רשאידה נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

1.צו לכינוס נכסיו של החייב ניתן ביום 14.4.2015 אגב הטלת צו תשלומים חודשי בסך 1,500 ₪ לחודש. בבקשתו, הצהיר החייב על חובות הנאמדים בסך 2,031,211 ₪ ל-39 נושים. נכון ליום הגשת הדו"ח המסכם הוגשו כנגד החייב 16 תביעות חוב אשר נבדקו על-ידי המנהל המיוחד ואושר סך 1,237,710 ₪.

2.החייב לא עמד בהוראות צו התשלומים וביום 9.2.2016 הגיש בקשה לפריסת החוב בפיגור שעמד לחובתו. בבקשתו טען החייב כי הוא פוטר מעבודתו בחודש 11/2015 ומאז הוא מנסה למצוא עבודה. הגם שהוא היה מובטל לאחר פיטוריו, לא חלק החייב על חובתו לשלם סך 1,500 ₪ אולם ביקש לפרוס את החוב בפיגור באופן שישולם בתשלומים על-סך 500 ₪ אשר יתווספו לתשלום החודשי (ראו סעיף 4 לבקשה). בתגובה, טען המנהל המיוחד, כי החייב לא תמך בקשתו בכל אסמכתא. בית המשפט (כב' השופטת ע' אטיאס) הורה על העברת התגובה לתשובת החייב. החייב הגיש תשובה ובצידה בקשה להפחתת צו התשלומים החודשי, בגדרה טען כי התחתן לאחרונה, והחברה שבה עבד נקלעה לקשיים והוא פוטר בחודש 11/2015. החייב צירף מכתב פיטורין מחברת מלך האופנה בע"מ שבבעלות אחיו רשאידה עימאד. עוד טען החייב בבקשתו כי אף אשתו יצאה לחופשת לידה החל מיום 1.3.2016 לאור מצבה הרפואי (הריון) שתועד במסמכים שצורפו לבקשה. החייב צירף את אישור מעסיקה של אשתו –"רשאידה איאד פאשן 21" עסק שבבעלות אחיו רשאידה איאד.

מאחר והחייב עתר להפחתת צו התשלומים, הועברה בקשתו בשנית לתגובת המנהל המיוחד אשר התנגד למבוקש וטען כי החייב פוטר מחברה בבעלות אחיו בחודש 11/2015 אולם הוא התייצב לשלכת התעסוקה בחודש 3/2016 ושני המכתבים שצירף החייב, מכתב הפיטורין שלו מכתב היציאה לחופשה הנוגע לרעייתו הם מכתבים שמקורם- אחד, זאת לנוכח העיצוב הדומה של כותרת שני המכתבים. המנהל המיוחד אף הפנה לחקירת החייב ממנה עולה, כי אשתו עבדה בחנות אותה ניהל החייב עצמו כאשר החייב הסתבך על רקע הפעלת חנות בגדים שהקים אביו.

3.החייב התייחס לטענות המנהל המיוחד ולאחר שבית המשפט (כב' השופטת אטיאס) שקל טענות הצדדים, ביום 26.3.2016 קיבל בקשת החייב לפריסת חוב הפיגורים והורה כי הפיגור על-סך 6,000 ₪ ישולם בתשלומים על-סך 500 ₪ כאשר בית המשפט ציין בהחלטתו שהוא מקבל החלטה זו "למרות התהיות העולות מן האמור בתגובת המנהל המיוחד". בהחלטה מאוחרת מיום 29.3.2017 הורתה כב' השופטת אטיאס על הפחתת צו התשלומים לסך 250 ₪ מיום 1.4.2016 ועד ליום 1.9.2016.

