אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> צופי ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

צופי ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

תאריך פרסום : 29/03/2012 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
32208-11-09
25/03/2012
בפני השופט:
אסתר נחליאלי חיאט

- נגד -
התובע:
1. חזי חכם
2. עו"ד- כונס נכסים

הנתבע:
1. רונן בצלאל
2. עו"ד- נאמן
3. כונס נכסים רשמי תל אביב
4. עמירם צופי - חייב

החלטה

ושוב חוזר אלי התיק למתן החלטה בדבר שכר כונס הנכסים, ובדבר השאלה אם יש יתרת חוב לנושה המובטח. הגם שסברתי כי כל ההחלטות שניתנו בתיק זה וכבר תגמלו את הכונס הרבה מעבר למקובל (כפי החלטתי מיום 4.12.11) והגם שעולה כי מלוא החוב לנושה המובטח שולם כבר לפני למעלה משנה – עדיין אין הכונס מסתפק באלה והוא סבור כי יש להוסיף ולשלם לו ולנושה המבוטח כספים נוספים מתוך קופת הכינוס.

לאור ההתנהלות בתיק זה, לאור בקשות שונות והעובדה כי אין כונס הנכסים מאפשר לסיים את ההליכים ולמעשה גורם להותרת החייבים בהליכים הללו כשעל הנכס, שהחייבים כבר פדו בדרך של מימוש עצמי, רובצת עדיין הערה לטובת הנושה המובטח ולטובת תיק ההוצל"פ שאין הכונסים מאפשרים סיומו כאמור, ולאור חילופי הדברים החורגים מכללי הנימוס המקובלים באולמות בית המשפט, כפי ששמעתי בעצמי במהלך הדיונים, וכפי שאף דווח לי על ידי ב"כ הכנ"ר, וגם לאור בקשות חוזרות ונשנות של הנושים הבלתי מובטחים לחלוקת דיבידנד, ראיתי לזמן את הצדדים לדיון נוסף שיתייחס לשאלת תוקף ההסדר שכבר אושר, לשאלת שכר הכונס וסיום הליכי ההוצל"פ בגין החוב המובטח.

יאמר כי בהחלטתי מיום 4.12.11 כבר התייחסתי לסיום כל ההליכים ורק מפאת בקשות חוזרות של הכונס נאלצתי לעכב את תשלום הדיבידנד, וכאמור ראיתי לקצר את הדרך בזימון הצדדים.

יאמר עוד כי עד שהתקיים הדיון, הוגש בינתיים ערעור על החלטתי מיום 4.12.11 בה קבעתי, בין השאר את שכר כונס הנכסים, אך הוא לא טרח להודיע לצדדים ולא לבית המשפט בעוד מועד, כדי לייתר את הדיון בבקשתו בערכאה זו.

תחילה לציין כי לאחר שלובנו העמדות השונות חזרו בהם הנושים מבקשתם לביטול ההסדר, ומשכך נותר הסדר הנושים בתוקף ואף סוכם כי "דיבידנד כולל בשיעור 68.8% יחולק לכלל הנושים בכפוף לערעור הנושה המובטח כאמור בפרוטוקול לעיל" (החלטה מיום 12.2.12).

נותרה שאלת הנושה המובטח ולטענתו- כי יתרת החוב המובטח לא סולקה.

עמדת המנהל המיוחד ועמדת הכנ"ר היא כי העברת מלוא החוב המובטח לתיק ההוצל"פ עוד באוקטובר 2010 לאחר המימוש העצמי – היוותה למעשה סילוק החוב המובטח ואף מעבר לו.

עמדה זו מקובלת עלי.

עוד לציין כי שבתי ובקשתי במהלך ההליכים מהנושה המובטח להודיע מהו סכום החוב המובטח לדעתו, אך תשובה לא נתקבלה(!) ותחת זאת קבלתי מהכונס הסברים שונים ואמירות שחלקן כלל לא רלוונטיות - אך את סכום גובה החוב לא ראה הכונס למסור, והעדיף להותירו עמום. כך למשל הודיע הנאמן ביום 16.1.11 כי סיים את מלאכת בדיקת תביעות החוב וציין כי "בקופת הכנ"ר הצטברו 3.2 מיליון ₪ ונותרו 1,720,000 לאחר סילוק המשכנתא לבנק לאומי למשכנתאות ע"ס כולל של 1,480,000 ₪" וכי "למרות פניות הנאמן לב"כ הבנק סרב האחרון להמציא את יתרת חוב המשכנתא לידי הנאמן על מנת שיבדוק אותה ככל שזו קיימת" (סעיפים 2, 3 לבקשה), כך גם ביום 27.5.11 ציינתי בהחלטתי כי "חרף אמירות הנאמן לא ראה הכונס למסור עד היום מהו סכום החוב לבנק שבגינו ניתן למחוק את המשכון ולסגור את תיק ההוצל"פ, וכדי שלא אקבל את עמדת הנאמן לענין סילוק החוב ללא עמדת הבנק אני מאפשרת לו לעשות כך" אלא שבתגובתו מיום 9.6.11 – חוזר הכונס על דבריו כי טרם נפרעה יתרת החוב, ויש להורות עליה, אך אינו מציין מהי היתרה לשיטתו – כפי שהוריתי במפורש לעשות.

