פס''ד העוסק בתביעת האב כנגד האם למזונות ילדים

רקע עובדתי רלוונטי

1. התובע מר י.כ (להלן: "האב") והנתבעת הגב' ח.א.ק (להלן: "האם") נישאו זל"ז כדמו"י ביום 13.2.02.

2. כנובע מקשר הנישואין נולדו לצדדים שלושה ילדים כדלהלן:

א.ד.כ ת.ז ++++++, יליד 6.11.02 (קטין) (להלן: "א");

צ.י.כ ת.ז +++++++, יליד 19.4.04 (קטין) (להלן: "צ");

ש.כ ת.ז ++++++, ילידת 11.1.06 (קטינה) (להלן: "ש").

(א, צ וש ייקראו להלן: "הקטינים")

3. הצדדים התגרשו בשנת 2008.

4. בחודש אוקטובר 2015 נישאה האם בשנית.

5. ביום 6.10.15 עתר האב למשמורת הקטינים בתמ"ש 4450-10-15.

6. ביום 16.8.17 הגיש האב תביעה למזונות ילדים בתלה"מ 34761-08-17, היא התובענה דנן.
7. ביום 30.5.18 הוגש ע"י מחלקת הרווחה והשירותים החברתיים ב+++++, תסקיר משלים (להלן: "התסקיר"), הממליץ כדלהלן:

• ההורים יקיימו משמורת משותפת.
• הילדים ימשיכו להתגורר אצל האב. האב ידאג לנוכחות של חונכת בבית כאשר הילדים חוזרים והוא לא יוכל להגיע בזמן.
• הסדרי ראייה עם האם יתקיימו פעם בשבוע 19:00-21:00. הבת ש תישאר ללון אצל האם לפי רצונה.
• שבתות: אחת לחודשיים ייסעו עם האם לשבת משפחתית אצל קרובי משפחה. ויחזרו לבית האב במוצ"ש עם הגעתם ל++++.

עיקר טענות האב

8. לטענת האב, נאלץ לעבור ממקום מגוריו ב++++++ ל+++++, לאור התעללות האם בקטינים. בעקבות המעבר, לטענתו, היה מובטל בכל התקופה האחרונה, עד שרכש מונית ושכר "מספר ירוק".

9. האב טוען כי הקטינים שוכנים בביתו כבר מעל לשנה.

10. האב מוסיף כי בנסיבות המתוארות, הוא מתקשה לכלכל את הקטינים.

11. האב מכמת את ההוצאות הדרושות לצרכי הקטנים כדלהלן:

עבור הבן א:

עבור הבן צ:

עבור הבת ש:

12. בעבור הוצאות המדור ואחזקתו עותר האב לסכומים כדלהלן:

13. סה"כ בעבור מזונות ומדור עותר האב לסך של 9,188 ₪ לחודש.

14. בנוסף לאמור, טוען האב כי האם קבלה לידיה, במהלך שנת 2016, קצבת ילדים בין החודשים 7-11 והוא עותר להעברת כספים אלה לידו.

15. לבסוף, טוען האב, כי האם יכולה לעמוד בסכום המבוקש מחסכונותיה והכנסתה, וכן עליה למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלה.

עיקר טענות האם

16. לטענת האם במשך כל חייהם היו הקטינים תחת משמורתה, ואילו רק בעקבות נישואיה מחדש עתר האב למשמורת הקטינים.

17. עוד נטען ע"י האם כי לאחר ששהו הקטינים עם האב באירוע משפחתי שהתקיים ביום 1.7.16, אסף אותם האב לביתו וממועד זה הם נמצאים במשמורתו.

18. האם טוענת כי בהליכים שהתקיימו בין הצדדים, ניתן פסק דין לפיו הקטינים יהיו במשמורת משותפת, ואילו האב לא מקיים אחר פסק הדין ואינו מאפשר לה להיות בקשר עם הקטינים.