4.ביום 24.4.2017 שב החייב והגיש בקשה להעברת כספים המופקדים בבית המשפט השלום בחדרה (בסך 4,000 ₪) וביקש כי יופחת צו התשלומים . בבקשתו טען הוא כי שילם את צו התשלומים החודשי "בעזרת משפחה חברים" (סעיף 4 לבקשה) אולם החל מחודש 12/2016 אינו מקיים אחר הוראות צו הכינוס . עוד נטען כי המל"ל דחה את בקשת החייב לתשלום דמי אבטלה וזאת לאחר שסבר כי לא התקיימו בינו לבין מעסיקו (חברה בבעלות אחיו בשם מלך האופנה בע"מ) יחסי עובד מעביד אמתיים (ראו כתב ההגנה שהגיש המל"ל אשר צורף לבקשה שהגיש החייב). נטען כי אשתו של החייב עובדת אצל אחיו רשאידה איאד ומשתכרת כ- 7,280 ₪. עוד טען החייב כי אינו מצליח להשתלב בעבודה והוא מבקש להפחית בשנית את צו התשלומים החודשי ולהעמידו על-סך 300 ₪.

5.הבקשה הועברה לתגובת המנהל המיוחד כחודש ימים לפני מועד הדיון בבקשת החייב להכריזו כשפוט רגל. ביום 8.5.2017 הגיש המנהל המיוחד דו"ח מסכם ובו המליץ על ביטול ההליך לנוכח חוסר תום הלב ביצירת החובות וחוסר תום לב שבו נהג החייב בהליך (על טענות המנהל המיוחד אעמוד להלן). במעמד הדיון, ביקש החייב להשיב לדו"ח המסכם בכתב ומבוקשו ניתן בידו. לאחר שהחייב עתר להארכת המועד להגשת תגובה, הוגשה התגובה ביום 30.7.2017 ולנוכח האמור בה (שגם עליו אעמוד להלן) קבעתי דיון נוסף. ביום 7.11.2017 שמעתי את הצדדים. אציין כי אותה בקשה להפחתת צו התשלומים טרם נידונה לנוכח עמדת המנהל המיוחד כי יש לבטל את ההליך ולנוכח בקשת החייב לאפשר לו להגיש תגובתו בכתב.

6.המנהל המיוחד עומד על ביטול ההליך ומספר טעמים בפיו:

א.חוסר תום לב ביצירת החובות: לטענת החייב, נסיבות הסתבכותו היו כדלקמן: החייב למד רוקחות, אולם לא עבר את הבחינה המתירה לו לעסוק בתחום למרות שניגש לבחינה מספר פעמים. על כן החל בשנת 2007 לנהל מתפרה של אביו לאחר שהחייב פתח עוסק מורשה על שמו, ובשנת 2013 החלו קשייו הכלכליים של העסק והוא קרס, לאחר שאחד מלקוחותיו לא פרע את חובו. המנהל המיוחד טען כי החייב לא הרים הנטל להוכיח את הסתבכותו.

ב.במעמד חקירתו (ביום 25.11.2015) טען החייב כי הוא עובד בחנות מלך האופנה בע"מ בבעלות אחיו איאד וביום 1.1.2016 החלה אשתו לעבוד בעסק של איאד רשאידה כעבודת מס' 2 . עוד הוסיף המנהל המיוחד כי הוא התנגד בשעתו לבקשה להפחתת צו התשלומים שביסודה עמד הטיעון כי החייב פוטר מחנות מלך האופנה בחודש 11/2015 מאחר ובחקירתו ביום 25.11.2015 טען החייב כי הוא עובד בחנות ובתגובה לטענה זו הומצא מכתב פיטורין ביום 30.11.2015. כאשר שני המכתבים- מכתב הפיטורין של החייב ומכתב היציאה לחופשת הלידה של אשתו, כתובים באותה צורה. עוד נטען כי החייב התייצב בלשכת התעסוקה והגיש בקשה לדמי אבטלה ביום 3.2.2016 ובקשתו נדחתה לאחר שהמל"ל לא קיבל הצהרתו כי התקיימו יחסי עובד מעביד.

