אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> צור ואח' נ' שוגרמן ואח'

צור ואח' נ' שוגרמן ואח'

תאריך פרסום : 16/11/2010 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי נצרת
20286-07-10
16/11/2010
בפני השופט:
אברהם אברהם

- נגד -
התובע:
1. דורון צור
2. חיה צור

הנתבע:
1. דרור שוגרמן
2. ויליאם פאול שרינג
3. אן שרלוט מנל

פסק-דין

פסק דין

1.המשיבים הפורמליים ("המוכרים"), תושבי חוץ, היו בעלים של נכס מקרקעין כלשהו בצפת. הם ביקשו למוכרו, ולשם כך פנו לאחד, ידידיה דוד שמו, על מנת שימכור עבורם את הנכס. הם התנו, כי מן המכירה הם יקבלו לידיהם סך 30,000 דולר. כלומר כל מס, אגרה או כל תשלום אחר שיחול בקשר עם הנכס – יחול על הקונה. ידידיה הנ"ל פנה למשיב, עורך דין במקצועו, על מנת שיטפל עבור המוכרים במכירת הנכס. המשיב פנה למערער 1 ("המערער"), מתווך נדל"ן בעיר צפת, על מנת להתייעץ עמו בקשר עם הנכס. לאחר בדיקה שעשה הודיע המערער למשיב, כי הוא עצמו מעוניין לרכוש את הנכס, יחד עם זוגתו, המערערת 2. עוה"ד שוגרמן ערך, אפוא, הסכם מכר, בו הותנה כי המוכרים יקבלו תמורת המכר סך 30,000 דולר, כאשר כל המיסים, האגרות וכד' יחולו על הקונים, משמע המערערים.

2.בתביעה שהגישו לבית משפט השלום נגד המוכרים ונגד המשיב טענו המערערים, כי לאחר שהושלם המכר נסתבר להם, כי על הנכס רובץ חוב למס רכוש. הם טענו, כי חוב זה חל על המוכרים, ומכל מקום – המשיב התרשל כלפיהם כעורך דין, ולכן חייב בפיצוי על הנזק שגרם להם בהתרשלותו זו.

3.השופט קמא דחה את התביעה ככל שהיא מופנית למוכרים, כיוון שלפי פרשנותו את ההסכם, הקונים (המערערים) קיבלו על עצמם לשאת בכל מס החל על הנכס, ובכלל זה מס רכוש. עם חלק זה של פסק הדין השלימו המערערים, ואין הם משיגים עליו בערעורם.

ככל הנוגע לתביעה נגד המשיב קבע השופט קמא, כי המשיב לא ייצג את המערערים בכל העסקה המדוברת, כי אם את המוכרים בלבד. תשלום שכר הטרחה ששילמו המערערים למשיב היה בבחינת השתתפות של המערערים בשכר טרחת עורכי דין שחבו המוכרים למשיב. המשיב אינו חייב, אם כן, למערערים, כעורך דין שייצגם, שכן הוא לא ייצגם בכל דרך שהיא, כך בית המשפט קמא.

חרף קביעה זו התחבט בית המשפט קמא בשאלה, האם לא היה על המשיב, כעורך דין של המוכרים, להפנות את תשומת לבם של המערערים לאפשרות קיומו של חוב לשלטונות מס רכוש, ומסקנתו בערבו של יום היתה, כי חרף קיומה, באורח עקרוני, של חובת זהירות של עורך דין כלפי הצד שכנגד, הרי שבמקרה שלפנינו, משום היות המערער מתווך נדל"ן, הבקיא בעניינים שכאלה, ועשה עסקאות מסוג זה למכביר בעבר כשהוא מייצג את עצמו, לא היה על המערער להזהירו מפני קיומו של חוב מסוג זה.

על יסוד הדברים הללו דחה בית המשפט קמא את התביעה, גם ככל שהופנתה כלפי המשיב, אך לא פסק הוצאות.

4.על פסק דין זה מופנה ערעורם של המערערים שלפניי. במרכזו של הערעור עומדת הטענה, לפיה בית המשפט קמא קבע בפסק דינו, שהמערערים ביקשו את המשיב כי יבדוק עבורם את מכלול חיובי המיסים, ומשלא הודיעם על קיומו של חוב למס רכוש – הוא התרשל כלפיהם ולכן חייב לפצותם על נזקיהם.

