גברה נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה ואח'

פתח דבר

1.       בפניי בקשת החייב, גברה תומר ת.ז. ********** (להלן-"החייב") לאישור תכנית פירעון מופחתת ביחס להצעה שהציע לנושים באסיפת הנושים שהתקיימה ביום 21.5.14 .

רקע

2.       ביום 17.5.11 ניתן צו כינוס צו כינוס לנכסי החייב, לבקשתו, ובמסגרתו הושת עליו תשלום חודשי בסך של  450 ₪ החל מיום 1.7.11.  באותה החלטה, מונה עו"ד עופר גבריאלי, כמנהל מיוחד לנכסי החייב. ביום 29.1.15 החייב הוכרז פושט רגל, צו התשלומים הועמד על סך של 1,000 ₪ לחודש והמנהל המיוחד מונה כנאמן. כנגד החייב הוגשו 7 תביעות חוב בסך כולל של 926,717 ₪ מתוכם סך של 83,341 ₪ בדין קדימה (חוב למע"מ).

3.       במסגרת ההליך, הציע החייב  בינואר 2014,הצעת הסדר לנושים (להלן-"הצעת ההסדר"). לפיה ישולם דיבידנד בשיעור של 100% לנושים בדין קדימה (ההצעה ניתנה בטרם הוכרעה תביעת החוב שהוגשה  על ידי רשויות המע"מ) וכמו כן ישולם סכום נוסף של 39,000 ₪ לנושים  בדין רגיל, בתוספת הוצאות ההליך ובפריסה של 24 תשלומים שווים. הצעת החייב אז לא אושרה על ידי הנושים משלא זכתה ברוב ערך ומניין כנדרש בדין.

4.       ביום 16.6.16 הגיש החייב בקשה למתן הפטר ואותה נימק בכך כי הוא מצוי בהליך פשיטת רגל במשך שש שנים, ממלא אחר צו הכינוס, משתף פעולה עם בעלי התפקידים ומתנהל בתום לב במשך כל שלבי ההליך. עוד טען החייב להעדר נכסים ברי מימוש שיתרמו תרומה כלשהי לטובת נושיו, כי נכון לאותו מועד  הוא מועסק כיחצ"ן בחברת יחסי ציבור ומשתכר שכר מינימום וכי מתגורר ביחד עם אשתו וילדיו בדירת אביו בפרדס חנה כאשר החייב מסייע לאביו באחזקת הבית (להלן-"בקשת ההפטר").

5.       בתסקיר הכונס הרשמי לבקשת החייב לצו הפטר, מיום 18.11.16, צויין כי נכון לאותו מועד נצבר בקופת הכינוס סך של כ- 56,000 ₪ וכי בכפוף להסדרת מחדלי החייב שתוארו בתסקיר ולאחר קבלת דיווח עדכני מטעם הנאמן בדבר נכסי החייב, הכונ"ר סבור כי ניתן יהיה לשקול בקשת החייב להפטר בחיוב וזאת בכפוף להוספת סכום שהיה בו לגלם דיבידנד בשיעור של 100% לנושיו בדין קדימה וכן הוספת סכום משמעותי לטובת נושיו בדין רגיל, במתווה שהוצע לנושיו בעבר (בינואר 2014).

6.       הנאמן התנגד לבקשת ההפטר ככל שמבוקש הפטר בתנאים פחותים מהתנאים שכבר הוצעו על ידי החייב בהצעה הקודמת, והוסיף כי ככל שיתברר כי לא קיים חוב בדין קדימה, לא ניתן להסתפק בסכום 39,000 ₪ שהוצע על ידי החייב לנושים בדין רגיל ויהיה עליו לשפר את הצעתו על מנת לקבל צו הפטר.