ג.החייב חתם על ערבות אישית להבטחת התחייבויות חברת מלך האופנה (שעל-פי הנטען בבעלות אחיו- עימאד) כלפי חברת בלו ליין אופנה בע"מ, דבר אשר מוביל למסקנה (אליה הגיע המל"ל) כי לא התקיימו בינו לבין אחיו יחסי עובד מעביד וכי החייב לא היה עובד של החנות כי אם מנהל ובעלי זכויות בה. עוד נטען כי עיון בחשבוניות ששלח ב"כ בלו ליין מעלה כי שמו של החייב מופיע ליד שם בית העסק דבר המלמד כי החייב הוא מי שניהל את העסק והוא מי שבא בדברים עם לקוחות וספקי העסק. החייב טען כי הוא הגיש התנגדות לתביעה שהגישה בלו ליין בע"מ כנגדו ובקשתו נדחתה לאור העדר התייצבותו לחקירה על תצהירו בבית המשפט השלום בחיפה.

ד.המנהל המיוחד הוסיף וטען כי עיון בדף הפייסבוק של עסק בשם פאשן 21 מעלה כי בדף הפייסבוק מופיעות קורות חייו של החייב ועולה כי הוא הוא הבעלים בעסק והוא שניהל אותו. על-פי המנהל המיוחד נוהל העסק על שם החייב עד להסתבכותו ולאחר מכן החל החייב לנהל את עסקו באמצעות אחיו איאד.

ה.נימוק נוסף שמביא המנהל המיוחד והמצדיק ביטול ההליך הוא שהחייב הגיש בקשה לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ ביום 21.5.2015 והצהיר כי הוא נדרש לנסוע לאיטליה לצורך יבוא בגדי אופנה כאשר הנסיעה בתקופה שבין 7.6.2015 ועד 20.6.2015. אלא שהסתבר כי החייב התחתן ביום 5.6.2015 ומטרת נסיעתו היא יציאה לירח דבש עם אשתו.

7.כאמור, במעמד הדיון ביקש החייב להשיב לטענות המנהל המיוחד בכתב ואלה טענותיו בתגובה שהוגשה ביום 30.7.2017:

א.מתחילת ההליך המנהל המיוחד "סימן אותו ובחר להתנגד לכל בקשותיו" וכי "ישנה תחושה ממשית שבתיק שלו כבר מתחילתו לא ראה המנהל בעין אחת את זכות החייב לחיות בכבוד" . נטען כי המנהל המיוחד "לא העמיק את הבדיקה בתיק ובחר בקלות דעת להמליץ על ביטול ההליך".

ב.החייב הביא את קורות חייו מאז יציאתו לרומניה ללימודי רוקחות ועד לפתיחת עסק על שמו בשנת 2007 (מתפרה). החייב טען כי הלקוחה העיקרית בשם א. קיטי 1996 בע"מ "החזירה" שיקים בסך 250,000 ₪ שלגביהם נעשו ניכיונות בשלושה בנקים והדבר שיתק את העסק. החל מחודש 4/2013 לאחר סגירת העסק החל לעבוד במפעלי נייר חדרה והוא פוטר בחודש 1/2015.

ג.אין כל קשר בין עסקי אחיו של החייב לבין החייב. באשר לפרסום העסק פאשן 21 הרי מדובר בעסק השייך לאחיו של החייב וארוסתו (לימים אשתו) עבדה במקום והיא פרסמה תמונות החייב בתמימות אך לחייב אין כל קשר לעסק.

ד.באשר לחתימת החייב על ערבות לחברת מלך האופנה בע"מ שבבעלות אחיו , טען החייב כי חתימתו זויפה והוא הגיש התנגדות לתובענה, אולם לא הופיע לדיון לאחר ש"אזלו כוחותיו" (כאמור בסעיף 27 לתגובה) ואילו המנהל המיוחד היה טורח ובודק מי ניהל את העסקים הנ"ל היה מגלה שזה אחיו.

ה.החייב התייחס ליציאתו לחו"ל וטען כי במעמד הדיון לא נתן בית המשפט לחייב הזדמנות להבהיר טענה זו. על-פי החייב הוא עבד כשכיר אצל אחיו באותה תקופה והוא תכנן לאחר חתונתו, לנסוע לאיטליה על מנת להשתתף בתערוכה, ואף אשתו שעבדה אז בחנות תצטרף אליו וישתתפו שניהם בתערוכה. בסמוך לנסיעה המתוכננת נפטר סבה של אשתו של החייב. בני המשפחה לחצו על החייב לצאת למספר ימים לחו"ל והוא אכן נסע ליוון. החייב צירף אישור משרד הנסיעות התומך בשינוי יעד טיסה, תעודת הפטירה של סבה של אשת החייב ותצהיר מר שאהר מקאלדה שחתם על ערבות להבטחת חזרתו של החייב ארצה.

