אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ציון ששון ואח' נ' א.מ.ת.ש. השקעות בע"מ ואח'

ציון ששון ואח' נ' א.מ.ת.ש. השקעות בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 26/12/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
4570-12-13
09/12/2013
בפני השופט:
אריאל צימרמן

- נגד -
התובע:
1. איילת ציון ששון
2. ארז ציון

הנתבע:
1. א.מ.ת.ש. השקעות בע"מ
2. אלעד ישראל מגורים בע"מ

החלטה

לפניי בקשה לסעד זמני הנועדה לעצור פינוי ב"גבעת עמל" בתל אביב. מועד ביצועו האפשרי של הפינוי, ושאליו נערכה המשיבה לדבריה יחד עם משטרת ישראל וגורמי מקצוע בכוחות גדולים נוכח בעייתיות הפינוי, הוא החל ממחר, 10.12.13, וכלה ביום 12.12.13. דיון במעמד הצדדים התקיים והסתיים הערב. דין הבקשה להידחות. אנמק בקיצור יחסי, בסד הזמנים הנוכחי.

1.ביום 2.12.13 הגישו המבקשים בקשה "בהולה" למתן צו זמני, וכן לצו כבר במעמד צד אחד. מן הבקשה, שיש לומר מיד כי היא לאקונית וחסרה נתונים ומסמכים רבי חשיבות הנחוצים להכרעה, עלתה, בתמצית, התמונה הבאה: סבם של המבקשים נטה אוהלו עם קום המדינה בגבעת עמל ב', שטח המצוי כיום במתחם "שיכון בבלי" בתל אביב. המקרקעין הוקנו לרשות הפיתוח בשנת 1961, ואף שהיו אלה מקרקעי מדינה – לא פונו הסב ויתר היושבים במתחם. בשנת 1987 רכשו המשיבות את הזכויות בנכס, תוך כוונה לפנות את המתחם, אך תוך שהתחייבו לפצות את המשתכנים ב"שיכון אקוויוולנטי" כתנאי לפינוי. כחלק מפעולת המשיבות לפינוי, הגישו הן תביעת פינוי נגד הורי המבקשים, ה"ה קטי והרצל וציון (להלן: ההורים), שם נדרשו לסלק ידם מכל מבנה במקרקעין שהם חלקות 57 ו-58 לגוש 6107 – עליהן נבנה ביתם – תוך 45 ימים. פסק הדין ניתן בשנת 2003. "רק" בשנת 2013, טוענים המבקשים, לאחר שערעורי ההורים נדחו בבית המשפט המחוזי והעליון, פתחו המשיבות תיק הוצל"פ למימוש הפינוי, זה נקבע בתחילה ליום 26.11.13, ולאחר מכן נדחה לימים 8 עד 12 בדצמבר 2013. "רק לאחרונה", טוענים המבקשים, נודע להם כי בדעת המשיבות לפנות את כל המתחם של משפחת ציון ללא הבחנה בין המחזיקים השונים. ברם באותן חלקות מצויות דירת מגוריהם של המבקשים. המבקשים צירפו תרשים ומפה של המקרקעין מושא ההליך תוך סימון חלקם בפינה הדרום מערבית של חלקה 57 הנזכרת, בציינם כי המפות הוכנו בידי המשיבות עצמן בהליכים קודמים, ויש אי התאמה בינן למגוון מפות אחרות שערכו המשיבות. עוד טענו המבקשים כי הם מתגוררים במקרקעין מלידתם ומחזיקים עם משפחתם במקרקעין מזה עשרות בשנים, כך שהפכו בני רשות בנכס. פסק הדין בעניין ההורים מחייב את ההורים, ואין לפנות גם את המבקשים בלא פסק דין, נטען. על כן סבורים הם כי יש למנוע את פינויים, וכי הנזק שייגרם למשיבות – דל בהרבה מנזקם שלהם.

