אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פ.ו.ר. שירותי ניהול למלונות בע"מ נ' מלונות הירדן מ.ה.י. בע"מ

פ.ו.ר. שירותי ניהול למלונות בע"מ נ' מלונות הירדן מ.ה.י. בע"מ

תאריך פרסום : 12/02/2014 | גרסת הדפסה
ה"פ, תא"ח
בית משפט השלום ירושלים
24456-08-12,38531-12-12
10/02/2014
בפני השופט:
מרים ליפשיץ-פריבס

- נגד -
התובע:
פ.ו.ר. שירותי ניהול למלונות בע"מ
הנתבע:
מלונות הירדן מ.ה.י. בע"מ
פסק-דין

פסק דין

התובענה שבפני היא לסעד הצהרתי בדבר תוקפו של הסכם שכירות שנחתם בין הצדדים וכן תביעתה של המשיבה, לפינוי המבקשת ממושכר שבניהולה משבוטל הסכם השכירות והפרה שקדמה לביטול. בהתאם להחלטתי מיום 20.5.2013 , הוריתי על איחוד הדיון בתביעות.

המבקשת בה"פ 24456-08-12 והנתבעת בתא"ח 38531-12-12 (תיקרא להלן- "השוכרת") עותרת למתן סעד הצהרתי לפיו היא לא הפרה את הסכם השכירות וכי הודעתה של המשיבה על סיום תקופת ההסכם והשכירות תוך 90 יום ממועד ההודעה, אינה כדין ודינה להיבטל. התובעת בתא"ח 38531-12-12 והמשיבה בה"פ 24456-08-12 (להלן- "המשכירה"; "המלון") עתרה לסעד של פינוי השוכרת מהמושכר . בכך, יהיה כדי להביא לפקיעת הסעד הזמני שניתן לבקשת השוכרת שמנע את הפינוי לפי החלטה שניתנה ע"י המותב הקודם שדן בבקשה.

טענות הצדדים :

השוכרת טוענת כי בינה ובין המשכירה נחתם הסכם שכירות ביום 10.6.92 (להלן – "ההסכם", נספח 1 להמרצת פתיחה) לפיו הושכרה לה מסעדה במלון קראון פלזה שבניהול המשכירה (להלן – "המסעדה"; "המושכר"). תקופת השכירות לפי ההסכם נקבעה ל-5 שנים עם שתי אופציות להארכתה , כל אחת לתקופה של שנתיים (סעיף 4.1 להסכם). הלכה למעשה הוארכה תקופת השכירות עד היום אף שלא נחתם הסכם נוסף ביניהם ,ללא כל טענה מצדה של המשכירה. המשכירה החלה לאחרונה להערים עליה קשיים בנוגע לשכירות ושלחה לה ביום 11.6.12 הודעה ודרישה לפינוי המסעדה תוך 90 יום ממועד ההודעה (נספח 2 להמרצת פתיחה , להלן-"ההודעה") .

במשלוח ההודעה נהגה המשכירה בחוסר תום לב לשיטתה של השוכרת בדרישה לפינוי מהיר ומבלי שהיא הפרה את ההסכם. המשכירה אף הציבה בפניה דרישות לא סבירות במטרה להביא לפינויה מהמסעדה. הן בכך שמנעה ממנה באופן חד-צדדי את השימוש והגישה למטבח המלון והן באיסור על אורחי המסעדה להשתמש בחדרי השירותים בקומת הכניסה במלון וכן באיסור לפריקת סחורה בקומת החצר של המלון , למרות רשימת השירותים שהיה על המלון לתת לה (נספח 4 להמרצת הפתיחה , תוספת להסכם מיום 27.8.92 ).

השוכרת הוסיפה וטענה כי המשכירה פעלה לשלילת רישיון העסק של המסעדה על מנת להביא לפינויה מהמושכר, בתואנה שההסכם הופר בהיעדר רישיון עסק. לכל אורך תקופת השכירות במשך 20 שנה, דאגה המשכירה לקבלת האישורים ורישיון עסק עבור המסעדה בפעולותיה מול עיריית ירושלים ומשרד הבריאות. בשונה ממנהגה זה דרשה ממנה המשכירה במפתיע להסדיר בעצמה את קבלת רישיון העסק למסעדה. המשכירה אף הודיעה למשרד הבריאות כי היא אינה מאפשרת למסעדה לעשות שימוש במטבח לצורך חיתוך בשר, מה שמנע קבלת אישור ממשרד הבריאות לקבלת רישיון עסק למסעדה.

