מדינת ישראל נ' שמא

הנאשם שלפני הורשע, על בסיס הודאתו, בשני האישומים כלהלן:

בתיק שלפני בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע, וחלפו למעלה מ-12 חודשים, ונהיגה ללא ביטוח.

על פי כתב האישום, ביום 18.10.16, סמוך לשעה 12:10, נהג הנאשם ברכב תפעולי, תוצרת "מרשל", בטמרה, ונעצר על ידי שוטרים. באותה עת נהג כשהוא פסול לנהיגה, בתת"ע 2877-11-09, מיום 10.1.12, (ריצוי הפסילה נקבע מיום 22.1.12), למשך 24 חודשים, בנוכחותו, ובנוכחות סנגורו. אותה עת נהג ללא תעודת ביטוח תקפה, כשרישיון הנהיגה פקע בשנת 2001.

בתיק שמספרו 1969-08-17 – בעבירה של נהיגה כשתוקף רישיון הנהיגה פקע וחלפו למעלה משנתיים מפקיעתו.

על פי כתב האישום, ביום 6.7.17, סמוך לשעה 11:45, נהג הנאשם, ברכב פרטי, מסוג "וולבו", מ.ר. 01562017, כשתוקף רישיון הנהיגה שלו פקע וחלפו למעלה משנתיים מפקיעתו.

הנאשם פסול בתיק זה עד תום ההליכים נגדו, לבקשת סנגורו, החל מיום 6.1.19.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשם מאסר בפועל, שלא יפחת מ-12 חודשים, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, פסילה, שלא תפחת מ-3 שנים, פסילה על תנאי ארוכה ומרתיעה, קנס והתחייבות. צוין שמתחם הענישה כולל מאסר בפועל, שנע בין 15 ימים ל-20 חודשים. הוטעם שהנאשם הורשע בעבירות חמורות של נהיגה בזמן פסילה, ורישיון שפקע זה 15 שנה. עבירות המקור בעטיין נפסל הן נהיגה בפסילה, רשיון שאינו תקף, תאונת דרכים ופגיעה בהולך רגל במעבר חציה. אין מדובר במעידה חד פעמית, וזוהי הפעם השניה בה נתפס נוהג בפסילה, כשלחובתו 66 הרשעות קודמות, בהן עבירות דומות רבות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף. המאשימה הפנתה לפסיקה תומכת. צוין שהתסקיר בגדר המלצה בלבד.

הסנגור עתר, מנגד, לאמץ את תסקיר המבחן - צו מבחן לחצי שנה, צו של"צ, בהיקף של 100 שעות, לצד רכיבי ענישה נוספים. צוין שמדובר בעבירה משנת 2016, לא התלוותה לה עבירה חמורה נוספת, והנהיגה היא על רכב תפעולי. צוין שגזר הדין, בתיק הקודם, בעטיו נפסל הנאשם, הוא משנת 2012, והנאשם סבר שתקופת הפסילה הסתיימה. צוין שהיות שאין ברשותו רישיון תקף להפקדה, הנאשם לא הפקידו. הנאשם נקלע למצב כלכלי קשה, שהגיע עד כדי איומים על משפחתו ועליו באופן אישי, מפאת הנסיבות לא חידש את רישיונו, וכיום פועל להסרת המחדל, ולהסדרת חובותיו. השתת מאסר בפועל תפגום בסיכויי שיקומו, ותמוטט את משפחתו כלכלית.

תסקיר המבחן

מתסקיר המבחן, מיום 16.6.19, עולה שהנאשם, בן 52, נשוי ואב ל-3 (בגילאי 14-21), מטמרה. עובד 4 שנים כשכיר, בעסק בבעלות אחיו. אי חידוש הרשיון נבע מחובות כספיים, אותם הצליח להסדיר לאחרונה. לדבריו, רכש רכב תפעולי בהיותו סבור שרכב זה אינו מחייב רישיון נהיגה, ולאחר שנעצר הבין שהוטעה על ידי המוכר. כשנודע לו על העבירה מכר את הרכב. בהתייחסו לעבירות מיום 6.7.17, ציין שלאחיו עדר צאן, שעליו התבקש להשגיח, והיות שמדובר בכביש עפר צדדי לא ייחס חשיבות לנהיגה ללא רישיון. הביע תחושות חרטה ותסכול נוכח האישומים המיוחסים לו. שירות המבחן התרשם שהנאשם פעל, בעת ביצוע העבירות, באופן אימפולסיבי, וללא הפעלת שיקול דעת. עם זאת, צוין שמדובר בנאשם בעל שאיפה ורצון לתפקוד נורמטיבי בחברה, ויכולות וכוחות לבטא עצמו בצורה טובה. התרשמות השירות הייתה שהתערבות טיפולית יהא בה כדי להפחית את הסיכון להישנות העבירות, הנאשם הביע רצון להשתלב בקבוצה, והחל להשתתף בה ביום 12.6.19. לפיכך, הומלץ על צו מבחן למשך 6 חודשים, במהלכו ישולב בקבוצה הטיפולית, הייעודית, וצו של"צ, בהיקף של 100 שעות, לצד מאסר מותנה, פסילה, קנס והתחייבות.