2.לא הוריתי על צו במעמד צד אחד, כי אם על הגשת תגובה עד יום 5.12.13. כזו הוגשה. מן התגובה עלה כי מגוון נרחב של מסמכים ונתונים – חסר היה בבקשה. נעמוד רק על תמצית התגובה. בה צוין ראשית כי אך לפני ימים אחדים הסתיים הליך אחר, של דודם של המבקשים, שניסה אף הוא למנוע את פינוי הנכס, אף זאת על יסוד "מרקור" עצמאי של מפת המקרקעין תוך נסיון לייחס לעצמו שטחים נרחבים במקרקעין. אותו נסיון הסתיים בבקשה שדחתה, נטען, את עיקר הבקשה זולת ביחס לשטח שאין חולק שהוא ביתו של הדוד, שהוא חלק קטן מן המקרקעין. הבקשה נערכה בידי ב"כ המבקשים כאן, הטענות שהועלו בה – דומות ביותר, ובכל זאת לא צורף ולו מסמך אחד מתוכה לבקשה הנוכחית ולא בא אלא אזכור קצרצר של קיומה בבקשה.

עוד טוענות המשיבות, בתמצית: מזה עשרות בשנים הן עמלות להביא לסילוק ידם של בני משפחת ציון, ומשפחות נוספות, מן המקרקעין. בעניינם של הורי המבקשים ניתן פסק דין שהמבקשים – באמצעות בא כוחם כיום – פעלו בכל הערכאות להשיג עליו בחוסר הצלחה, וזו הסיבה היחידה לעיכוב בביצוע הפינוי. אותו פסק דין מקים מעשה בית דין ביחס למבקשים – ילדיהם של ה"ה ציון. הבקשה, נטען, נועדה רק לנסות שוב ולסכל את פסק הדין שניתן לפני עשור. המבקשים, נטען, הם כבני 37 ו-31, ואין להם זכויות עצמאיות זולת אלה של הוריהם, שנצטוו לפנות את הנכס. "מרקור" עצמאי (ולא כזה שהמשיבות עשו בו שימוש) אינו יכול לבסס החזקה של שטח כלשהו במקרקעין, ודאי לא זכות משפטית. בשלל ההליכים המשפטיים שהתנהלו מעולם לא בא זכר לטענות בדבר החזקתם העצמאית של המבקשים בשטח כלשהו במקרקעין.

3.כפי שציינתי בהחלטתי מיום 5.12.13, לאחר עיון בתגובה, המדובר בבקשה בעייתית במגוון אספקטים. עם זאת בשים לב לכך שעסקינן בפינוי מדירת מגורים (כך לפי הנטען), ומכיוון שהמדובר בפינוי גמיש שיש לו טווח ביצוע בן חמישה ימים (12-8.12.13) הוריתי על מתן צו ארעי בנתון להפקדת בטוחות, ועל קיום דיון במעמד הצדדים להיום, 9.12.13. הצדדים טענו ארוכות, אף שבהסכמה הדדית, ובשים לב לכך שהמחלוקות העובדתית הן אך נדבך אחד בסכסוך וממילא לא באה בהן הכרעה בדיון בבקשה לסעד זמני, ויתרו הם הדדית על חקירות, תוך הבהרה שאין בכך משום ויתור כלשהו או הודאה בטענות הצד שכנגד. אציין כי נוכח הקשיים שעלו בבקשה בחנתי עם ב"כ המבקשים האם נכון לעמוד על הבקשה במתכונתה הנוכחית, חרף התמקדות בתביעת הפיצויים שעליה מתריעים הם, אך המבקשים – כפי זכותם המלאה כמובן – עמדו על בירור הבקשה עד תומה.

