פריסת חוב מזונות לאור חוק חדל"פ חוב 40 אלף. חוב כולל 400 אלף

לפני תגובת חייב להחלטה מיום 30.12.19 בתהליך 31. השלמת מסמכים בתיק הנ"ל, ותשלום הסך של 200 שח.

• נתוני התיק:

   

  גובה החוב בתיק עומד על סך 38,167 ש"ח.

  בתיק אין שפעול מזונות.

  החייב מציג תצהיר חתום ומאומת כדין.

   

• נתוני השאלון:

  החייב יליד 1967. לטענת החייב עובד כעצמאי. אין בבעלות החייב נכס מקרקעין. לטענת החייב מנהל חשבון בנק בבנק לאומי. סך הוצאות- כ - 5,800 ש"ח, כנטען בשאלון. סך הכנסות- 4,700 ש"ח כנטען בשאלון. החייב מצרף צילום ת.ז. מצרף אסמכתאות לעניין מצבו הרפואי. מצרף תדפיס עו"ש.

   

• רקע חקיקתי רלוונטי:

   

  ביום 15.8.18 נכנס לתוקפו תיקון 55 לחוק הוצל"פ, המסדיר את סמכותם של רשמי הוצל"פ לפרוס חוב עבר במזונות, עד יום זה סמכות זו הייתה נתונה בידי כב' בימ"ש בלבד. מכאן עתירת החייב לפריסת חוב העבר.

   

  לנוכח שהחוק חדש מצאתי לנכון להביא כלשונו סעיף 69ב1 לחוק הוצל"פ, תשכ"ז- 1967:

  (ב(   רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב עבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

  (1)   רשם ההוצאה לפועל בירר יכולתו של החייב בחקירת יכולת בהתאם להוראות פרק זה;

  (2)   רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי מתן צו לתשלום בשיעורים של חוב העבר במזונות מוצדק, בהתחשב במצבו הכלכלי של החייב וכן בהתחשב בפגיעה האפשרית בזוכה כפי שהוצגה לו בעמדת הזוכה;

  (3)  אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף – רשם ההוצאה לפועל נוכח כי עד מועד הגשת הבקשה שילם החייב את התשלום כאמור בשיעורים שנקבעו בפסק הדין, במשך חודשיים רצופים לפחות, והמשיך לשלמו עד מועד מתן ההחלטה.

  (ג(    נוכח רשם ההוצאה לפועל שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקאות (1) ו-(2) של סעיף קטן (ב) אך החייב אינו משלם את תשלום המזונות השוטף בתקופה הקבועה בפסקה (3) של אותו סעיף קטן, רשאי הוא לצוות על תשלום של חוב העבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד ששוכנע כי אי-תשלום החוב כאמור נובע מנסיבות חריגות שיירשמו.

  כאמור בדברי ההסבר לחוק, מטרתו של תיקון 55 לחוק הינם, ראשית,  להעביר את תהליך פריסת החוב לערכאה המעורה בהתנהלות הצדדים באופן המקיף והרציף ביותר, ובכך להגיע להסדר מאוזן ומותאם לנסיבות. שנית, להקל על הצדדים בגביית חוב המזונות, ואך להימנע מיצירת הוצאות נוספות הכרוכות בניהול הליכים בבימ"ש. ושלישית, לתמרץ את החייבים לעמוד בתשלום המזונות השוטפים כתנאי לפריסת חוב/ פריסת מחדש/ עמידה בצו החיוב.

  ברי, כי יש להבטיח שחייב אינו מנצל את השימוש במנגנון החדש שנקבע בתיקון על מנת להשתמט מפירעון החוב.

  לעניין זה ר' סעיף קטן (ח) לסע' 69ב1 שהובא לעיל:

  "(ח) הוגשה בקשה לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות ... ישלם החייב את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים שהציע בבקשה ... עד החלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשה וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת".

   

• הסעד/ים במקרה הפרטני ע"פ תיקון 55:

   

  לאור האמור לעיל - ועל מנת להוכיח תום ליבו – ולנוכח בחינת השאלון, ולו לשיטת החייב, יחל החייב לשאת ב- 200 ש"ח לפריסת חוב עבר בכל חודש, החל מחודש 28.2.20, ובכל חודש שלאחריו, ב- 28 לחודש, ע"פ הצעתו, במסגרת תיק זה (שוברים או הוראת קבע), עד להחלטה אחרת (בנוסף לחיוב שוטף ולהגדלות– ככל שיש ו/או ככל שיאושרו בתיק).

