אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> צימט נ' אזולאוס

צימט נ' אזולאוס

תאריך פרסום : 27/01/2010 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה
470-08
03/01/2010
בפני השופט:
שטמר

- נגד -
התובע:
מנחם צימט
הנתבע:
עזרא אזולאוס
פסק-דין

פסק דין

השופט ע. זרנקין:

זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, שניתן ביום 11.3.08 (כב' השופט אליקים), בקשר לתביעות כספיות הדדיות שהגישו הצדדים, זה כנגד זה, (ת.א. 21626/02, ת.א. 11918/04, ת.א. 14766/04), ואשר הדיון בהן אוחד.

המערער והמשיב ביקשו להקים, ביחד עם אדם שלישי, דוד בן מרגי, (להלן: "דוד"), עסק לממכר פלאפל ופיתות בפולין, ולצורך כך הושקעו על ידם כספים, וציוד שנרכש נשלח לחו"ל. כל אחד משלושת השותפים השקיע 40,000 ₪ לצורך רכישת ציוד לעסק.

התכנית להקמת העסק בפולין לא צלחה, שאז עלה הרעיון להקים את העסק באוסטרליה, ושלושת השותפים חתמו, ביום 13.9.02, על זכרון דברים שבו נקבע, בין היתר, מה יעלה בגורל השותפות והעסק, במידה והשותף השלישי, דוד, לא יקבל אשרת כניסה לאוסטרליה (להלן: "זכרון הדברים").

בית המשפט קמא נדרש להכריע, בין היתר, במחלוקות שנתגלעו בין הצדדים ביחס לתוכן ההסכמות שהושגו בזכרון הדברים הנ"ל. לשונו של זכרון הדברים הינה כדלקמן:

"זכרון דברים שנחתם ביום 13/9/02 בקרקוב פולין, בין השותפים.

מוסכם בזאת שתוך פרק זמן סביר שאינו עולה על 4 חודשים מתאריך זה, יפעל העסק לפלפל ופיתות.

במידה ודוד לא יקבל אשרת כניסה מכל סיבה שהיא, מנחם ימכור או לחילופין יפעיל את העסק עם שותף אחר שיקנה את החלקים של אליעזר ודוד במחיר שלא נופל מ 170000 $ כל אחד.

בכל מקרה במידה והעסק כשל לא יחזר הציוד לארץ ישראל או לכל מקום אחר. מנחם ודוד ימכרו את הציוד במלואו". (ההדגשה אינה במקור).

אף אחד מהצדדים לא הציג את המסמך המקורי של זכרון הדברים הנ"ל, ולכן כל שהיה שבפני בית המשפט קמא הוא העתק ממנו. בית המשפט נדרש לטענה שהועלתה בפניו, בדבר זיוף זכרון הדברים, ולפיה המילים "כל אחד" הוספו לזכרון הדברים רק לאחר שהצדדים חתמו עליו.

המשיב הודה כי הוא זה שהוסיף את המילים "כל אחד" למסמך, לטענתו בהסכמת הצדדים במעמד החתימה. ואולם, עדותו של המערער בעניין זה, כי המילים "כל אחד" לא נרשמו במעמד החתימה על המסמך, וגם לא בסמוך לאחריה, כשהצדדים עדיין נוכחים במקום – נמצאה מהימנה בעיני בית המשפט (פסקאות 57, 60 לפסק הדין).

כמו כן קבע בית המשפט קמא, כי הסכום שנתון מחלוקת אינו 170,000$ כפי שנכתב בזכרון הדברים, כי אם 17,000$, וזאת בהסתמך על הראיות והעדויות שהובאו בפניו, ובהתחשב בכך שזהו הסכום שעליו ביסס המשיב את טענותיו, לאורך כל הדרך. (פסקה 58 לפסק הדין).

