פס"ד בתביעה לאישור הגירת קטינה ללונדון יד עם אמה

1. לפני תביעה לאישור הגירת הקטינה ללונדון יחד עם אמה התובעת. התביעה הוגשה ביום 26.10.17. כן תלויה ועומדת תביעת האב לזמני שהות (תלה"מ 57077-04-18) שהגיש ביום 05.12.17.
2. הצדדים נישאו זה לזו כדמו"י ביום xx.xx.06, מנישואין אלה נולדה הקטינה ל', ילידת xx.xx.07.
3. האם היא אזרחית בריטית ונולדה באנגליה. משפחתה המורחבת של האם מתגוררת באנגליה ואף הצדדים התגוררו בתחילת חייהם המשותפים באנגליה ובבעלותם המשותפת דירה בלונדון.
4. בחודש אוקטובר 2009 העתיקו הצדדים את מקום מגוריהם לישראל וכעבור כחודש ימים נפרדו. נישואי הצדדים עלו על שרטון והם התגרשו ביום xx.xx.11 בפני בית הדין הרבני האזורי בחיפה, לאחר חתימת הסכם גירושין באותו יום ואישורו על ידי בית הדין הרבני. הסכם הגירושין התייחס להעברת מחצית מהזכויות בדירה בלונדון על שם הנתבע, משמורת הקטינה ומזונותיה, עניין הגט וכתובתה של התובעת.

רקע

5. בין הצדדים התנהלו הליכים רבים החל משנת 2012 בעניין משמורת וזמני שהות, הליכים על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת, בקשות לצווי הגנה וכן תביעות כספיות ורכושיות. פסקי דין בתביעות כספיות ניתנו ביום 21.11.13 וביום 03.03.19 (תמ"ש 18916-06-12, תמ"ש 8067-02-13 ותלה"מ 7911-12-17).
6. ביום 01.07.13 הוכרזה הקטינה כקטינה נזקקת וניתן צו פיקוח והשגחה, הצו עמד בתוקפו במשך כשנתיים במהלכן השתתפו ההורים והקטינה בטיפול רגשי.
7. ביום 24.07.15 ניתן תוקף של פסק דין להמלצות התסקיר, דהיינו המשמורת על הקטינה נמסרה לאם ונקבעו זמני שהות עם האב. בתסקיר צוין כי ההורים החלו לשתף פעולה ביניהם, האב נפגש עם הקטינה פעמיים בשבוע אחה"צ וסוף שבוע אחד בחודש, ובהסכמת ההורים טסה הקטינה עם אמה לאנגליה למשך חודש בחופשת הקיץ, תוך שמירה על קשר טלפוני עם האב. עוד צוין כי הקטינה מקבלת טיפול רגשי וההורים משתתפים בהדרכה הורית.
8. ביום 06.02.17 נסעה האם עם הקטינה לאנגליה ולא שבה. האב הגיש בבית משפט באנגליה בקשה להשבת הקטינה על פי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) תשנ"א – 1991 ולאחר דיון הורה בית המשפט באנגליה על השבת הקטינה לישראל. האם סירבה לשתף פעולה ולאחר דיון נוסף שהתקיים ביום 13.06.17 באנגליה, שבה הקטינה ביום 15.06.17 לארץ. לאחר שובה של הקטינה ניתן ביום 20.06.17 צו עיכוב יציאה מהארץ כנגדה.
9. מספר ימים לאחר מכן הגיעה האם לארץ ולאחר דיון וקבלת תסקיר הושבה הקטינה למשמורת האם, שעברה להתגורר ב***** ונקבעו זמני שהות עם האב, שהתקיימו פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהריים.
10. מאז שובה לארץ עומדת האם על בקשתה לאפשר לה לעבור ולהתגורר באנגליה עם הקטינה.

התנהלות ההליכים

11. תסקיר ראשון הוגש ביום 12.02.18 ובו הומלץ לא לאשר את המעבר.
12. ביום 25.03.18 התקיים דיון במסגרתו נחקרה עו"ס לס"ד ע"י ב"כ הצדדים, עו"ס לס"ד ציינה שמצבה של הקטינה טוב, היא נמצאת בתהליך התאקלמות בבית הספר, הקשר עם כל אחד מההורים טוב ויציב והמלצתה היא שלא לאשר את הגירת הקטינה לאנגליה. כן המליצה שלא להפנות את הקטינה להליך שמיעה בפני בית המשפט שכן העמדת הקטינה בפני הצורך לבחור בין ההורים יזיק לה. בתום הדיון ניתן תוקף של החלטה זמנית להמלצות התסקיר מיום 25.01.18 שהמליץ על קבלת טיפולים רגשיים להורים ובחינת המשך הטיפול הרגשי של הקטינה. כן התבקשה האם להודיע לבית המשפט האם לאור המלצות עו"ס לס"ד היא עומדת על המשך בירור בקשתה להגירה.
13. ביום 31.05.18 הגישה האם בקשה לאפשר לקטינה לנסוע לאנגליה במהלך החופש הגדול. עו"ס לס"ד המליצה לאפשר נסיעה לשבוע אחד בלבד תוך הפקדת ערבויות וקיום שיחות בין הקטינה ואביה במהלך השהות בחו"ל. לאחר שהוגשו תגובות הצדדים, ביום 14.06.18 ניתנה החלטה במסגרתה אושרה נסיעה בת 10 ימים תוך הפקדת ערבות כספית או בנקאית ע"ס 60,000 ₪, הפקדת התחייבות עצמית של התובעת וערבות שני צדדי ג' ע"ס 100,000 ₪. ביום 18.06.18 הודיעה האם כי ככל הנראה לא תוכל לעמוד בהפקדת ערבויות אלו ובזמן שהותה באנגליה תשהה הקטינה אצל האב. בהמשך, לבקשת האם, הופחת במקצת גובה הערבויות (סכום ההפקדה הועמד על סך של 40,000 ₪ ונקבע שערבות האח תתקבל ככל ויוצג ערב נוסף העומד בתנאי ההחלטה מיום 14.06.18 - החלטה מיום 01.07.18).
14. ביום 10.06.18 הגישה התובעת הודעה ולפיה היא מעוניינת להמשיך בניהול ההליך בעניין הגירתה לאנגליה ועותרת למינוי מומחה מטעם בית המשפט.
15. ביום 19.07.18 ניתנה החלטה בבקשת הנתבע בה עתר שלא למנות מומחה. בקשתו נדחתה ונקבע כי בקשה להגירה הינה בקשה כבדת משקל ומן הראוי שתהיה מונחת בפני בית המשפט חוות דעת מומחה, בנוסף לתסקירים מטעם עו"ס לס"ד.
16. ביום 02.08.18 הוגש עדכון אודות הניסיונות שנעשו לצורך הרחבת זמני השהות בין הקטינה והאב, נוכח סירוב הקטינה ללון בבית האב ולהרחיב את שעות המפגשים.
17. ביום 03.08.18 ניתנה החלטה הקובעת זמני שהות בין הקטינה והאב ובמסגרתה נקבע כדלקמן:

"לאחר שעיינתי בתסקיר אני קובעת:

בשבוע המתחיל ב 5.8.18, יתקיימו המפגשים בין האב לבת בימים ראשון ושלישי בין השעה 17:00 לשעה 20:00 ובימי שני בין השעה 12:00-20:00.