7.       בהחלטת בית המשפט מיום 24.11.16 שניתנה בתום הדיון שהתקיים בבקשה למתן הפטר, נקבע כי התיק עדיין לא בשל לדיון בבקשת ההפטר, הן משום שטרם הוערכה תביעת החוב של מע"מ בדין קדימה והן משום שלא נבדקו זכויות החייב בעיזבון אמו המנוחה. באותו החלטה נתן בית המשפט למע"מ, לחייב ולנאמן הוראות שונות בטרם ימשיך הדיון בבקשת ההפטר.

8.       על פי דו"ח ביניים מטעם הנאמן שהוגש לתיק ביום  20.2.17, תביעת החוב של מע"מ אושרה בסכום של 184,138 ₪ מהם סך של 82,379 ₪ אושר בדין קדימה. בדו"ח צויין עוד כי תביעת החוב של נושה נוסף, בשם משה רוטשטיין, טעונה בירור נוסף וכי יש ליתן לרשות מקרקעי ישראל צו למתן פרטים לנאמן אודות מועד העברת זכויותיה של אם החייב המנוחה בנכס בו מתגוררים החייב ומשפחתו (יחד עם אביו) על שם אביו. הנאמן ציין בסוף הדו"ח כי החייב יוכל לנצל את הזמן הנוסף לצורך גיבוש בקשת הפטר מתוקנת במסגרתה יבחן את האפשרויות לשלם את החוב שבדין קדימה, בתוספת סכום נוסף עבור נושיו בדין רגיל כפי שהציע בהצעה הקודמת ובאופן שיאפשר היענות חיובית לבקשתו להפטר.

9.       בהחלטתי שניתנה בתום הדיון שהתקיים בפני ביום 5.4.17 בבקשת ההפטר, ולאחר ששמעתי את טענות החייב לשינוי שחל בנסיבות והמונע ממנו לעמוד בהצעה הקודמת, קבעתי כי באם לא יוכח בפניי כי חלה הרעה מהותית במצבו ובנסיבותיו של החייב, לא אשתכנע כי יש מקום לשנות את ההצעה הקודמת של החייב ואיפשרתי לחייב להגיש בקשה מפורטת לאישור תכנית פירעון מופחתת שבה יפורטו נסיבותיו של החייב ונסיבות בני משפחתו הקרובים אשר היו אמורים לממן את תכנית הפרעון שהוצעה במסגרת ההצעה הקודמת. כמו כן הוריתי לחייב להגיש תוך 45 יום ממועד ההחלטה אישור של הנאמן על הסרת מחדליו בהליך כפי שתוארו על ידי הנאמן.

טיעוני הצדדים בבקשה שבכותרת:

10.   בהמשך להחלטתי מיום 5.4.17, הגיש החייב בקשה לאישור תוכנית פירעון מופחתת ביום 12.5.17, היא הבקשה העומדת בפני כעת להכרעה.

11.   את בקשתו לאישור תכנית פירעון מופחתת מבסס החייב על שני נימוקים עיקריים שלטענתו מהווים שינוי בנסיבות המצדיק את הפחתת תכנית הפירעון כמבוקש והם:

12.   האחד, התדרדרות במצבו הרפואי של אביו ביחס למועד בו הציע החייב את ההצעה הקודמת- במסגרת נימוק זה טוען החייב כי הגורם אשר היה אמור לממן את הצעת ההסדר הקודמת הינו אביו, בעשור השמיני לחייו, שבזמן שחלף מאז דחיית ההצעה הקודמת על ידי הנושים, מצבו הבריאותי התדרדר בעקבות אירוע מוחי שעבר לאחרונה ונאלץ בגין כך לעבור הליך שיקום במרכז רפואי שיקומי. לטענת החייב, חרף הליך השיקום אביו מוגדר כיום כחולה סיעודי אשר אין ביכולתו לדאוג לצרכיו והינו זקוק לטיפול סיעודי צמוד במשך על שעות היממה. כמו כן, החייב מציין כי אביו הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"סיעודי" ולאור מצבו קיבל היתר להעסקת עובד סיעודי זר השוהה עימו בביתו במשך כך שעות היממה והוא זכאי לקצבת סיעוד בשיעור של כ-2,000 ₪ לחודש. לאור האמור, טוען החייב כי נכון להיום אין באפשרותו של האב לשוב ולהעמיד כספים לטובת תוכנית פירעון כפי שהוצגה אז באסיפת הנושים.