19. האם מציינת כי באבחון מסוגלות הורית שעברו הצדדים, נכתב כי שהיית הקטינים במשמורת האב עלולה להביא לכרסום הקשר בין האם לקטינים, והדבר, לטענתה, אכן מתממש.

20. לטענת האם, במסגרת ההליכים השונים שהתנהלו בעבר בין הצדדים, טען האב כי סך של 2,000 ₪ מספיקים למזונות הילדים, ואילו כעת הוא עותר לסכום של 9,188 ₪ למזונותיהם.

21. עוד טוענת האם, כי בעקבות תביעה להגדלת מזונות שהגישה, הגיעו הצדדים לפשרה לפיה האב יישא בסך של 3,250 ₪ לחודש. האב נשא בסכום זה, עד ליום 1.7.16 שבו לקח את הקטינים לביתו.

22. כן, לטענת האם, פסק הדין מיום 22.12.16 מדגיש את חשיבות של המפגשים של הקטינים עם האם. כן, לטענתה, לא פעם רשויות הרווחה כינו את התנהלות האב כ-"ניכור הורי".

23. ביחס להכנסות האב, טוענת האם כי האב רכש מונית חדשה בעלות 111,729 ₪, דבר המעיד על איתנות פיננסית.

24. לטענת האם, היא יודעת כי האב זכאי לירושה מהוריו בסכומים גבוהים.

25. האם מוסיפה כי דו"ח הרווח וההפסד (להלן: "הדו"ח"), שצירף האב לכתב התביעה, אינם מלמדים על הכנסתו בפועל שכן האב הקים את עסקו במהלך חודש מרץ 2017 והדו"ח מתייחס לחודשים פברואר עד אפריל לשנת 2017, ומכל מקום לא ניתן להסיק על הכנסת האב משני חודשי פעילות.

26. עוד בעניין זה, נטען כי עיון בדו"ח מלמד על הוצאות של 651 ₪ בגין הטלפון הנייד, כאשר לאור הרפורמה בעניין הטלפונים הסלולריים תשלום חודשי עומד לכל היותר על 50 ₪. 

27. האם מפנה לכך כי בדו"ח מצוינים שלושה מספרי מונית שונים.

28. לטענת האם, היא מועסקת כ++++++ במשרה חלקית ושכרה החודשי מגיע לסך של כ-1,000 ₪. עוד נטען כי חודשיים עובר לפתיחת ההליך החלה האם לעבוד כ++++++ ומשתכרת בסך של כ-1,000 ₪ לחודש, והיא אינה מקבלת תלושי שכר בגין עבודה זו.

29. האם טוענת כי נקלעה למצב קשה, כאשר ילדיה נלקחו ממנה, ועל כן פוטרה מעבודתה משום שלא הייתה פנויה רגשית לעבודה.

30. עוד נטען כי בעלה הנוכחי של האם עובד כ++++ ביישוב בו הם מתגוררים ומשתכר בסך של כ-4,000 ₪ לחודש. כן, לטענתה, האב נושא בדמי מזונות עבור ילדיו מנישואים קודמים בסך של 3,600 ₪.

31. האם ובעלה הנוכחי שוכרים דירה ++++ בסך חודשי של 2,200 ₪ ונתמכים בבני משפחתם.

32. ביחס להוצאות הקטינים טוענת האם, כי הסכומים אליהם עותר האב לא משקפים את ההוצאות בפועל.

כך למשל, הבן א מתגורר בפנימייה ושני הקטינים הנוספים נמצאים עד שעות הצהריים המאוחרות במועדונית שכוללת ארוחות חמות, ולמרות זאת עותר האב לסך של 2,650 ₪ לחודש בעבור מזון.

כך למשל, ביחס לביגוד והנעלה עבור הבן א עותר האב לסך של 350 ₪ לחודש ואילו בבקשתו מיום 18.7.17 במסגרת תמ"ש 7785-06-17, הצהיר כי המוסד החינוכי נושא בעלויות אלו. כן, לטענת האם, האב לא הציג כל אסמכתאות להוצאות הנטענות על ידו.