ו.החייב עמד על קשייו להתמודד עם חובותיו וכי השנים 2016 ו- 2017 היו קשות. החייב טען כי אשתו פתחה עסק למכירת בגדי נשים בחודש 3/2017 דבר המוכיח כי עסק אחיו אינו בבעלותו. החייב עובד כיום בעסק שהקימה אשתו והוא משתכר 6,000 ₪ .

8.להשלמת התמונה אציין כי במהלך הדיון שהתקיים ביום 8.5.2017 ולאור טענת המנהל המיוחד, כי החייב נסע לחו"ל לירח דבש הפנה בית המשפט לחייב שאלה לאיזה יעד נסע והחייב גילה לראשונה כי הוא לא נסע לאיטליה כי אם ליוון וכי לנסיעה זו הצטרפה אשתו.

הכרעה:

9.שתי תכליות להליכי פשיטת רגל : "האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר... אולם, לצד תכלית זו קיימת התכלית השניה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. לא פעם יעדיף חייב את המחיר של פשיטת הרגל על פני ההליכים האחרים המופעלים כנגדו לשם גביית חובו... " (ראו: ע"א 6416/01 בנבנישתי נ. כונס הנכסים, פד"י נ"ז (4) 197 (04.05.2003) (להלן: "עניין בנבנישתי"). התכלית השנייה נועדה לאפשר לחייב, בנסיבות מתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמלית, תוך שמיטת חובותיו, במלואם או בחלקם, בתנאים או ללא תנאי (ראו: רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד נח(2) 810, 814 (10.02.2004) (להלן: "עניין גרינברג")). לצד תכליות ספציפיות אלה לפקודת פשיטת הרגל, עומדות התכליות הכלליות שביסוד כל דבר חקיקה, המעוגנות ביסודות השיטה, ומהן – ההגנה על תקנת הציבור והשמירה על שלטון החוק (עניין בנבנישתי, עמ' 206).

10.מושכלות יסוד בדיני פש"ר, כי לא כל המתדפק על דלתות הפקודה ורוצה לחסות תחת כנפיה, יזכה לכך. ההגנה המוקנית בהליך מאפשרת לחייבים מתאימים לפתוח דף חדש בחייהם, אך אין לאפשר לכל הבא לחסות תחת כנפי ההליך למצוא "מקלט בטוח" מפני הנושים, ושיקולים רבים משפיעים על זכאותו של חייב לחסות תחת הגנת ההליך, כאשר את הילוכו מתחיל בית המשפט בסעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל המסמיך את בית המשפט להכריז על החייב כפושט רגל או לדחות את בקשתו, על פי מבחן תום הלב, בקובעו:

"(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:

(1)להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;

(2)לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע חובותיו"

11.שתי שאלות עיקריות עומדות בפני בית משפט בדונו בבקשת חייב להכריזו כפושט רגל; הראשונה האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו ובמהלך ההליך. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה והשנייה התנהלות החייב בהליך. יש לזכור כי הנטל להוכחת קיומו של תום לב מוטל תמיד על החייב. בבחנו אם פעל החייב בתום לב, יבדוק בית המשפט את התנהגותו בשתי תקופות שונות: הראשונה, תקופת יצירת החובות, טרם הגשת הבקשה להכריזו פושט רגל; והשנייה, לאחר הגשת הבקשה במהלך ההליך המשפטי (ראו למשל: ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי (3.5.2009) (להלן: "עניין בן דוד")).

12.לאחר שבחנתי טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי החייב לא הוכיח כי הוא הסתבך בחובותיו בתום לב. מעבר לכך, מצאתי כי החייב נהג בחוסר תום לב קיצוני בעת שהותו בהליך ולפיכך יש לדחות בקשתו, ואנמק מסקנתי זו.

