אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> צלאחאת נ' מדינת ישראל

צלאחאת נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 10/05/2018 | גרסת הדפסה
רע"ב
בית המשפט העליון ירושלים
2713-18
08/05/2018
בפני השופט:
א' שהם

- נגד -
המבקש:
איברהים צלאחאת
עו"ד אור שפירו-סער
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד אילנית ביטאו
החלטה
 
  1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' הרכב השופטים א' טל – נשיא; ו' מרוז – סג"נ; ו-ד' עטר) בעת"א 47323-01-08, מיום 11.3.2018. במסגרת פסק הדין נדחתה עתירת המבקש על החלטת ועדת השחרורים, לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן: חוק שחרור על-תנאי) (כב' השופט (בדימוס) ש'איזקסון; והנציגים: ח' הימלפרבב; ו-ע' שי דוד), בוש"ר 42789-06-17, מיום 4.1.2018.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. ביום 27.2.2017, הרשיע בית משפט השלום בתל אביב-יפו (בהליכים ת"פ 19672-08-15; מ"ת 19709-08-15; ו-ת"פ 70298-11-16) את המבקש, על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע שתי עבירות של התפרצות, לפי סעיף 416(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ושתי עבירות של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין. לאחר הרשעתו בדין, הושתו על המבקש 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בנוסף לשני עונשי מאסר מותנים בני 10 חודשים ובני 4 חודשים שהופעלו בחופף ובמצטבר, כך שעונשו של המבקש נקבע לכדי 30 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו. על המבקש הוטל גם מאסר על תנאי בן 6 חודשים, לבל יעבור, בתוך שנתיים מיום שחרורו, עבירה בה הורשע.

 

  1. המבקש פנה לועדת השחרורים (להלן: הועדה) בבקשה לשחרור מוקדם על תנאי. ביום 4.1.2018, דחתה ועדת השחרורים את הבקשה. במסגרת ההחלטה הובהר, כי במהלך תקופת ריצוי עונשו, לא עבר המבקש טיפול בתחום עבריינות הרכוש. למבקש 20 הרשעות קודמות, אשר בגין חלקן הוא ריצה עונשי מאסר בפועל, ובכלל זה הרשעה בעבירות רכוש חמורות כמו שוד; מגוון עבירות תעבורה; פגיעה בממלאי תפקיד על פי דין, וכן התחזות לאדם אחר במטרה להונות. הועדה ציינה, כי המבקש אף זכה בשתי הזדמנויות בעבר לשחרור מוקדם ממאסר. מההחלטה עולה, כי הרשות לשיקום האסיר סירבה להכין תכנית שיקום עבור המבקש, ועל כן הוא פנה לקבלת תכנית פרטית מטעם המרכז "התחלה חדשה" (להלן: המרכז). מחוות דעת המרכז עלה, כי המבקש טען שהוא הסכים להסדר הטיעון והודה בעבירות המיוחסות לו "בשל עברו הפלילי העשיר", אך לטענתו הוא לא ביצע את העבירות בהן הורשע. הועדה ראתה באמירה זו משום ראיה לכך שהמבקש "איננו נוטל אחריות על מעשיו ואיננו מביע נזקקות טיפולית", וכי התכנית המוצעת על ידי המרכז "באה רק לתת כיסוי לבקשתו לשחרור מוקדם". עוד העירה הועדה, כי "אין נפקא מינה מדוע העותר [המבקש] לא טופל, אם בשל מעשים או מחדלים שלו או בשל מעשים או מחדלים של גורמים אחרים". בהיעדר טיפול כלשהו, כך הבהירה הועדה, מסוכנותו של המבקש "לא אוינה ולא פחתה", ועל כן, הוא אינו ראוי לשחרור מוקדם, ולפיכך נדחתה הבקשה.

 

