אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פ"ל 2051-02-15 מדינת ישראל נ' טלאלקה(עציר)

פ"ל 2051-02-15 מדינת ישראל נ' טלאלקה(עציר)

תאריך פרסום : 16/06/2015 | גרסת הדפסה
פ"ל
בית משפט השלום תל אביב - יפו
2051-02-15
01/06/2015
בפני השופט:
דן סעדון

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשמים:
שאפיק טלאלקה (עציר)
עו"ד דורון לוי
הכרעת דין
 

 

1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה כבלתי מורשה וללא ביטוח. על פי האמור בכתב האישום נהג הנאשם ברכב פרטי ביום 6.2.15 בשדרות העצמאות בבת ים, סמוך לבית 64. הנאשם עשה כן בהיותו פסול לנהיגה ביודעין לפי 2 גזרי דין שניתנו בעניינו על ידי בית המשפט לתעבורה בבאר שבע. פסילה אחת ניתנה ביום 17.9.13 למשך 18 חודשים והאחרת ניתנה ביום 30.6.14 למשך 23 חודשים.

2.הנאשם הודה בכך שהיה פסול בעת הרלוונטית אולם כפר בכך שנהג ברכב.

3.במסגרת פרשת התביעה העיד ע"ת 1 רס"ל נדיר דוידי אשר ערך דוח פעולה, דוח עיכוב ודוח מעצר. בהסכמה הוגשו הודעות הנאשם במשטרה אשר נגבו ממנו על ידי החוקרים אבנר כהן ולורטה סבגי וכן הוגש תע"צ משרד הרישוי. נוכח הסכמת ההגנה לפיה היה הנאשם פסול במועד האירוע הוגשו גם פסקי הדין שניתנו בעניינו ובהם הוטלו עליו עונשי הפסילה האמורים. לאחר שהמאשימה ניסתה לאתר ולהביא לעדות את עדת התביעה גב' לורטה עקל, אשר ישבה לצד הנאשם ברכב בעת האירוע, ויתרה המאשימה על עדותה של עדה זו. הנאשם מצדו בחר להימנע מלהעיד – לאחר שמשמעות ויתור זה הובהרה לו – ולא הביא עדים נוספים להגנתו..

4במסגרת עדותו של עד התביעה מר נדיר דוידי הוגש דוח פעולה מעשה ידיו. במסגרת דוח הפעולה מציין השוטר כי " במהלך סיור שגרתי הבחנתי ברכב שמספרו... נראה עם אורות דולקים. כאשר התקרבתי לרכב הנ"ל הבחנתי כי הרכב הנ"ל המנוע נשמע דולק נשמע רעש של המנוע ואף כאשר שאלתי את הנהג הנ"ל אם הרכב מונע מסר כי כן. ניגשתי לרכב הנ"ל והנהג פרטיו שאפיק טלאקה ת"ז... נראה יושב במושב הנהג. במושב הנוסע הייתה נוסעת שפרטיה לורטה עקל ת"ז... בשיחה עם הנ"ל מסר כי הוא יודע שהוא בפסילה וכי הוא היה נוכח. לשאלה למה נהג מסר יש לי את הסיבות שלי למה נהגתי אני ידבר עם המודיעין...". חשוב לציין כי כאשר ביקש עד התביעה מהנאשם מספר זהות מסר לו האחרון מספר השייך לאדם אחר וכאשר הועמד הנאשם על עניין זה על ידי עד התביעה, ביקש מעד התביעה לשוחח אתו ביחידות (ללא נוכחותה של הגב' לורטה עקל) ורק אז מסר את מספר הזהות האמתי שלו שהעלה כי הנאשם מצוי "בפסילה בנוכחות

5במסגרת דוח הפעולה שערך עד תביעה 1 צוין כי במקום היה יחד עם עד תביעה 1 גם אדם בשם גרגורי בולשק. אין מחלוקת כי אדם זה לא ערך כל מזכר והוא לא נמנה עם עדי התביעה.