 כך למשל, האב עותר לסך של 200 ₪ נסיעות עבור כל אחד מהקטינים, וזאת כאשר הקטינים הולכים ברגל למוסד הלימודים.

כך למשל, ביחס לתשלום בעבור חוגים עותר האב לסך של 1,250 ₪ לחודש בגין הבן א, כאשר האחרון התחיל ללמוד בפנימייה מסובסדת על ידי עליית הנוער. ביחס לבן צ, מהנספחים שצורפו לכתב התביעה עולה כי עלות החוגים בעניינו הינה 2,399 ₪ לשנה ואילו האב עותר לסך של 15,000 ₪.  ביחס לקטינה ש, עותר האב לסך של 2,280 לשנה ואילו בפועל ההוצאות בגין החוגים הינם 376 ₪ לשנה.

כך למשל, האב נושא בתשלומי הארנונה בסך של 120 ₪ לחודש ולא בסך של 240 ₪ לחודש כפי שטוען האב בכתב התביעה.

33. ביחס לעתירת האב להשבת כספי קצבת הילדים ששולמה מאת המל"ל, טוענת האם כי, הקטינים היו בחזקתה על פי הדין, למרות שפועל היו בחזקת האב, ועל כן אין הוא זכאי לסכומים אלו.

34. עוד טוענת האם כי חיובה במזונות הקטינים הינו חיוב מדין צדקה, ואין לחייבה במזונות הקטינים לאור מצבה הכלכלי הקשה.

טענות האב בסיכומים

35. בסיכומים שהגיש האב, אין התייחסות לדברים שהועלו במסגרת כתבי הטענות, אלא רק תיאור של אירוע שהתרחש ביום 10.7.18 ובו, לטענתו, מנעה האם מהקטינים לחזור לביתו.

טענות האם בסיכומים

36. בנוסף על האמור בכתב הגנתה, טוענת האם בסיכומיה כי ביום 2.9.18 החלה לעבוד כ+++++ בחברת ++++ ומשתכרת בשכר מינימום בהיקף של 17 שעות שבועיות. האם מוסיפה כי לאור בדיקות וברורים רפואיים, היא אינה יכולה להגדיל את היקף הכנסתה.

37. האם מוסיפה כי בעלה הנוכחי החל לעבוד ביום 2.9.18 כ++++++ והכנסתו החודשית תעמוד, ככל הנראה, על מינימום, כאשר הוא עצמו נושא במזונות ילדיו מנישואים קודמים בסך של 3,600 ₪ לחודש.

38. כן, טוענת האם, כי משעה שהקטינים עברו להתגורר בבית האב, היא ובעלה הנוכחי העתיקו את מקום מגוריהם לדירה קטנה יותר בתשלום חודשי בסך של 2,200 ₪ בחודש, וזאת במהלך שנת 2017.

39. החל מיום 1.8.18, לטענת האם, היא מתגוררת עם בעלה הנוכחי ביחידת דיור שבבית הורי הבעל באופן זמני עד שיוחלט למכור את היחידה או להשכירה לאחרים. האם מציינת כי היא ובעלה הנוכחי חתומים על הסכם שכירות בסך של 1,500 ₪ לחודש, ואילו לאור מצבם הכלכלי הקשה, הורי הבעל מוותרים להם על התשלום.

40. האם טוענת כי ישנן סתירות בטענות האב ביחס למשכורתו החודשית, כאשר בכתב התביעה טען כי הכנסתו החודשית מעבודתו כ++++++ עומדת על סך של 5,800 ₪, ואילו בדיון שהתקיים טען כי שכרו עומד על סך של 5,000 ₪. כן, האם מפנה לדו"ח רווח והפסד שצירף האב לסיכומים ממנו ניתן ללמוד כי הכנסתו עומדת על 2,606 ₪ בלבד, כאשר האם טוענת שההסבר היחיד לסתירות הללו, טמון בכך שהאב עובד "בשחור".