בפסק הדין נקבע, כי הצדדים ביקשו לתת לעסק המשותף הזדמנות אחרונה להתקיים, בדרך של הפעלתו באוסטרליה, על ידי המערער ועל ידי דוד, ובמקביל החליטו הצדדים לאפשר למשיב לפרוש מן העסק. הפעלת העסק באוסטרליה הייתה מותנית בכך שדוד יקבל אשרת כניסה לאוסטרליה, אלא שדוד לא קיבל אשרת כניסה כאמור. המערער, כך נקבע, התחייב בזכרון הדברים הנ"ל, שבמידה ודוד לא יקבל אשרת כניסה, אזי הוא ירכוש את חלקם של שני השותפים האחרים (המשיב ודוד), במחיר של 17,000$. (פסקה 66 לפסק הדין), ומאחר ואין מחלוקת כי דוד לא הצליח לקבל אשרת כניסה לאוסטרליה, הרי שהתקיים התנאי למימוש התחייבות המערער ועליו לשלם למשיב ולדוד סך השווה ל- 8,500$ כל אחד.

עוד נקבע, כי השותף דוד המחה את זכויותיו למשיב, ולפיכך על המערער לשלם למשיב את מלוא הסכום בשווי 17,000$.

משכך היו פני הדברים, קבע בית המשפט קמא כי המשיב זכאי, מכוח המחאת הזכויות, למלוא הסכום המוסכם בזכרון הדברים עבור הציוד, קרי 17,000$, אשר שווים השיקלי, נכון ליום הגשת התביעה, הוא 79,500 ₪. (פסקאות 67-69 לפסק הדין).

בערעורו מלין המערער על כך שחוייב לשלם למשיב 17,000$, וטוען כי לזכרון הדברים ניתן פירוש שגוי שאינו מתיישב עם לשונו. לטענתו, פירוש נכון של זכרון הדברים מביא למסקנה שהוא אינו חייב למשיב מאומה.

המערער גורס כי, בהתאם לזכרון הדברים הוא היה אמור לפעול בשם השותפות ביחד עם השותף השלישי, דוד, במידה וזה האחרון יקבל אשרת כניסה לאוסטרליה. ולחילופין, למכור לאחר את חלקיהם של שני השותפים (המשיב ודוד) בסכום המוסכם. ולחילופי חילופין, למכור לאחר את חלקיהם של כל שלושת השותפים, במידה ואף אחת מהחלופות האחרות לא תתקיים ואין עוד אפשרות לממש את התכנית להפעלת העסק, אך יחד עם זאת, על פי גרסתו, זכרון הדברים אינו מטיל עליו את החובה לשלם את הסך המוסכם.

אין לקבל טענה זו של המערער. כלל ידוע הוא, כי לא על נקלה תבטל ערכאת ערעור קביעה עובדתית שנקבעה על-ידי ערכאה קמא. התערבות בממצאים עובדתיים תיעשה במקרים קיצוניים בלבד, כגון מקרים בהם נפל בהכרעת הערכאה הדיונית פגם היורד לשורש העניין או כאשר הדברים שנקבעו אינם מבוססים על פניהם. [ראה למשל, ע"א 1564/06 משה בן זאב ואח' נ' מיכל בן עמי (טרם פורסם, ניתן ביום 24.2.08), ע"א 11512/04 קרניל חברה לעבודות הנדסיות בע"מ נ' גב ים חברה לקרקעות בע"מ (טרם פורסם, ניתן ביום 16.11.06)].

קביעותיו של בית המשפט קמא, ביחס לכוונתם של הצדדים בנסחם את זכרון הדברים הנ"ל, וביחס לתוכן ההסכמות שביקשו הם לצקת לתוך זכרון הדברים – הן קביעות עובדתיות שהתבססו על העדויות שנשמעו בפני בית המשפט קמא, ועל חומר הראיות שהוצג בפניו. אני סבור, כי ההכרעות העובדתיות בפסק הדין מנומקות היטב, ומעוגנות בחומר הראיות, ולא מצאתי כי נפל בהן פגם כלשהו, המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