החל מיום 19.8.18 ועד לסוף אוגוסט האב יפגוש את הקטינה בימים ראשון שני ושלישי בין השעות 12:00 ל- 20:00.

מובהר: על האם לוודא את קיום המפגשים ואי קיומם יוביל להטלת סנקציות.

ההורים יחלו בהדרכה הורית משותפת בהתאם להנחיות עו"ס לס"ד.

על שני ההורים לשתף פעולה שאם לא כן יוטלו עליהם סנקציות.

עו"ס לס"ד תדווח אודות תחילת ההדרכה ההורית בתוך 30 יום.

ככל ומי מהורים אינו משתף פעולה, עו"ס לס"ד תדווח באופן מיידי."

18. ביום 13.08.18 ניתן תוקף של החלטה להמלצת עו"ס לס"ד לצמצם את זמני השהות בימי שני עד השעה 16:30.
19. ביום 07.10.18 התקבל דיווח נוסף בו הומלץ כדלקמן: רכישת משותפת של טלפון עבור הקטינה לצורך יצירת קשר עם אביה, השתתפות הקטינה באירוע משפחתי יחד עם אביה ועידוד מצד האם להרחבת זמני השהות עם האב ומשפחתו המורחבת בסופי שבוע. ניתן תוקף של החלטה להמלצות.
20. ביום 24.10.18 מונה מומחה מטעם בית המשפט, מר ירון קרסנטי, פסיכולוג קליני, על מנת שיחווה דעתו בעניין טובת הקטינה. חוות הדעת הוגשה ביום 24.03.19 ובה המליץ המומחה לאשר את מעבר הקטינה ללונדון- ההמלצות המלאות יפורטו להלן.
21. ביום 10.04.19 הוגשה התייחסות עו"ס לס"ד לחוות דעת המומחה ובה הצטרפה להמלצה לאשר את המעבר.
22. ביום 10.04.19 הוגשה התייחסות התובעת לחוות הדעת בה ציינה שמטבע הדברים היא מסכימה להמלצות. ביום 17.04.19 הוגשה עמדת האב שהתנגד בתוקף להמלצות חוות דעת המומחה וטען שהן מנוגדות לטובת הקטינה. האב עתר להגשת שאלות הבהרה למומחה.
23. תשובות המומחה לשאלות ההבהרה הוגשו ביום 30.06.19 וההמלצה נותרה על כנה.
24. בדיון שהתקיים ביום 18.09.19 נחקר המומחה מטעם בית המשפט ועו"ס לס"ד. בתום הדיון הוצע לצדדים שהמעבר יתבצע בהסכמה בכפוף למספר תנאים:

"ב"כ הצדדים:

שמענו את הצעת ביהמ"ש כי הצדדים ישתפו פעולה והמעבר של הקטינה והאם לאנגליה יהיה בהסכמה כאשר יתקיימו התנאים הבאים:

הקטינה תבקר את האב במשך 3 שבועות בשנה, בשניים או שלושה ביקורים. אחד במהלך חופשת הקיץ והאחרים בחגי תשרי חנוכה או פסח. הקטינה תשוחח עם האב לפחות פעמיים בשבוע באמצעות שיחת ווידאו.

האם תשתף את האב בכל הנוגע לענייני הקטינה מבחינת חינוך ובריאות וכל עניין משמעותי אחר.

האם תפקיד סך של 50,000 ₪ בקופת ביהמ"ש להבטחת קיום הקשר בין האב לבין הקטינה. במקרה של הפרה משמעותית, לבקשת האב ביהמ"ש יחלט סכום לפי שיקול דעתו והסכום יועבר לידיו של האב על מנת שיוכל לפעול במערכת המשפט באנגליה למימוש  זכותו לקשר עם הקטינה. בתום כל שנה בה יתקיימו זמני שהות בהתאם להחלטה, תוכל האם לעתור בבקשה לשחרר חלק מהכספים לפי שיקול דעת ביהמ"ש. בפסה"ד יצוין כי ככל וביהמ"ש בארץ יקבע שהאם מפרה את זכויות הקשר בין האב לבין הקטינה בהתאם לפסק הדין, יהיה עליה להחזיר את הקטינה למגורים בארץ והאב יוכל לפעול ליישום פסק הדין באנגליה.

האם תגיש תוכנית לשילוב הקטינה באנגליה, תוך ציון מקום מגורים ומסגרת לימודים מתאימה לצרכיה של הקטינה כשמסגרת הלימודים תיבחן ע"י עו"ס לס"ד באמצעות שירותי הרווחה הבינלאומיים.

הבת תעבור תהליך הכנה בלשכת הרווחה בתיאום עו"ס לס"ד.

שני ההורים יעברו גם הם תהליך הכנה והדרכה הורית לקראת המעבר וכן ייערכו מפגשים משותפים בין האב לבין האם כדי ליצור שיתוף פעולה הורי לקראת המעבר.

עו"ס לס"ד תדווח לביהמ"ש על מידת שיתוף הפעולה של ההורים בתהליך ההכנה ועל מוכנות הקטינה למעבר והדבר יהווה תנאי לאישור המעבר.

נבקש לשקול את ההצעה ולהודיע לביהמ"ש האם אנו מסכימים לה וכיצד אנו מבקשים להמשיך בהליך."

25. ביום 18.11.19 הוגשה עמדת הצדדים; התובעת הביעה הסכמתה להצעה שעלתה בדיון מיום 18.09.19 והנתבע התנגד.
26. יוער כי בית המשפט ניסה אף בדיון האחרון, שהתקיים ביום 27.01.20, לבדוק אופציית מעבר הנתבע ללונדון על מנת ליישב את הסכסוך, ועל כן התבקש הנתבע לברר מהם המסמכים עליהם על האם לחתום לצורך כניסתו ללונדון:

"בדיון עלה כי האב שוקל אפשרות לעבור להתגורר בלונדון, ככל שביהמ"ש יקבל את בקשת האם. מדברי האב עולה כי עורך דין שאליו פנה לשם טיפול בבקשת היתר מגורים בלונדון מסר לו כי לשם כך יהיה צורך שהאם, שהיא אזרחית אנגליה, תביע הסכמתה או אי התנגדותה למגורים של האב בלונדון.