לפיכך טענה השוכרת כי ההודעה נשלחה אליה שלא כדין וכי על המשכירה לתת לה הודעה מוקדמת לכל הפחות 36 חודשים לפני מועד הפינוי המבוקש בהתחשב בכך שהשכירות היתה למשך למעלה מ-20 שנה. בנסבות אלו ביקשה להורות על דחית תביעת הפינוי ומתן הסעד ההצהרתי .

המשכירה דוחה את טענות התובעת לפיהן היא פעלה ממניע זר, ברצונה להשכיר את המסעדה לצד ג' כלשהו. תקופת השכירות הסתיימה ממועד משלוח ההודעה וביטול ההסכם מה גם, שההסכם הופר בגין ליקויים תברואתיים במסעדה והיעדר רישיון עסק. תקופת השכירות הוארכה לפי ההסכם והסתיימה ביום 10.5.02. בהתאם לסעיף 4.3 להסכם הרשות בידי כל צד להסכם להביא לסיום השכירות בהודעה בכתב ובלבד שהיא נמסרה לצד השני ארבעה חודשים לפני סיום תקופת השכירות. בהתאם לכך, ההודעה לשוכרת בדרישה לפינוי המסעדה נשלחה כדין ביום 11.6.2012 ולפיה ניתנה לשוכרת שהות של 90 יום לפינוי , קרי: עד ליום 9.9.12. השוכרת התעלמה מההודעה ומכאן התביעה לפינוי המסעדה.

המשכירה טענה כי בחודש יולי 2011 נערכה ביקורת של עיריית ירושלים 0להלן-"העירייה") במסעדה ונימצא כי לא די ברישיון עסק של המלון לצורך הפעלת המסעדה ונדרש מעתה רישיון עסק נפרד למסעדה. אי אז התברר למשכירה כי המסעדה פועלת ללא רישיון עסק תקף כמתחייב בחוק רישוי עסקים. ביום 26.7.11 קיבלה השוכרת מכתב התראה מהעירייה בטרם נקיטת הליכים (נספח ב לתביעת הפינוי) ומאוחר יותר הוגש כתב אישום כנגדה בגין הפעלת מסעדה ללא רישיון עסק (נספח ג לתביעת הפינוי). עד מועד הגשת התביעה לא ניתן לשוכרת רישיון עסק עבור המסעדה. לטענת המשכירה, היא לא התחייבה בכתב או בעל פה לדאוג להסדרת רישיון עסק למסעדה. להיפך הוא הנכון, בהסכם נקבע שהאחריות לכך מוטלת על השוכרת (סעיף 7.5.16 להסכם). למרות זאת, לא מילאה השוכרת אחר התחייבתה וחובתה בנדון.