13.   השני, מצבו הכלכלי של החייב התדרדר; בהקשר זה טוען החייב כי בזמן שחלף מאז דחיית ההצעה הקודמת נולדו לו ולרעייתו שני ילדים נוספים ומשפחתו כעת מונה 6 נפשות וכתוצאה מכך הדבר הביא עימו גידול ניכר בהוצאות התא המשפחתי. בנוסף לכך, טוען החייב, פוטר לאחרונה מעבודתו בחברת "סי לנד 2001 בע"מ" בה הועסק בשכר זעום של כ- 5,100 ₪ וטרם עלה בידו להשתלב מחדש בשוק העבודה. החייב מדגיש כי אין לו השכלה פורמלית והינו מחוסר כישורים מקצועיים אשר יש בהם כדי להביא להגדלת הכנסתו החודשית. בנוסף, החייב טוען כי אשתו מצויה חודשים ספורים לאחר לידת ילדם הרביעי ונאלצה לעזוב את מקום עבודתה לצורך טיפול בילדים.

14.   לאור האמור, החייב טוען כי אין באפשרותו, נכון להיום, לעמוד בהצעה הקודמת אשר העלה וכי אין כל צפי לשינוי משמעותי במצבו הכלכלי ולכן החייב עומד על ההצעה שהציע בדיון שהתקיים בפני ביום 5.4.17 לפיה ישלים את הכספים הצבורים בקופת הכינוס (העומדים נכון להיום על סך של 51,935 ₪ לפחות) כך שיעמדו על סך של 100,000 ₪. 

טענות הנאמן

15.   הנאמן, בתגובתו מיום 29.6.17 מתנגד לבקשת החייב לאישור תכנית פירעון מופחתת בהעדר הצדקה לכך וסבור שיש להורות על תכנית פירעון בסכום שלא יפחת מזה שכבר הוצע בעבר.

16.   לטענת הנאמן, שינוי הנסיבות הנטען על ידי החייב בבקשה אינו מדוייק, החייב אינו מציג מצג מלא ונכון של העובדות והתיאור אינו תואם את המסמכים שצורפו לבקשה או מסמכים קודמים בתיק ולטענתו אף יוצר תחושה של ניסיון מכוון להטעות.

17.   הנאמן טוען כי לאחר בחינה של המסמכים שצורפו לבקשה ניתן ללמוד כי מצבו של אבי החייב אינו סיעודי כפי שטען החייב אלא עולה מהם כי האב עצמאי בניידות, בתפקוד ובלבוש וכי העזרותו של אביו בעובד זר הינה זמנית בלבד. הנאמן מוסיף וטוען כי הטענה בדבר התדרדרות רפואית של אבי החייב אינה הסיבה האמיתית לבקשת החייב להפחתת סכום תכנית הפירעון וכי הבקשה להפחתת התכנית אינה אלא ניסיון למקצה שיפורים. בהקשר זה מבהיר הנאמן כי כעולה מהמסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה, האירוע המוחי אירע לאחר שהחייב טען בדיון שהתקיים ביום 24.11.16 כי לא יוכל לגייס את הסכום שהציע בעבר כך שאין קשר בין האירוע המוחי שאירע לאביו לבין הבקשה להפחתת סכום תכנית הפרעון.

