אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> צוק ואח' נ' מנהל מקרקעי ישרא ל

צוק ואח' נ' מנהל מקרקעי ישרא ל

תאריך פרסום : 17/02/2012 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום ירושלים
662-08
13/02/2012
בפני השופט:
ארנון דראל

- נגד -
התובע:
1. תומר צוק
2. יפתח צוק

הנתבע:
מינהל מקרקעי ישראל ע"י עו"ד רות אפריאט פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
פסק-דין

פסק דין

מבוא

המבקשים, שעוסקים ברעיית צאן, מחזיקים החל משנת 1996 בשטח למרעה בעמק האלה ומשמש לחווה, (להלן: "השטח"). השטח הוא בניהול המשיב, מינהל מקרקעי ישראל, (להלן: "המינהל"). התובענה, שהוגשה על דרך של המרצת פתיחה, היא לכך שבית המשפט יורה למינהל:

לחתום על הסכם הרשאה לתכנון בנוסח המקובל במינהל ביחס לחווה, שמכונה חוות צוק הנמצאת בשטח.

לחתום על התוכנית שצורפה להמרצת הפתיחה שעניינה הקמת מבנים חקלאיים (מכלאות, סככות, גדרות וכו') שנבנו בשטח חוות צוק בהסכמה ובהרשאה מאת המינהל ובתיאום עמו.

לחתום עם המבקשים על הסכם חכירה לרעיה בהתאם לנוסח המקובל במינהל ובדומה להסכם הרעיה שנחתם עם המבקשים בעבר.

עוד מבוקש לקבוע כי המינהל ביצע ומבצע בזיון של בית המשפט בכך שאינו חותם על הסכם הרשאה לפיתוח ויתר חיוביו לפי הסכם הפשרה שהושג בין המבקשים לבין המינהל וכן לאפשר פיצול סעדים להגשת תביעה כספית.

ביסוד התביעה הרשאה שקיבלו המבקשים לשימוש בשטח לרעיית צאן ובהמשך לה בניית מכלאה עבור שמירתם בשעות הלילה, בניית גדר ומבנים נלווים כמו מגורי שומר ולאחר מכן בנייתם של מבנים נוספים מתוך רצון להפוך את החווה למיזם תיירותי.

לאחר שהליך מתן היתר לבניית אותם מבנים, שנבנו בלא שניתן היתר, לא הושלם הגיש המינהל ביום 6.6.02 תביעה כנגד המבקשים לפינויים מהשטח – ת.א. (שלום י"ם) 5131/02, (להלן: "תביעת הפינוי"). במסגרת תביעת הפינוי הושג ביום 26.9.04 הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין (נספח ט' להמרצת הפתיחה, להלן: "הסכם הפשרה").

הוראותיו של הסכם הפשרה ויישומן הם העומדים בבסיס התובענה. עם זאת, עד שהגיעו הצדדים לחתימה על הסכם הפשרה ואף לאחריו פעלו במקביל וביחד בדרכים שונות ולצורך כך אפרט בתחילה את הרקע העובדתי הנלמד מהמסמכים, עדויות הצדדים ולאחר מכן ידונו השאלות המשפטיות.

ההרקע העובדתי והמידע הנלמד מהמסמכים

בכדי להבין את רצף האירועים שקדמו לחתימת הסכם הפשרה, שעומד בבסיס המחלוקת, בכדי לדון בשאלות שמעוררים הצדדים באשר לפרשנותו אסקור את אותם אירועים שאירעו לפני ואחרי חתימתו תוך התבססות בעיקר על המסמכים שצורפו לתצהירים.

המבקשים הקימו, כאמור, חווה לגידול ורעייה של עזים באיזור בעל רגישות בטחונית מעל לעמק האלה. החווה נמצאת בקרבת הקו הירוק. את החווה עוטפת גדר באורך של שני קילומטרים שהוקמה במימון משרד החקלאות. הסכם הרעיה אפשר למבקשים לקבל את החזקה בשטח בשנת 1996 ובהתאם לכך נחתמו מעת לעת הסכמי חכירה לרעייה וזאת החל מיום 1.9.98 ועד ליום 17.12.00 (ההסכמים צורפו כנספח א' לתצהיר התשובה).

לאחר שהמבקשים קיבלו את השטח לידיהם והחלו ברעיית הצאן הם נזקקו למבני עזר ובהם מכלאה, מקום מגורים לשומר על העדר, גדר ואלה הוקמו ככל הנראה בלא שניתן לכך היתר בנייה.

המבקשים הגישו לועדה המקומית לתכנון ולבניה מטה יהודה בקשה להקמת מכלאה בשטח של 1,288 מ"ר. ביום 9.11.00 החליטה הועדה לאשר את הבקשה לאחר שיוגשו אישורים וימולאו מספר תנאים ובהם אישור המינהל. המינהל סרב לתת את הסכמתו לבקשה להיתר הבניה. עם זאת, ביום 10.2.01 אישר המינהל לועדה המקומית לתכנון ולבניה מטה יהודה מתן היתר לשימוש חורג למכלאת צאן בשטח של 1,288 מטר.

בביקורת שערך המינהל בשטח הוא מצא כי במקום הוקמו המכלאה ומבנה למגורי השומר אך גם הוצבו בו מגורונים וקרון רכבת. עוד התברר למינהל בביקורת שערך כי מנוהלת בשטח מחלבה, שפועלת בתוך שתי מכולות, גג מעליה ורצפת בטון וכי נבנתה סככה לאירוח ולממכר גבינות המשמשת כמסעדה בסופי שבוע (דו"ח הפיקוח מיום 18.11.01 – נספח ב' לתצהיר התשובה).

בהתאם לכך שלח המינהל למבקשים מכתבי התראה על הפרת הסכם הרעייה שאפשר אך ורק את פעילות המרעה. במכתב שנכתב ביום 22.11.01 (נספח ג' לתצהיר התשובה) תוארו הממצאים שהיו בביקורת הפקח מטעם המינהל:

"בביקור מפקח ממשרדנו ביום 18.11.2001 בשטח שהוקצה לך למטרת רעייה נמצא כי לשטח הובאו, מלבד מגורי השומר, ארבעה מגורונים וקרון רכבת. כמו כן נמצא כי נבנתה במקום סככה גדולה המשמשת כאתר לארוח ולממכר גבינות והמשמשת כמסעדה בסופי שבוע.

למותר לציין כי ההרשאה שניתנה לך בשטח שבנדון מוגבלת למטרת רעייה בלבד וכל האמור לעייל מהווה שימוש חורג והפרה יסודית של תנאי הסכם ההרשאה.

הנך נדרש בזאת לפנות מן השטח שבנדון את המגורונים, קרון הרכבת, הסככה וכל חפץ, מתקן ו/או ציוד שאינם קשורים ישירות למטרת ההרשאה ולחסל את השימוש החורג בשטח, כל זאת בתוך 20 יום מתאריך מכתבי זה."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