אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בתובענה מצד בת הזוג של המנוחה למתן צו ירושה, בירושה על פי דין

פס"ד בתובענה מצד בת הזוג של המנוחה למתן צו ירושה, בירושה על פי דין

תאריך פרסום : 15/02/2021 | גרסת הדפסה
ת"ע
בית משפט לעניני משפחה חיפה
8299-08-20
31/01/2021
בפני השופטת:
הילה גורביץ עובדיה

- נגד -
התובעת:
1. עיזבון המנוחה ש' י'
2. ס' ד' ס'

נתבעים:
1. ב' א' י'
2. האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון משרדי ממשלה

פסק דין
 
     

 

"אנו פרשנים ולא סתם בלשנים. איזהו פרשן טוב של חוק, העושה את רצון המחוקק".

ראו בג"צ 188/63 תופיק סעיד בצול נ' שר הפנים, פ"ד יט(1) 337, 350.

 

פרשנות תכליתית מחייבת כי סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 לא יפורש כקובע הסדר שלילי ולאור תכליתו של הסעיף, יש להחילו גם על בני זוג בני אותו מין.

 

התובענה שלפני:

 

  1. התובעת הגישה תובענה למתן צו ירושה, בירושה על פי דין.

בבקשה למתן צו ירושה, נכתב כי התובעת היא בת הזוג של המנוחה והן חיו יחדיו בשיתוף, בדירה בה למנוחה היו זכויות דיירות מוגנת, מאז שנת 1980. עוד נכתב כי המנוחה הותירה אחריה "אחות מאב" אך צוין כי להורי המנוחה לא היו צאצאים נוספים. בית המשפט התבקש לחלק את עיזבון המנוחה בחלקים שווים בין התובעת ובין האחות – נתבעת 1.

 

  1. ב"כ היועמ"ש הודיע, בעמדתו מיום 22.7.20, כי מאחר והתובעת והמנוחה לא נישאו זל"ז לא חל עליהן סעיף 11 לחוק הירושה התשכ"ה-1965 הקובע את זכות הירושה של בת/בן הזוג. עוד נכתב שם, כי לתובענה לא צורפו אסמכתאות בדבר ניהול חיים משותפים של התובעת והמנוחה, כי הוראת סעיף 55 לחוק הירושה התשכ"ה-1965 חלה על "איש ואשה" ובתובענה סתירה ביחס לצאצאי הורי המנוחה (נכתב בבקשה כי להורי המנוחה לא היו צאצאים נוספים על המנוחה אך היא הותירה אחריה גם אחות). על כן התובענה הועברה מהרשם לענייני ירושה לבית המשפט.

 

  1. בהמשך, בהתאם להחלטות שניתנו, צורף תצהיר המבהיר כי למעט נתבעת 1 להורי המנוחה לא היו צאצאים נוספים על המנוחה ונתבעת 1 וגם הוגשו על ידי התובעת אסמכתאות בדבר החיים המשותפים. צורפו, בין היתר, אישור רכישת חלקת קבר משותפת, מכתבים ממכרים, שכנים וקרובים, תמונות מהחיים המשותפים, מכתבים וברכות שכתבו בנות הזוג זל"ז ועוד. נוסף על כך צורף הסכם חלוקת עיזבון שנחתם בין התובעת ובין נתבעת 1 במסגרתו נכתב כי התובעת הצטרפה למשפחה בשנות השמונים. במסמך אחר שבחתימת נתבעת 1 נכתב כי התובעת חיה "חיים משותפים כבת זוגתה לטוב ולרע עם אחותי מזה 35 שנה. בביתם בXXX XX XX...". עוד נכתב שם כי התובעת הייתה חלק מהמשפחה ונתבעת 1 מודה לה על הטיפול המסור במנוחה.

 

  1. לאחר השלמות אלו הגיש ב"כ היועמ"ש את עמדתו המעודכנת. נכתב שם כי לא הוגשו אסמכתאות על ניהול משק בית משותף ועל כי התובעת והמנוחה היו ידועות בציבור – כדוגמת אישור כתובת משותפת, ניהול חשבון בנק משותף ולא הובהר האם הורי המנוחה נפטרו לפניה או אחריה והתובעת התבקשה להשלים הנדרש. אשר לתחולת סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 אוזכרה דעת הרוב בהליך ע"א (נצרת) 3245/03 ע.מ. נ' האפוטרופוס הכללי, פ"מ תשס"ג (2) 721 מיום 11.11.2004, לפיה סעיף 55 הנ"ל אינו קובע הסדר שלילי.

 

  1. בהחלטתי מיום 12.2.21 קבעתי כי לטעמי הונחו לפני ראיות מספיקות בדבר היותן של המנוחה והתובעת ידועות בציבור. ביחס לסעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 כתבתי שדעתי כדעת הרוב בהליך ע"א (נצרת) 3245/03 ע.מ. נ' האפוטרופוס הכללי, פ"מ תשס"ג (2) 721 מיום 11.11.2004 וביקשתי עמדתו המשלימה של ב"כ היועמ"ש, בד בבד עם מתן הוראות לתובעת להבהיר את מועד פטירת הורי המנוחה.