18.   אשר לטענת החייב להתדרדרות במצבו הכלכלי עקב התרחבות המשפחה, הנאמן טוען כי גם בטענה זו החייב לא דייק באופן הצגת העובדות, שכן עוד בטרם הציע את ההצעה הקודמת בשנת 2014 נולדה לו הילדה השלישית ומאז ההצעה הקודמת נולד ילד אחד נוסף בלבד ולא שניים כפי שטען החייב. הנאמן מבקש לדחות גם את טענת החייב לפיה עקב התרחבות המשפחה, נמנעת אשתו מלעבוד ולהשתכר שכן הנאמן מציין כי אשתו של החייב לא עבדה במשך רוב התקופה בה מנוהל ההליך וגם כאשר עבדה, כפי שדווח על ידי החייב בעבר, הכנסתה לא הייתה מהותית לסך ההכנסות של התא המשפחתי.

19.   גם באשר לטענת החייב כי מצבו הכלכלי התדרדר עקב פיטוריו מעבודתו, הנאמן טוען כי מדובר בטענה לא מדוייקת מאחר והחייב טען כבר בדיון שהתקיים לפני הפיטורים כי לא יוכל לגייס את סכום תכנית הפירעון שהציע בשנת 2014 לנושים כך שאין כל קשר בין הפיטורין לבקשה. הנאמן מוסיף וטוען כי מדובר במצב זמני שכן על החייב לשוב להשתלב בשוק העבודה לאור נתוניו.

20.   הנאמן מוסיף וטוען כי החייב כבר חודשים ארוכים שהוא אינו מגיש דו"חות על הכנסות והוצאות וגם בדרך זו יוצר עמימות ומסתיר נתונים לגבי ההכנסות שמהן הוא ומשפחתו מתקיימים כיום. כמו כן, החייב אינו מסביר בבקשתו כיצד ישולם סכום תכנית הפירעון המופחתת שהציע בדיון ביום 5.4.17 בהינתן הטענות שהעלה לגבי ההתדרדרות במצבו הכלכלי.

21.   לאור כל האמור, הנאמן סבור כי אין כלל מקום לשקול מתן הפטר לחייב בסכום הנמוך מסכום ההסדר שהציע בהצעה הקודמת דהיינו-השלמת הכספים שבקופת הכינוס לסך של 165,000 ₪.

דיון והכרעה:

22.   לאחר שעיינתי בכל טיעוני הצדדים החלטתי לאשר תכנית פירעון מופחתת אך לא בגובה ההפחתה המבוקשת על ידי החייב כפי שהציע החייב בדיון שהתקיים בפני ביום 5.4.17, וזאת בהתאם לסמכותי על פי סעיף 62(ב) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש )התש"ם 1980 (להלן-" הפקודה")הקובע כי :

"בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לענין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו – רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר."

23.   כבר נקבע לא אחת כי בבואו לאשר או לדחות בקשת הפטר לחייב, על בית המשפט לבחון מכלול של שיקולים. בין היתר, יישקלו החשיבות שבמתן הפטר לחייב, תום ליבו של החייב בכל שלבי הליכי פשיטת הרגל, היקף החובות, פוטנציאל הפירעון העתידי של החייב וכן עמדת הנושים. מעל לכל, נדרש בית המשפט לאזן, בין הזכות הקניינית העומדת לנושים לבין זכותו של החייב, כי בתנאים מסוימים תינתן לו האפשרות לפתוח דף חדש בחייו. אופן התנהגות החייב בהליכי פשיטת רגל ומידת תום ליבו מהווים שיקול מהותי, בבוא בית המשפט לקבוע באם יש ליתן לחייב צו הפטר, שכן הנכונות לאזן בין אינטרס החייב ואינטרס נושיו קמה אך בחייב תם לב, בעוד שחייב, שצבר חובותיו בחוסר תום לב או נהג בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל, אינו ראוי להגנת הליכי פשיטת רגל ומתן הפטר ואינו זכאי כי עניינם של הנושים, במיצוי אינטרס נשייתם כלפיו.