6בעדותו של עד התביעה מר דוידי התברר כי עד זה לא ראה את מפתחות הרכב במתג ההצתה ( סוויץ') ( ע' 8 ש' 27-29). העד עומת עם האפשרות כי ייתכן ואורות הרכב דלקו והיה רעש ממכסה המנוע "גם כשמנוע לא מונע אלא שלב אחד לפני ההנעה ואז יש מאוורר והאורות דולקים". על כך השיב עד התביעה כי איננו יכול להתייחס לדברים (ע' 8 ש' 30-32).

7.בסיכומיו ביקש ב"כ הנאשם לזכות את הנאשם. לטענתו, מעדותו של עד התביעה מר דוידי עולה כי קיימות ראיות נסיבתיות בלבד להיות רכב הנאשם מונע. כמו כן, בתיק היו מחדלי חקירה ובהם העובדה שלא התבררה זהותו של בעל הרכב, לא הוברר למי נמסר הרכב וכיו"ב. כמו כן לא הובא לעדות מר בולשק שהיה בצוות של עד התביעה מר דוידי. לאחר שתמו סיכומי הצדדים ולפני מתן הכרעת הדין צירף ב"כ הנאשם אסמכתא נוספת לטיעוניו – פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א ( כב' השופט רענן בן יוסף) בעפ"ת 37478-05-15 בוגוסלבסקי נ' מדינת ישראל (מיום 28.5.15) במסגרתו קבע בית המשפט כי "תשאול" או "תחקור" הנעשה על ידי שוטרים בשטח מבלי ליידע את החשוד בדבר זכויותיו גורר את פסילת הראיה שהושגה.

דיון והכרעה

8.כפי שניתן לראות מן הסקירה דלעיל, אין לפני בית המשפט כל עדות שהובאה לפניי שממנה עולה כי הנאשם אכן נהג. כפי שצוין, העובדה שעד התביעה ראה אורות רכב דולקים ושמע קולות בוקעים ממכסה המנוע היא ראיה נסיבתית להיות הרכב מונע. לפיכך, השאלה העיקרית הטעונה הכרעה היא, האם ניתן לבסס את הרשעתו של הנאשם על הודיית חוץ שלו בפני עד התביעה 1, מר דוידי ולפיה הרכב היה מונע והנאשם גם נהג בו ("כאשר שאלתי את הנהג הנ"ל אם הרכב מונע מסר כי כן. ... לשאלה למה נהג מסר יש לי את הסיבות שלי למה נהגתי אני ידבר עם המודיעין..".) על מנת להכריע בשאלה האמורה אדון במספר שאלות משנה כמפורט להלן: ראשית, יש לדון בשאלה אם הודיית החוץ של הנאשם היא ראייה קבילה. שאלה זו תידון הן בהיבט של פגיעה בזכותו של הנאשם להליך הוגן בהתאם להלכת ייששכרוב והן בהתאם להוראות הדין המחייבות קיומה של תוספת ראייתית מאמתת מסוג "דבר מה נוסף". שנית, ככל שהתשובה לשאלה הראשונה היא חיובית יש לבחון את משקלה של הודיית הנאשם. שלישית, וככל שיהיה מקום לקבוע כי יש לתת להודיה משקל מלא, יש לבחון אם הליקויים בעבודת המשטרה כמפורט בטיעוני הסנגור עולים כדי קיפוח הגנתו של הנאשם שיש בהם להביא לזיכויו ("מחדלי חקירה") או שמא מדובר באי מיצוי החקירה באופן שאמנם אינו ראוי אך אין בו כדי להביא לזיכוי הנאשם בדין.