41. עוד טוענת האם כי עיון בתדפיסי העו"ש של האב מלמד כי הוא מקבל קצבה ממשרד השיכון בסך של 2,000 ₪, כך שבפועל הוא משלם בגין שכר הדירה סך של 910 ₪ בלבד. זאת בנוסף להפקדות אחרות לחשבונו מ"++++" ו"++++++".

42. לטענת האם, בחינת מכלול המסמכים שצורפו לסיכומי האב, מלמדים כי הכנסתו החודשית עומדת על סך של 7,248 ₪.

43. האם מוסיפה כי האב מתנהל בצורה כלכלית מעוותת, כאשר נטל הלוואות רבות.

44. כן, לטענת האם, האב עותר לקבלת קצבת הילדים מביטוח לאומי, ובמקביל דורש מהאם השתתפות בהוצאות אשר ממומנות על ידי ביטוח לאומי.

45. האם בסיכומיה מצביעה על הפקדות בסכומים שונים בחשבונו של האב, וזאת מבלי שניתן כל ביאור בגינן.

46. לטענת האם, האב הרוויח לכל הפחות, סך של 15,000 ₪ בתקופה של שני חודשים.

47. בסיכומיה חזרה האם על האמור בכתב ההגנה, ביחס להוצאות הקטינים.

48. בסוף כל האמור, טענה האם כי לאור טענת האב כי הקטינים אינם מעוניינים בקשר עמה, חל על הקטינים דין "ילד מרדן" והם אינם זכאים למזונות מההורה המנוכר.

מסגרת דיונית

49. בדיון שהתקיים ביום 5.6.18, לאחר שהצדדים השיבו לשאלות בית המשפט, הוסכם כי המשמורת תהיה אצל האב וחלוקת זמני השהות תהיה בהתאם לתסקיר. כן, הוסכם כי לא יתנהל הליך של שמיעת ראיות ופסק הדין יינתן על סמך סיכומי הצדדים והמסמכים שהוגשו בתיק. לאור הסכמת הצדדים ניתן לתסקיר תוקף של פסק דין.

דיון והכרעה

50. הדין החל בענייננו, הינו סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959. הקובע:

"אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה."

51. לאחרונה באה לעולם הלכה בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 19.7.17) (להלן: "בע"מ 919/15"), לפיה חלוקת נטל חיוב המזונות בין ההורים לילדים בגילאי 6-15 שנים חל מדין צדקה על שני ההורים. 

52. בעמ"ש (ת"א) 14612-10-16 פ.ב. נ' א.ב. [פורסם בנבו] (20.12.17) פסקה 8 קבע כב' השופט שוחט את הקריטריונים שיש לבחון לשם קביעת דמי המזונות, כדלקמן:

• צרכי הקטינים "והכל עד כדי רמת החיים לה הורגל ערב הפירוד או שלה היה ראוי ללא הבחנה בין הכרחי ללא הכרחי..." (צרכים תלויי שהות ובכללם מדור והחזקתו, צרכים שאינם תלויי שהות, והוצאות חריגות).
• היכולות הכלכליות של שני ההורים מכל המקורות, לרבות שכר עבודה.
• יחס היכולות הכלכליות של ההורים
• חלוקת זמני השהות אצל כל אחד מההורים.