בטרם תישקל בקשת האם יש לברר את האפשרות ליישום מגורים של האב בלונדון.

לשם כך על ב"כ האב להעביר לידי ב"כ האם בתוך 14 ימים מהיום את הטופס או התצהיר שעליו אמורה האם לחתום. האם תחתום על הטופס ותגיש את הסכמתה לב"כ האב ולביהמ"ש.

בדרך זו גם תיפרס בפני ביהמ"ש ההיתכנות של מעבר האב ללונדון ורצינות מצידה של האם לאפשר לאב להתגורר קרוב לבת המשותפת.

ככל והאב לא יגיש את המסמכים הנדרשים מבא כוחו בעניין ההגירה, יהווה הדבר וויתור על בדיקת אופציה זו ויינתנו החלטות מתאימות באשר להמשך הטיפול בתיק."

27. לאחר שהנתבע הודיע כי בשלב זה אין הוא יכול להגיש בקשה להגירה ניתן צו להגשת סיכומים.
28. במהלך ניהול תיק זה התקיימו שלושה דיונים, במהלכם נחקרה עו"ס לס"ד בשניים מהם, המומחה מטעם בית המשפט נחקר וכך גם הצדדים. כן הוגשו מספר תסקירים אשר בחנו את הבקשה ואת טובת הקטינה תוך כדי ניסיונות להרחבת זמני השהות בין הקטינה ואביה.

טענות התובעת

29. כתוצאה מנישואי התובעת והנתבע, קיבל האחרון אזרחות בריטית זמנית למשך שנתיים ולימים גילתה התובעת שזו הייתה הסיבה לנישואיהם. הן לתובעת והן לקטינה יש אזרחות כפולה.
30. עוד טוענת התובעת שהמחלוקות בין הצדדים התגלעו עוד כשהיו בלונדון ואף נפרדו ועברה להתגורר בבית אמה בעוד הנתבע המשיך להתגורר בבית המשותף. נוכח התנהגותו האלימה של הנתבע, הוציאה נגדו צו הגנה בלונדון.
31. התובעת טוענת שהנתבע איים עליה ואילץ אותה לכתוב מכתבים לרשויות שלא נפרדו על מנת לא לאבד את אזרחותו. מאחר והתנהגות הנתבע לא השתנתה, עמדה התובעת על רצונה להתגרש.
32. התובעת טוענת שיש לה בני משפחה בלונדון ובישראל. אימה מתגוררת בלונדון כך שגם טרם היכרותה את הנתבע, טסה רבות לארץ, אך מרכז חייה בלונדון. עוד טוענת התובעת ששפת האם שלה היא אנגלית ועודנה חווה קשיים בשפה העברית מה שמקשה על הסתגלותה.
33. התובעת טוענת שבחודש 9/09 הגיעה ארצה עם הקטינה ולמיטב ידיעתה הנתבע שב גם במועד זה ומאז לא שב ללונדון. לאור איומי הנתבע המתמשכים הגיעה התובעת ארצה ביום 16.12.10 על מנת להסדיר את הגירושין. בחודש 3/11 נפטר אביה של התובעת ועל כן החליטה להישאר בארץ שנה נוספת.
34. ביום 28.04.11 חתמו הצדדים על הסכם גירושין שאושר בבית הדין הרבני. בחודש 2/12 ולאור ההטרדות מצד הנתבע, הגישה בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת ואז הגיש הנתבע מספר תביעות הן בענייני הקטינה והן בענייני הרכוש וכן בקשה למתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הקטינה ועל כן נאלצה להישאר בארץ, אך לא הייתה לה כוונה לבנות את חייה בארץ.
35. התובעת נמצאת כיום בארץ אך אינה עובדת ומתקיימת מדמי המזונות ומשכר הדירה של הדירה בלונדון. לא זו אף זו, בשל חוסר תום ליבו של הנתבע, איבדה את זכותה לרכוש את חלקו בבית שבלונדון מאחר ונקט בהליכי פש"ר במקביל למו"מ הארוך שהתנהל ובסופו נחתם הסכם שקיבל אישור בית הדין הרבני בשנת 2015, כך שההסכם רוקן מתוכן.
36. התובעת טוענת שלאחר ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ חשבה שתוכל לחזור ללונדון וכך עשתה ואז הנתבע הגיש תביעת חטיפה והתובעת חויבה לשוב ארצה.
37. לדברי התובעת, מערכת החינוך בלונדון טובה יותר עבור הקטינה שהשתלבה הן לימודית והן חברתית בלונדון. עוד טוענת כי גם הקטינה מעדיפה לחיות בלונדון שכן מדובר בסביבה המוכרת לה ואף יש לה חברים שם.
38. התובעת מפנה לחוות דעת המומחה שהמליץ על הותרת המשמורת בידי האם וכיבוד רצונה של האם לחזור ללונדון על אף המורכבות ומפנה להתרשמותו שהקטינה מזדהה יותר עם האם וקרובה אליה יותר ולקביעת המומחה שאין וודאות כי המצב כיום יביא לחיזוק הקשר בין הקטינה והאב ושהסיק שהקטינה רוצה לעבור ללונדון.
39. עוד מפנה לדברי עו"ס לס"ד שהציעה לאב לחזק את הקשר בין הקטינה ומשפחתו המורחבת, אך הצעותיה לא נענו וגם ההצעות להרחבת זמני השהות לא קוימו בסופו של יום. כך שניתן ללמוד שהנתבע לא שיתף פעולה והקשר בינו ובין הקטינה לא התפתח דיו.
40. התובעת טוענת שטובת הקטינה לגדול בלונדון, הן משיקולים חברתיים, הן משיקולים חינוכיים הן משיקולים כלכליים והן משיקולים של איכות החיים. כמו, כן, יש להרחיק את הקטינה מהסכסוכים בין ההורים שכן היא חווה קשיים רגשיים.
41. התובעת טוענת שקיימת סבירות גבוהה שככל והקטינה תנותק מאימה, תחווה הקטינה משבר משמעותי. אמנם גם ניתוק הקטינה מאביה יגרום למשבר אך לא באותו אופן. ניתן לשמור על קשר בין הקטינה לאביה על ידי קיום מפגשים שבועיים באמצעים האלקטרוניים ובחופשות השנתיות. לדבריה, כיום קל לשמור על קשר יום יומי בין יבשות. כמו כן, היא נוהגת להגיע ארצה לפחות אחת לשנה ואז יוכל הנתבע לפגוש את הקטינה וככל והנתבע ייסע ללונדון, יוכל לפגוש את הקטינה.
42. התובעת טוענת כי הנתבע רשאי לבקר בלונדון והוא אינו מנוע מכך למרות טענותיו וכן טוענת כי בהתאם לדיווח שמסר יוכל אף להגיש בקשה להגר ללונדון ככל והקטינה תתגורר שם ללא קשר להסכמתה.
43. התובעת מציינת כי המגורים בלונדון יציבים, היא נתמכת בני משפחתה והקטינה תקבל את כל מה שהיא צריכה מעבר למה שמקבלת בארץ.
44. התובעת עותרת להתחשב בחוב המזונות של הנתבע ושנכון לחודש 9/19 עמד על 56,000 ₪ בנוסף ליתרת חוב המזונות הקצובים בעת קביעת הפיקדון שעליה להפקיד לצורך הבטחת הקשר בין הקטינה והנתבע.
45. המעבר ללונדון יטיב עם הקטינה יותר מאשר יזיק לה. לאור האמור לעיל, עותרת התובעת להתיר לקטינה לעבור ללונדון.