[ראו: ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4) 197, והחלטת כב' השופטת בטינה טאובר בפש"ר (חי) 611/00 קבלאן נ' הכונ"ר, (פורסם בנבו, 24.6.13) והאסמכתאות המפורטות שם (להלן-"עניין קבלאן"].

24.   עוד יצויין כי בפסיקה הובעה לא אחת העמדה שלפיה בעקבות תיקון מס' 3 לפקודה משנת תשנ"ו, ונוכח הרפורמה בהליכי פשיטת הרגל המונהגת על ידי משרדי ב"כ הכונ"ר, המגמה הנוהגת כיום בפסיקה בתחום פשיטת הרגל היא מתן דגש רב יותר מבעבר על התכלית השנייה של ההליך,דהיינו שיקומו של החייב. ראה פסק דינה של כב' השופטת עפרה אטיאס בפש"ר 14911-07-12 ג.ח.י. נ' הכונ"ר (פורסם בנבו 22.1.15) בפסקאות 35 ו -36] וכן פש"ר 103-07-12 פארי ביטר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי(פורסם בנבו.30.6.16 )

25.   עוד יש לציין כי שיקולים נוספים שיש לקחת בחשבון בבחינת בקשת הפטר, הם התועלת הצפויה שתצמח לנושים מהימשכות ההליך (שלמה לוין ואשר גרוניס "פשיטת רגל",  מהדורה שלישית, 2010, בעמ'  199 (להלן: לוין וגרונידס, פשיטת רגל) ונסיבותיו האישיות של החייב [ראו לדוג' רע"א 295/16 לוי טוני נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 25.1.16)].

כמו כן, על בית המשפט לאשר סכום תכנית פירעון  המשלב ומאזן כראוי בין הצורך בקביעת תשלום הולם לטובת נושי החייב, ובין שמירה על רמת הכנסה הנדרשת לצורך קיום צרכי מחייה בסיסיים של החייב. הכל בשים לב להכנסתו הנוכחית של החייב ופוטנציאל השתכרותו. בעניין זה אפנה לדברים שרשמתי בהתייחס לבקשה להפחתת צו תשלומים חודשיים בפש"ר 53511-07-15 חלבי נ' הכונ"ר מחוז חיפה, (פורסם בנבו, 26.1.17) ולאסמכתאות שהבאתי שם (להלן-"עניין חלבי"), והם יפים גם לענייננו.

26.   על רקע האמור ובתוך המסגרת הנורמטיבית שהבאתי לעיל יש לבחון את הבקשה שבכותרת.

27.   ראשית יש להדגיש כי  בשים לב לעמדת הכונ"ר כפי שפורטה בתסקיר מיום 18.11.16 ולאור עמדת הנאמן כפי שפורטה בתגובתו לבקשה ובדיון שהתקיים בפני ביום 5.4.17, המחלוקת נשוא הבקשה שבכותרת נסובה  אך ורק על סכום תכנית הפירעון שעל החייב לשלם על מנת לקבל הפטר בהליך זה, ואין התנגדות מבחינה עקרונית ליתן לחייב הפטר, כל עוד מוצע על ידו תשלום סכום שאינו פחות מהסכום שהוצע על ידו באסיפת הנושים שהתקיימה בינואר 2014.

28.   לאחר שבחנתי את עמדות הצדדים , אינני יכול לקבל את עמדתו העקרונית של הנאמן , לפיה החייב מחוייב לעמוד בסכומי תוכנית הפירעון שהוצעה על ידו בשנת 2014 , ואשר אין חולק על כך כי התבססה על עזרה מהותית מצד אביו של החייב .

29.   הנאמן הקדיש חלק נרחב בטיעוניו לנסיון להפריך את טענת החייב בדבר ההרעה שחלה במצבו של אביו ואשר מונעת ממנו להציע כיום את ההצעה הכספית שהוצעה על ידו במסגרת הצעת ההסדר, אלא שטיעוני הנאמן בנושא זה אינם מקובלים עלי הן ברמה העקרונית והן בנסיבות הספציפיות בתיק שבפנינו.