דיון בהכנסות האב

53. האב טוען כי הוא משתכר מעבודתו כ+++++ בסך של כ-5,800 ₪ בחודש. לשם הוכחת טענותיו צירף האב, דפי חשבון בנק ודו"ח רווח והפסד. בפועל היה על האב, בהיותו עצמאי, לצרף דוחות שומה, דוחות מע"מ ותשלומי מקדמות מס הכנסה וכל זאת על מנת לפרוש בפני ביהמ"ש את מרבית הנתונים, הרשמיים לפחות, בדבר הכנסתו ראו: למשל, ע"א 108/79 עמון נ' עמון, פד"י לד(1) 314 (1979); תמ"ש (ת"א) 31070/04 מ.ג נ' מ.י [פורסם בנבו] (11.7.05); תמ"ש (ת"א) 22618-09-13 ל.ש. נ' א.ש [פורסם בנבו] (25.5.14)).

54. האב לא צירף את המסמכים הנדרשים והוא מוחזק כמי שנמנע מלהביא ראייה. הלכה היא כי הימנעות מהבאת ראייה רלוונטית, ללא הסבר סביר, מקימה חזקה לחובתו של הצד שנמנע מהבאתה ראו: ע"א 8951/10 אורן יורם אריזות בע"מ נ' שקולניק ח.י בע"מ, (פורסם בנבו, 2.11.2014).

55. עיון בדפי חשבון הבנק של האב, מלמד כי בין החודשים 7.2017-7.2018 הופקדו בחשבון הבנק של האב סכומים בסך של 13,160 ₪ בממוצע בחודש, כשמקורם, בין היתר, בהעברות כספים מ++++++, בהחזר סולר, בהפקדות כספים במזומן, בהפקדת המחאות ובתשלומים מהמל"ל (מלבד לקצבת הילדים). בנוסף למקורות הכנסה אלה, הופקדו בחשבון הבנק מספר המחאות בסך כולל של 43,489 ₪ שמקורן אינו ידוע.

56. לאור חוסר הבהירות בנוגע להכנסות האב ולאור הנתונים שהוצגו, אני קובע על דרך האודמנא ראו: תלה"מ (מש' ת"א) 53712-11-16 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 23.10.2017) כי הכנסתו של האב אינה פוחתת מסך של 9,802 ₪ נטו לחודש.

הכנסות האם

57. לטענת האם היא מועסקת בהיקף של 17 שעות בחודש כ+++ בחברת "++++" ומשתכרת במינימום החודשי שהחוק מאפשר.

58. עיון בתלושי השכר שצרפה האם לסיכומיה, מלמד כי האם משתכרת בסך ממוצע של 1,481 ₪ לחודש, כאשר היקף העבודה מסתכם במספר שעות בודדות בחודש.

59. לטענת האם היא עובדת בהיקפי משרה נמוכים, בשל קושי נפשי ובדיקות רפואיות אליהן היא צריכה להידרש ראו: עמ' 20 ש' 28-30 לפרוט' הדיון. האם אף צרפה "אישור בריאות" מרופאת המשפחה לפיו היא "עוברת בירורים וטיפולים רפואיים שמצריכים לעיתים נסיעות רבות מחוץ ליישוב". יחד עם זאת לא צורף כל מסמך לפיו אין האם יכולה להשתכר לכל הפחות במשכורת מינימום. הדבר נכון ביתר שאת, משעה שהאם הינה ++++++ ובעלת תעודת ++++.

60. הלכה פסוקה היא, כי על בעל דין למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלו ראו: ע"א 130/83 פרייס נ' פרייס, לח(1) 721. הלכה זו, הוחלה לאחרונה גם על אימהות ראו: תמ"ש 1724-02-15 מיום 10.02.16 (נבו).

61. בענייננו, נוכח היקף המפגשים המצומצם בין הקטינים לבין האם – שעתיים באמצע השבוע, ושבת אחת לחודשיים - ראו: עמ' 20 ש' 20-21 לפרוט' הדיון, ולאור השכלתה של  האם, אני קובע כי פוטנציאל ההשתכרות של האם, אינו פוחת משכר המינימום הקבוע בחוק וזה מסתכם כיום בסך של 5,300 ₪ לחודש.