 

  1. בו ביום הגישה התובעת תגובה משלימה וצירפה תעודות פטירה של הורי המנוחה מהן עלה כי הורי המנוחה נפטרו לפניה. צורפו גם אסמכתאות נוספות לכך כי התובעת והמנוחה חיו חיי שיתוף, בין היתר, נטען כי לתובעת היה ייפוי כוח נוטריוני מאת המנוחה, ייפוי כוח בחשבונות בנק והיא החזיקה בכרטיסי האשראי של המנוחה. עוד צורף אישור כי כתובת התובעת במרשם האוכלוסין היא כתובת המנוחה (מאז 2009) ובית המשפט התבקש ליתן צו ירושה ולאשר את הסכם חלוקת העיזבון בין התובעת ובין נתבעת 1.

 

  1. לאחר ההשלמות קבעתי ביום 14.1.21 כי בהעדר עמדה אחרת מצד ב"כ היועמ"ש יינתן צו ירושה, בירושה על פי דין, כאשר התובעת ונתבעת 1 הן יורשות המנוחה.

 

  1. ב"כ היועמ"ש הודיע כי מאחר ובית המשפט גילה דעתו כי הוא מסכים לדעת הרוב בהליך ע"א (נצרת) 3245/03 ע.מ. נ' האפוטרופוס הכללי, פ"מ תשס"ג (2) 721 עמדתו תתייחס רק לאופן החלוקה ועל כן הפנה להוראות סעיף 11(א)(2) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (כל המיטלטלין, כל כלי הרכב כל והזכויות בדירה בה התגוררו בני הזוג למצער 3 שנים טרם הפטירה לבן הזוג והיתרה בחלוקה 2/3, 1/3).

 

  1. משהוגשה עמדה זו, ולאור האסמכתאות שהוגשו עד כה, בשלה העת למתן צו ירושה.

 

טרם מתן צו הירושה, מאחר וב"כ היועמ"ש לא פירט עמדתו ביחס להוראת סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 ותחולת סעיף 11 לחוק הירושה התשכ"ה-1965 ביחס לבנות זוג אוסיף ביחס לסוגיה לזו, בתמצית כדלקמן:

 

  1. זכות הירושה של בן/בת זוג שהיה נשוי למוריש בעת הפטירה, מצויה בסעיף 11 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 הקובעת:

 

"(א)  בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון –

(1)   אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים - חצי;

(2)   אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים - שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון;"

 

  1. לשונו המפורשת של סעיף 11 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 יחד עם הקשר הדברים, אינה מאפשרת החלתו על בני זוג שאינם נשואים. ראו ע"א (נצרת) 3245/03 ע.מ. נ' האפוטרופוס הכללי, פ"מ תשס"ג (2) 721, 726.

 

  1. על כן, לשם החלתו על בני זוג שאינם נשואים, יש צורך בהוראה נוספת/אחרת.

 

  1. הוראה זו מצויה בסעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965 שכותרתו "מעין צוואה". נקבע שם כי "איש ואשה" החיים חיי משפחה במשק בית משותף, יראו את המוריש כמי שציווה לנותר בחיים את חלקו בעיזבון הנפטר, כבן הזוג של הנפטר. וזו לשון הסעיף:

 

"איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".

 

  1. מראיות שהובאו עלה כי במקרה כאן, מתקיימים התנאים העובדתיים הנדרשים לשם תחולת סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 במובן זה כי התובעת והמנוחה חיו חיי משפחה במשק בית משותף. עם זאת אין מתקיים התנאי כי מדובר ב"איש ואשה" ועוסקים אנו ב"אשה ואשה".

 

  1. שורה של פסקי דין בנושאים שונים קבעו כי המונח "בן זוג" הקבוע בחוקים שונים, יחול גם על ידועים בציבור בני אותו מין. ראו למשל בג"ץ 693/91 אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים, פ"ד מז(1) 749 לעניין שינוי שם משפחה; ע"א 2000/97 לינדורן נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, פ"ד נה(1) 12 לעניין פיצוי בן זוג, בג"ץ 721/94 אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ' דנילוביץ, פ"ד מח(5) 749 לעניין זכויות בן זוג שמקורן בהסכם קיבוצי, בג"ץ 1779/99 ברנר קדיש נ' שר הפנים, פ"ד נד(2) 368 לעניין רישום צו אימוץ חו"ל של בת הזוג של האם הביולוגית, בג"ץ 3045/05 יוסי בן ארי ואח' נ' מנהל מינהל האוכלוסין, פ"ד ס"א(3) 537, לעניין רישום נישואין חד מיניים שנערכו בחו"ל, בג"ץ 566/11 דורון ממט מגד נ' משרד הפנים, סו(3) 493 לעניין מתן צו הורות בשל זיקה לזיקה של ההורה שאינו ההורה הביולוגי לקטין המשותף שנולד בהליך פונדקאות, בע"מ 2478/14 פלונית נ' פלונית, מיום 20.8.2015, לעניין אמות המידה להוכחת ידועים בציבור, בג"ץ 781/15 איתי ארד-פנקס ואח' נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, מיום 27.2.20 בהתייחס לפגיעה של אי תחולת חוק הפונדקאות ועוד.