30.   לעמדתי , בנסיבות שבהן לא חלה על פי דין חובה על קרובי החייב ובכלל זה אביו של החייב לשאת בחובותיו,אזי נכונות של אותם קרובי משפחה לסייע בכל זאת לחייב, בין היתר בדרך של מתן עזרה כספית לצורך הצעת הסדר או תוכנית פירעון,אינה יכולה להפוך לנתון שלא ניתן לשנותו,ובאם מתברר כמו במקרה שבפנינו שאבי החייב אינו יכול או אפילו אינו מעוניין , לסייע לבנו כפי שהיה נכון לסייע לו בעבר , הרי שבחינת תוכנית הפירעון העדכנית המוצעת על ידי החייב , צריכה להתבסס אך ורק  על יכולתו הכלכלית של החייב עצמו ושל ה"תא  המשפחתי" הכלכלי של החייב , ואין מקום ליתן משקל יתר לנכונות העבר של אבי החייב  או קרובי משפחה אחרים לסייע לו.

31.   בנושא זה ועל דרך ההיקש אפנה לתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז-2007 הדנה בנושא פטור מאגרה והקובעת כי:

                         "הוגשה בקשה לפטור מתשלום האגרה ,וראה בית המשפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה , רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה כולה או חלקה. בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו , אם הוא סמוך על שולחנם בלבד" 0דגש שלי ש.מ.)

32.   הרציונל הטמון בהוראות התקנה לעיל , ראוי ומתאים בעיניי גם לדיון בשאלת אישור תוכנית פירעון המוצעת על ידי חייב במסגרת הליך פשיטת רגל , וגם בה בית המשפט נדרש לבחון אך ורק את יכולתו הכלכלית של החייב, ושל התא המשפחתי התלוי בו כלכלית, ונושי החייב ובעלי התפקיד אינם רשאים ליתן משקל יתר למצבם הכלכלי של קרוביו של החייב שאינם חייבים בתשלום חובותיו ושהחייב אינו סמוך על שולחנם,ולנכונותם של קרוביו לסייע לו כלכלית שהינה בבחינת נכונות "לפנים משורת הדין".

33.   על האמור אבקש להוסיף כי המקרה שבפנינו מלמד גם  כי נושי החייב בפניהם מובאת הצעת הסדר של חייב , צריכים לקחת לתשומת ליבם כי לא בכל מקרה שבו תדחה הצעת הסדר על ידם , הדבר יביא בסיכומו של דבר לקבלת הצעת הסדר משופרת אלא יתכנו בהחלט מקרים שבהם הצעת ההסדר המובאת בפניהם הינה בבחינת "הצעה בלתי חוזרת" , אשר דחייתה עלולה להביל לכך שבעתיד החייב לא יכול להציעה בשנית כפי שבמקרה שבפנינו.

34.   בנוסף להיבט העקרוני האמור לעיל, הרי שבנסיבות שבפנינו הונחה לעמדתי על  ידי החייב , תשתית ראייתי מספיקה לכך שחלה הרעה במצבו  הרפואי של אביו,אשר יש בה כדי לבסס את טענתו של החייב לפיה אביו אינו יכול לסייע לו כפי שהיה נכון בעבר ולפיכך גם הוא אינו יכול להציע תוכנית פירעון בסכומים שהוצעו על ידו בעבר, ובענין זה אציין רק את המסמכים אשר צורפו לתשובתו האחרונה של ב"כ החייב מהם עולה כי בחודש יוני 2017 אישר המוסד לביטוח לאומי כי אבי החייב זכאי לגימלה בדרגה"ו" שהגדרתה היא "תלוי לחלוטין בעזרת הזולת" , וכן צורף אישור  היתר העסקת עובד זר אשר בניגוד לטענות הנאמן הוא איננו אישור זמני כי אם אישור עד ליום 31.1.2021 , אשר יש בו כדי להעיד כי מצבו הסיעודי של אבי החייב הינו מצב של קבע ובנסיבות אלו לא נסתרה טענת החייב לפיה  אביו זקוק היום לכספיו  בשל צרכיו הרפואיים ואינו יכול לסייע לחייב כפי שהיה נכון ו/או יכול בעבר.