צרכי הקטינים

62. בכתב התביעה, עתר האב לדמי מזונות בסך של 9,188 ₪ לחודש בגין שלושת הילדים. ואולם, בסיכומיו, זנח האב את כל טענותיו ביחס לסכומים המבוקשים. כידוע טענה שלא הוזכרה בסיכומים דינה כדין טענה שנזנחה ראו: ע"א 44792/92 רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט פ"ד מט(2) 102.

63. יחד עם זאת, בעת בירור תביעת מזונות בית המשפט יכול להעריך את גובה המזונות על דרך האומדנא ראו: 93/85 שגב נ' שגב פ"ד ל"ט (3) 833, כאשר חזקה היא כי צרכים הכרחיים של הקטינים מגיעים לסך של 1,600 ₪ לחודש ראו: עמ"ש (ת"א) 46291-01-16 מיום 09.10.17 (נבו) ואולם, סכום המזונות עבור מספר ילדים אינו מכפלה של מספר הילדים בסכום המזונות עבור ילד אחד ראו ע"א 552/87 ורד נ' ורד, פ"ד מב(3) 599.

64. לפיכך אני קובע כי צרכיו של כל קטין מגיעים לסך של 1,400 ₪ לחודש, כולל הוצאות אחזקת מדור. סכום זה של דמי מזונות אינו כולל רכיב של מדור וחלקם של שלושת הקטינים מגיע לכ-50% אחוז מעלות המדור ראו: ע"א 52/87, הראל נ' הראל, פ"ד מ"ג(4), 201, 205.

65. האב טען כי רכיב המדור כולל אחזקתו מגיע לסך של 3,000 ₪ לחודש ראו: עמ' 19 ש' 17-19 ; ש' 28-29 לפרוט' הדיון . סך זה הינו סביר והוא אינו נסתר על ידי האם.

66. כאמור לעיל פערי ההכנסות בין האב לאם עומדים על 65%-35% לטובת האב. היינו כי חלקה של האם בדמי המזונות הינו 35% מצרכי הקטינים, השווה ל- 1,470 ₪ לחודש בגין הצרכים הכרחיים של הקטינים (490 ₪ לכל ילד) ובסך של  1,500 ₪ בגין חלקם של הקטינים במדור, דהיינו בסך כולל של 2,970 ₪ לחודש.

67. בעת קביעת דמי המזונות, הובא בחשבון הצורך להותיר לאם סכום לקיומה וסיפוק צרכיה האישיים ראו: ע"א 456/70 אלכסנדר נ' אלכסנדר, פ"ד כ(1) 735, 742, וכן רע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיהו, פ"ד נה(3), כאשר על פי הפסיקה סכום זה הינו על סך של כ-2,000 ₪ ראו: בע"מ 1715/07 פלוני נ' פלונית ואח', (פורסם בנבו 6.3.08). סכום דמי המזונות הנקבע משאיר לאם סך של 2,330 לסיפוק צרכיה האישיים ככל ותמצה את פוטנציאל ההשתכרות.

68. בעת פסיקת דמי המזונות לא התעלמתי מטענת האם בדבר היות הקטינים ילדים מורדים, ואולם טענה זו נטענה לראשונה בסיכומים, ועל פי ההלכה בית המשפט לא יידרש לטענה שהועלתה רק בסיכומים ראו: רע"א 496/89 סאלם סלאמה אל-קאלאב נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב פ"ד מה(4) 343).

1. לא התעלמתי מטענת האב כי במהלך שהות הקטינים אצלו קצבת המל"ל בגין הקטינים שולמה לידי האם. עסקינן, למעשה, בעתירה כספית, אותה יש להגיש בתביעה נפרדת השוו: בש"א (משפחה ק' גת) 299/08 ד.ב נ' ד.א (פורסם בנבו, 07.01.2009).

