:
יורם נועם

- נגד -
התובע:
מאהר צלאח
הנתבע:
הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית

פסק-דין

השופט כ' מוסק:

הערעור

1.לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ש' פיינברג), בת"א 17377/08, מיום 21.6.12, לפיו הורה בית המשפט כי על המערער לפנות את הנכס נשוא המחלוקת וכן חייב את המערער בתשלום חובות דמי שכירות, הכל כפי שפורט בפסק הדין.

2.המערער טוען, כי בית משפט קמא שגה כאשר הורה שעליו לפנות את הנכס, וכן לחלופין היה ראוי כי בית המשפט יורה על מתן סעד מן הצדק. כמו כן חולק המערער על החיוב בדמי השכירות.

פסק דינו של בית משפט השלום

3.בפסק דינו קבע בית המשפט כי המערער שכר מהמשיבה נכס הנמצא בעיר העתיקה, בשער יפו. על פי הסכם שכירות שהוגש לבית המשפט, שכר המערער את הנכס מהמשיבה בשכירות חופשית ביום 14.3.02. דמי השכירות על פי ההסכם נקבעו בסכום של 800$ לחודש. על פי הראיות שהובאו בפני בית המשפט, נקבע בפסק הדין כי מלבד שני תשלומים לא שילם המערער את דמי השכירות.

4.לבית משפט השלום הוגש הסכם נוסף שנערך בין המשיבה למערער. מדובר בהסכם מיום 1.4.05, שם נקבעו דמי השכירות בסכום של 100$ לחודש. כמו כן נקבע בהסכם, כי המערער הוא דייר מוגן בנכס. מהראיות שהובאו בפני בית המשפט עלה, כי המערער לא שילם דמי מפתח. חרף זאת קבע בית המשפט כי המשיבה הסכימה לכך שהמערער יהיה דייר מוגן בנכס. לעניין זה הסתמך בית משפט השלום על האמור בסעיף 10 לחוק הגנת הדייר, התשל"ב-1972 (להלן: "חוק הגנת הדייר"), וכן על פסק הדין שניתן ברע"א 3088/00 זייתון נ' הפטריארכיה היוונית האורתודוכסית, פ"ד נו(6) 444. לפיכך, בית המשפט קבע כי מיום חתימת ההסכם הפך המערער להיות דייר מוגן. ביחס להסכם זה, בתחילה טענה המשיבה כי היא חולקת על תוכנו, במישור העקרוני, וכן גרסה כי החתימה הנחזית להיות כחתימה מטעם המשיבה היא חתימה מזויפת. יחד עם זאת, בית המשפט שמע ראיות לעניין זה ודחה טענה זו. גם בדיון שהתקיים לפנינו, חזרה בה המשיבה מטענת הזיוף ולא העלתה אותה עוד.

5.לפיכך, קבע בית משפט השלום כי ההסכם משנת 2005 החליף את ההסכם משנת 2002, וכי גם בהנחה שהמערער הפר את הסכם השכירות של שנת 2002, עקב אי תשלום דמי שכירות או תשלומים אחרים שהוטלו עליו על פי אותו הסכם, הרי שהמשיבה מנועה מלדרוש את פינוי המערער עקב הפרות ההסכם משנת 2002.