טענות הנתבע

46. הנתבע מתנגד למעבר הקטינה לאנגליה ומזכיר שבשנת 2017 האם חטפה את הקטינה, בת יחידה עבור שני הוריה, ללונדון והקטינה חזרה לארץ לאחר שהוריו טסו ללונדון והחזירו אותה. לדבריו, התובעת לא מקיימת החלטות שיפוטיות.
47. הנתבע טוען כי נישא לתובעת מתוך אהבה והצדדים קיבלו החלטה משותפת לעלות ארצה מתוך ראיית טובת הקטינה. במהלך רוב שנות הנישואין, מרכז חיי הצדדים היה בישראל. נישואי הצדדים ידעו עליות ומורדות אולם הצדדים לא התגוררו בנפרד במהלך נישואיהם.
48. הנתבע טוען ששבוע לפני שקיבל את הדרכון האנגלי, אמה של התובעת שלחה מכתב לרשויות שמדובר בנישואין פיקטיביים. רצון התובעת להתגרש צץ שנתיים לאחר שעלו ארצה.
49. עוד טוען הנתבע שלא בכדי לא צירפה התובעת העתק מהסכם הגירושין ומפנה לסעיף 16 להסכם בו התחייבו הצדדים לא להוציא את הקטינה מישראל ללא הסכמת הצד השני.
50. הנתבע טוען כי התובעת פועלת לניתוק הקשר בינו ובין הקטינה ולראיה התנהגותה וחטיפתה את הקטינה ללונדון, האשימה אותו בהטרדת הקטינה מינית, מנעה ממנו לראות את הקטינה ועל כן פתח בהליכים משפטיים. כן טוען שהתובעת מסיתה את הקטינה נגדו.
51. להוכחת טענותיו מפנה האב למוצג ג' 6- החלטת בית המשפט מיום 18.11.12 שם בית המשפט ציין שהאם מתקשה עם נוכחות האב בחיי הקטינה, מוצג ג' 7 – תסקיר מיום 26.12.12 שם טענה האם שהאב מטריד מינית את הקטינה, מוצג ג'9- פרוטוקול מיום 02.06.13 כאשר נקבע בדיון שלא ניתן לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ, מוצג ד1 תסקיר נזקקות מיום 16.12.13, מוצג ד' 2 דיווח מעו"ס לס"ד מיום 24.03.14 שהאם מסרבת לקיים זמני שהות בין הקטינה והאב, מוצג ד' 4 פרוטוקול דיון מיום 23.04.14, מוצג ד' 5 החלטה מיום 23.03.15, מוצג י' 2 פרוטוקול מיום 22.06.17, מוצג י"א החלטה מיום 02.07.17, מוצג י"ב החלטה מיום 05.07.17, מוצג י"ז החלטה מיום 07.10.17 ולפיה ניתן תוקף של החלטה להמלצה להרחבת זמני השהות.
52. הנתבע טוען שהתובעת עבדה בגני ילדים, אך היא בוחרת לא לעבוד. התובעת מקבלת את מלוא דמי המזונות שנפסקו מחלקו בדמי השכירות לאחר קיזוז המשכנתא הרובצת על הדירה. אשר להסכם בעניין הדירה, הרי הדבר הותנה מלכתחילה באישורו של בית המשפט המחוזי הדן בהליך פשיטת הרגל לאור החובות שנצברו במהלך החיים המשותפים. לדבריו, התובעת דוברת השפה העברית ויודעת לקרוא ולכתוב ושפת האם של הקטינה עברית.
53. הקטינה גדלה והתחנכה בישראל, השתלבה ומשולבת במערכות החינוך בישראל וכן השתלבה בארץ מבחינה חברתית. איכותה של מערכת החינוך בלונדון אינה רלוונטית לצורך ההתפתחות הנפשית התקינה של הקטינה, אלא הקשר עם אביה הוא החשוב. טובת הקטינה לגדול במקום בו נמצאים שני הוריה ומרכז חייה בארץ. המשמעות של מעבר הקטינה ללונדון, הינה ניתוק הקשר בין הקטינה ואביה.
54. התובעת רואה רק את טובתה ולא את טובת הקטינה, היא אינה סבורה שהקשר בין האב לקטינה חשוב. בניגוד לתובעת, הנתבע התעקש שהקטינה תראה את אמה לאחר שהוחזרה ארצה בעקבות החטיפה.
55. הנתבע טוען כי הוא אב מסור שאוהב את הקטינה וקשר באמצעים טכנולוגיים אינו תחליף לקשר פיזי ועל כן הוא מבקש שלא לאשר את בקשת האם להעתיק את מקום מגורי הקטינה לאנגליה.
56. הנתבע מתנגד להמלצות המומחה מטעם בית המשפט וטוען שטובת הקטינה לא נבחנה כלל ועיקר, אלא טובת האם היא זו שנבחנה. המומחה אף העיד בדיון שהקטינה מושפעת מאוד מעמדת האם. עוד לדבריו קיימת סתירה בחוות דעת המומחה כך למשל בעמ' 13 שורות 19-20 ציין שהקטינה מעוניינת במעבר ומבינה את השלכות המעבר ובאותו עמוד בשורה 30 טען שהילדה לא מבינה את משמעות המעבר. בנוסף טען שהמומחה לא בחן את האינטראקציה בין הקטינה ובין כל אחד מהוריה. הנתבע טוען שהמומחה אישר בחקירתו שהאם לא מבינה את המשמעות של הקשר בין הקטינה והאב.
57. הנתבע טוען שחוות הדעת רוויה בהשערות שאין להן בסיס עובדתי, המומחה לא ציין על איזה מסמכים הסתמך וההמלצה מבוססת על ההנחה שמצבה של האם ישתפר בלונדון. המומחה ציין שהתרשם שלשני ההורים יש מסוגלות הורית סבירה אך לדבריו הקטינה מזדהה יותר עם אימה, הנתבע גורס כי אין באמור בכדי לפגוע ביכולתו להיות משמורן ראוי.
58. הנתבע מתנגד להמלצות התסקיר מיום 04.04.19 וטוען שהמסקנה של עו"ס לס"ד תמוהה, שכן הגם שקיים קשר יציב ומצומצם הרי הוא חשוב לרווחתה של הקטינה ולא ניתן לטעון שיש לאשר את המעבר מאחר והקשר לא התרחב. הנתבע טוען שיש לקבל את המלצות התסקיר מיום 25.01.18 שהמליץ לא לאשר את המעבר.
59. הנתבע טוען שהקטינה עלולה לשלם מחיר כבד ככל והמעבר יאושר שכן טובתה תפגע. לדבריו, האם אינה רואה את טובת הקטינה ולא פועלת על פיה וטרם אישור המעבר יש ליתן לקטינה לסיים את חטיבת הביניים לצורך חיזוק הקשר ביניהם.
60. הנתבע מפנה לבע"מ 9773/16 שם ציין כב' הש' הנדל שמדובר בהכרעה אנושית אינדיבידואלית שבכל מקרה יש לבחון מספר פרמטרים לצורך הכרעה בה.

