אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פ"ה 3780-10-15

פ"ה 3780-10-15

תאריך פרסום : 02/02/2016 | גרסת הדפסה
פ"ה
בית דין אזורי לעבודה נצרת
3780-10-15
12/01/2016
בפני השופט:
ד"ר טל גולן

- נגד -
התובע:
עומר בני רביעה
עו"ד אמאני אבראהים
הנתבעת:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז צפון
החלטה

המנהלית שניתנה בעניינו, שם נקבע על ידי הגף להערכת תארים במבקשת, שאין להכיר בתואר שניתן למשיב על ידי נציגות אוניברסיטת לטביה בישראל, כשקוּל לתואר הישראלי לצורכי הטבות שכר ואחרות.

4.עוד טוענת המבקשת, כי התביעה נשוּא הבקשה דנן, הוגשה לבית הדין ביום 6.10.2015, לאחר למעלה מ-10 שנים מהמועד בו נדחתה לראשונה בקשתו של המשיב, לאישור שקילות, ובחלוף 6 שנים ו-4 חודשים ממועד קבלת החלטת הגף להערכת תארים, שלא לשנות מהחלטתה שבנדון, ולא להיעתר לבקשה למתן אישור שקילות. המבקשת מוסיפה וטוענת, כי המשיב אינו מפרט את הטעמים לשיהוי בהגשת תביעתו שבנדון, וכי היא סבורה שאין ספק שהגשת התביעה במועד בו היא הוגשה, עלול לפגוע בהגנתה בתיק. מכאן, שהן המבחן הסובייקטיבי והן המבחן האובייקטיבי לקביעת קיומו של שיהוי, מתקיימים לטעמה במקרה שלפנינו.

5.בתגובה לתגובת המשיב לבקשתה שבנדון, חוזרת המבקשת בתמצית על טענותיה, ומפנה לפסיקה שבה נקבע כי סירוב להשלים עם החלטות של גורם מוסמך אינו עוצר את מרוץ השיהוי.

6.זאת ועוד, מעבר לסעד ההצהרתי בגינו עותר המשיב, טוענת המבקשת להיעדר כימות הסעד הכספי המבוקש בתביעתו של המשיב. בעניין זה מפנה המבקשת לתקנה 9 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: "תקנות בית הדין סדרי דין"), כמו גם לפסיקה המורה על כימות סכום התביעה כאשר בעתירה לסעד הצהרתי יכול ותהא השלכה כספית.

7.המשיב טוען בתגובתו לבקשה, כי דין הבקשה להידחות. לדידו, סיכויי הוכחת תביעתו אינם מאפשרים דחיית התביעה על הסף. כמו כן, תביעתו דורשת בירור עובדתי, עובדות שלא ניתן להכריע בהן במסגרת הבקשה דנן. אשר לטענת המבקשת לנזק ראייתי העלול להיגרם לה שהשיהוי הנטען, טוען המשיב כי המבקשת לא פירטה מהו אותו נזק שנגרם לה. מכל מקום, המשיב טוען גם כי משיקולים אישיים וכלכליים נמנע ממנו מלהגיש את תביעתו מוקדם יותר. המשיב אף סבור כי המקרה שלפנינו אינו נכלל בהגדרת מקרה נדיר, המחייב קבלת הבקשה הנדונה ומניעת גישתו לערכאות.

8.באשר לטענת היעדר כימות כתב התביעה, טוען המשיב כי בכפוף להסכמת המבקשת כי הינה מכירה בתואר, יפעל המשיב להגיש כתב תביעה מתוקן בו יפרט את הכספים אותם הוא תובע, וככל שיעלה הצורך בתביעה כספית, אם תהיה כזו בעתיד, היא תופנה כלפי המעסיק שאינו צד בהליך זה.