13.       באשר לחוסר תום לב ביצירת החובות, אמרנו כבר, כי תכלית הליכי פשיטת רגל היא להושיט קרש הצלה לחייבים שאיתרע מזלם והסתבכו בחוסר תום לב. לא כל חייב שהסתבך בחובות ראוי להליכי פש"ר וראוי כי חייבים שלא הסתבכו בתום לב לא יזכו להגנת ההליך. לדעתי יש להקפיד על כלל זה. לצד אי ההקפדה על כלל זה השלכות כלכליות וחברתיות שאין זה המקום לפרט את כולם ודי אם אציין שתי פגיעות אפשריות באינטרסים כלכליים וחברתיים: הראשונה: חברה מתקונת לא יכולה להיות סלחנית כלפי אלה שהסתבכו בחוסר תום לב וגרמו לאחרים נזקים כלכליים. על מנת למזער נזקים שגורמים חייבים לנושים שעה שהם לא פורעים את חובם, ראוי כי הנורמה המשפטית המוצהרת תהיה כי חברה לא יכולה להושיט קרשי הצלה לאלה שנהגו חוסר תום לב בנושים. הפגיעה השנייה שעלולה להיגרם כתוצאה מן ההקלה בדרישת היא פגיעה כלכלית בציבור הרחב המתבטאת בייקור עלות האשראי; הקלות שבמתן הפטר לאלה שהסתבכו בחוסר תום לב עלולה להביא ל-"זלזול" של חייבים בפוטנציה בכספי הנושים ועלולה להביא, בטווח הארוך לעלייה בעלות האשראי. לא אעמוד על חשיבות דרישת תום הלב ביצירת החובות אולם מדובר בדרישה המעוגנת בלשון החוק ולצידה היגיון רב ועל כן סבורני כי יש להקפיד עליה.

14.החייב טען כי אחד מלקוחות העסק העיקריים – א. קיטי משך שיקים בהם עשה העסק עסקאות ניכיון בבנקים על-סך 250,000 ₪ חוללו. המנהל המיוחד, בדו"ח המסכם שהגיש טען כי החייב לא הוכיח את גרסתו ולא הוכיח כי הסתבכותו היתה בתום לב. בתגובה שהגיש החייב לא טען דבר לגבי נסיבות ההסתבכות למעט חזרה על גרסה זו (סעיף 14 ו- 15) מבלי שיתמוך גרסה זו במסמכים (ונראה, כי ניתן היה להוכיח גרסה זו במסמכים או בשיקים או במאזנים שיוכיחו כי הסתבכות החייב היתה בתום לב). לדברים הנ"ל אוסיף כי חובות החייב המוצהרים מגיעים לכדי 2,031,211 ₪ ל- 39 נושים ועל כן, ראוי היה כי החייב יבהיר הן לבית המשפט להן למנהל המיוחד כיצד הסתבך ולתמוך גרסתו במסמכים.

15.       די באמור לעיל כדי להביא לדחיית הבקשה. ברם למעלה מן הצורך אציין כי התנהלותו של החייב לוקה בחוסר תום לב קיצוני ואנמק מסקנתי זו בנימוקים שלהלן:

16.       פרשת בקשת החייב לצאת לחו"ל:

א.המנהל המיוחד טען כי יש לבטל את ההליך, לנוכח חוסר תום הלב שנקט החייב והסתרת עובדות מעיני בית המשפט . לטענת המנהל המיוחד ביום 21.5.2015 הגיש החייב בקשה ובה טען כי הוא עובד בחברת מלך האופנה בע"מ וכי בתקופה שבין 7.6.2015 ועד 20.6.2015 תתקיים באיטליה תערוכת אופנה ומתוקף עבודתו בחברת מלך האופנה בע"מ נדרש הוא להשתתף בתערוכה כאשר מלוא הוצאות הנסיעה ממומנות על-ידי מעסיקתו.

ב.המנהל המיוחד טען כי מועד הנסיעה לא היה מקרי. הסתבר למנהל המיוחד כי החייב התחתן ביום 5.6.2017 וכי הוא נסע לירח דבש עם אשתו ומטרת הנסיעה היתה לנפוש עם אשתו דבר שהוסתר מעיני בית המשפט.