דיון והכרעה

הדין

61. סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "החוק") קובע שמקום מגורי קטין ייקבע על ידי הוריו:

"15. אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו."

62. סעיף 17 לחוק קובע כי על ההורים לנהוג לפי טובת הקטין:

"17. באפוטרופסותם לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות הענין."

63. סעיף 25 לחוק קובע שבהעדר הסכמה בין ההורים, יכריע בית המשפט לפי טובת הקטין:

"25. לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את הענינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת."

64. כפי שעולה מלשון החוק, בכל סכסוך משמורת או כל סכסוך אחר הנוגע לגורלם של קטינים, עיקרון העל המנחה העומד בפני בית המשפט בהכרעתו הינו עיקרון "טובת הילד".
65. לעיקרון על זה, היטיב להתייחס כב' השופט זילברג בע"א 209/54 שטיינר נ' היועץ המשפטי לממשלת ישראל, פ"ד ט 241, בעמ' 251 וכפי שגרס:

"מבחן טובת הילדים, לדעתי, לא יימלט בו אחד מן השניים: או שאינו שיקול רציני כלל או שמתחשבים בו, ובו בלבד, כגורם החלטי, מכריע, הדוחה (במקרה התנגשות) כל שיקול אחר. פשרה לא תיתכן כאן: הוא אינו ניתן לחלוקה, ואין למזגו ולערבבו באיזה שהוא שיקול אחר. כי משהתרומם המחוקק לדרגת התפיסה המודרנית – ובתפיסה מודרנית זו הנוקטים חכמי ישראל זה עידן ועידנים – כי הילד אינו "אובייקט" של שמירה והחזקה להנאתו או לטובתו של אחד ההורים, אלא הוא עצמו "סובייקט", הוא גופו "בעל דין" בשאלה חיונית זו, הרי לא יתכן להתעלם מן האינטרסים שלו בשום צירוף מסיבות שהוא, ולא יתכן כי נדחה אותם מפני "זכות" של מישהו אחר, ויהא זה האב או האם שלו".

66. עיקרון זה היה בבסיס הכנת דו"ח הוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין בראשותו של פרופ' דן שניט (להלן: "דו"ח ועדת שניט"), שם צוין:

"עקרון טובת הילד הוא מוסכמה אוניברסאלית מכוח האמנה (סעיף 3). יתר על כן, זכויות היסוד של הילד על פי האמנה, הינן בגדר מקבץ זכויות האדם הייחודיות לילד. לפיכך מצאה הוועדה כי נכון יהיה לקבוע את עקרון טובת הילד כנקודת המוצא העקרונית ממנה נגזרת האחריות ההורית. כיום עיקרון זה בא לידי ביטוי בחוק הכשרות בסעיפים 17 ו- 24, ובפסיקה בסכסוכי משמורת בעת הגירושין" עמ' 23.

67. מבחן טובת הקטין הינו מבחן טובתו הקונקרטית של הקטין העומד בפני בית המשפט (ראה בג"צ 5227/97 דויד נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים פ"ד נה(1) 453). עיקרון זה הינו עיקרון ערטילאי, וההכרעה בו מבוססת על מכלול הראיות המונחות בפני בית המשפט, לרבות חוות דעת מומחים מקצועיים שיש להם את הכלים המתאימים לבחינת עיקרון זה ויישומו. יפים לענייננו דברי כב' השופט ע' ארבל בבע"מ 27/06 פלוני נ' פלונית (ניתן ביום 01.05.06) [פורסם במאגרים המשפטיים] (להלן: "בע"מ 27/06"):

"קבלת חוות דעת מומחים הינה אם כן האמצעי המרכזי שבידו של בית המשפט הדן בבקשה להתיר הגירתו של קטין. חוות הדעת מהוות חלק חשוב ומשמעותי של מסכת הראיות שבפני בית המשפט, על בסיסה יגבש את תמונת המצב העובדתית בה הוא מכריע. חוות הדעת הן ההופכות את "טובת הילד" ממושג ערטילאי ואמורפי, לבעל ממשות ותוכן קונקרטי". 

השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לבחון בקשת הורה להגר יחד עם קטין

68. בע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני, נה(2) 321, בעמ' 333-334 [פורסם במאגרים המשפטיים] נקבעו מספר אמות מידה לבחינת טובתו של הילד:

"בקשת הגירה של הורה עם ילדיו תיבחן לאור עקרון טובת הילדים בלבד. בהקשר זה יתחשב בית המשפט בדעת הילדים; באיכות הקשר בין הילדים לבין כל אחד משני ההורים; ביכולת האובייקטיבית והסובייקטיבית לשמירת קשר בין הילדים להורה שהמשמורת לא בידיו אם תאושר הגירת הילדים ונכונות ההורה שבידיו המשמורת לסייע בקיומו של קשר זה; ובמסוגלות הילדים להיקלט בסביבה אליה מתבקשת ההגירה. אמות מידה אלה יישקלו לאור נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה. כך, לדוגמה ככל שהילדים פיתחו זיקה חזקה יותר לסביבתם, תקטן הנטיה לנתקם ממנה. אם ההורה שבידיו המשמורת נישא בשנית, יש לבחון את מערכת היחסים בין בן הזוג החדש לילדים ונכונותו של בן הזוג החדש לקלוט את הילדים לתא המשפחתי החדש".