9.טרם שאדון בשאלת קבילותה של הודיית החוץ של הנאשם ראוי להסיר מן הדרך טענה שהעלה הסניגור ולפיה חקירתו הנגדית של עד תביעה 1 "צמצמה" את טענת הנהיגה לקיומה של ראיה נסיבתית בלבד בדבר היות הרכב מונע ( אורות דולקים וקולות ממכסה המנוע). אני דוחה טענה זו. אכן, ככל שהדברים אמורים בדברים שראה עד התביעה במו עיניו צודק הסנגור המלומד. יחד עם זאת, ולצד הדברים שעד התביעה 1 הודה ביושר כי ראה – ולא מעבר לכך – עומדת על רגליה שלה העובדה כי הנאשם נשאל אם הרכב מונע והשיב בחיוב. כמו כן השיב בחיוב לשאלה אם נהג ברכב. העובדה שעד התביעה יכול להעיד רק על מה ראו עיניו – וכל שהן ראו כאמור הוא נסיבתי בלבד לעניין היות הרכב מונע – אינה קשורה כלל לתשובות שנתן הנאשם בתשובה לשאלות עד התביעה. כעת אדון בשאלות שהוצגו לעיל לפי הסדר.

קבילות הודיית הנאשם בפני עד התביעה 1 כי נהג ברכב

10.הודיית חוץ יכולה להימסר בפני "איש מרות" וגם בפני שאינו "איש מרות". המבחן לקיומו של "איש מרות" הורחב והוא כולל לא רק מי שסמכות חקירה נתונה לו אלא גם "כל מי שהוא איש הרשות" ( יעקב קדמי על הראיות, 2009, בע' 16). הודיה כזו – כעדות יחידה- טעונה תוספת ראייתית מאמתת מסוג "דבר מה נוסף" ( קדמי הנ"ל בע' 142). כאמור, שתי הסתייגויות עיקריות יכולות לעלות בעניין קבילותה של הודיית החוץ של הנאשם. אחת, הטענה בדבר קיפוח זכותו של הנאשם להליך הוגן עקב כך שמת/1 לא עולה כי הנאשם הוזהר בדבר זכותו לשתוק בחקירה ובדבר זכותו להיוועץ בעו"ד. השנייה, הטענה לקיומו של "דבר מה נוסף" בחומר הראיות. כפי שיפורט להלן, דעתי היא כי הודיית החוץ הגם שנגבתה מבלי להזהיר תחילה את הנאשם בדבר זכותו לשתוק בחקירה או בדבר זכותו להיוועץ בעו"ד היא ראיה קבילה וקיים בחומר הראיות "דבר מה נוסף" לאימות תוכנה.

11.בע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התצ"ר קבע בית המשפט העליון את דוקטרינת הפסילה הפסיקתית של ראיות שהושגו תוך הפרת זכותם של נאשמים להליך הוגן. הדוקטרינה מבוססת על מספר תנאים: (1) הראיה הושגה שלא כדין על ידי רשויות אכיפת החוק. לצורך פסילתה של ראיה כאמור אין די בהשגת הראיה שלא כדין אלא נדרשת זיקה בין הפעלתם של אמצעי החקירה הבלתי כשרים לבין השגת הראיה (סעיף 64 לפסה"ד בעניין ייששכרוב) (2) קבלת הראייה במשפט תיצור פגיעה משמעותית בזכות הנאשם להליך הוגן . בגדר עניין זה ניתן להצביע על מספר קבוצות שיקולים אותם ניתן לשקול ובהם- א. אופייה וחומרתה של אי החוקיות שבה הייתה כרוכה השגת הראייה ; ב. האם השימוש באמצעי החקירה הבלתי כשר היה בתום לב או בזדון; ג. האם קיימות "נסיבות מקלות" המפחיתות מחומרתה של אי החוקיות ועוד. (3) השפעת פסילת הראיה על הליכי עשיית צדק במובנם הרחב.