ביום 30.8.11 שלח בא-כוח השוכרת מכתב למנכ"ל המלון חיים אלקובי לפיו הוא מתנגד להפרדת רישיון העסק בין המלון למסעדה ודרש מהמשכירה לדאוג להוציא רישיון עסק אחד שיכלול גם את המסעדה (נספח ד לכתב התביעה בתביעת הפינוי). המשכירה טענה כי בהיעדר רישיון עסק למסעדה ולאור תלונה שהגיש אחד מלקוחות המסעדה למשרד הבריאות , היא היתנתה את המשך השכירות במספר תנאים ובכלל זה: הוצאת רישיון עסק למסעדה ע"י השוכרת, חתימה על הסכם שכירות חדש בו ייקבע גובה דמי השכירות ; דרישה לשיפור התנאים הסניטריים במסעדה וכן התחייבות של השוכרת לשפץ את המסעדה (נספח ה' לתביעת הפינוי). השוכרת לא השיבה לפנייתה ובתאריך 3.4.12 שלחה אליה המכתב התראה לפיו אם תוך 60 יום לא יוסדר רישיון העסק , תשלח הודעה על הפסקת השכירות (נספח ו לתביעת הפינוי). השוכרת לא דאגה להוצאת רישיון עסק בנפרד למסעדה והוברר למשכירה לפי טענתה כי היתה מניעה מהוצאת רישיון משלא עמדה השוכרת בתקנים התברואתיים של משרד הבריאות. בנסיבות אלו היא הודיעה לשוכרת על ביטול השכירות וההתקשרות ביניהן בהודעה מיום 11.6.12 (נספח ט לתביעת הפינוי). השוכרת דחתה את דרישתה במכתבה מיום 18.7.12 והעלתה לראשונה טענות סרק לפיהן נמנע ממנה השימוש במטבח המלון ובשירותים (נספח י לתביעת הפינוי) אף שהיא לא שינתה את נהלי העבודה ואפשרה לשוכרת לעשות שימוש במטבחים ובחדרי השירותים , כבעבר.

המשכירה טוענת כי השוכרת כופה עליה את המשך השכירות בישיבתה בפועל במושכר למרות דרישתה לסיים את השכירות לרבות בהגשת בקשה למתן צו מניעה זמני (נספח טו לתביעה לפינוי מושכר).

דיון והכרעה:

הפרת הסכם השכירות:

מעיון בסעיף 7.5.16 להסכם עולה כי השוכרת התחייבה ל :Comply fully with all applicable laws, regulations and ordinances applicable to the premises and the carrying on of business therein and therefrom. . השוכרת, אינה מתכחשת להתחייבותה לדאוג לרישיון עסק למסעדה כי אם טוענת שהיו הסכמות בע"פ שהמשכירה תדאג לקבלת הרישיון גם עבור המסעדה כפי אכן נעשה בפועל במשך 20 שנות השכירות (עמ' 7 שורות 13-18). למרות זאת, לאור דרישתה של המשכירה ממנה החלה השוכרת לטפל בהוצאת רישיון עסק למסעדה. במהלך הוצאת הרישיון הערימה עליה המשכירה קשיים ולא שיתפה פעולה איתה בניסיונה לסכל את הוצאת הרישיון בפועל (עמ' 7 שורות 25-32). בסופו של יום, עלה בידיה לקבל רישיון עסק זמני עצמאי, בנפרד מהמלון ביום 13.6.13 וביום 29.8.13 ניתן לה רישיון עסק קבוע שתוקפו עד יום 31.12.16 (ראו הודעת השוכרת מיום 2.9.13).

לאחר שמיעת העדויות ועיון במסמכים שהוגשו לא השכנעתי כי המשכירה ניסתה לסכל את הוצאת רישיון עסק על ידי השוכרת או ניסתה לסכל אותו (עמ' 22 שורות 3-12). מר גושקרנה שהעיד מטעם השוכרת, הודה בחקירתו כי לפי תכנית המטבח שהגישה השוכרת אשר אושרה בעירייה ביום 11.9.12 , היה על השוכרת לשפץ את המטבח. השיפוץ לא נעשה עד מועד ישיבת ההוכחות , ביום 20.5.13 (עמ' 7 שורות 1-5) אף שהדבר היה תנאי לקבלת רישיון עסק למסעדה. המניעה מקבלת רישיון עסק כדין נבעה אם כן מהתנהלותה של השוכרת שהטיפול שלה בהוצאת הרישיון התארך מטעמיה היא ולא הושלם גם לא בסמוך לאחר מועד ההתראה של העיריה בטרם הגשת כתב אישום. לא הוכח כי המשכירה סיכלה את הוצאת הרישיון והשיפוץ של המטבע שהיווה תנאי למתן ההיתר, היה כולו באחריותה של השוכרת ומבלי שנקבע אחרת בהסכם.