69. בענייננו, לשם בחינת טובת הקטינה הסתייע בית המשפט בשני כלים: תסקירי עו"ס לס"ד וחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט.
70. בבע"מ 27/06 התייחס בית המשפט העליון לקושי הכרוך בהכרעה בתביעות הגירה:

"13. הקושי הגלום בהכרעה בבקשה להתיר הגירתו של קטין אין לו שיעור וזאת בעיקר מאחר שבית המשפט נדרש להעריך מהי טובתו הקונקרטית של הילד. הערכה זו מבקשת להתחקות אחר מרקם יחסים משפחתי עדין, רגיש ומורכב, אחר חפצם, יכולותיהם, רצונותיהם ועניינים שבנפשם של הקטין ושל הוריו. היא מבקשת לרדת לעומק היחסים שבין אב ליוצא חלציו, שבין אם לפרי בטנה, ולהעריך את עצמת הקשר ביניהם, את חוסנם הנפשי והרגשי להתמודד עם כל אחד מן התרחישים השונים שעשויים להיווצר. בית המשפט המתבקש לאשר הגירת הקטין נדרש להעריך על בסיס אירועי העבר וחוות הדעת של מומחים מקצועיים מהי ההחלטה התואמת טובתו של הקטין. מדובר אפוא בהכרעה המפנה פניה אל העתיד, אל הבלתי נודע, ואשר מבקשת את בית המשפט לקבוע היכן ייטב לקטין. מיומנויות "נבואיות" מעין אלה אינן ממיומנויותיו הטבעיות של בית המשפט אשר מכריע בדרך כלל בסכסוכים שבמוקדם אירועים שבעבר. קושי זה, והעובדה שרישומה של ההכרעה יוותר חקוק בגורלו של הקטין ויתווה במידה רבה את מהלך חייו, כמו-גם ההשפעה העצומה שיש לה על חייו של כל אחד מן ההורים, מחייבים כי הכרעה תתקבל רק לאחר שנעשו כל הבדיקות הנדרשות לקבלת ההחלטה. אכן, בהכריעו בשאלת טובת הילד שומה על בית המשפט ליתן החלטתו בראש ובראשונה בהתבסס על עובדות המקרה שבפניו, ולאחר שהתבררו כל הנתונים הצריכים לעניין ונבחן כל נזק אפשרי לטובתו של הילד שגורלו נתון להכרעת בית המשפט (בד"מ 1/81 נגר נ' נגר, פ"ד לח(1) 365, 409 - 410). כל אלה מצריכים את בית המשפט להיעזר במומחים מקצועיים." (ההדגשה אינה במקור ש.ה)

71. בנוסף, בעמ"ש 35652-07-12 א' ב'ח' נ. מ' ב' ח' (ניתן ביום 09.12.12) [פורסם במאגרים המשפטיים] נקבע כדלקמן:

"15. לצורך הכרעה בטובת הילד כפי שהוגדרה, ובזיקה למקום מגוריו, נדרש בית המשפט כדבר שבשגרה לעזרתם של מומחים לדבר שיסייעו בידו באיסוף הנתונים, בעריכת מבדקים ובחיווי דעה מקצועית. חוות דעתם של מומחים מהווה מכשיר חשוב בו מסתייע בית המשפט בבואו להכריע בשאלות הנוגעות לטובתו של הקטין, וככלל, אף יאמץ בית המשפט את המלצת המומחה שאותו מינה, אלא אם כן קיימים טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי, המצדיקים סטייה מאותה המלצה (בע"מ 9358/04 בעניין פלוני; בג"ץ 5227/97 דויד נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד נה(1) 453)".

תסקירים מטעם עו"ס לס"ד 

72. כאמור, ביום 06.02.17 נסעה האם עם הקטינה לאנגליה ולא שבה ולאחר הליכים שנוהלו בבית המשפט באנגליה הוחזרה הקטינה לארץ ביום 15.06.17 ושהתה במשמורת האב, בביתו במושב ****.
73. מאז שבה לארץ הוגשו בעניינם של הצדדים כשבעה תסקירים ועדכונים מטעם עו"ס לס"ד.
74. בתסקיר הראשון שהוגש ביום 05.08.17 לאחר החזרה ארצה ע"י עו"ס לס"ד ממועצה אזורית ****, מקום מגורי האב, ציינה עו"ס לס"ד כי לקטינה קשר חם ואוהב עם אמה, כי חשוב לה לרצות את אמה והיא מתקשה להביע דעות ורצונות משלה. עוד ציינה כי לקטינה קשר אמביוולנטי עם האב, היא אוהבת אותו ורוצה בקרבתו אולם בצורה מבוקרת ומדודה, כך למשל הקטינה מסרבת ללון בבית האב והוא כמעט ואינו מעורב בחייה. עו"ס לס"ד ציינה כי הקטינה חשופה באופן תדיר להכפשות ההדדיות בין ההורים ולתלונותיה של האם אודות השהות בארץ ואודות האב שאינו מאפשר לה לעבור לגור בלונדון. עו"ס לס"ד המליצה כי המשמורת על הקטינה תוחזר לאם תוך קביעת זמני שהות בין האב לקטינה והמשך פיקוח ומעקב על ידי רשויות הרווחה. המלצות התסקיר אושרו, המשמורת על הקטינה נמסרה לאם ונקבעו זמני שהות עם האב.
75. האם והקטינה עברו להתגורר ב***** וביום 12.02.18 הוגש תסקיר (הנושא תאריך 25.01.18) מטעם עו"ס לס"ד מעיריית ******** בעניין בקשת התובעת לאפשר את הגירת הקטינה ללונדון.

