אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פר"ק 1899-04 בנק הפועלים סניף מונטיפיורי נ' צמנטכל הנדסה ויזום צפון בע"מ ואח'

פר"ק 1899-04 בנק הפועלים סניף מונטיפיורי נ' צמנטכל הנדסה ויזום צפון בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 27/01/2017 | גרסת הדפסה
פר"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1899-04
12/01/2017
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
מבקשת:
אוליטל הנדסה וייזום בע"מ
עו"ד שרגא צייגר ואלי חן
משיבים:
1. שמשון מרון רו"ח וכונס נכסים
2. בנק הפועלים בע"מ

עו"ד שרון לובצקי הס ושחר הרון
החלטה


 

  1. לפניי בקשה למתן הוראות, בגדרה מבוקש להורות לכונס הנכסים של חברת צמנטכל הנדסה ויזום צפון בע"מ (בכינוס) (להלן בהתאמה: "הכונס" ו"החברה") להעביר למבקשת, אוליטל הנדסה וייזום בע"מ (להלן: "אוליטל") סך של 1,390,000 ₪ מהכספים שקיבל הכונס מחברה בשם סלע שולדר חברה להשקעות בע"מ (להלן: "סלע שולדר").

     

  2. על פי הנטען בבקשה, ביום 14.8.2003 חתמה החברה לטובת אוליטל על המחאת זכות בלתי חוזרת בקשר לכספים המגיעים לחברה מאת סלע שולדר. ההמחאה אף נרשמה בספרי רשם החברות כשעבוד מס' 111 על נכסי החברה.

     

  3. ביום 29.12.2015 נכרת הסכם פשרה בין החברה, סלע שולדר והבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, לפיו העביר זה האחרון לידי הכונס סך של 4.2 מליון ₪ בגין חוב של סלע שולדר כלפי החברה. בא כוחה של אוליטל דרש מהכונס את הסך של 1,390,000 ₪, מכוחה של המחאת הזכות, אלא שדרישתו סורבה, ומכאן הבקשה.

     

  4. הוגשה התנגדות לבקשה על ידי בנק הפועלים בע"מ (להלן: "בנק הפועלים" או "הבנק"). בנק הפועלים טוען כי הרבה קודם ליצירת המחאת הזכות, נוצרו על ידי החברה ונרשמו כדין שני שעבודים, שעבוד קבוע ושעבוד צף, לטובת בנק הפועלים, ושעבודים אלה גוברים על המחאת הזכות. השעבוד הראשון, שהינו שעבוד קבוע, נוצר ביום 1.7.1997 לטובת בנק קונטיננטל, שבנק הפועלים בא בנעליו, והשעבוד השני, שהינו שעבוד צף, נוצר ביום 31.10.2002. במסגרת השעבוד השני נכללה הגבלה האוסרת על יצירת שעבודים נוספים. בנק הפועלים מוסיף וטוען כי החברה לא קיבלה את הסכמתו ליצירתה של המחאת הזכות ומשכך זו אינה תקפה. זאת ועוד, אלדד קרמר (להלן: "קרמר"), בעל השליטה באוליטל, הוא גם מנהלה בפועל של החברה, והוא זה שחתם על המחאת הזכות בשם שתי החברות, דבר המעורר חשש שמא היה מדובר בנסיון של קרמר ואוליטל להבריח את נכסי החברה על מנת להתחמק מתשלום חובותיה לנושים. בנק הפועלים מוסיף וטוען כי ממילא ויתרה אוליטל על כל טענותיה נגדו, במסגרת נספח להסכם גישור מיום 14.1.2013 שנכרת בין קרמר לבין הבנק. עוד טוען הבנק כי להמחאת הזכות אין כל תוקף שכן לא התקבלו האישורים הנדרשים לכך על פי דין, בשים לב לכך שמדובר בעסקה חריגה של חברה עם נושא משרה בה. לבסוף טוען בנק הפועלים כי המחאת הזכות נרשמה רק לאחר שלושה חודשים ממועד יצירתה, דבר המהווה פרק זמן בלתי סביר ומכאן שהמחאת הזכות חסרת תוקף כלפי צדדים שלישיים.

     

  5. בתשובה להתנגדותו של הבנק, טוענת אוליטל כי הבנק היה מעורב ומעורה בכל המהלכים שהביאו ליצירתה של המחאת הזכות, יחד עם החברה וחברת האם שלה, היא חברת צמנטכל (להלן: "חברת האם"). לטענתה, החברה וחברת האם נקלעו לקשיים כלכליים ונוהל משא ומתן עם הבנק לשם גיבוש הסדר הבראה. במהלך המשא ומתן הבנק הסביר שהוא מנוע מהזרמת אשראי לחברה עד לגיבוש תוכנית הבראה כוללת. הבנק הציע להעמיד הלוואה אישית לקרמר, אשר תוזרם לחברה לצורך מימון פעילותה, ותוחזר לקרמר על ידי החברה מתוך הכספים הראשונים שיתקבלו מלקוחותיה. בעקבות כך קיבל קרמר הלוואה אישית בסך 1.5 מליון ₪, אותה הזרים אל החברה. המחאת הזכות הינה ביטוי להסכמה ולהבנה בין קרמר לבין בנק הפועלים. קרמר שינה את מצבו לרעה בכך שנטל את ההלוואה מהבנק והזרימה לחברה, תוך שהוא מקבל על עצמו חבות אישית לפרעונה. על כן, המחאת הזכות גוברת על השעבוד הצף לטובת הבנק, נוכח הסכמתו של הבנק שהחברה תפרע את חובה לקרמר מתוך הכספים הראשונים שתקבל. באשר לשעבוד הקבוע, הרי שייתכן והחוב בגינו ניתן השעבוד כבר נפרע, ולשם כך תבקש אוליטל לקבל תצהיר מהבנק וכן ראיות בכתב. בכל הנוגע להסכם הפשרה, הרי שזה איננו חוסם את התביעה הנוכחית, שכן הסכם הפשרה איננו מזכיר את ההמחאה ומכל מקום, מדובר בהמחאת זכות על דרך המכר, כך שמדובר בקניינה של אוליטל ולא בנכס של החברה. באשר לקבלת האישורים הנדרשים לביצוע העסקה של המחאת הזכות, טוענת אוליטל כי ניתנה הסכמת בעלי המניות של החברה ולשם כך היא מבקשת להזמין לעדות את יוסי כהן, מנכ"ל חברת האם.

     

  6. אוליטל הגישה במקביל הודעה בדבר כוונתה לזמן עדים לעדות בעל פה. בעקבות הודעה זו היא התבקשה בהחלטה מיום 13.10.2016 לפרט בכמה עדים מדובר וכך גם הופנתה תשומת ליבה שהתצהיר התומך בתשובתה ערוך על דרך ההפנייה, שלא כדין (ראה ע"א 166/90 מרדכי אזולאי נ' א"ב, מפעלי תיירות אילת בע"מ, פ"ד מו(5) 344, 348 (1992) וכן י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין, 1990), בע' 677).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