6.באשר להסכם משנת 2005, קבע בית משפט השלום כי על פי תצהירו של המערער בבקשה לרשות להתגונן, עולה כי לא בוצע תשלום דמי שכירות כלל ועיקר. המערער הצהיר, כי נתן הלוואה לכומר פרוקופי, המשתייך למשיבה. טענת המערער הייתה, כי כנגד הלוואה זו התחייב אותו כומר לשלם למשיבה את דמי השכירות בהם חב המערער, וזאת כנגד פירעון ההלוואה. בית משפט קמא קבע, כי אותו כומר לא זומן לעדות. בהקשר זה מסר המערער גרסאות שונות, כאשר פעם אחת טען שאותו כומר שוהה בחו"ל, ובעת חקירתו בבית המשפט טען, כי אותו כומר מסרב להעיד. לפיכך סבר בית המשפט כי מדובר בגרסה כבושה ובגרסה שאינה מהימנה. כן עמד בית המשפט על השינוי שחל בגרסאות המערער ביחס למהות הכספים שלטענתו נתן לכומר, כאשר פעם אחת טען כי מדובר בהלוואה ובפעם אחרת טען כי מדובר למעשה בתשלום דמי השכירות משום שאותו כומר עובד במחלקת הנכסים של המשיבה. בית המשפט גם הדגיש שאירינאוס, שהיה הפטריארך באותה עת, העיד בבית המשפט, וכאשר נשאל על עניין תשלום דמי השכירות על ידי המערער, השיב כי אינו אחראי ואינו מתערב בענייני הכספים של המשיבה. לפיכך קבע בית משפט השלום, כי המערער לא הוכיח ששילם תשלום כלשהו עבור דמי השכירות על פי ההסכם משנת 2005.

7.באשר לעילת הפינוי, הפנה בית המשפט לסעיף 9 בשני הסכמי השכירות, הקובע כי אי תשלום דמי השכירות במועד מהווה הפרה יסודית של הסכם השכירות, המזכה את המשכיר לדרוש את פינויו של המושכר. בית המשפט קבע, כי לאחר שהוכח שהמערער לא שילם דמי שכירות עבור ההסכם משנת 2005, זכאית המשיבה לפנותו מהנכס.

8.באשר למתן סעד מן הצדק, קבע בית המשפט כי אין מקום לפסוק סעד זה, שכן מדובר בהפרה בוטה של הסכם השכירות. בית המשפט הדגיש כי לא שולמו דמי שכירות במשך שלוש שנים, זאת עד להגשת התביעה, כאשר גם בתקופת ההסכם משנת 2002 כמעט ולא שולם דבר על חשבון דמי השכירות. באשר למהות הנכס הדגיש בית המשפט כי מדובר בנכס עסקי, המשמש כסטקייה, ועל פי הפסיקה הנטייה היא להחמיר עם דייר בבית עסק המבקש סעד מן הצדק. לעניין זה הביא בחשבון בית המשפט את העובדה, כי על פי ההסכם משנת 2005 היה מדובר בדמי שכירות בשיעור נמוך ביותר ובכך שהמערער הפך לדייר מוגן מבלי ששילם כלל דמי מפתח. לפיכך קבע בית המשפט, כי על המערער לפנות את הנכס.

9.באשר לדמי השכירות שלא שולמו קבע בית המשפט, כי לעניין ההסכם הראשון מדובר בשלוש שנות שכירות ועל כן ערך חשבון לפי שער הדולר נכון ליום חתימת ההסכם, תוך שהוא מנכה את שני התשלומים ששולמו. בסופו של דבר התקבל סכום חוב של 169,616 ₪ נכון ליום 1.4.05. באשר להסכם השני קבע בית המשפט, כי מאחר שלא שולם דבר, סך כל החוב נכון ליום מתן פסק הדין הוא 19,822 ₪, ובסך הכל עומד החוב על סך של 189,438 ₪.

טענות המערער

10.המערער טוען, באשר לדמי השכירות על פי ההסכם משנת 2002, כי מאחר והסכם זה הוחלף בהסכם משנת 2005, התוצאה היא שהוענק לו מעמד של דייר מוגן. לגרסתו, המשיבה מעולם לא דרשה ממנו את תשלום דמי השכירות עבור ההסכם משנת 2002, ולמעשה בחרה להתעלם מחוב זה כאשר חתמה עמו על ההסכם משנת 2005. לפיכך טוען המערער, כי המשיבה הסכימה לדחות את תשלום החוב בגין דמי השכירות על פי ההסכם משנת 2002, זאת עד למועד הגשת התביעה הנוכחית. לעניין הבסיס להסכמת המשיבה לדחייה זו של תשלום דמי השכירות, טען המערער כי מעדותו של אירינאוס, שכיהן כפטריארך באותה תקופה, עולה כי המערער נרתם לעזור למשיבה בעניינים שונים ועל כן לא עמדה המשיבה על תשלום דמי השכירות.