עו"ס לס"ד התייחסה למעברים הרבים שעברה הקטינה בתקופה קצרה, הן מקומות מגורים והן מוסדות חינוך ועל כן ציינה כי  "מעבר נוסף עלול להקשות עליה, במיוחד כיום, בתקופה בה יש תהליך של ייצוב וביסוס שגרת החיים שלה." (עמ' 7 לתסקיר) ועל כן המליצה שלא לאשר את המעבר לאנגליה:

"לאור כל המתואר בפירוט לעיל:

• בקשה האם לחזרה שלה ללונדון ללא הגבלת זמן.
• סכסוך מתמשך בין האם לבין האב שלא מאפשר ניבוי ודאי של קשר בין הבת ואביה. או מפגשים במידה ותעבור ללונדון.
• הניתוק מהאב ופגיעה בקשר שחודש ביניהם.
• צרכיה המיוחדים של הבת בתחומים שונים הן בתחום הלימודי והן בתחום הרגשי.
• ריבוי המעברים אותם חוותה הילדה בתקופה האחרונה עלולים להקשות עליה במעבר הנוסף לאור היותה ילדה בעלת צרכים מיוחדים.
• חוסר ודאות לגבי המענה שניתן בתחומים אלה בלונדון יחד עם המענה שניתן כאן לימודית ורגשית.
• טיפוח הקשר עם האב. טיפוח קשר שמשמעותי למצבה הרגשי.
• הענקת טיפול לאם במצוקתה בשאיפה להגיע לאפשרות תקשורת עם האב למען בתם.
• טיפוח הקשר הרגשי בין האם ובתה.

בהתייחס בצרכי הילדה ברציפות ויציבות ולחשיבות הקשר המתפתח עם האב אנו ממליצים על הישארותה בארץ."

76. ביום 02.08.18 דיווחה עו"ס לס"ד כי ניסיונות הרחבת זמני השהות בין הקטינה ואביה בקיץ נתקלו בקשיים והתנגדויות מצד הקטינה שמסרבת ללון בבית האב ומצד האם שאף סירבה להרחבת מספר ימי המפגשים, בסופו של דבר הורחבו המפגשים לשלוש פעמים בשבוע החל משעות הצהריים ועד הערב. כן הוחלט כי על ההורים להשתתף בהדרכה הורית.
77. ביום 28.08.18 הוגש דיווח נוסף ממנו עלה כי לאחר ניסיונות הסכימה האם לקבל הדרכה אך לא משותפת עם האב ובמפגשים אליהם הגיעה חזרה וטענה שהיא אינה זקוקה לטיפול וכי האב הוא שזקוק לכך, לבסוף צוין כי במצב זה לא ניתן להתחיל בהליך טיפולי עם האם.
78. דיווח נוסף הוגש ביום 07.10.18 ממנו עלה כי ההורים לא בשלים לתהליך טיפולי שכן כל אחד חושב שמשנהו צריך טיפול ובסופו הומלץ כדלקמן:

"1. על ההורים לדאוג ליצירת אפשרות של תקשורת של הבת בכל עת- מתוך ראיית טובתה ורווחתה. כגון- ע"י רכישה משותפת של טלפון נייד שישמש את הבת לצורך כך.

2. הבת תשתתף באירוע משפחתי יחד עם אביה. אירוע שעתיד להתקיים ביום 18.10.18. האב ייקח את הבת בשעה 16:30 מ***** ויחזיר אותה ל***** בשעה 23:30. האיסוף והחזרה יתבצעו במקום הקבוע לכך ע"י ההורים. האם תמתין שם לביתה בשעה 23:30.
3. הרחבת המפגשים- על האם, כהורה משמורן, מוטלת האחריות להמשיך לעודד את הבת לקשר עם אביה ולכוונה לאפשרות של הרחבת הקשר עם משפחת האב בסופי שבוע כשהצוות המקצועי המלווה משפחה זו יסייע בידן למען הבת ורווחתה. בתקווה שבעתיד הקרוב יתפתח קשר זה. "
4. ביום 10.04.19 הוגש תסקיר נוסף (הנושא תאריך 04.04.19) בו התייחסה עו"ס לס"ד לחוות דעת המומחה בעניין הגירת הקטינה ללונדון. עו"ס לס"ד ציינה שהזמן שחלף הוא גורם משמעותי: "הזמן החולף והמתרחש בו הוא המשתנה השופך אור חדש ומשנה את הדגשים השונים ביחס להמלצות לקראת עתיד נכון יותר עבור הקטינה."
5. עו"ס לס"ד ציינה ששני ההורים אוהבים את הקטינה, אולם הקטינה חשה קרבה רבה יותר לאם ולמרות ניסיונות מטעם הגורמים הטיפוליים לחזק ולהעמיק את הקשר בין הקטינה לאב, הדבר לא צלח, בחלקו בגין אי יישום ההמלצות הטיפוליות על ידי האב וחוסר נכונות מצדו להשתלב בתהליך טיפולי:

"בהכרותי עם משפחה זו הבחנתי של' חשה קרבה רבה יותר לאם גם באופן טבעי וגם מכח השפעת האם עליה. לכן עלה בברור הצורך לחזק ולטפח את הקשר בין ל' ואביה. הן מבחינה כמותית והן מבחינה איכותית. כמותית- מבחינת תכיפות זמני השהות ומשך זמני השהות בכל מפגש. איכותית- מבחינת עומק הקשר והקירבה הרגשית ביניהם..

...

כידוע, ל' התנגדה מאד ללינה בבית האב – נתון שצמצם מראש את אפשרות הרחבת זמני השהות.

לאורך זמן כוונתי את האב לחיזוק הקשר בין ל' ומשפחתו המורחבת. ע"י מפגשים בימי החופשה בהם האב והבת נפגשו פרק זמן ארוך יותר.

כמו כן הצעתי מספר פעמים להצטרף לאב לנסיעה יחד עם ל' לבית הסבתא ב**** כדי לחוש את הקשר ביניהן ולנסות לבנות אפשרות של ארוח בסופי שבוע בליווי הסבתא בביתה או בבית האב בהתאם להתרשמותי ולהבשלת נכונותה של ל' לכך. כמו כן הוצע לאב קשר טיפולי במסגרת היחידה לטיפול משפחתי אך הדבר לא הגיע לכלל טיפול משמעותי ומקדם בשל התייחסותו לצורך בטיפול.

לצערי, חרף הצעותיי החוזרות ונשנות לבצע זאת יחד עם האב והבת, הדבר לא הגיע לכלל ביצוע מצד האב. ייתכן שקיים קושי בהסתייגות משפחתו של האב לשם כך.

גישת האב היתה התחשבות שלו ברצונה של ל' והמתנתו להבעת רצונה בכך מיוזמתה, גישה שיש לכבד ולהוקיר אך לצערי, לא היותה גורם מקדם לקשר משמעותי יותר ביניהם."

81. במסגרת אותו תסקיר התייחסה עו"ס לס"ד למצבה של הקטינה הן בהיבט הלימודי והן בהיבט של הקשר של העם הוריה:

"התייחסות לקשר עם כל אחד מהוריה:

נראה שעם הזמן התהדק הקשר בין האם והבת גם מכח גילה של הבת והתפתחותה, התחלת גיל ההתבגרות וגם מכח השפעת האם עליה.