הוראות אופרטיביות

70. האם תשלם לאב למזונות הילדים בסך של 1,470 ₪ לחודש (490 ₪ לכל ילד) בצירוף דמי מדור בסך של 1,500 ₪ לחודש ובסה"כ בסך של 2,970 ₪ (סה"כ 990 ₪ לילד), שישולמו עד הגיע הקטן לגיל 18 ו/או עד לסיום לימודי התיכון – לפי המאוחר מבין השניים.

71. עם הגיע הבן א לגיל 18 או עם סיום לימודי התיכון, יופחת סכום המזונות עבור שני הקטינים לסך של 980 ₪ (490 לכל קטין) אליו יתווסף מדור בשיעור של 40% מעלות המדור הקיימת (1,500 ₪ לחודש) בסך של 1,200 כך שהאם תשלם לאב סך כולל 2,180 ₪.

72. עם הגיעו של הבן צ לגיל 18 או עם סיום לימודי התיכון, יעמוד סכום המזונות עבור הבת ש על סך של 490 אליו יתווסף מדור בשיעור של 33% מעלות המדור הקיימת בסך של 990 ₪ לחודש, כך שהאם תשלם לאב סך כולל 1,480 ₪ לחודש.

73. היה ומי מהקטינים ישרת בצה"ל ו/או בשירות הלאומי, תמשיך האם לשלם מזונות לאב עד לתום תקופת שירות החובה ו/או הלאומי, כשהסכום יעמוד על 1/3 מהסכום המקורי (990 ₪) בערכו הצמוד כאמור 74 להלן.

74. דמי המזונות ישולמו מידי חודש בחודשו, עד ה-10 לחודש עבור החודש השוטף, ישירות לחשבון הבנק של האב שפרטיו יימסרו לאם על ידי האב, כשהסכום הנקוב בסעיפים 70-72 לעיל יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן על בסיס המדד הידוע היום ויעודכן אחת ל-3 חודשים, ללא עדכונים למפרע.

75. כל קצבה ו/או מענק המשולם ע"י המוסד לביטוח לאומי בגין הילדים, לרבות קצבת ילדים, מענק לימודים וכיו"ב, ישולם לאב בנוסף לדמי המזונות.

76. כל הודעה ו/או מידע לרבות מסמכים, בכל הקשור לחיובי המזונות, שעל הורה אחד להעביר להורה השני, יועבר באחד מאופני התקשרות הבאים – להלן: "תקשורת מתועדת":

77. תקשורת סלולרית (כגון: WhatsApp)/מייל/דואר רשום, כאשר ההורה השולח איננו מחויב להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה אלא כי שלח לו באחד מאופני התקשורת המפורטים לעיל. כל העברה באופן אחר, תחייב את ההורה השולח להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את המידע/מסמכים.

78. החל מהיום יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות רפואיות חריגות מכל מין וסוג שהוא, לרבות רפואת שיניים כולל אורתודנטיה, משקפיים/עדשות מגע, טיפולים פסיכולוגיים/רגשיים, אבחונים לרבות אבחוני ליקוי למידה, וכל הוצאה רפואית אחרת חריגה אשר איננה מכוסה (במלואה או בחלקה) על ידי קופ"ח ובכלל זה הפרשים בגין אותה הוצאה חריגה לאחר קבלת החזר מכל מקור שהוא, אלא א"כ ההחזר מתקבל מביטוח פרטי הממומן ע"י הורה אחד בלבד שאז רק ההורה המממן זכאי ליהנות מהחזר זה.

79. כל הוצאה רפואית כנ"ל תעשה על יסוד אסמכתא מגורם רלוונטי המאשר את נחיצותה, אשר תועבר מהורה אחד לשני בתקשורת המתועדת טרם הוצאת ההוצאה/קבלת הטיפול, על מנת לאפשר להורה השני לבדוק האמור בתוך 10 ימים מיום משלוח האסמכתא.

