אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ציונה דריימן נ' דפוס הד

ציונה דריימן נ' דפוס הד

תאריך פרסום : 10/02/2011 | גרסת הדפסה
תע"א
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
1621-10
10/02/2011
בפני השופט:
יפה שטיין

- נגד -
התובע:
ציונה דריימן
הנתבע:
דפוס הד בע"מ

החלטה

בפנינו בפני בקשה הנתבעת לסילוק על הסף של התביעה משני טעמים: האחד, חוסר סמכות עניינית (לגבי חלק מרכיבי התביעה) והאחר, התיישנות (לגבי הרכיבים הנותרים).

התובעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, לבית דין זה סמכות לדון בתביעה, היות והתובעת הינה "אלמנתו, יורשתו וחליפתו של בעלה המנוח שמואל דריימן ז"ל שהיה מנהלה ועובדה של המבקשת במשך שנים רבות". באשר לטענת ההתיישנות: לטענתה, הנתבעת לא העלתה את טענת ההתיישנות ב"הזדמנות הראשונה" (בעת הגשת בקשה למתן ארכה להגשת כתב הגנה) ועל כן "הפסידה" את זכותה להעלות טענה זו). בנוסף טענה כי הנתבעת מנועה מלהעלות טענה זו, שכן, כבר במסגרת אותה בקשה לארכה, ביססה הנתבעת את בקשתה בכך שעליה לאתר מסמכים ולבדוק היטב את טענותיה לאור העובדה שמדובר בעניניים שמשנת 2001. לפיכך, כאשר הגישה הנתבעת את כתב הגנתה, יש לראות בה כמי שאיתרה את כל המסמכים הנדרשים ובחנה היטב את טענותיה. עוד נטען כי יש לחשב את תקופת ההתיישנות, מיום "ההודאה בקיום הזכות" של התובעת מצד הנתבעת, והוא מועד מתן עדותו של רו"ח של הנתבעת, מר צפניה שמיר- עדות שנמסרה במסגרת הליכים משפטיים קודמים שהתנהלו בין הצדדים ביום 28.10.08.

לאחר ששקלנו את טיעוני שני הצדדים ובחנו את כתבי הטענות והמסמכים השונים בתיק – הגענו לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה לסילוק על הסף משני הטעמים הנקובים בה.

סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן:"החוק"), קובע את סמכותו של בית דין זה. סעיף 24 (א) (1), הרלוונטי לעניינו קובע:

"בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד..."

עיון בכתבי הטענות מעלה כי עסקינן בתביעה הכוללים בה רכיבי התביעה הנובעים מזכויות, המגיעות לכאורה לבעלה המנוח של התובעת, הן במעמדו כ"עובד" והן במעמדו כ"בעל מניות".

הדבר עולה גם מתגובת התובעת לבקשה, בה הגדירה התובעת את השאלות שעומדות במחלוקת בין הצדדים הינן:

האם קיבלה המשיבה סך של 450,000 ₪ מתוך כספי הפיצויים.

האם זכאית המשיבה בנוסף לאמור לסכום חודשי של 11,000 ₪.

בהתאם להוראות החוק – אין לבית הדין סמכות לדון בזכויות הנובעות ממעמדו של המנוח כבעל מניות. לפיכך, כל הסדר שהוסדר, ככל שהוסדר בין הצדדים, במעמדו כבעל מניות (ממנו נשאבת הזכות לכאורה של התשלום החודשי) - אין מקומן להתברר בבית דין זה. יודגש כי התובעת מצידה לא הצביעה על מקור כלשהו ממנו נשאבת זכותה לסכום חודשי הנ"ל, שנובע ממעמדו כעובד. עוד יצויין כי במסגרת התביעה טוענת התובעת כי היא זכאית לקבל "מענק" – אך אין כל זכות שבדין למענק אותו היא מבקשת, אלא – כזכות חוזית לאור ההסכם אשר הושג בשל היות בעלה בעל מניות. הסכם זה איננו מתחום דיני העבודה.

באשר לשאלה השניה שנותרה במחלוקת בדבר כספי פיצויים: ככל שמדובר בזכות לפיצויים – הריש עצם הזכאות הינה, עקרונית, בסמכות בית הדין לעבודה, אלא שבעניין זה קיימת התיישנות.

כידוע, אין להזדקק לטענת התיישנות שלא הועלתה בהזדמנות הראשונה.ראה: סעיף 3 לחוק ההתיישנות, תשי"ח – 1958 ; י' זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, עמ' 323 .

וכן: רע"א (עליון) 2208/09 רמי יצהר נ' עיזבון המנוח בנימין אברהם ז"ל, טרם פורסם ניתן ביום 26.1.10 והפסיקה המאוזכרת שם: רע"א 385/93 בית נח – בית החלמה מזור בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד מ"ז (3) 221, 222 (1993); רע"א 8241/08 דרורי נ' משעל (טרם פורסם ניתן ביום 23.2.09).

אלא, שהפסיקה יישמה הוראה זו באופן שיש לראות את "ההזדמנות הראשונה", במועד בו ניתנה לנתבע האפשרות לטעון לגופם של דברים כנגד טענות שהועלו בכתב התביעה.

לפיכך, נדחית טענתה של התובעת, לפיה יש לראות בהגשת בקשה להארכת מועד לכתב הגנה כ"הזדמנות הראשונה". לנתבעת ניתנה זכות אמיתית לטעון לגופם של דברים בעניינו, רק עם הגשת כתב ההגנה ואכן במסגרתו הועלתה טענת ההתיישנות, לאור העובדה שכספי הפיצויים שוחררו עוד בשנת 2001 ואילו התביעה הוגשה בשנת 2010.

למעלה מן הצורך יצויין כי גם לא מצאנו כל ממש גם בשאר טענותיה של התובעת לכך שאין לקבל את טענת ההתיישנות, וכי אין בעדותו של רואה החשבון בהליכים שקויימו כדי לשנות לעניין זה. מדובר בעילת תביעה משנת 2001, וככל שהתובעת הייתה זכאית לקבל פיצויים מכוח היותה אלמנתו של עובד שנפטר (אף שמדובר בעובד חברה שהוא בעל מניות בה) – התיישנה תביעתה זו בחלוף 7 שנים.

לאור כל האמור – התביעה מסולקת על הסף באופן שלגבי כספי הפיצויים מתחום דיני העבודה, תביעת התובעת התיישנה, ואילו באשר לרכיבים האחרים, בית הדין נעדר סמכות עניינית לדון בהם.

הנתבעת תשא בהוצאות הנתבעת בסך 2,500 ₪.

ניתנה היום, ו' אדר א תשע"א, 10 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