ג.במעמד הדיון שהתקיים ביום 8.5.2017 הפנה בית המשפט לחייב השאלה אם נסע לאיטליה והוא גילה "לא נסעתי לאיטליה אלא ליוון" ובכך גילה החייב לראשונה כי הוא נסע ליוון והוא גילה לראשונה כי הוא נסע עם אשתו. בתגובה ניסה החייב להסביר את נסיעתו זו (שלמעשה היתה ללא היתר מבית המשפט) והוא טען כי "בקשתו נקיה מכל שקר והטעיה" וכי הוא תיכנן לנסוע לתערוכה באיטליה מייד לאחר החתונה ואשתו תיכננה להצטרף אליו על מנת שתשתתף בתערוכה. סבה של אשתו נפטר ואז החליט הוא ואשתו לנוסע לכמה ימים להתאוורר ביוון.

ד.אפילו אאמין לגרסתו של החייב כפי שהוצגה בתגובתו, אין בכך כדי לגרוע מחוסר תום הלב המתבטא בהסתרת עובדות מעיני בית המשפט. החייב הניח בפני בית המשפט בקשה תמימה לצאת להשתתף בתערוכה מטעם מעסיקתו כאשר מראש הוא תכנן לצאת בליווית אשתו יומיים לאחר חתונתו. בבקשתו , החייב לא טען כי אשתו מצטרפת לנסיעה והוא לא טען כי היציאה מתוכננת יומיים לאחר החתונה. ועוד, החייב שינה את יעד הנסיעה ומטרתה מבלי להודיע על כך לבית המשפט (כאשר ההיתר ניתן לחייב לצרכי עבודה והסתבר לאחר כשנתיים כי החייב ניצל ההיתר שניתן לו לצרכי נופש).

ה.למעלה מן הצורך אציין עוד כי איני מאמין לגרסת החייב בנקודה זו. נראה כי הסתרת עובדת הצטרפות אשתו לנסיעה יומיים לאחר נישואיהם, מובילה למסקנה כי החייב תכנן מראש לנסוע לירח דבש והוא הציג בפני בית המשפט עובדה כוזבת, לפיה מטרת הנסיעה, כביכול, היא להשתתף בתערוכה.

ו.לאור האמור לעיל התנהלות החייב בפרשת נסיעתו לחו"ל אף היא מהווה חוסר תום לב בהליך.

17.הקשר של החייב לעסקים שניהלו שני אחיו:

א.אף בסוגיה זו, נראה כי החייב כשל להוכיח תום לבו ובפניי ראיות המוכיחות כי החייב לא היה עובד רגיל בעסקים למכירת בגדים שנוהלו, כביכול, על ידי שני אחיו.

ב.החייב טען, כי הוא עבד עד לחודש 11/15 בחברת מלך האופנה בע"מ והוא פוטר ע"י אחיו. גרסה זו אינה מתיישבת עם העובדה כי החייב חתם על ערבות להבטחת חובות החברה הנ"ל ושמו של החייב הופיע ליד שם החברה בחשבוניות שהוציאה הנושה- בלו ליין. טענת החייב כי הוא לא חתם על כתב הערבות לא הוכחה לאחר שהחייב לא התייצב בבית המשפט השלום בחיפה לחקירה על תצהירו שבו טען כי הוא לא חתום על כתב הערבות. כנגד החייב קיים פסק דין שקובע כי הוא חתום על כתב הערבות ודי בכך כדי להפריך טענת החייב כי הוא היה עובד מן המניין בעסק הנ"ל .

