אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> צוקרמן נ' עיזבון ברנר ואח'

צוקרמן נ' עיזבון ברנר ואח'

תאריך פרסום : 03/07/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
19860-07
03/07/2011
בפני השופט:
אביגיל כהן

- נגד -
התובע:
נורית ברנר
הנתבע:
איתמר צוקרמן

החלטה

בפני בקשה מטעם הנתבעת (להלן: "המבקשת"), לחייב את התובע (להלן:"המשיב"), בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשפט, על-פי תקנה 519 לתקסד"א.

תמצית טענות המבקשת:

המבקשת טענה, כי על-פי עדותו של המשיב בבקשה לעיון חוזר, מצוי התובע במצב כלכלי קשה מאוד אשר אינו מאפשר לו לשלם את הוצאות המשפט בהן חויב; לפיכך, נאלצה המבקשת לפתוח כנגדו הליכי גביה בהוצאה לפועל בגין הוצאות שנפסקו בסך של 3,500 ₪ בלבד, אותם ביקש התובע לפרוס על פני תקופה של 5 חודשים.

בהחלטה מיום 2.1.11 חויב התובע בהוצאות בסך 8,000 ₪, ועל כך פנה לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר להפחת ההוצאות שהושתו עליו. לטענת המבקשת, המשיב טרם פרע את חובו באשר להוצאות אלה וספק אם בכוונת או ביכולתו לשלם.

עוד נטען, כי עילת התביעה היחידה של התובע אינה מבוססת, ולפיכך, סיכויי התביעה הינם קלושים ונמוכים.

תמצית טענות המשיב:

המשיב טען, כי אינו מכחיש את מצבו הכלכלי העגום; ואולם, הפקדת ערובה בסך 250,000 ₪, כפי שמתבקש בבקשה, תמנע לטענתו את זכותו לגישה לערכאות.

באשר להוצאות בסך 8,000 ₪, המשיב טען, כי אלה שולמו ביום 2.2.2011, בכפוף להחלטת ביהמ"ש (צורף אישור הבנק).

המשיב טען, כי סיכויי התביעה טובים, מאחר שיש בידיו הוכחות המוכיחות בעד עצמן על קיומה של חבות ישירה בינו לבין המבקשת לכל הפחות על סך 150,000 ₪.

בתשובה לתגובה חזרה המבקשת על טענותיה ופירטה באשר למחלוקת לגופו של עניין, ולפיכך, הדגישה, כי סיכויי התביעה נמוכים, אם לא אפסיים.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להתקבל מהנימוקים כדלקמן:

תקנה 519 לתקסד"א מסמיכה את בית משפט לחייב תובע במתן ערובה להוצאות ומאפשרת לבית המשפט להפעיל את שיקול דעתו, מבלי שהתקנה עצמה קבעה באילו מקרים יש להיעתר לבקשה ובאילו מקרים לדחותם.

כפי שכתב כב' השופט ש. לוין ברע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) נ' נילי מפעלי מתכת, פ"ד מד (1) 647 בסעיף 5:

"הכלל הוא, שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד, טעם לדבר הוא, שזכותו של האזרח לפנות לבית המשפט היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה, ושערי בתי המשפט פתוחים לפני האזרח בריבו עם משנהו, גם במקרים בהם לא תשיג ידו לשלם את ההוצאות, אם תובענתו תידחה.

עם זאת, מסמיכה תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי את בית המשפט לחייב תובע במתן ערובה להוצאות, כאשר נוכח לדעת שהנסיבות מצדיקות את הדבר.

תקנה 519 אינה מפרטת, כיצד יש להפעיל את שיקול הדעת האמור, אך בפסיקה נתגבשו כמה כללים, שיש בהם, בלי להיות ממצים, כדי להדריך את בית המשפט לגבי השימוש בשיקול דעתו, כגון: כאשר מתגורר התובע בחוץ-לארץ, והנתבע, אם יזכה בהוצאות, יתקשה משום כך לגבותן, ואין בידי התובע להצביע על נכסים הנמצאים בארץ ושמהם יוכל הנתבע להיפרע, או כאשר התובע לא המציא את מענו כנדרש לפני תקנה 9(2). להבדיל מתקנה 519 מונה עכשיו צו 23 תקנה 1 של התקנות האנגליות את סוגי העניינים שבהם עשוי בית המשפט "בהתחשב בכל הנסיבות וכאשר הוא סבור שצודק לעשות כן" להורות על מתן ערובה".

 

כב' השופט גרוניס ברע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי (מוטי) זיסר, התייחס למערכת השיקולים העומדים בפני בימ"ש בנוגע לחיוב בהפקדת ערובה, ובסעיף 7 להחלטה, נכתב בין היתר:

"...מצאנו לקבל את טענת המבקשים 2 – 3 כי אין לחייבים בהפקדת ערובה. אכן, המבקשים 2 – 3 נמצאים במצב כלכלי קשה. ברם, היותו של תובע בשר ודם במצב כלכלי קשה הינה בעלת פנים לכאן ולכאן בשאלת החיוב בהפקדת ערובה. מחד גיסא, ככל שהתובע במצב כלכלי קשה יותר, כך יקשה על הנתבעים לגבות את הוצאותיהם, אם יזכו בדין בסופו של המשפט. משכך, קם צורך ממשי יותר לחייב תובע מסוג זה בהפקדת ערובה. מאידך גיסא, חיובו של תובע שאין הפרוטה מצויה בכיסו בהפקדת ערובה להוצאות עלול לפגוע פגיעה משמעותית במימוש זכותו לגישה לערכאות, שכן באין אפשרות לתובע לשאת בתשלום הערובה, תידחה תביעתו מבלי שתתברר לגופה (לשיקולים השונים בסוגייה זו, (ראו רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהם (לא פורסם, 30.5.04))".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