לקראת כתיבת החלטה זו נאלצתי לשוב ולעיין פעם נוספת בכל הבקשות ובכל התגובות וכן בעמדות הצדדים לאורך התקופה שחלפה מאז נקבע כי מימוש הנכס יהיה בדרך של מימוש עצמי כפי שהמליץ למעשה בית המשפט העליון ברע"א 4317/10 שסבר כי יש לסיים את ההליכים בדרך ראויה לרבות דרך הפשרה כשאמר כי "אין כל מניעה לנסות ולהגיע להסדר נושים משולב שיכלול אף את הנושה המובטח" (החלטת בית המשפט העליון מיום 22.7.10).

להזכיר כי כבר בהחלטתי מיום 10.10.10 במועד בו סוכם כי המימוש יהיה בדרך עצמית ציינתי כי "הנושה המובטח יקבל את סכום החוב המובטח בתוספת הוצאות בין שיסוכמו בין הנאמן לבין הכונס ובין שבית משפט של פש"ר יקבע זאת, ככל שלא תהינה הסכמות" – וכפי ההחלטה אכן כך קבעתי בהעדר הסכמות.

אומר כבר כי הביטוי 'חוב הנושה המובטח' אינו מהווה חזות הכל, כפי שנראה כי סבור הכונס, ואין הביטוי ביטוי קסם החוסם את דרכם של בעלי התפקיד בהליכי הפש"ר מלבחון את החוב ואת היקפו וממה הוא נובע, ומקובלת עלי עמדת הנאמן והכנ"ר כי חישובי הבנק והוספת ריביות הסכמיות נתונות לבדיקת בעל התפקיד, הכנ"ר וממילא בית משפט של פש"ר המפקח על ההליכים בעיקר כשמדובר במימוש שנעשה במסגרת הליכי הפש"ר.

וכך היתה עמדת הנאמן כי "סיום חוב המשכנתא לבנק בתשלום כולל של 1,500,000 ₪ המהווים תוספת של 62,384 ₪ על קרן החוב" (סעיף 55 לעמדת הנאמן) כן הבהיר כי "תשלום זה הוא מעל ומעבר לפסיקת ריבית והצמדה בחישוב לפי סעיף 134 לפקודה" (סעיף 156 לתגובה), לטעם הנאמן סכום זה כולל את שכ"ט עו"ד מטעם הנושה המובטח, וכן ציין כי "קופת הפש"ר הוסיפה סך של 62,384 ₪ על קרן החוב לבנק (1,437,616 ₪) נכון ליום 10.7.10 ..." (סיפא לתגובת הנאמן). להדגיש כי בעת הדיון ביום 10.10.10, עת הוסכם כי מימוש הנכס יהיה בדרך של פדיון עצמי ציין הכונס כי כבר העביר סך של 480,000 ₪ לנושה המובטח כדי "לעצור את הריבית" ובהחלטתי מאותו מועד הוריתי להעביר לאלתר מיליון ₪ אף זאת כדי לעצור את הריבית, והרושם שהתקבל כפי שהוסכם על כולם כי זהו גובה החוב המובטח, ועם תשלומו סולק החוב המובטח.

אני שבה על מסקנתי מיום 4.12.11 בה קבלתי את עמדת הכנ"ר בדבר תשלום מלוא החוב המובטח לנושה המובטח, ואני מדגישה כי הדברים שאמר כי עם העברת הסכומים של 1,480,000 ₪ לנושה המובטח "מצופה היה מהבנק לסגור את תיק המשכנתאות ולא כפי שעשה והמשיך להשית ריביות הסכמיות והצמדות על חשבון החוב לכאורה שטרם סולק ובגין הוצאות הליך ההוצל"פ" (סעיף 11 לעמדת הכנ"ר).

להדגיש כי במועד הדיון לפני ציין הנאמן כי כי יציג את המסמך שהציג לפני הכנ"ר "בו נקב הנושה המבוטח בסכום החוב נכון ליום 10.7.10", הנאמן המציא את החומר הרלוונטי לגיבוש סכום החוב המובטח והבהיר כיצד הגיע למסקנה לענין גובה החוב, כפי שגם התבסס עליה הכנר, וכפי שצטטתי את עמדתו בהחלטתי (הגם שהכונס סבר כי מדובר בטעות סופר אך חזר בו לאחר שהוצגה לו הודעת הכנ"ר).

תגובת הכונסים לעמדת הנאמן לאחר הדיון המשלים שהתקיים לפני משקפת את יחסם להליך ולנאמן, ונראה כי הנוסח המתלהם של תגובתם רק משקפת עת התנהלותם מאז הוחלט שלא למכור את הנכס לצד ג' באמצעותם אלא לאפשר פדיון עצמי (כפי שאיפשר זאת בית המשפט העליון).

מכל מקום אני שבה ומדגישה כי אינני משנה את החלטתי מיום 4.12.11, לטעמי יש בה הרבה מעבר לסכום המקובל המגיע לנושה המבוטח המשלם את שכר הכונסים מטעמו בכך השהגדלתי לאין שיעור את גובה שכר הכונסים על חשבון שכר הנאמן (ולא גרעתי מקופת הכינוס).

ההחלטה מיום 4.12.11 בעינה, ולטעמי ההחלטה צודקת בנסיבות וכנמור לא ראיתי לשנותה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