  יובהר כי אין מדובר בפריסת חוב כי אם בסעד זמני. ככל שלא יישא בחיובים במועד, יבוטל הסעד הזמני, וכל סעד אחר שניתן במסגרת החלטה זו.

  ליישום.

   

• השפעות של כניסת חוק חדל"פ החדש לתוקפו:

   

  לתשומת לב החייב וב"כ. בקשה זו מתנהלת בעצלתיים, נוכח אי התנהלות ע"פ החלטות שניתנו בתיק. בכך אין לחייב אלא להלין על עצמו. אולם, לצד ה"חיסרון", "יתרון"... מאז נחקק תיקון 55 לחוק, תוכן גם תיקון 58.

  נוכח תיקון 58 לחוק ההוצאה לפועל וכניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018 מיום 15.9.19 (להלן: "חדל"פ"), חייבים שסך חובותיהם עולה על 150,000 ₪ ואינם מסוגלים לעמוד בפריסה הקבועה בסעיף 7א לחוק ההוצאה לפועל, עליהם לפנות להליכי חדלות פירעון.

  נוכח שמדובר בחוק חדש, מפנה גם להחלטה דנא, בעניין התנהלות יחיד בתיק חדלות, שעניינו חייב מזונות.

  וראה פש"ר 42116-12-17 גנץ נ' כונס נכסים רשמי ואח', ניתן ביום 8.12.19 על ידי כב' השופט עודד מאור:

  "46. במסגרת חקיקת חוק חדלות פירעון, תוקן גם חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967 והוסף לחוק ההוצאה לפועל סעיף 7א2 הקובע שאם אין ביכולת אדם לשלם את החוב הפסוק במלואו, או במקרים של חוב רגיל  והוא לא יכול לשלם את החוב הפסוק בתקופות ובשיעורים שנקבעו בסעיף 7א1 לחוק ההוצאה לפועל, יודיע החייב על כך – ומקום שסך חובותיו נופל מ- 150,000 ₪ יראו את בקשתו כבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ויינתן צו לפתיחת הליכים (ביחס לחובות גבוהים יותר המתנהלים אצל הממונה יודיעו לחייב על אפשרות לפנות לממונה בבקשה לפתוח בהליך חדלות פירעון חדש).

  47. משמעות הדברים ברורה; הימים בהם נקבעו צווי תשלומים נמוכים במסגרת חקירת יכולת לחייב, שלא שרתו את מטרת מימוש פסק הדין בזמן קצר ולא סייעו לא לחייב אלא רק העמיקו את חובותיו (כאשר פעמים רבות סכום הריבית החודשית על החוב הפסוק עלתה על צו התשלומים החודשי שנפסק), ולא לנושה שלא מקבל אלא סכומים זעומים, פסו ועברו מהעולם, ואין כל טעם בקביעת תשלומים זניחים על חשבון החוב, והמגמה כיום היא לסיים את הליכי ההוצאה לפועל ולאפשר לחייב לפתוח בהתחלה חדשה (FRESH STERT ).

  48. אם כן, החזרת החייב שוב ללשכת ההוצאה לפועל על מנת לגבות את סכום ההפרש, אין בה כל תוחלת, לאור ההוראה המפורשת המעבירה אותו חזרה להליך של חדלות פירעון.

  החזרת החייב להליכי הוצאה לפועל יוצרת אם כן, לאור החוק חדלות פירעון ותיקון הוראות חוק ההוצאה לפועל, "מעגל קסמים" בו יוחזר החייב להליכי הוצאה לפועל, הוא יודיע שאינו יכול לשלם את החוב, יופנה להליך חדלות פירעון ... וחוזר חלילה.

  המדובר בתוצאה שאינה מקבלת על השכל הישר, הגיונם של דברים והדין".

   

• נפקות הדברים בענייננו:

  בענייננו, החייב מגיש "הצעת פריסה", שאינה עומדת עוד בהוראות חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967.