4.כאמור, דין הבקשה להידחות. אכן, עסקינן בפינוי מדירת מגורים (כך לפי הנטען, אף שהאסמכתאות לכך אינן רבות), על כל הזהירות המפליגה המתחייבת מכך ונטייתם הברורה של בתי המשפט להיעתר לבקשות לצווי מניעה במקרים שכאלה. ברם כאן המדובר בבקשה שלמגינת הלב ובכל הזהירות המתחייבת יש לומר כי היא עושה חוכא ואטלולא מפסקי דין חלוטים של כל הערכאות, מתעלמת מנתונים שאינם נוחים למבקשים, קוראת לפרשנות בלתי סבירה של החלטות שיפוטיות, ומהווה ניסיון חוזר, מאוחר, ופסול, לעקר מתוכן פסק דין חלוט ויכולתו של בעל הזכויות במקרקעין לפעול לקבלת החזקה במקרקעיו, אחרי שנים אינספור של מאבק. כל זאת, על יסוד טענה לזכויות עלומות בנכס, שעל פני הדברים אין להן כל עיגון בעובדות או בדין. אנמק, וכאמור – בקיצור יחסי.

5.טרם נגיע לשיקולים הנוהגים בצווי מניעה, קרי מאזן הנוחות וסיכויי התביעה, נפתח דווקא בשיקולים שלעתים הם אך עזר ולעתים די בהם להכריע לבדם את גורל הבקשה לשבט, והם: תום לב ושיהוי. בשניהם לוקה הבקשה.

א.תום לב

6.בעל דין העותר לסעד זמני, שהוא סעד מן היושר, מחויב בנקיון כפיים ובגילוי מלא כל המסמכים הרלבנטיים, על אחת כמה וכמה כאשר הוא עותר לצו במעמד צד אחד (ראו: רע"א 8113/00 שפר נ' תרבות לעם (1995) בע"מ, פ"ד נה(4) 433 (2001); רע"א 4196/93 שפע בר ניהול ושירותים (1991) בע"מ נ' שפע מסעדות ייצור ושיווק ארוחות מוכנות (1984) בע"מ, פ"ד מז(5) 165 (1993)). למותר לציין כי לא לבעל הדין להחליט איזה מידע הוא רלבנטי, ואיזה אינו רלבנטי, ושומה עליו להציג לפני בית המשפט את התמונה המלאה. לא כך נעשה כאן.

7.תקצר היריעה מלסקור את כל המידע והמסמכים שנשמטו מן הבקשה. נציין אחדים מהם ממעוף הציפור. כך, השמיטו המבקשים כל התייחסות לכך שדודם של המבקשים – באמצעות ב"כ המבקשים דהיום – נקט מהלך כמעט זהה, שמטרתו למנוע את ביצוע הפינוי, וזאת עשה לפני שבועות אחדים, בטענות דומות עד מאד לאלו של המבקשים דהיום (ת"א (של'-ת"א) 55605-10-13). אותה בקשה – אף שהמבקשים מתקשים לקבל זאת – נדחתה למעשה, אגב ביקורת חריפה על חוסר תום הלב הגלום בבקשה וההסתרה שבה היתה נגועה (אף שבית המשפט הבהיר את שהמשיבות עצמן לא חלקו עליו, כי את שטחו של בית קונקרטי שבו יושב הדוד בפועל – אין לפנות (ראו: נספח 1 לתגובה, החלטת כב' השופט אבי שליו שניתנה אך ביום 21.11.13)). למעט אזכור לאקוני של עצם קיומו של ההליך, לא בא כל פירוט על תוכנו ולא צוינו מסמכים מן ההליך. המדובר בגישה תמוהה במיוחד, שעה שהמבקשים מנסים לטעון שלא השתהו בהגשת ההליך אף שפסק הדין לפינוי נגד הוריהם ניתן לפני עשור, שכן "רק" משנעשה באותם הליכים אחרונים הבינו כי צפויים הם לפינוי.

כך נמנעו המבקשים מלציין שנקטו מהלך תמוה במיוחד: לאחר שניתנה ההחלטה בהליך הקודם האמור, הגיש המבקש שם, הוא דודם של המבקשים, "בקשת הבהרה" המתייחסת לחלק במקרקעין שהוא אינו יושב בו, אך תהה האם בית המשפט מתכוון שגם עליו לא יחול הצו. אותה בקשה נדחתה. בפועל, התברר, כי אותה בקשה היוותה הכשרת הקרקע להגשת הבקשה הנוכחית, בשם המבקשים, ביחס לאותו שטח מקרקעין בדיוק שדודם "תהה" לגביו, מבלי שצוין שם כלל כי המבקשים הם היושבים בו והמעוניינים בקבלת צו גם לגביו.