יכולתו הכלכלית של החייב עצמו

35.   לאור האמור לעיל , יש לבחון את תוכנית הפירעון המוצעת על ידי החייב לאור יכולתו הכלכלית , ובענין זה יצויין כי לא ניתן לאמץ את טענת החייב לפיה יש להתבסס על  הנתונים הנוכחיים של הכנסות החייב ואשתו , ושלפיהם אשת החייב אינה עובדת כלל ואילו החייב כיום אינו מצליח להשתלב בשוק העבודה ובנושא זה כבר כתבתי בענין "חלבי" כי בהיות כושר השתכרותו של החייב "נכס" של נושיו , לפיכך  על חייב המבקש ליהנות מהגנתו של הליך פשיטת הרגל, מוטלת החובה לפעול למיצוי כושר השתכרותו , ובהתאם בעת בחינת תוכנית פירעון מוצעת , יש לבחון את פוטנציאל השתכרותו של החייב ולא את השתכרותו הנוכחית.

36.   במקרה שבפנינו מסכים אני עם הנאמן , שפיטורי החייב הינם מצב זמני , ולאור גילו הצעיר של החייב , אין כל הצדקה לכך שהחייב לא ישתלב בזמן הקרוב בשוק העבודה , וזאת במיוחד לאור הצורך בפרנסת משפחתו המורחבת של החייב המונה 6 נפשות.

37.   גם ביחס לאשת החייב , ניתן להניח כי  היא תוכל בעתיד להשתלב בשוק העבודה ,כפי שעשתה בעבר, וגם אם מדובר בעבודה בהיקף חלקי , יהיה בכך כדי להגדיל את הכנסות התא המשפחתי.

38.   החייב הינו כיום בן 40 , ללא בעיות בריאותיות ,וגם אם נקבל את טענת בא כוחו לפיה הוא חסר כל השכלה פורמלית , עדיין אין כל מניעה כי החייב ישתכר לכל הפחות שכר של כ-5,500- 6,000 ₪ , וכן ניתן  כאמור להניח כי בעוד  פרק זמן שאותו אני מעריך ב-24 חודשים,  תוכל גם אשת החייב למצוא פתרון אשר יאפשר לה השתלבות ולו חלקית בשוק העבודה .

39.   עוד יש לקחת בחשבון כי גם אם אבי החייב אינו יכול להעמיד לרשות החייב משאבים כספיים לצורך תוכנית הפירעון,הרי שבפועל החייב מתגורר עם משפחתו בבית אביו,וגם אם הוא משתתף בהוצאות הבית הרי שעדיין החייב פטור מתשלום דמי שכירות  ובכך הפחתתה משמעותית  בהוצאות המחיה הנדרשות ל"תא המשפחתי" של החייב , באופן המותיר בידי החייב הכנסה פנוייה נוספת.

 כמו כן יש ליתן משקל להסכמת החייב עצמו להשלים את הסכום בקופת הכינוס לסך של 100,000 ₪ , ולאור הכספים אשר היו צבורים בקופה נכון למועד הסכמת החייב ואשר  עמדו על סך של 51,935 ₪ , הרי שהצעת החייב הינה למעשה להוסיף סך של כ-50,000 ₪ לקופת הכינוס.