9.התשתית הנורמטיבית ביחס לסילוק על הסף – לפי תקנה 44 ו-45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, רשאי בית הדין בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לסלק על הסף כתב טענות. הפסיקה אף קובעת בהקשר זה, כי ככלל, הסעד של סילוק על הסף יינתן במקרים חריגים בלבד, וכי "סעד זה של מחיקה על הסף מופעל על ידי בתי המשפט ביד קמוצה ובמשורה, ובבתי הדין לעבודה קצרה המשורה עוד יותר" (דב"ע מז/15-3 אפנר – מפעלי הדסה לנוער [לא פורסם], וראו גם ע"ע7192-02-13 די.אס. פי גרופ בע"מ – אסולין, ניתן ביום 16.9.2013). עוד נקבע ביחס לכך, כי גם אם קיימת אפשרות ולוּ קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים בפניו את שערי בית הדין.

10.עוד נקבע, כי ככלל הסעד של סילוק על הסף יינתן במקרים חריגים בלבד, כפי שנקבע על ידי בית הדין הארצי בע"ע 408/07 מדינת ישראל – כהן, ניתן ביום 13.2.2008: "הלכה מושרשת היא, כי סעד המחיקה על הסף הוא סעד קיצוני ובית הדין אינו נוקט בו אלא במקרים חריגים. בתי הדין לעבודה נוהגים בזהירות יתרה בבואם להכריע בבקשה למחוק תביעה על הסף ומעדיפים להורות על בירור הענין לגופו, על פני סילוק התביעה על הסף. כדברי חברי הנשיא סטיב אדלר: 'בבתי הדין לעבודה מחיקה על הסף אינה יכולה ואינה צריכה לשמש דרך המלך ויש להכריע במחלוקת לגופו של ענין' וכבר נפסק, כי 'בית דין זה אימץ את ההלכות במשפט הכללי שיצאו מבית המשפט העליון לעניין מחיקה על הסף, על פיהן יש לנהוג בזהירות ולבחון בקפדנות את העובדות והטענות המופיעות בתביעה וכל אימת שניתן לתקן פגם בתביעה אין למחקה על הסף' זאת מן הטעם ש'מחיקה על הסף אינה הדרך המועילה מבחינה דיונית... ואין היא טובה ליחסי עבודה', 'על מנת שלא לשלול מבעל דין לממש את זכותו המשפטית'".

11.התשתית הנורמטיבית ביחס לשיהוי  סעיף 27 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 מקנה סמכות לבית המשפט לדחות תביעה מחמת שיהוי, וזאת גם בתוך תקופת ההתיישנות הסטטוטורית שנקבעה בחוק. לא אחת נדונה בפסיקה שאלת מקומו של מוסד השיהוי בהגשת תובענה, ככלל, בתוך תחומיה של תקופת ההתיישנות האזרחית ובטרם זו חלפה. בפרשת עץ חיים דן בית המשפט העליון, בין היתר, בשאלת השיהוי, תוך כדי שהוא עורך אבחנה בין השיהוי בדין האזרחי לשיהוי במשפט הציבורי, ולאחר שהוא ערך סקירה משפטית הנוגעת לדיני השיהוי, דיני ההתיישנות וזכות הגישה לערכאות.

12.בנוגע לדיני השיהוי חזר וציין בית המשפט העליון, וכפי שנקבע כבר בעבר, כי דיני השיהוי אינם באים במקום הוראות התיישנות סטטוטוריות, אלא הם מתקיימים לצד הוראות אלה. זאת ועוד, תקופת ההתיישנות החוקית מהווה "גבול עליון" לחסימת זכות התביעה, אולם השיהוי יכול שיחול בתוך תקופת ההתיישנות. עוד נקבע, כי לצורך קבלת טענת שיהוי, יש להוכיח שבנסיבות המקרה התובע זנח את זכות התביעה העומדת לו, או שבמשך הזמן שינה הנתבע את מצבו לרעה. לעתים גם יש לבחון האם התובע נהג בחוסר תום-לב. עוד נקבע, כי הנטל להוכיח את התנאים הנדרשים לקיום שיהוי, מוטל על הטוען לכך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