  1. המבקש הגיש עתירת אסיר על החלטת ועדת השחרורים בעניינו, לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (להלן: בית משפט המחוזי). בפסק דינו, מיום 11.3.2018, קבע בית המשפט המחוזי, כי הועדה העריכה נכונה את מסוכנותו של המבקש, אשר נובעת מעצם ביצוע עבירות הרכוש על ידו; עברו הפלילי המכביד של המבקש, הכולל עבירות רכוש ואלימות; ואי-ניצול ההזדמנויות להן זכה, במסגרת שני שחרורים מוקדמים על תנאי, ועונשי מאסר מותנים שנגזרו עליו בהליכים פליליים קודמים. בית המשפט המחוזי ציין, אמנם, את התנהגותו התקינה של המבקש במהלך ריצוי עונשו ואת היותו עובד במפעלי שב"ס, אך משלא עבר המבקש הליך טיפולי במהלך מאסרו, סבר בית המשפט המחוזי כי אין הצדקה לשחרורו המוקדם. בית המשפט המחוזי קבע בנוסף, כי העובדה שמחלתו של המבקש מנעה ממנו השתתפות בהליך טיפולי, אינה מצדיקה את שחרורו, שכן מבלי לעבור הליך כזה "לא ניתן להפחית את המסוכנות שנובעת מהתנהגותו". אשר להתנערותו של המבקש מביצוע המעשים בהם הודה, סבר בית המשפט המחוזי, כי "יש בכך נימוק נוסף בגללו לא שולב העותר [המבקש] בהליך טיפולי בכלא חרמון", והביע תמיהה על נכונות המרכז להכין עבור המבקש תכנית טיפולית. בית המשפט המחוזי עמד גם על הערכות גורמי הטיפול והרשות לשיקום האסיר, אשר התרשמו מהמבקש כרצדיביסט, בעל רקע התמכרותי להימורים שטרם טופל, אשר "תולה את האחריות לביצוע [העבירות] על אחרים ומתקשה לקחת אחריות אישית עליהם". על כן, קבע בית המשפט המחוזי, כי החלטת הועדה הינה "סבירה ומוצדקת", וכי לא ניתן להורות על שחרורו המוקדם של המבקש, מבלי שיעבור הליך טיפולי במהלך מאסרו, עוד טרם שחרורו.

 

הבקשה לרשות ערעור ותגובת המשיבה

 

  1. בבקשת רשות הערעור המונחת לפניי משיג המבקש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענת המבקש, בקשתו מעלה שתי שאלות עקרוניות: הראשונה, "האם אסיר מכחיש עבירה הוא בר טיפול", והשניה, עניינה במשקל שיש ליתן לסיבה, בעטיה נמנע אסיר מטיפול במסגרת מאסר, ומה המשקל שיש ליתן ליתר השיקולים שפורטו בהחלטה בעניינו של האסיר. המבקש טוען, כי מסוכנותו נמוכה, שכן הוא "מתפקד ללא דופי בכל מהלך מאסרו"; אין כל מידע מודיעיני הנוגע אליו, בידי השב"ס ומשטרת ישראל, דבר שאינו שכיח ביחס לאסירים רצדיביסטים כדוגמתו; והוא מועסק במסגרת מאסרו באופן רציף, ומוסר לשב"ס בדיקות נקיות משרידי סם. המבקש גורס, כי בהערכת מסוכנותו ניתן משקל מופרז לעברו הפלילי ולשחרורים מוקדמים להם זכה, ולטענתו מדובר בנתונים שאינם "מן העת האחרונה".

 

  1. המשיבה טוענת, כי דין הבקשה להידחות על הסף, בהיעדר כל עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה. זאת שכן, פסיקתו של בית המשפט המחוזי "היא נקודתית, ותחומה – כל כולה – לעניין הפרטני של המבקש", וכפועל יוצא מכך, בקשתו של המבקש "אינה מגלה שאלה משפטית כלשהי המצדיקה מתן רשות ערעור ב'גלגול שלישי'". המשיבה סבורה, כי דין הבקשה להידחות גם לגופה, משלא הוכח כי מסוכנותו של המבקש אוינה, וזאת בין היתר, היות שהוא לא עבר כל הליך טיפולי ביחס לעבירות הרכוש שביצע, במסגרת תקופת מאסרו. המשיבה הפנתה לעובדה, כי במהלך הכנת תכנית הטיפול הפרטית על ידי מרכז "התחלה חדשה", הכחיש המבקש את ביצוע העבירות בהן הורשע, עובדה אשר הובילה את בית המשפט המחוזי לקבוע כי הוא "לא מביע למעשה שום נזקקות אמיתית לטיפול". עוד נטען על ידי המשיבה, כי הסיבה שהמבקש לא הופנה להליך טיפולי, בעיות רפואיות שהגבילו את יכולתו להשתלב בטיפול, "אינה מעלה ואינה מורידה", ובשל כך "אין כל אינדיקציה כי הופחתה מסוכנותו" של המבקש. עוד נטען על ידי המשיבה כי המבקש הינו אסיר רצידיביסט, אשר חזר לבצע עבירות, חרף שחרור מוקדם שלו הוא זכה בעבר, בצד עברו הפלילי המכביד, הכולל בעיקר עבירות רכוש.

 

דיון והכרעה

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