הוכח כי במרוצת שנות השכירות אכן ניתן רישיון עסק אחד למלון ולמסעדה. כפועל יוצא, הטיפול בהוצאת הרישיון נעשה בפועל ע"י המשכירה . בנסיבות אלו, לא הפרה השוכרת את ההסכם באי הוצאת רישיון עסק בעצנה כמצוות ההסכם משדאגה לכך המשכירה ממילא בהוצאת רישיון אחד כאמור למלון ולמסעדה (עמ' 20 שורה 33 , עמ' 21 שורה 1). בהתנהגות זו של הצדדים יש כדי ללמד על שינוי מההסכמות שעוגנו בהסכם. סעיף 23 חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 קובע שחוזה יכול שייעשה גם בעל פה ובהתאם, ייתכן שייווצר חוזה או שתשונה הוראה מהוראותיו על ידי התנהגות הצדדים בפועל (ע"א 588/87 אליעזר כהן נ' צבי שמש[פורסם בנבו] 24.9.91). על כך למדתי גם מעדותו של מנכ"ל המלון מר אלקובי בדבר היעדר טענה מצד המלון כנגד השוכרת על כך שלא דאגה בעצמה להוצאת הרישיון זאת, עד פרוץ הסכסוך בדצמבר 2011 בו טענן המלון להפרה של ההסכם בהיעדר רישיון עסק למסעדה (עמ' 16 שורות 8-10).

בנסיבות אלו בחנתי את שאלת תום הלב של המשכירה, בשינוי מהתנהגותה במרוצת השנים בדרישתה מהשוכרת להוציא רישיון עסק למסעדה ואת שאלת הדרישה להוצאת רישיון עסק עצמאי ובנפרד למסעדה. לדברי העד אלקובי , הסיבה לאי הכללת המסעדה ברישיון העסק של המלון בשנת 2011 נבעה מפיצול הרישיונות (עמ' 20 שורה 14) לפי דרישתה של העירייה להוצאת רישיונות נפרדים למסעדה ולמלון (עמ' 17 שורות 20-22 , עמ' 16 שורה 12). לא היתה בידי העד אסמכתא לדרישת העירייה כאמור אשר לדבריו "לא קיימת כאן" (עמ' 18 שורה 16) ולא היה בידו לומר מהו מועד דרישת העיריה להוצאת רישיון עצמאי למסעדה (עמ' 20 שורה 15 ). לדברי העד, הראייה לדרישה לפיצול הרישיונות היא בהגשת כתב האישום כנגד השוכרת בת.פ. 1887/2012 (עמ' 18 שורה 29, נספח ג לתגובת המשכירה להמרצת פתיחה, להלן-"כתב האישום") בגין ניהול המסעדה ללא רישיון כדין.

מעיון בכתב האישום עולה שבתאריכים 26.7.2011 ו- 20.11.2011 נמצאו השוכרת ומנהלה וינו פושקרנה מפעילים את המסעדה ללא רישיון עסק מעיריית ירושלים. ככל שלא היתה דרישה מצד העירייה להוצאת רישיון עסק בנפרד לא צפוי שהיה מוגש כתב אישום כנגד השוכרת . כמו כן, צפוי היה שהשוכרת תמהר להציג את רישיון העסק של המלון אם אכן כגרסתה לא היתה דרישה של העירייה להוצאת רישיון עסק בנפרד למסעדה. חיזוק לכך מצאתי בהתראה בטרם נקיטת הליכים ששלחה העירייה לשוכרת ביום 26.7.2011 (נספח ב לתשובה להמרצת פתיחה) ולא הוכח בראיות השוכרת כי המשכירה היא שהביאה לדרישה של העירייה לפיצול הרישיונות.

לאור האמור השתכנעתי כי הדרישה להוצאת רישיון עסק עצמאי ונפרד למסעדה היתה דרישה מצד העירייה ולא הוכח כי המשכירה הביאה להמצאת הדרישה. לפיכך משלא הוכח כי המשכירה גרמה לדרישה לפיצול הרישיון ולא סיכלה את הוצאתו ע"י השוכרת לא הוכח כי המשכירה נהגה בחוסר תום לב בכל הקשור להוצאת רישיון העסק ע"י השוכרת או כי היא פנייתה לשוכרת להסדרת הרישיון נבעה ממניעים זרים על מנת להביא להפסקת השכירות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