אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פ"ה 25427-06-13,סע"ש 22160-10-14

פ"ה 25427-06-13,סע"ש 22160-10-14

תאריך פרסום : 01/08/2016 | גרסת הדפסה
פ"ה, סע"ש
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
25427-06-13,22160-10-14
03/05/2016
בפני נשיא:
אייל אברהמי

- נגד -
תובעים:
1. אילן מלכה
2. רז אשכנזי
3. רם יחזקאל
4. קובי ניניו

עו"ד איתי בשן (באמצעות אחדות – ארגון עובדי החוזים במגזר הציבורי)
נתבעת:
1. משרד הפנים
2. משרד האוצר/היחידה לשכר והסכמים
3. משרד האוצר/אגף החשב הכללי
4. נציבות שירות המדינה - חיפה

עו"ד ענבל וילנר
פסק דין
 

רקע עובדתי

1. התובעים עובדים כמפקחים על בנייה לא חוקית. עבודתם מתבצעת בשטחים חקלאיים כמו גם עירוניים, ובמסגרת עבודתם הם נוסעים ברכב ממשלתי שהועמד לשימושם. לעיתים הם מסיעים עובדים נוספים לצורך ביצוע עבודתם. הרכב הממשלתי שבו מבצעים התובעים את עבודתם עומד לשימושם האישי לאחר שעות העבודה. לנוכח זאת ובהתאם לדיני המיסוי נזקפה הטבה להכנסתם והם חבים בתשלום מס עליה.

התובעים החלו את עבודתם בתאריכים שונים כדלקמן: התובע 1 ביום 15.11.01, התובע 2 ביום 2.7.06, התובע 3 ביום 1.1.97, התובע 4 ביום 15.2.06.

הנתבעים הינם משרדי המדינה הנוגעים בדבר ואלה יקראו להלן: "הנתבעת".

 

2. בהתאם לתקשי"ר סעיף 27.411, עובד שנוהג ברכב ממשלתי שהועמד לשימושו לצורך ביצוע העבודה, וכך נחסך הצורך בהעסקת נהג, זכאי לתשלום (שייקרא להלן: "תוספת נהיגה א'", או "תוספת הנהיגה מכוח התקשי"ר").

שיעור זקיפת המס על רכב שעומד לשימושו של עובד עלה באופן משמעותי, ולכן נקבע ע"י נציב שירות המדינה, חלף תוספת נהיגה א', תוספת נהיגה ב' כמפורט בחוזר של הממונה על השכר מר יוסי קוצ'יק מיום 16.6.97 (נספח נ/1 לתצהיר הנתבעת. תוספת זו תקרא להלן: "תוספת נהיגה ב'").

ההוראות שנקבעו בחוזר הנ"ל ביחס לתוספת נהיגה ב' נועדו לפצות על תוספת נהיגה א', וכן באופן חלקי על זקיפת המס, שגדלה כאמור.

הסכום שבתוספת נהיגה ב' גבוה מזה שבתוספת נהיגה א'. תוספת נהיגה ב' מקנה, אפוא, תשלום גבוה יותר והיא אינה מעוגנת בתקשי"ר. מאותה עת היו עובדים שקיבלו תוספת נהיגה א' שמקורה בתקשי"ר כאמור ולעומתם היו עובדים שקיבלו תוספת נהיגה ב' שהינה כאמור לבר תקשי"רית.

יודגש כי לא היו עובדים שקיבלו גם את תוספת נהיגה א' וגם את תוספת נהיגה ב'. במקור של כל אחת מהתוספות נכתב מפורשות (בתקשי"ר או בחוזרי הממונה על השכר שהתייחסו לתוספת נהיגה ב') כי לא ניתן לקבל תוספת זו אם משולמת תוספת אחרת, בגין נהיגתו של העובד ברכב הממשלתי, שהועמד לשימושו.

 

3.לימים נמצא, לטענת הממונה על השכר, כי תוספת נהיגה ב' משתלמת בצורה שיוצרת עיוותים בשכר. התולדה של החישוב הייתה, שהיה מי שקיבל תוספת ב' ובאופן זה עלה הסכום נטו שנותר ברשותו, על הסכום שהיה נותר ברשותו אילולא היה עומד הרכב לשימושו כלל. מדובר בקבוצת עובדים קטנה (להלן: "העובדים ביחס להם נעשה תיקון") בתוכם ככל הנראה ארבעת התובעים שלפנינו.

הגורמים האמונים על קביעת השכר סברו שיש כאן עיוות שצריך תיקון. הממונה על השכר ערך שינוי שתוקפו מיום 1.1.12. מהות השינוי הייתה שחלף תוספת נהיגה ב' ישולם לעובד גילום מס בשיעור 100% מסכום זקיפת ההטבה (כמפורט בחוזר הממונה על השכר מר אילן לוין מיום 12.1.12 (נ/5) ופירוטה בהודעת החשכ"ל מ-1.1.12 נ/4).

דהיינו, גילום המס מכסה באופן מלא את תשלום המס בעבור זקיפת ההטבה. העובד אינו משלם כלל על זקיפת ההטבה ושכרו לא נפגע (שיטה זו תקרא להלן: "שיטת גילום 100%").

 

טענות הצדדים

4. בתביעתם טענו התובעים כי הם זכאים לתוספת התקשי"רית מכוח סעיף 27.411. דהיינו, תוספת נהיגה א'. יצוין כי תוספת זו שולמה אך לתובע מס' 3 שהחל כאמור את עבודתו בשנת 1997 ולמשך תקופה קצרה. לטענתם הם עומדים בכללים שנקבעו בתקשי"ר בסעיף 27.411 המזכה בתשלום תוספת נהיגה א'. כיוון שכך, זכאים הם לתוספת נהיגה א' (התוספת התקש"ירית). נראה שזו היתה למעשה הטענה שהביאו לפתחנו (כמפורט ברשימת הפלוגתאות מיום 16.4.14, כפי שנערכה על ידי כב' השופטת פרוז'ינין, בעמ' 3 ס' 1).

לטענתם תוספת נהיגה א' תכליתה לפצות עובד שנאלץ להשתמש ברכב לצורך ביצוע עבודתו, כאשר לא עומד לרשותו נהג מקצועי. לעומת זאת, הגילום עניינו שונה לחלוטין, והוא נועד לפצות אך על זקיפת המס. מדובר, אפוא, בתכלית שונה והם זכאים לקבל את שתי התוספות. דהיינו לעובדים זכאות לתוספת נהיגה א' ובנוסף לה אחת מהשתיים: תוספת נהיגה ב' או גילום 100%.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