כך נמנעו המבקשים מלציין שנקטו מהלכים שונים בהליכי ההוצל"פ, שמאירים באור שלילי הן את טיב פעילותם הן את עיתוי פעילותם בהליך שלפניי, וכי ביצוע הפינוי לא "נדחה" (כטענתם) סתם כך בלא זיקה אליהם.

כך נמנעו המבקשים מלציין את כל הפסיקה העניפה שנסבה על פינוי גבעת עמל, דוגמת בפסק דין של כב' השופטת מיכל רובינשטיין משנת 1995, אשר משפחת ציון לא היתה צד לו אך שקבע את מסגרת הזכויות ביחס לשכונה כולה והיווה קו מנחה לכל הפסיקה בהמשך (נספח 6 לתגובה); כמו גם הליכי הערעור על פסק דינו של כב' השופט דן מור, שהכריע בעניין סילוק ידם של הורי המבקשים מן הנכס; ואגב כך: מגוון מסמכים הרלבנטיים לאותם הליכים, לרבות פרוטוקול הדיון בפני כב' השופט מור, שממנו עולה כי אין זכר למבקשים כמחזיקים עצמאיים בשטחים הנפרדים מאלה של הוריהם, שהוחלט לפנותם.

כך נמנעו המבקשים מלהבהיר שאותה מפה שעליה נסמך בית המשפט בפסק הדין לפינוי, שנטען כי המשיבות הן ששרטטו, ולכאורה ניתן היה להבין כי גם שטח המבקשים שורטט בידי המשיבות – וכמובן שלא היא, אלא מדובר אכן ב"מרקור" פרי ידיעתו האישית של ב"כ המבקשים, כפי שהבהיר הוא בדיון.

8.ואלה הן דוגמאות בלבד. המדובר בחוסר תום לב קיצוני, שהוא חמור עוד יותר בשים לכך שאך לפני שבועיים ניתנה החלטה בתיק הקודם והמקביל לזה הנוכחי, של דודם של המבקשים, תוך ביקורת של בית המשפט על דרך התנהלות המבקש שם ועל הסתרת המידע בידו. הסברו של ב"כ המבקשים כאן, כי המדובר חלקית בתקלה הנובעת מדוחק הזמנים, חלקית כיוון שהמדובר במסמכים בלתי רלבנטיים, הוא הסבר בלתי קביל, על שני רבדיו.

9.חוסר תום לב בהגשת בקשה יכול לעתים להוביל לבדו לדחיית בקשות לסעד זמני (ראו: רע"א 6658/09 מולטילוק בע"מ נ' רב בריח (08) תעשיות בע"מ (12.01.10)). מקרה זה הוא אחד מאותם מקרים.

ב.שיהוי

10.על בעל דין להגיש את בקשתו ללא שיהוי. שיהוי נטול הסבר, שיש בו אף משום פגיעה באלמנט ההסתמכות של המשיב, יכול להיות מאיין, באופן שדי יהיה בו כדי להביא לבדו לדחיית הבקשה (רע"א 1864/13 אשכנזי נ' ש.נ. דרור אחזקות בע"מ (10.4.2013)). מקרה זה הוא אחד מאותם מקרים.

11.טוענים המבקשים, אם נזקק את טענתם: אכן, ניתן פסק דין כנגד הורינו מולידינו. אך אנו סברנו כי פסק הדין מתייחס רק לבית שבו ישבו, והנה מקום מושבנו (באופן בלתי מוסבר – מאז הלידה) הוא דווקא בבית סמוך, על גבי אותם מקרקעין, וסברנו כי אלו חסינים מפינוי. מכאן באה הבקשה רק עתה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