  במסגרתו של חוק זה – העומד בזיקה לחוק החדל"פ - קיימות הוראות ברורות מהן עולה כי מעתה ואילך – חובות בהוצאה לפועל ייגבו תוך פרק זמן קצוב, אחרת – יש להפנות חייבים להסדיר חובות אלה בדרך של פניה להליכי חדלות פרעון במתכונתם החדשה.

   

  הוראות סעיף 7א1 ו-7א2 לחוק ההוצאה לפועל, קובעות כדלקמן:

  "7א1.התקופה לתשלום החוב הפסוק בבקשת חייב לפי סעיף 7א(א) לא תעלה על תקופה כמפורט להלן:

  1. שלוש שנים – אם סכום החוב אינו על 100,000 שקלים חדשים;

  2. ארבע שנים – אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים."

      

     מהצעתו של החייב עולה כי הוא מבקש לפרוס את החוב בתקופה העולה על המועדים הקבועים לעיל, מכאן לא ניתן לקבל את בקשתו ובהתאם להוראות סעיף 7א2(1) לחוק ההוצאה לפועל וכן סעיף 187(א)(1) לחוק חדלות פרעון, רואים את הודעתו כבקשה לצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון.

      

     למעשה, תחת החוק החדש, על החייב לעמוד, לכל הפחות, בסכום פריסה ע"פ סע' 7ב לחוק ההוצל"פ, קרי, לעמוד בפריסה חודשית של 1,060 ₪ בכל חודש, בגין חוב העבר, בתיק הספציפי.

     שאחרת על החייב לפעול ע"פ סעיף 7א'2(2) לחוק ההוצאה לפועל הקובע כדלקמן:

     "7א2. חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א, וכן אין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור בסעיף 7א1, יגיש הודעה לא כך לרשם ההוצאה לפועל; הגיש חייב הודעה כאמור, יחולו הוראות אלה:

     (2) אם סך חובותיו של החייב הוא 150,000 שקלים חדשים לפחות, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע לגבי האפשרות להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לפי פרק ב' לחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי."

     והגם מדובר בתיק מזונות – תיק שאינו לכאורה בר הפטר – ר' סעיף 3175(ב) לחוק חדל"פ:

     "175. (א)הפטר לא יחול על חובות עבר אלה: (3) חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.

     ...(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות המצדיקות זאת, להורות כי ההפטר יחול על חובות עבר המפורטים להלן, כולם או חלקם, ורשאי הוא להתנות החלת הפטר כאמור בתנאים: ... (2)   חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין".

     לשיטתי, בנסיבות החייב, ולאור השאלון שהציג, ונוכח חוסר יכולתו לפרוע החוב, הוא מתקיים כאן.

      

• סיכום:

   

  במקרה דנא, לחייב תיקים רבים, וסך חובותיו עולים על 400 אלף ₪.

  לפיכך, וככל שהחייב לא יוכל לשאת בפירעון ע"ס של 1,060 ₪ לחודש, אין מנוס, והעניין אינו עוד נתון להכרעתי, ועל החייב לעתור להסדרת כל חובותיו במסגרת הליך חדל"פ.

  ככל שיעשה כן, לסעדים נוספים, לפנים מאלו שניתנו דכאן במסגרת ההחלטה ע"פ תיקון 55, בפרק ד. להחלטתי, יידרש רשם החדל"פ.

   

• מתן הוראות לפנים משורת הדין:

  מעיון בתיק עולה כי לחייב פקודת מאסר ע"ס 5,000 ש"ח בהתאם להחלטה מיום 11.11.19 בתהליך 29.

  בשלב זה אין עילה לעיכוב הליכים/לביטול הפקודה, אולם ככל שיישא החייב בסך 1,060 ש"ח לתיק, בכל חודש וחודשו, יעוכבו הליכי המאסר עד להחלטה חדשה.

  ככל שיעשה כן, באחריות החייב להציג החלטה זו לפני המזכירות בצירוף אסמכתא על תשלום ע"פ ההחלטה זו, לצורך עיכוב הליכי מאסר וביטול הפקודה שהוצאה.

   

• תוצאה:

  לאור ההחלטה דנא, ועד להודעת החייב/ב"כ, האם יישא בפריסה לפי פרקים ה'-ז' (קרי, ב- 1,060 ₪ לחודש) – שתוגש בתיק תוך 7 ימים - אין הכרח בתגובת הזוכה.