80. האם תהיה רשאית לשלוח הצעה נגדית מטעמה בתוך 10 ימים. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה יכריע במחלוקת רופא המשפחה המטפל בקטינים או רופא מומחה בתחום הדרוש המוסכם על הצדדים.

81. הוצאה רפואית חריגה דחופה תשולם לאלתר וללא צורך בקבלת עמדה של ההורה השני ומחצית מהוצאה זו תוחזר להורה המשלם על ידי ההורה החייב בתוך 10 ימים בכפוף להצגת אסמכתא בדבר ביצוע התשלום.

82. החל מהיום יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות החינוך על פי דרישת מערכת החינוך ו/או המסגרת החינוכית –כדלקמן: אגרות חינוך, שכר לימוד, סל תרבות וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למערכת החינוכית ו/או למסגרת החינוכית לרבות ועד הורים, חוגים ( עד שני חוגים לכל אחד מהקטינים בעלות מתנ"ס), שיעורי עזר (ע"פ המלצת הגורם הרלוונטי), תנועת נוער, קייטנות (מחזור אחד בקיץ ואחד בחופשת הפסח בעלות קייטנת עירייה/מתנ"ס) מסע לפולין.

83. כל הוצאה חריגה אחרת שלא נכללת בסעיפים לעיל, יישאו בה שני ההורים בחלקים שווים ובלבד ששני ההורים הסכימו להוצאה זו באופן מתועד (לרבות בתקשורת המתועדת).

84. האב, בתור ההורה המרכז, יישא במלוא הסכומים בגין ההוצאות המפורטות בסעיפים 78-82 לעיל והאם תשיב לו את חלקו בהתאם לאמור לעיל, וזאת בתוך 10 ימים מיום שהאב שלח לה בתקשורת המתועדת דרישה בצירוף האסמכתא הרלוונטית על התשלום הנדרש, ובתנאי שהמשלוח ייעשה לא יאוחר מחצי שנה לאחר ההוצאה.

85. חיוב המזונות המפורט בכל הסעיפים לעיל, כולל את השתתפותה של האם בכל צרכי הקטין, מכל מין וסוג שהוא, לרבות מדור, ועל כן האב מתחייב להשלים את כל יתר צרכי הקטין, מכל מין וסוג שהוא, לרבות – ולא למעט: מזון, כלכלה שוטפת, ביגוד והנעלה, רכישת ציוד למסגרת החינוכית, הוצאות רפואיות שוטפות, וכיו"ב.

86. תוקף החיוב מהיום. אכן, ככלל דמי מזונות נפסקים מיום הגשתה של התביעה ראו: ע"א 232/81 לויאן נ' לויאן פ"ד מ"ג(4)663 ואולם הערכאות הדיוניות שקול דעת לחרוג מהכלל במקרים מתאימים ראו: תמ"ש 7272-03-10 מיום 03.10.11 (נבו); תמ"ש 30060-07 מיום 16.10.12 (נבו); תמ"ש 22618-09-13 מיום 25.05.14 (נבו).

87. בענייננו, התביעה הוגשה ביום 16.8.17 והאב, עד תום ההליך, לא עתר לפסיקת מזונות זמניים. בתוך כך, כשם שבנסיבות מסוימות, לא משיבים מזונות ששולמו ביתר מתוך הנחה שמה ששולם נצרך ראו: ע"א 125/86 דן סימונוב נ' נטלי סימונוב, קטינה (פורסם בנבו, 31.12.1986) כך, במקרה זה ולאור נסיבותיו, אין לחייב את האם במזונות מיום הגשת התביעה. בנוסף, חיובה של האם במזונות עבר, בסך של עשרות אלפי ₪ בנוסף לחיוב שוטף במזונות, יטיל עליה נטל בלתי סביר שספק אם תוכל לעמוד בו.

 בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות בגין הליך זה.

מתיר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

המזכירות תסגור את ההליך

ניתן היום,  י' שבט תשע"ט, 16 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.