 

  1. בעת מלאכת פרשנות חקיקה משפטית, על הפרשן של טקסט המשפטי לבחור את הפרשנות המגשימה את תכלית החקיקה. תפקיד זה אינו כתפקיד הבלשן, תפקיד הפרשן המשפטי הוא להכריע, איזו מבין קשת המשמעויות הלשוניות, היא פרשנות שמגשימה את החקיקה על פי מטרת החקיקה ותכליתה. ראו בג"ץ 267/88 רשת כוללי האידרא, עמותה נ' בית המשפט לעניינים מקומיים, פ"ד מג(3) 728, 736.
  2. עם זאת, עבודתה הפרשן המשפטי אינה יכולה להיעשות בסטייה או בחריגה ממילות החקיקה ומשמעותן הלשונית. ראו ע"א 2000/97 לינדורן נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, פ"ד נה(1) 12, 25 והאסמכתאות שם.

 

  1. בנסיבות אלו יש לשאול האם צמד המילים "איש ואישה" שבלשון סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, שוללת את החלת ההסדר על בני זוג מאותו מין ? התשובה לכך שלילית.

 

  1. בבג"צ 4140/95 סופרפארם (ישראל) נ' מנהל המכס והמע"מ, פ"ד נד(1) 49, 91 נאמר כי :

 

"...ידענו והסכמנו שייעודו של חוק הוא ליצור מסגרת נורמטיבית מסוימת, ואפשר כי באותה מסגרת יבואו סוגי אירועים שלא היו או שלא נחזו בעת יצירת המסגרת. חוק נדמה הוא ליצור חי האמור להסתגל לסביבתו, שאם לא יתאים עצמו לסביבה יגווע ברעב, יתייבש בצמא, ייטרף, ימות בקרה או בחום".

 

  1. בהתחשב בכללים הללו, הפתרון הוא כפי שהנחה בית המשפט המחוזי בנצרת, בהליך ע"א (נצרת) 3245/03 ע.מ. נ' האפוטרופוס הכללי, פ"מ תשס"ג (2) 721 - היינו, הקביעה כי פרשנות תכליתית המתבססת על מציאות החיים בעת חקיקת הסעיף מחד, והמטרה שבא להגשים הסעיף מאידך, מחייבים את המסקנה כי הסעיף אינו קובע הסדר שלילי – השולל את זכות הירושה של בני זוג מאותו מין מבלי ליצור סטטוס חדש. ראו שם, בעמוד 743 וגם בעמוד 745 שם נאמר כי:

 

"..הביטוי "איש ואשה" שימש את המחוקק, בהיעדר תודעה לאפשרות קיומם של מצבים מורכבים יותר, כאמצעי מילולי לומר כי כל מי שמקיים חיי משפחה ואינו נשוי, ייהנה מהוראות החוק, ממילא באים בגדר זה ידועים בציבור בני אותו מין".

 

  1. מסקנה זו צוטטה בהסכמה בבג"ץ 3045/05 יוסי בן ארי ואח' נ' מנהל מינהל האוכלוסין, פ"ד ס"א(3) 537, סעיף 19 לפסה"ד. וגם בע"ע (ארצי) 48000-01-17 אינדקס הגליל תקשורות ועיתונות בע"מ נ' סילביה מזאווי, מיום 8.12.20 בסעיף 92 לפסה"ד, שם נאמר כי לשון הסעיף והקשרו מלמדים כי תכליתו הייתה להחיל את זכויות הירושה על מי שהדין האישי מונע מהם להינשא זל"ז וכי סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, מהווה אכסניה רחבה להחילו על כל צורות חיי המשפחה בלא נישואין, בהתחשב בשינויים החברתיים והנורמות המשתנות.

 

  1. בית המשפט הוא פרשן ולא בלשן. פרשן טוב עושה את רצון המחוקק.

 

  1. על כן, אני נעתרת לתובענה למתן צו ירושה בירושה על דין, כך שהתובעת יורשת את המנוחה כבת זוגה יחד עם אחות המנוחה, נתבעת 1  - על פי כללי החלוקה שבסעיף 11(א)(2) לחוק הירושה התשכ"ה-1965.

 

תשומת לב התובעת כי החלוקה על פי דין אינה מחצית על מחצית כפי שהתבקש בתובענה וכי  אם מבוקש אישור הסכם חלוקת עיזבון, יש להגיש תובענה מתאימה בנפרד.

 

  1. התובעת תגיש צו ירושה פורמאלי לחתימתי.

 

מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים, תיקוני הגהה ועריכה.

המזכירות תמציא לצדדים ותסגור ההליך.

ניתן היום,  י"ח שבט תשפ"א, 31 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.

                                                                                                 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