אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פ.ב.ר. בע"מ מלו נ' מנהל ארנונה בעיריית תל אביב

פ.ב.ר. בע"מ מלו נ' מנהל ארנונה בעיריית תל אביב

תאריך פרסום : 09/08/2010 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
132-07
08/08/2010
בפני השופט:
דר' מיכל אגמון-גונן

- נגד -
התובע:
1. פ.ב.ר. בע"מ
2. מלו ן מונופול ע"י ב"כ עו"ד אוריאל מינצר

הנתבע:
ע"י ב"כ עוה"ד דקלה טואשי וקורין אברהם ממשרד עו"ד שרקון
פסק-דין

פסק דין

המערערת פ.ב.ר בע"מ (מלון מונופול, להלן: המערערת) מנהלת מלון הכולל חדר אוכל המהווה גם מסעדה (להלן: הנכס). במשך עשרות בשנים, מאז הקמת המלון, סווג הנכס כולו, הן חדר האוכל/המסעדה, הן המלון בסיווג של בית מלון. בחודש יולי 2005 החליטה המשיבה, עיריית תל אביב (להלן: העירייה או המשיבה) באמצעות מנהל הארנונה, לפצל את הנכס לשניים. החלק של המלון המשיך להיות מסווג כמלון, ואילו החלק של חדר האוכל/המסעדה סווג ממועד זה בסיווג של "מסעדות ובתי קפה". הארנונה המשולמת בגין סיווג זה גבוהה יותר ממה ששילמה המערערת בעבר בסיווג של מלון. המערערת עררה לוועדת הערר ומשעררה נדחה הגישה את הערעור שלפניי.

רקע הדברים

המערערת הינה הבעלים של מלון קטן (בדירוג כוכב אחד) בן 3 קומות ובו 18 חדרים. מדובר במלון ישן, ברחוב אלנבי בתל- אביב. הנכס נשוא הערעור הינו השטח הציבורי היחיד במלון. מדובר בחלק הנמצא נמצא בקומת הקרקע של המלון, ומשמש את אורחיו. המסעדה פתוחה גם כלפי הרחוב, וקרויה בשם "נאש נאש", כך שגם עוברי אורח מזדמנים סועדים בה. אין מחלוקת כי מאז הקמת המלון ועד שינוי הסיווג לא השתנה דבר במבנה הפיזי של המסעדה (כולל הפתח למלון והפתח לרחוב הסמוך). אין גם מחלוקת כי החל מהקמת המלון עד היום משתמשים בנכס הן לארוחות של אורחי המלון, הן כמסעדה ללקוחות שאינם אורחי המלון.

טענות הצדדים

המערערת טוענת כי פעילות המלון והנכס נשוא המחלוקת לא השתנו מזה עשרות בשנים, ועל כן לא היה מקום לשינוי הסיווג. לטענת המערערת, עיקר שימושה וייעודה של המסעדה נועד, ובפועל משמש את אורחי מלון מונופול. לאור זאת, כך לטענת המערערת, מתקיימת זיקה אמיתית בין המסעדה למלון והם מהווים מתקן רב תכליתי המשמש ייעוד אחד. לטענת המערערת קיומה של המסעדה והשימוש בה הכרחי למלון. עוד טוענת המערערת כי על המשיבה הנטל להראות כי השימוש השתנה, כאשר במשך עשרות בשנים חויב הנכס כחלק מהמלון.

המשיבה טוענת כי המערערת לא הציגה לפני וועדת הערר ראייה כלשהי לתמיכה בטענותיה לפיה המסעדה מהווה חלק מהמלון. לטענת העירייה בביקורת שנערכה התברר כי המסעדה מהווה עסק עצמאי בעל מטרות עסקיות עצמאיות ונפרדות מבית המלון. לטענת המשיבה ועדת הערר קבעה כפי שקבעה על סמך הראיות שהגישה המשיבה, ובהעדר ראיות לסתור מטעם המערערת. לטענתה, מדובר בקביעה עובדתית של ועדת הערר שאין על בית משפט להתערב בו. עוד טוענת המשיבה כי אין כל זיקה בין המסעדה למלון, וכי היא אינה משמשת את אורחי המלון כלל ועיקר. אשר לטענה לפיה כך סווג הנכס עשרות בשנים טוענת המשיבה כי מקור הטעות בביקורת קודמת בה לא ציין הפקח כי המסעדה משרתת את הציבור הרחב.

החלטת ועדת הערר

החלטת ועדת הערר התבססה, בעיקרה, על דו"ח הביקורת של המשיבה בנכס מיום 3.7.05, ממנו עולה כי הנכס נשוא המחלוקת משמש כמסעדת בשרים ופלאפל בשם "נאש נאש" נפרדת מבית המלון, משולטת, משרתת ופתוחה לציבור הרחב. כן הציגה המשיבה תמונות של המסעדה המעידות על כך שלקוחותיה הם גם עוברי אורח ולאו דווקא אורחי המלון. ועדת הערר ביקש מהעוררים לפניה להמציא מסמך שיתמוך בטענתם לפיה מרבית הסועדים במסעדה הינם אורחי המלון, וכפי שעולה מהחלטתה העוררים לא הציגו מסמך כאמור.

לאור זאת קבעה ועדת הערר כי:

"עיון בדו"ח הביקורת מעלה את העובדה כי הנכס נשוא הערר משמש כמסעדה לעוברי אורח אקראיים, ועל כך אין מחלוקת.

יחד עם זאת במעמד הדיון, במענה לבקשת הועדה טען העורר שאין באפשרותו להמציא מסמך שיתמוך בטענה שמרבית האורחים במסעדה הינם אורחי המלון. יודגש כי תנאי זה עולה כאמור מדרישת לשון סעיף 3.4.6. לצו הארנונה

אשר על כן אין, ולא יכולה להיות מחלוקת כי העורר לא הרים את הנטל המוטל עליו לפי הוראות החוק.

....לא זאת ועוד, מעיון בתנונות שצורפו לדו"ח הביקורת, קשה להימנע מהרושם שמדובר במסעדה לכל דבר ועניין ולא דווקא בחדר אוכל של מלון."

היינו, ועדת הערר ראתה את דו"ח הביקורת והתמונות, המצויים אף לפני בית המשפט, והסיקה מכוח הוראות צו הארנונה כי הנטל מוטל על המערערת וזו לא עמדה בו. מכאן שלהלכה הקובעת כי בית משפט שלערעור לא יטה להתערב בממצאים עובדתיים של ועדת ערר, אין בסיס במקרה זה. הועדה לא שמעה עדים. שתי הראיות שהיו לפניה נמצאות לפני בית המשפט, והשאלה היא על מי מוטל הנטל להוכיח מהו השימוש המרכזי בנכס במקרה שלפניי, והאם הנטל הורם.

נטל ההוכחה לעניין השימוש העיקרי במסעדה

כללי

המערערת טוענת כי לאור העובדה שתמיד הנכס סווג כחלק מהמלון, ולאור העובדה שלא חל כל שינוי בשימוש בנכס, הנטל על המשיבה להראות כי היה שינוי, ושינוי זה מחייב שינוי בסיווג הארנונה. המשיבה סומכת ידיה על החלטת ועדת הערר לפיה מכוח צו הארנונה הנטל לעניין זה מוטל על המערערת.

סעיף 3.4.6 לצו הארנונה קובע:

"בתי מלון* יסווגו לפי דרגת שירות...ויחוייבו בכל האיזורים לפי התעריפים המפורטים להלן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