12.במקרה שלפני לא נוהל דיון בעניין פסילת הודיית החוץ של הנאשם כפי שצריך היה להתנהל והדבר נאמר בלשון המעטה. אפתח ואומר כי מלכתחילה לא פירטה ההגנה את הפסול שנפל, לטעמה, בהליך גביית הודיית הנאשם על ידי עד התביעה 1. בכך לא אפשרה ההגנה למאשימה להביא ראיות לנסות ולהראות כי ההודיה ניתנה ללא פגיעה – או ללא פגיעה משמעותית – בזכותו של הנאשם להליך הוגן. יתרה מזו, במהלך חקירתו הנגדית של עד התביעה 1 הוא לא נשאל ולו שאלה אחת בעניין נסיבות גביית ההודיה על ידי הנאשם ואם קדם לתחקורו של הנאשם יידוע אודות זכויותיו של הנאשם באופן שלא מצא ביטוי בדוח הפעולה. ממילא לא ניתנה להגנה – באמצעות עד התביעה 1 – אפשרות להתייחס לעניין זה. במסגרת סיכומיה הסתפקה ההגנה בטענה לקונית לפיה יש לפסול את הודיית הנאשם הואיל וניתנה תוך הפרת זכויותיו. סבורני כי פסילת ראייה כלשהי– וודאי ראיה מרכזית ביותר במשפט – בנימוק של פגיעה בזכות הנאשם להליך הוגן אינה עניין של מה בכך וראוי היה כי ההגנה תפרט כראוי את טענותיה בעניין הפסול שנפל בגביית ההודיה, תאפשר למאשימה להתייחס כראוי לטענות אלה ותטען טענות סדורות וברורות בסיכומיה. בנסיבות אלה, ולאור אופן ניהול ההליך כמפורט, קיים קושי ממשי לקבוע כי נפגעה זכותו של הנאשם להליך הוגן וכי פגיעה זו גוררת – בהתאם לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה בעניין יששכרוב – את פסילת הודיית הנאשם בפני עד תביעה 1.

מעבר לנדרש, אניח מבלי לפסוק – שכן הדבר לא הוכח - כי האמור בת/1 אכן משקף למעשה את מצב הדברים המשפטי ששרר בתחקור הנאשם. מעיון בת/1 עולה כי עד התביעה 1 לא הזהיר את הנאשם בדבר החשדות נגדו ולא הסביר לו כי יש לו זכות לשתוק בחקירה וזכות להיוועץ בעו"ד. אין ספק כי אי אזהרת הנאשם ואי העמדתו של זכותו להיוועץ בעו"ד עובר לתשאול פוגעים פגיעה קשה בזכותו להליך הוגן. במקרה זה לא הוכח זדון מצד עד התביעה באי יידוע הנאשם על זכויותיו אולם נזכיר כי על פי האמור בהלכת יששכרוב אין הכרח בפגיעה זדונית דווקא בזכויות הנאשם להליך הוגן. כמו כן, והגם שהעבירות המיוחסות לנאשם הן חמורות בהיבט של דיני התעבורה הרי שאין ספק כי במישור הפלילי הכללי אין מדובר בעבירות חמורות במיוחד. אין חולק כי בהימנעות עד התביעה 1 מלהזהיר את הנאשם בדבר זכותו לשתוק בחקירה ובדבר זכותו להיוועץ בעו"ד הושגה הודיית הנאשם שלא כדין . יחד עם זאת, בכל האמור אין די לצורך פסילת הראיה אלא יש להראות קיומה של זיקה בין האמצעי הפסול לבין השגת הראיה כתנאי לפסילתה. כפי שצוין, ב"כ הנאשם לא שאל את עד התביעה כל שאלה לעניין נסיבות התשאול וביחס לתוכן דברי הנאשם. ההגנה גם לא ביקשה לקיים משפט זוטא בנוגע לנסיבות גביית גרסת הנאשם. הנאשם עצמו מילא פיו מים הן בחקירת המשטרה והן בבית המשפט. בנסיבות אלה לא הוכח קיומה של זיקה או קשר כלשהו בין הפגיעה בזכויות הנאשם לבין השגת ההודיה. לשון אחר, לא הונחה תשתית לקביעה כי הנאשם החליט להודות בנהיגה ברכב בשל מחדלו של עד התביעה להבהיר לו את היקף החשד נגדו וכי עומדת לו הזכות לשתוק והזכות להיוועץ בעו"ד. לכאורה, יטען הטוען – ואין טענה כזו לפני - כי הנאשם , ששתק בחקירת המשפט באזהרה ונמנע מלהעיד במסגרת פרשת ההגנה , היה ממלא פיו מים גם במסגרת התשאול אילו היה עד התביעה מודיעו אודות זכויותיו כאמור. אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, מדובר בנתון שכלל לא הוכח שכן לא הנאשם העיד על עניין זה ולא עד התביעה העיד בעניין. שנית, חשוב לזכור כי הודיית הנאשם לא ניתנה בחללו של חדר חקירות סטרילי אלא "בשטח" לאחר שעד התביעה קרב אל רכבו וראה את הנאשם יושב מאחורי ההגה כשאורות הרכב דולקים וקולות נשמעים ממכסה המנוע. כמו כן, הייתה במקום הגב' לורטה עקל שישבה לצד הנאשם במושב הנוסע. לא מן הנמנע, אם כן, כי מה שהניע את הנאשם למסור גרסה לעד התביעה – ולשתוק לאחר מכן - אינו אי הזהרתו ואי יידועו על זכותו לשתוק בחקירה אלא חששו של הנאשם מפני דברים שייתכן שעד תביעה 1 ראה או מפני דברים שהגב' לורטה עקל הייתה עשויה למסור לעד התביעה 1. כך או כך, אינני סבור שיש מקום לפסול את הודיית הנאשם בפני עד תביעה 1 בשל אי הוכחת קיומה של זיקה בין הפרת זכותו של הנאשם להליך הוגן לבין השגת הראייה וזאת גם אם אניח כאמור, מבלי לפסוק, כי הופרה זכותו של הנאשם להליך הוגן במסגרת "תשאול" שנערך לו על ידי עד התביעה 1. בהיעדר זיקה בין הפעלת אמצעי חקירה בלתי כשרים לבין השגת הראיה, אין תחולה לכלל הפסילה התחיקתי.