ג.ועוד, המל"ל לא קיבל הצהרת החייב כי הוא היה עובד בחברה ודחה תביעת החייב לדמי אבטלה, דבר המתיישב עם מסקנת המנהל המיוחד. הדבר אך מבהיר פניית החייב לקבלת דמי אבטלה באיחור ניכר (ביום 3.2.2016 כאשר הוא פוטר מעבודתו , לטענתו, בסוף 11/2015) ועל כן ישנהו בסיס לטענת המנהל המיוחד כי מכתב הפיטורין הוצא, על מנת להפחית מצו התשלומים החודשי (דבר שצלח בסופו של יום כאשר בית המשפט בהחלטה מיום 26.3.2016 הפחית את צו התשלומים באופן זמני וציין כי הוא עושה כן "למרות התהיות העולות מן האמור בתגובת המנהל המיוחד").

ד.עוד הוכחה לקשר בין החייב לבין העסקים שניהלו אחיו הוא פרסום דף פייסבוק בשם פאשן 21 (עסק שנוהל ע"י אחיו איאד ).אלא שעיון בדף העלה כי מדובר בדף של החייב, הכולל קורות חייו של החייב ואף נוהל ע"י החייב. מה לחייב ולעסק שבו עובדת אשתו, לחייב הפתרונים. ניסיון החייב להסביר כי הפרסום נעשה ע"י אשתו של החייב שהעלתה בתמימות תמונות החייב לעסק שבו היא עובדת ולחייב אין כל קשר אליו, לא זכה לאמוני.

ה.מסקנתי היא כי קיים קשר הדוק בין החייב לבין שני העסקים שניהלו אחיו וכי טענת החייב כי הוא היה "עובד זוטר ותמים" שפוטר היא טענה שלא זכתה לאימוני ומכך נגזר חוסר תום לבו של החייב, אשר קבע את גובה הכנסותיו ע"י הצגת מצג כוזב לפיו פוטרו הוא ואשתו מעסקים שהיה לו, לחייב, זכויות עלומות בהם (שלא ברורות מהן).

ו.לאמור לעיל אוסיף, כי החייב הציג עצמו מחוסר כל שאינו יוכל לעמוד בצו תשלומים ע"ס 1,500 ₪ . החייב לא הבהיר כיצד הקימה אשתו, בחודשים האחרונים, חנות בגדים ומהיכן גייסה את הכספים לשם הקמת העסק. הדבר מהווה הוכחה נוספת לכך שהחייב מנהל חנויות ורושם עסקים על שמות של אחרים, כאשר הבעלים של החנות המתנהלת כיום היא אשתו.

ז.אף התנהלות זו מצדיקה ביטול ההליך.

18.פיגורי החייב בתשלום החודשי:

א.כפ"י דברי המנהל המיוחד לחייב –פיגורים בסך 35,750 ₪ . מסתבר כי החייב לא עמד בצו התשלומים עוד לפני הגשת בקשתו האחרונה שטרם נידונה (אשר הוגשה ביום 24.4.2017). כך או כך, החייב חזר לעבודתו עוד בחודש 5/2017 והוא משתכר בעסק של אשתו 6,000 ₪ ועל כן יוכל הוא לעמוד בצו התשלומים החל מחודש 5/2017 .מאחר ועפ"י הבקשה שהגיש החייב להפחתת צו התשלומים הוא לא שילם מאז חודש 12/2016, הרי לכל הפחות קיימת הצדקה להפחתת צו התשלומים למשך ארבעה חודשים בלבד (מחודש 1/2017 ועד 4/2017).

ב.מכל מקום, לאור קביעתי כי לחייב זכויות בעסקים שניהלו אחיו, לא היתה כל הצדקה להפחתת צו התשלומים ובכל מקרה לא היתה הצדקה ליצירת החוב בפיגור.

לסיכום:

19.לאור האמור לעיל, החייב כשל להוכיח כי יצר חובותיו בתום לב. כמו-כן הוכח כי החייב התנהל בחוסר תום לב קיצוני בהליך כאשר הסתיר עובדות מעיני בית המשפט ומעיני בעלי התפקיד ויצר פיגורים ולפיכך יש להורות על ביטול ההליך וכך אני מורה.

20.צו כינוס הנכסים על ההגבלות האמורות בו מבוטל בזאת. צו עיכוב היציאה מן הארץ יבוטל בחלוף 90 ימים מהיום.

21.המזכירות תסגור את התיק. 

ניתן היום, כ"ג חשוון תשע"ח, 12 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.