הערך החברתי הנפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בערך זה

נהיגה בפסילה היא מבין העבירות החמורות ביותר בפקודת התעבורה, שהמחוקק אף ראה להורות בצידה על עונש של 3 שנות מאסר (סעיף 67 לפקודת התעבורה). התנהגותו של הנאשם משקפת זלזול בחוק ובהחלטת ביהמ"ש ואף סכנה ממשית לשלום הציבור (ראו רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מ"י (26.05.05)). העבירות בהן הורשע יש בהן לא רק דופי פלילי, אלא אף דופי מוסרי כפול, הסיכון המובהק לעוברי הדרך, ולנהג, והקשיים במימוש פיצויים, בעקבות תאונות דרכים, בעת נהיגה כזאת. (רע"פ 3943/11 אסלם ברהום נ' מ"י). ).

לצד עבירה זו, עבירות של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע, זה למעלה עשור, ונהיגה ללא תעודת ביטוח. עבירה של נהיגה, כשרישיון הנהיגה פקע למעלה מעשור, על פי הפסיקה, דומה בחומרתה ובאופיה לעבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה מעולם, נוכח המסוכנות והסיכון הכרוכים בה, והיות שכשירותו של נהג לנהוג לאחר זמן כה רב מוטלת בספק (ראה תת"ע (ת"א) 908-05-11 מדינת ישראל נ' רג'ואן, (מיום 23.1.12), פל' (רמ') 165/07 מדינת ישראל נ' סולטן (מיום 9.7.09)).

מדיניות הענישה הנהוגה

עפת (חי') 6597-09-15 מדינת ישראל נ' מוחמד עוקר (21.1.16), בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה, שפקע למעלה משנה, וללא תעודת ביטוח. למשיב עבר פלילי (23 הרשעות) ותעבורתי (16 הרשעות), והורשע בעבירות דומות של נהיגה בזמן פסילה, כשהעבירות בוצעו זמן לא רב לאחר שהשתחרר ממאסר בגין ביצוע עבירות דומות. בית המשפט המחוזי השתכנע מתסקיר המבחן שקיים סיכוי ממשי לשיקום, ציין שהמשיב החל להשתלב בהליך טיפולי, לא ביצע עבירות משך שנה וחצי, הביע בפני השירות חרטה ונטל אחריות על העבירה, ואימץ את גזר דינו של כב' השופט י' בכר, בדבר הארכת המאסר המותנה בן 12 חודש בשנתיים נוספות, תוך הטלת רכיבי ענישה נלווים, פסילה בת 36 חודשים, הפעלת התחייבות כספית על סך 5,000 ₪ והתחייבות כספית בסך 10,000 ₪. צו המבחן הוארך לתקופה של 3 שנים.

בפלא (פ"ת) 1056-02-15 מדינת ישראל נ' רמי טל (17.1.17) – בשני אשומים שצורפו, סרוב לבדיקת שכרות ונהיגה בזמן פסילה, וללא תעודת ביטוח תקפה, כשמדובר בעבירה שניה של נהיגה בפסילה, ועברו התעבורתי כולל 19 הרשעות קודמות, ולחובתו רישום פלילי, ועומד ותלוי עונש מאסר מותנה בר הפעלה, ומתסקיר המבחן עלה שהנאשם החל הליך שיקום הלכה למעשה, ובנו הוכר כנכה בשעור של 50%, הוארך המאסר המותנה לשנתיים נוספות, הושתה פסילה לתקופה של 40 חודשים, תוך הפעלת פסילה מותנית בחופף, הוטל צו מבחן לשנה וצו של"צ, בהיקף של 200 שעות, פסילה מותנית, בת 8 חודשים, למשך 3 שנים, קנס בסך 3,500 ₪ והתחייבות בסך 6,000 ₪.