40.   בנוסף יש לקחת בחשבון את העובדה שהחייב מצוי בהליך כבר קרוב ל-6 שנים , וממלא אחר הוראות ההליך , וכאמור לעיל , העקרון של מתן אפשרות לחייב לפתוח "דף חדש " הינו עיקרון בעל משקל ודגש מוגברים ,ובנוסף יש ליתן משקל להתנהגות הנושים אשר דחו בעבר את הצעתו של החייב , שאותה מבקש כיום הנאמן לאשר.

41.   בשקלול כל האמור לעיל , אני סבור כי תוכנית פירעון סבירה בנסיבות  צריכה להיות מבוססת על   סילוק חוב הפיגורים שנצבר לחובת החייב (כולל חודש ספטמבר 2017) , וזאת עד ליום 30.9.2017 , ולאחר מכן תוספת תשלום לקופת הכינוס בסכום של 60,000 ₪ , דהיינו השלמת הקופה לסך של כ- 115,000 ₪  וזאת בתשלומים כדלקמן:

24  תשלומים חודשיים בסך של 1,000 ₪ החל מחודש אוקטובר 2017 ,ולאחר מכן 24 תשלומים חודשיים בסך של 1,500 ₪.  

42.   אמנם נכון הוא כי תוכנית הפירעון המופחתת המאושרת על ידי , משמעותה היא תשלום דיבידנד בשיעור מזערי  אם בכלל לנושי החייב הרגילים , וזאת לאור גובה החוב המאושר בדין קדימה למע"מ , ואולם כפי כבר נפסק לא אחת , שיעור הדיבידנד המשולם לנושים איננו חזות הכל, ואין לפסול תוכניתפירעון הממצה את יכולת הפירעון של החייב רק בשל העובדה שאין מגולם בה שיעור דיבידנד סביר לנושי החייב הרגילים .

 [ראו עניין "קבלאן" ופש"ר (חי) 597/07 טולדנו נ' הכנ"ר, (פורסם בנבו, 22.4.13) וכן ע"א 3004/07 עזריה דוד ואח' נ' כונס הכנסים הרשמי , (פורסם בנבו , 5.11.2018 )].

43.   סיכומו של דבר , אני נותן בזאת צו הפטר מותנה לחייב לפיו החייב יהיה זכאי לקבלת צו הפטר חלוט , לאחר  סילוק חוב הפיגורים וביצוע תשלום נוסף לקופת הפש"ר של 60,000 ₪ , וזאת בתשלומים כמפורט לעיל .

44.   תוכנית הפירעון המאושרת על ידי , מבוססת על ההנחה שלפיה אין לחייב זכויות בעזבון אימו המנוחה , ובכלל זה בדירת המגורים שבה מתגוררים החייב ובני משפחתו ביחד עם אביו, ואולם באם יתברר לנאמן בתוך תקופת תוכנית הפירעון כי לחייב זכויות בעזבון אימו המנוחה , יהיה  בכך משום שינוי נסיבות מהותי אשר יאפשר לנאמן הגשת בקשה לתוספת תשלום לתוכנית הפירעון אשר תגלם את שווי זכויות החייב בעזבון אימו המנוחה.

45.   בהתאם אני מורה גם כי באם יבקש החייב לקבל צו הפטר חלוט בדרך של הקדמת תשלומי תוכנית הפירעון , תנאי למתן צו הפטר חלוט יהיה קבלת אישור הנאמן לפיו הוכח להנחת דעתו כי אין לחייב זכויות בעזבון אימו המנוחה.

46.   החלטתי תכנס לתוקף לאחר שהחייב ימציא את העתק ההחלטה לנושיו המוצהרים ולנושיו שהגישו תביעות חוב , ויגיש לתיק אישורי מסירה עד ליום  15.10.2017 , והנושים לא יתנגדו לתוכנית הפירעון המוצעת בתוך 30 יום ממועד מסירת ההחלטה לידיהם.

47.   בכל מקרה ועד למתן החלטה סופית החייב יחל לשלם את התשלומים בהתאם להחלטתי, ואם לא יעשה כן , עלול הדבר להוביל לביטול ההליך.