"דבר מה נוסף"

13.כאמור, תנאי ליכולת לבסס הרשעה על הודיית הנאשם בפני עד התביעה 1 היא קיומה של תוספת ראייתית מאמתת מסוג "דבר מה נוסף". תוספת חיצונית זו נועדה להעמיד את הודיית הנאשם במבחן של אמת ( קדמי הנ"ל בע' 142). במקרה שלפני אני סבור כי קיים "דבר מה נוסף" הן מעצם הימנעותו של הנאשם מלהעיד במשפטו והן בשל קיומה של הראיה הנסיבתית בדמות אורות רכב דולקים, קולות נשמעים ממכסה המנוע והנאשם היושב מאחורי הגה הרכב. ראיות אלה העשויות להוכיח לכל היותר באופן נסיבתי את עובדת היותו של רכב הנאשם מאמתות את דברי הנאשם לעד התביעה 1 לפיהם הרכב היה מונע. ודוק: אין דרישה כי "דבר מה נוסף" יאמת את ההודייה לכל פרטיה אלא די במידת מה של אימות (קדמי הנ"ל בע' 144).

14.כאמור, הנאשם שתק בחקירה במשטרה ונמנע מלהעיד להגנתו במסגרת פרשת ההגנה. ע"פ סעיף 162(א) לחוק סדר הדין הפלילי, הימנעות הנאשם מלהעיד במשפטו עשויה להוות חיזוק או סיוע לראיות התביעה. האם הימנעות זו עשויה להוות גם תוספת מאמתת? ברע"פ 4142/04 מילשטיין נ' התובע הצבאי הראשי, נקבע בדעת רוב כי התשובה לשאלה האמורה היא בחיוב בכפוף לעמידה בקווים המנחים הבאים: ראשית, על בימ"ש להשתכנע כי ההודייה היא בעלת משקל פנימי גבוה; שנית, על בימ"ש לשלול ככל האפשר על פי נסיבות חיצוניות אפשרות כי הנאשם הודה במה שלא עשה מתוך "לחץ פנימי"; שלישית, על בית המשפט להשתכנע מתוך מכלול הנסיבות כי שתיקת הנאשם אינה נובעת ממניע תמים וכי אכן אין לו תשובות נגד האשמות המופנות אלין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