בפ"ל 4435-03-11 מדינת ישראל נ' אליאס (עציר) (15.10.12) - הורשע נאשם, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, לאחר שלא חידש את רישיונו שנים ארוכות, כששני מאסרים מותנים, ברי הפעלה, תלויים כנגד הנאשם, בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה ומדובר בנהיגה שלישית בזמן פסילה. שירות המבחן המליץ חד משמעית להמנע מהטלת מאסר. הנאשם נטל אחריות מלאה, רק לאחר שהורשע, אולם זו ניתנה ללא סייג, תוך שהובעה חרטה מלאה וכנה. להתנהגותו לא נלווה התנהגות עבריינית נוספת, ונסיבות העניין הסעת אישתו ההרה ברכב, בשל קריאה שלה אליו ודאגה שלו למצבה. לנאשם רישיון משנת 2003, 16 הרשעות קודמות, 2 האחרונות זהות. העבירה הזהה הראשונה בוצעה בשנת 2003, והשניה בשנת 2004. הנאשם, בן 26, אב לילדה בת שנה, שנולדה עם מום קשה בחלל פיה וזקוקה לטיפולים. על פי התסקיר עבר תהליך שיקום ארוך ומוצלח לאחר שסיים נשיאת מאסר בפרשה אחרת, ומנהל אורח חיים יציב ונורמטיבי זה תקופה ארוכה. בית המשפט השתכנע ששליחתו של הנאשם למאסר תוביל להתמוטטות משפחתו ולקריסת תהליך השיקום המוצלח אותו עבר. צוין שענישה שאינה כוללת מאסר, שיש בה רכיב של של"צ מצויה עדיין במתחם הענישה האפשרי. נוכח האמור, הוארכו שני המאסרים המותנים לשנתיים נוספות, והושתו פסילה בת 4 שנים, צו של"צ, בהיקף של 180 שעות, צו מבחן, התחייבות כספית בסך 15,000 ₪.

מהפסיקה האמורה עולה שמתחם הענישה בעבירה של נהיגה בפסילה, שלא בפעם הראשונה, בהם תסקיר המבחן הצביע על סיכויי שיקום גבוהים, הוארכו מאסרים מותנים, תוך שהושתה על הנאשם פסילה ממושכת, למספר שנים, ולצידה צו של"צ, צו מבחן, ורכיבי ענישה נוספים.

מהפסיקה אליה הפנתה המאשימה

רעפ 8253/10 שלמה גיא נ' מדינת ישראל (9.1.11) - המבקש הורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח תקף. נגזרו עליו 6 חודשי מאסר על תנאי, פסילה ל – 3 חודשים, פסילה מותנית, קנס בסך 750 ₪ וחתימה על התחייבות. ערעור של המשיבה התקבל והוחלט להחמיר בעונשו – על המבקש הוטלו מאסר בפועל של שנה, פסילה למשך 3 שנים, פסילה מותנית של 6 חודשים למשך 3 שנים, מאסר מותנה של 6 חודשים למשך 3 שנים וקנס בסך 750 ₪. בית המשפט ציין שהמבקש נוהג תקופה של למעלה מ – 20 שנה כשאין ברשותו רישיון נהיגה. בר"ע שהגיש נדחתה.

רע"פ 280/16 חאזם רדיע נ' מדינת ישראל (19.1.16) – בשתי הזדמנויות הורשע המבקש בעבירות של נהיגה בפסילה וללא ביטוח. בעברו 21 הרשעות קודמות, ביניהן, נהיגה בפסילה ונהיגה בשכרות. על פי תסקיר המבחן, התנהגותו של המבקש נובעת מחוסר אחריות ומרשלנות. הומלץ על מאסר על דרך של עבודות שירות ומאסר על תנאי. בית המשפט התחשב בגילו הצעיר, 26, ובהודאתו. המבקש נדון ל – 9 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר מותנה, פסילה ל – 7 חודשים, פסילה מותנית למשך חצי שנה והתחייבות בסך 25,000 ₪. ערעור ובר"ע שהוגשו נדחו.

עבירה של נהיגה בזמן פסילה מבטאת זלזול בצווי בית המשפט ובהגבלות שהטילו הרשויות, וטומנת בחובה סיכון רב לנהג ולמשתמשי הדרך האחרים. 

במקרה דנן, הנאשם נהג בפסילה, ברכב תפעולי, כשלצד זה 2 עבירות של נהיגה כשתוקף רישיון הנהיגה פקע למעלה מ-15 שנה. הנאשם טען שהמוכר ממנו רכש את הרכב הטעה אותו, והוא סבר שהרכב אינו מחייב רישיון נהיגה. יצוין בענין זה שאי ידיעת החוק אינה פוטרת. לצד זה, צוין שהנאשם מכר את הרכב מושא העבירה.