5.תמונת המצב העובדתית, שעל פיה אכריע בערעור, היא זו שנקבעה בפסק הדין, וזו תמציתה: המוכרים ביקשו למכור את הנכס, כשהם מתנים כי יקבלו לידיהם 30,000 דולר, יהיו המיסים ושאר הוצאות הכרוכות עם המכירה, ושאינן כרוכות במכירה (כגון חוב ארנונה מן העבר), כאשר תהיינה. הם פנו לידידיה דוד, שפנה למשיב על מנת שיטפל במכירה, והמשיב פנה למערער, הידוע כמתווך בעל מוניטין בצפת, על מנת להיוועץ עמו ביחס לנכס, ובכלל זה כדאיות המכירה, שאז ביקש המערער את הנכס לעצמו. המשיב לא ייצג את המערערים בעסקה זו. המערער בחר לייצג את עצמו (ואת אשתו) בעסקה, כשם שעשה בעסקאות רבות בעבר. שני הצדדים כאחד עשו בדיקות מבדיקות שונות בקשר עם העסקה על כלל היבטיה, ובתוך כך הנפיק המערער נסח רישום של החלקה, ובחן את הזכויות אצל רשויות התכנון והבניה. דבר קיומו של חוב לשלטונות מס רכוש לא עלה כלל בידי מי מן המעורבים. איש לא חשב עליו. מכאן שאיש (ובכלל זה המשיב) לא העלים מן המערערים מידע שהיה ידוע לו בדבר קיומו של חוב שכזה.

6.על יסוד עובדות אלה, והשתלשלות העניינים שהביאה לכריתת החוזה (זו שהחלה בפניית המוכרים לידידיה הנ"ל, ונסתיימה בכך שהמערער ביקש את הנכס לעצמו), עלינו לשאול האם היה על המשיב, כעורך דין, להפנות את תשומת לבו של המערער כי יבדוק קיומו של חוב לשלטונות מס רכוש, גם אם לא ייצגוֹ כעורך דין.

7.אין חולק, כי על עורך דין מוטלת חובה לנהוג זהירות ואמון כלפי בעל חוזה, גם אם זה איננו לקוחו, ודאי כאשר אין הוא מיוצג בידי עורך דין. אלא שחובה זו שונה מחובת הזהירות והאמון שחב עורך הדין כלפי לקוחו. החובה כלפי מי שאיננו לקוח נובעת, בין היתר, מהסתמכותו של זה על מקצועיותו ואמינותו של עורך הדין, אף שהוא מייצג את הצד שכנגד. מעורך הדין נדרשות, בכגון דא, "מיומנות וזהירות רבות יותר בהצגת הענין, לבל יכשיל במודע או בהיסח דעת נמהר את הצד האחר, כשהוא יכול להניח, שזה סומך על אמינותו, יושרו ומיומנותו" (ע"א 1227/91 יחיאל נ' כהן, פ"ד מח(3), 207, 215 (1994)).

8.חובות זהירות ואמון קיימות, אפוא, בעיקרו של דבר. אלא שבנסיבות הסובבות את העניין שלפנינו, חיובו של המשיב בהפניית תשומת הלב לאפשרות קיומו של חוב מס רכוש הינו, לטעמי, מרחיק לכת, ועולה על רמת הדרישות שאנו עשויים לדרוש, בחינת דרישה נורמטיבית, מעורך דין. מסקנתי זו מתבקשת משום עיסוקו ונסיונו הרב של המערער, מתווך נדל"ן, שקנה לו ניסיון ומוניטין בעסקאות כגון אלה, בהן הוא ייצג את עצמו. נסיבות המקרה אינן כאלה, שיכולות היו להביא את המערער לידי כך, שיסבור כי הוא רשאי לסמוך על המשיב, כאיש מקצוע, כי יסב את תשומת לבו לכל עניין העשוי להיות בעל חשיבות בקשר עם העסקה והסובב אותה. אדרבא, המערער פעל בעצמו, כמי שייצג את עניינו שלו, על מנת לבחון את היבטיה השונים של העסקה, ובתוך כך הנפיק, כאמור, נסח מלשכת רישום המקרקעין ובחן את הזכויות אצל רשויות התכנון והבניה, והכל – כבעל ניסיון רב בתחום.

9.כאמור, המערערים מבקשים לשכנע, כי בסעיפים 51 ו-59 לפסק הדין קבע בית המשפט קמא, כי הם פנו למשיב כי יבדוק עבורם את כל חיובי המס הנוגעים לעסקה, ומשכך נתבקש לעשות – היה עליו לבדוק קיומו של חוב במס רכוש, ומשלא עשה כן – הוא חייב בנזקיהם.

