אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פ"ל 143-06-11 מדינת ישראל נ' גלעד

פ"ל 143-06-11 מדינת ישראל נ' גלעד

תאריך פרסום : 19/04/2015 | גרסת הדפסה
פ"ל
בית משפט השלום פתח תקווה לתעבורה

12/04/2015
בפני השופט:
יהושע צימרמן-סגן נשיא

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשמים:
זיו גלעד
החלטה
 

 

בפניי "בקשה דחופה להפעלת שיקול דעת לצורך קביעת מועד אחר לתחילת פסילה".

 

רקע וההליכים בתיק זה ובתיק הנוסף

ביום 9.2.11 הורשע הנאשם בתיק תת"ע 5093-01-10 ונגזר דינו, בין השאר, לפסילת רשיון הנהיגה לתקופה של 27 חודשים בניכוי 30 ימי פסילה מנהלית. רשיון הנהיגה הופקד בתיק 5093-01-10 ביום 9.3.11.

ביום 2.6.11 הורשע הנאשם בתיק זה, בפני כב' השופט אנושי, ונגזר דינו, בין השאר, לפסילת רשיון הנהיגה לתקופה של 11 חודשים "בהצטבר לכל תקופה שאותה מרצה כעת" ולמאסר למשך 8 חודשים. בגזר הדין לא צויין תאריך להפקדת הרישיון והמבקש לא הפקיד רשיון הנהיגה בתיק זה עד להגשת בקשה זו.

ביום 9.12.14 פנה המבקש לבית המשפט בבקשה למתן אישור הפקדה בתיק זה וביום 13.12.14 ניתנה החלטת בית המשפט "מדובר בבקשה לחישוב פסילה. יש לפנות בבקשה זו לגורם המוסמך להחליט בה."

ביום 11.1.15 הגיש המבקש תצהיר ובקשה לקבלת אישור הפקדה, ביום 14.1.15 הונפק לו אישור הפקדה, ביום 5.2.15 הגיש המבקש בקשה לקביעת תאריך ההפקדה ליום 1.6.11 וביום 9.2.15 ניתנה החלטת בית המשפט "אישור ההפקדה הונפק למבקש כשהוא נושא את התאריך בו הגיע תצהירו לבית המשפט לראשונה. בקשות לחישוב מעבר לכך יש להפנות לרשות המוסמכת."

ביום 26.3.15 הגיש המבקש הבקשה דנא בה ציין כי משרד הרישוי סירב להנפיק לו רישיון מן הטעם שלא הופקד רישיון הנהיגה בתיק זה וכי נציגת משרד הרישוי ציינה בפניו (ואף במכתבה שהוגש לבית המשפט):

"...בקשתך שבנדון אינה בקשה לחישוב פסילה במובן המקובל. זוהי בקשה להפעלת שיקול דעת לפי סעיף 42 לפקודת התעבורה לקביעת מועד אחר לתחילת הפסילה נשוא בקשתך.

לפי סעיף 42 לפקודת התעבורה, שיקול דעת מעין זה הוא עניין המסור לבית המשפט שדן בתיק.

5. מפנייתך ברור לחלוטין כי מדובר בבקשה שמבקשת הפעלת שיקול דעת שיפוטי, וכי אין זו סמכותה של רשות הרישוי."

נוכח זאת, ביקש המבקש הנפקת אישור הפקדה מיום 2.6.11, יום מתן גזר הדין בתיק זה.

הכרעה

בעניין בש"פ 9075/12 מוחמד ג'אבר נ' מדינת ישראל, קבע בית המשפט העליון, מפי כב' השופט סולברג:

"14. ...אינני רואה טעם בחזרה אל בית המשפט שנתן את גזר הדין, משום שזה סיים את מלאכתו; יכול להיות שחלפו חודשים ואף שנים ארוכות; המותב איננו בהכרח אותו מותב... אין מדובר בתיקון טעות שנפלה בגזר הדין; העניין איננו פלילי במהותו, אלא מינהלי; פרשנותו הישׂוּמית של גזר הדין מעת הינתנוֹ נתונה לרשות הרלבנטית אשר אמוּנה על ביצועו, ואינה מונחת עוד לפִתחו של בית המשפט. ודוק: אי-הפקדת הרישיון במזכירות בית המשפט היא אירוע או מחדל חדש, שמועדוֹ הוא לאחר מתן גזר הדין, וכפועל יוצא ממנו – ולא מגזר הדין – נוצרה המחלוקת בנושא חישוב מניין ימי הפסילה. משעה שבית המשפט קם מכסאו, "נתונה פרשנותו של גזר הדין לגורמים האמונים על ביצועו, והם רשאים להתייעץ עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים" (רע"ב 4017/08 אליהו נ' שרות בתי הסוהר [פורסם בנבו] (9.9.2008) (להלן: עניין אליהו)). באשר לחישוב ימי-מאסר שנקבעו בגזר דין נקבע כי "בנסיבות בהן קיימת אי בהירות באשר לפירושו הנכון של פסק דין, על אנשי שרות בתי הסוהר להכריע בשאלה בין על פי הייעוץ המשפטי של שרות בתי הסוהר, ובין על-פי פרשנות היועץ המשפטי לממשלה. בשלב ריצוי העונש אין לפנות לבית המשפט למעט לצורך תיקון טעות סופר ועל פי הדין. בית המשפט סיים את מלאכתו עם מתן גזר הדין" (עניין אליהו, לעיל). כשם ששב"ס מחליט בעניין חישוב ימי-מאסר, כך ראוי להפקיד את מלאכת חישוב ימי פסילת רישיון הנהיגה בידי רשות הרישוי. גם אין טעם בהליך אזרחי מסורבל של בקשה למתן סעד הצהרתי, ולא בנקיטת הליך חדש בבית משפט השלום לתעבורה. המקום הטבעי הוא כאמור רשות הרישוי, זהו הגורם המקצועי שאצלו מצוי כל החומר הצריך לעניין, גם מומחיות, גם ניסיון. (ההדגשות אינן במקור. י.צ.)".

אין העניין שונה ממקרנו. אף כאן, בית המשפט קם מכסאו, אין המדובר בטעות בגזר הדין אלא בבחינת פעולות שנעשו או שלא נעשו אחר מתן פסק הדין.

לאור כך – אני קובע, כפי שקבעתי בעניין תת"ע 720-06-11 מדינת ישראל נ' זוזוט, כי הסמכות לחשב את ימי הפסילה – מסורה בידי רשות הרישוי.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