לנאשם, הנוהג משנת 1984, 66 הרשעות קודמות. האחרונה, מיום 10.1.12, כוללת עבירות של רישיון נהיגה שפקע וחלפו 12 חודשים, נהיגה בקלות ראש, ונהיגה בזמן פסילה, בעטיה הושתו עליו מאסר מותנה, בן 6 חודשים, למשך 3 שנים, פסילה לתקופה של 24 חודשים, פסילה, בת 4 חודשים, על תנאי, למשך 3 שנים, קנס בסך 1,600 ₪ והתחייבות. כן לחובתו הרשעות רבות בנהיגה כשרישיון הנהיגה פקע משנים 2001-2002 וכן הרשעות בגין הסעת ילד עד גיל 14 במושב הקדמי, נהיגה במהירות מופרזת, רכב לא תקין שלא נאסר בשימוש, ועוד.

זאת ועוד, לנאשם רישום פלילי הכולל 2 הרשעות של תקיפה (משנת 2011) ואיומים (משנת 2003).

מתסקיר המבחן עולה שהנאשם, בן 52, הודה, נטל אחריות על מעשיו, לא חידש את רישיונו עקב חובות כספיים, אותם הסדיר, ופועל כעת להוצאת רישיון נהיגה. שירות המבחן התרשם שהנאשם שואף לתפקד באופן נורמטיבי בחברה, ושהתערבות טיפולית תפחית את הסיכון להישנות העבירות, והנאשם החל להשתתף בקבוצה טיפולית, ייעודית. נוכח האמור המליץ השירות על העמדתו בצו מבחן, למשך 6 חודשים, במהלכו ישולב בקבוצה טיפולית-ייעודית, הטלת צו של"צ, בהיקף של 100 שעות, לצד מאסר מותנה, פסילה, קנס והתחייבות.

ממכלול הנתונים שנפרש לפני עולה שלצד חומרתן של העבירות, מדובר בעבירה של נהיגה בפסילה שנעברה ברכב תפעולי, ועל כן רף החומרה נמוך יותר. אי חידוש הרישיון נבע מחובות כספיים, שהנאשם פעל להסדירם. הנאשם הודה ונטל אחריות על מעשיו, ותסקיר המבחן מצביע על סיכויי שיקום. בנסיבות אלה סבורני שיש להעדיף את האפיק השיקומי, ולאפשר לנאשם לצאת ממעגל העבריינות בו היה שרוי עד היום. שליחתו של הנאשם למאסר, בנסיבות אלה, לא תועיל לחברה, ועלולה למוטט את משפחתו, התלויה בו כלכלית.

בנסיבות אלה, מבלי להתעלם מחומרת העבירות בהן הורשע, סבורני, שיש להטיל על הנאשם צו מבחן, לתקופה של 6 חודשים, במסגרתו ישולב בתכנית טיפולית, וצו של"צ, אם כי, בהיקף רחב יותר, של 250 שעות. לצד אלה יש להשית פסילה הולמת, שיהא בה כדי להרתיעו מלשוב ולבצע עבירות תעבורה חמורות, קנס, וענישה הצופה פני עתיד, מאסר מותנה, פסילה על תנאי והתחייבות.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1.250 שעות לתועלת הציבור, אותם יבצע הנאשם בהתאם לתוכנית שתוכן על ידי שירות המבחן.

הנאשם מוזהר שאם לא יעמוד בתנאי צו השירות ייאלץ בית המשפט להפקיע את צו השל"צ ולגזור את דינו מחדש.

2. 3 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים. לבל יעבור בתקופה הנ"ל עבירות של נהיגה בזמן פסילה, ונהיגה ללא רישיון נהיגה.

3.אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 30 חודשים. מניין הפסילה יחל מיום פסילתו של הנאשם עד תום ההליכים, 6.1.19. הפסילה ממשיכה.

4.אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 4 חודשים, וזאת על תנאי למשך שנתיים לבל יעבור עבירה בה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה לפקודת התעבורה.

5.אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ₪.

הקנס ישולם ב-4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.9.2019. מוסבר לנאשם שהיה ותשלום אחד לא יפרע במועדו, תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מיידי.

על הנאשם לפנות לדואר לשם תשלום הקנס עם הצגת תעודת זהות.

6.אני מורה לנאשם לחתום על התחייבות כספית על סך 1,500 ₪ להימנע מלבצע עבירה של נהיגה בזמן פסילה או ללא רישיון נהיגה שנתיים מהיום.

הנאשם יחתום על ההתחייבות בתוך עשרה ימים, ואם לא יעשה כן ייאסר למשך עשרה ימים.

7.צו מבחן לתקופה של 6 חודשים.

הנאשם מוזהר שאם לא יעמוד בתנאי השירות, ייאלץ בית המשפט להפקיע את צו המבחן ולגזור את דינו מחדש.

על המזכירות להעביר העתק מגזר הדין לשירות המבחן.

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

ניתן היום, י"ח תמוז תשע"ט, 21 יולי 2019, במעמד הנוכחים