11.טענה נוספת בפי המערער, והיא כי לאחר שהפטריארך אירינאוס הוחלף על ידי הפטריארך תיאופילוס, הרי שזה האחרון לא עמד בראש הפטריארכיה בתקופה הרלבנטית ועל כן לא היה רשאי לדרוש את דמי השכירות. לחלופין טוען המערער לעניין זה, כי גם אם תיאופילוס מונה כדין והוכר כפטריארך על ידי מדינת ישראל, הרי לאור ריבוי ההליכים בבתי המשפט שהיו סביב מינוי זה, טעה המערער טעות סבירה כאשר בחר שלא לשלם את דמי השכירות לפטריארך תיאופילוס. בהקשר למחלוקת זו הרחיב בא כוח המערער בעיקרי הטיעון שהגיש, וסקר את ההתפתחויות שהיו סביב הדחתו של אירינאוס על ידי הסינוד הקדוש של המשיבה, ההליכים השונים שהיו בבתי המשפט, עד שבסופו של דבר הוכר תיאופילוס כמי שמונה ונבחר כדין, ואכן בסופו של דבר הוכר כפטריארך גם על ידי ממשלת ישראל. המערער טען, כי זו הייתה אחת מטענותיו העיקריות בבקשה לרשות להתגונן, היינו כי עד שתיאופילוס לא קיבל כתב ההכרה מממשלת ישראל, למעשה לא היה גורם מוסמך לקבל את דמי השכירות. בא כוח המערער הפנה לפסקי דין שונים, שעסקו בתביעות בהן הייתה מעורבת המשיבה, וקבעו כי כל עוד אין פטריארך שהוכר על ידי ממשלת ישראל, למעשה אין באפשרות המשיבה לתבוע או להיתבע. לפיכך סבר בא כוח המערער, כי בית משפט השלום שגה כאשר לא דן בטענה זו ולא התייחס לכך שעד ליום 24.12.07, עת הוכר תיאופילוס על ידי ממשלת ישראל, לא הייתה המשיבה יכולה או רשאית לגבות דמי שכירות מהמערער.

12.עוד טוען המערער, כי התביעה הוגשה על ידי המשיבה בגין הפרת ההסכם משנת 2002. אחר שהסתבר שקיים הסכם נוסף משנת 2005, לא ביקשה המשיבה לתקן את כתב התביעה ולא הייתה הסכמה לשינוי חזית או כי הדיון יתנהל בדיון בשאלה האם הפר המערער את ההסכם משנת 2005, והאם הפרה זו מזכה את המשיבה בסעד של פינוי המערער מן המושכר. המערער טוען, כי היה על המשיבה לתקן את כתב התביעה או להגיש כתב תשובה, ומאחר ולא עשתה כן לא היה רשאי בית המשפט לדון בעילת הפינוי עקב הפרת ההסכם משנת 2005, עילה שכאמור כלל לא נטענה בכתב התביעה (לעניין זה מפנה בא כוח המערער לפסק הדין בע"א (י-ם) 3356/09 קסטודיה די טרה סנטה נ' אשר מדר (4.11.10), וכן לרע"א 1345/13 אמי סעאידה נ' אסיל חברה להובלות וסחר עצים בע"מ (5.3.13).

13.לחלופין טוען המערער, כי לאור המחלוקות שהתעוררו, כפי שפורטו לעיל, היה ראוי כי בית משפט השלום יורה על מתן סעד מן הצדק. מדובר בהפרת הסכם שלכל היותר הייתה "הפרה בשגגה". המערער גם מצביע על העובדה כי מדובר בנכס ממנו מתפרנסים הוא ומשפחתו, כאשר למערער צאצאים בגירים, שחלקם סובלים ממחלות קשות, חשוכות מרפא, ופינוי המערער מהנכס יהווה פגיעה קשה בו ובבני משפחתו.

טענות המשיבה

14.המשיבה טענה, כי המערער אינו דייר מוגן בנכס וכי יש לאבחן מקרה זה מפסק הדין בעניין זייתון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