10.ובכן תחילה אומר, ככל שהטענה נשענת על סעיף 59 לפסק הדין, לא יכולתי לראות, כי השופט התכוון לפנייה של המערערים אל המשיב כי יבדוק עבורם את חיובי המס. השופט קובע בסעיף זה, כי המוכרים הם שביקשו את המשיב כי יבדוק עבורם את חיובי המס. אם לא עשה כן, הוא לכל היותר התרשל כלפי מרשיו, המוכרים, אך אין בכך כדי להוליד עילה לפיצוי המערערים.

11.ואשר לסעיף 51 לפסק הדין. ובכן עיינתי וחזרתי ועיינתי בסעיף זה, על רקע מכלול האמור בפסק הדין, ולא יכולתי להשתכנע, כי השופט כיוון לדברים אליהם מכוונים עתה המערערים, כאילו הם ביקשו את המשיב כי יבחן עבורם את חיובי המס בכללותם. אכן, ראוי היה לנסח סעיף זה של פסק הדין באופן בהיר יותר. מכל מקום, גם אם המערערים ביקשו מן המשיב כי יבדוק חיובי מיסים, כפי שמציין השופט בסעיף 51 הנ"ל, אינני משוכנע כי השופט התכוון לומר, כי המערערים ביקשו מן המשיב שיבדוק כל חוב לשלטונות המס, מכל סוג ומין. לשון הסעיף סובלת גם אפשרות, שהמשיב נתבקש לבחון קיומם של מיסים מסוימים, כגון מס שבח, כאלה שהמערערים, שיזמו (לשון בית המשפט קמא) את הבדיקה, ביקשו מן המשיב כי יבדוק עבורם, וכך הוא עשה.

שנית, חשוב לראות את ההקשר בו נאמרו הדברים שבסעיף 51 הנ"ל. דברי השופט נאמרו על מנת לדחות את טענתם של המערערים דווקא (ס' 50 לפסק הדין), כאילו המשיב ייצג אותם בעסקה. כמענה לטענה זו מציין השופט קמא הנכבד, כי המערערים היו פעילים מאוד בעסקה, ועשו, משמע בעצמם, פעולות רבות לשם בדיקת העסקה על כל היבטיה, ובכלל זה הם גם יזמו (ונראה כי את היוזמה הזו ביקש השופט קמא להדגיש בדבריו) פניה למשיב כי יבדוק את סוגיית המיסים. חשוב לראות את הדברים על רקע קביעתו של בית המשפט קמא, כי המשיב לא ייצג את המערערים, ופשיטא שכזה גם לא עשה עבורם עבודה כלשהי, להוציא אולי בקשות פרטניות כגון ביחס לחוב במס שבח וכיו"ב. חשוב לראות את הדברים על רקע האמור בסעיף 43 לפסק הדין לאמור:

"תהליך עריכת ההסכם והנסיבות האופפות את המקרה, אשר בעטיו החליט התובע לרכוש את הזכויות לעצמו, הבדיקות אותן הוא נדרש לבצע ובכלל זה בירור חובות מס שבח, מס מכירה וכו' בטרם החתימה על ההסכם, אף הם מחזקים את המסקנה לפיה, הוא ידע ביחס לחובות ולמצב האמיתי של המקרקעין ולכך הם התכוונו מלכתחילה".

12.סיכומם של דברים, המערער ייצג את עצמו (ואת אשתו) בעסקה, כשם שעשה בעסקאות רבות בעבר. הוא מתווך מקרקעין בעל מוניטין, ונראה שעסק גם בהשקעות נדל"ן בעיר, וככזה היה בקיא ביותר בתחום, על כל היבטיו. בנסיבות אלה לא היה על עורך הדין, במסגרת חובת האמון והזהירות שלו, להפנות את תשומת הלב לקיומו של חוב במס רכוש, חוב שהוא (המשיב) אגב לא ידע עליו. המשיב לא עשה דבר בקשר עם העסקה, לבד מעריכת ההסכם, ואפשר ונתבקש על ידי המערערים לבדוק עבורם אצל שלטונות מס שבח וכד' את דבר קיומו של חוב, אך לא הוטל עליו במפורש לבחון קיומו של חוב במס רכוש, באשר נושא זה נשתכח מליבם של כלל המעורבים.

13.משום כל הטעמים הללו – הנני דוחה את הערעור. לפי נסיבות העניין לא ראיתי ליתן צו להוצאות. הערבון שהפקידו המערערים יוחזר לידיהם.

ניתן היום, ט' כסלו תשע"א, 16 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