בעוד הקשר עם האב נותר ללא הרחבה חרף כל העידוד והניסיונות לסייע לו בהתרחבותו ובטיפוח איכותו.

התייחסות להבט הלמודי:

יש לציין שהבת מסיימת השנה את לימודיה בביה"ס היסודי ועתידה לעבור למסגרת חדשה של חטיבת ביניים.

כמו כן, היא מסיימת את שהותה במסגרת המועדונית המיועדת לילדים בבי"ס יסודי. מועדונית הפועלת 5 פעמים בשבוע בשעות אחה"צ.

כלומר, הבת עתידה לעבור שינוי משמעותי בשנה"ל הבאה עם המעבר לחטיבת הביניים. מכך עולה שמועד זה מתאים לשינוי כולל ואין במעבר ללונדון פגיעה בשגרה קיימת.

בשיחה עם האם הובהר לה שעליה מוטלת האחריות למצוא מסגרת לימודית שתתאים ליכולותיה ולמצבה הרגשי של הבת.

נתונים אלה במציאות כיום, עם כל הקושי והלבטים הכרוכים בכך מכוונים למתן אישור למעבר האם והבת ללונדון דרך הביצוע מפורטת להלן:.. "

82. בסיכומו של דבר המליצה עו"ס לס"ד לאשר את המעבר בהתקיים התנאים המפורטים בתסקיר.

חוות דעת המומחה

83. ביום 24.03.19 הוגשה חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, פסיכולוג קליני ירון קרסנטי. בפרק הסיכום וההמלצות כתב המומחה כדלקמן:

"בבואי לכתוב סיכום ובמיוחד את המלצות ההערכה, מודה כי אני מתקשה לקבל החלטה שתתן מענה הוגן, שקול ומטיב עבור כל הצדדים. להערכתי ל' מגלה קשר טוב עם הוריה, יחד עם זאת נראה שהקשר של ל' עם האם קרוב ומשמעותי יותר עבורה. בהסדרי הראייה הנוכחים היא נמצאת בקשר עם כל אחד מההורים, למרות שהיא חשופה לקשר הקונפלקטואלי בין ההורים.

הבקשה של פלונית לעבור להתגורר בלונדון, באה בראש ובראשונה ממחשבה שחיים בישראל כמעט בלתי אפשריים עבורה. לדבריה, היא זקוקה לאזור מגורים שבו מרגישה שייכות וחיבור. מקום שגדלה עם משפחתה, התחתנה וילדה את ביתה. הקשיים בזוגיות הביאו אותה לישראל אבל כאן, היא תופסת את עצמה כנטע זר.

פלוני מאידך תופס שאין מניעה שהאם וביתו תמשכנה להתגורר ב***** ואף היה מעוניין להרחיב את הסדרי הראייה. הוא טוען שמעבר המגורים, עשוי לפגוע בהסדרי הראיה באופן משמעותי, (אינו יכול להיכנס לאנגליה) ולכן מרגיש שלנוכח הקונפליקט הגבוה ביניהם, קיים סיכוי סביר שפלונית לא תדאג לשמור על הסדרי הראיה שיקבעו. כמו כן, לתפיסתו, ל' נמצאת במסגרת חינוכית וחברתית שמתאימה לצרכיה וכל שינוי עשוי לפגוע בהתפתחות שלה. בהתייחס לכך:

1. התרשמתי ששני ההורים בעלי מסוגלות הורית סבירה אך בעלי משאבים פנימיים מוגבלים. נדמה של' נולדה להורים צעירים ולא בשלים שהתקשו בניהול חיי משפחה. יחד עם זאת נדמה של' מזדהה יותר עם אימה, מרגישה קרובה ורואה בה דמות מאוד משמעותית. בעוד הקשר עם האב פחות קרוב וחסר באינטימיות. נדמה שהמתח המתמשך בין ההורים מעודד מצב זה.
2. כמו כן, ניכר שמסגרת החיים כיום, ששני ההורים אחראים על כינונה, מאפשרת ליכולות של ל' לקבל ביטוי סביר, מה שבא לידי ביטוי בהלך רוח טוב, יכולות בין אישיות סבירות ותפקוד תקין במסגרות. יחד עם זאת עולים סימנים לקשיים רגשיים ונוירו- אורגניים אצל ל' שאמנם אינם מצביעים על פתולוגיה חמורה אולם מעלים צורך בטיפול רגשי וסיוע בתחום בקשב והריכוז. כמו כן, לאורך זמן, החשיפה של ל' לקונפליקט בין ההורים מחריפה את קשייה רגשיים.
3. להערכתי שמירה על יציבות חייה של ל' בישראל, במסגרת לימודים מתאימה לקשייה, בקרבת שני הוריה עשוי להטיב איתה. יחד עם זאת, ניכר שהאם מתקשה מאוד לנהל את חייה בישראל ול' מאוד מזדהה עם קשייה של האם.

במידה ויתכנו תנאים מטיבים קרי: מסגרת לימודים מתאימה, טיפול רגשי והדרכת הורים לאם היא עשויה להסתגל לחיים בלונדון.

4. האב זקוק להדרכה הורית, לחיזוק הקשר עם ל'. נראה שיש רצון של האב אבל הוא מתקשה לקרוא את צרכיה הרגשיים.
5. ההורים מתקשים להגיע להסכמה לגבי מקום המגורים העיקרי של ל'. לכן, בכל החלטה שתתקבל חובה על ההורים לדאוג להסדרי ראיה שיתנו מקום משמעותי לקשר עם כל אחד מההורים, כמו כן, להימנע מהסתה או חשיפה של ל' לקונפליקט שלצערי ימשיך בשנים הקרובות. לסיום, ראוי להתייחס בחומרה לכל ניסיון להסתה על ידי אחד ההורים.
6. בבואי להכריע בסוגיה אני נעזר במספר אמות מידה על מנת לקבוע האם הבקשה עולה בקנה אחד עם טובת הילדה /או שמא היא מנוגדת לה.

א- האם הבקשה כנה או שמא אחד אחד ההורים מנסה לנגח את משנהו תוך שימוש בילדה ככלי שרת? אני מתרשם שבקשתה של פלונית כנה, היא תופסת שהחיים בלונדון עדיפים לאין שיעור מהחיים בישראל מהסיבות שציינתי לאורך כתיבת ההתרשמות.

ב- האם כוונת ההורה המהגר לנתק את הקשר בין הילד לבין ההורה הלא משמורן? מחד, לא התרשמתי שפלונית מתכוונת לנתק את ל' מאביה מאידך לא התרשמתי שפלונית רואה בקשר בין ל' לאב כמשמעותי להתפתחות הנפשית של ל'. כמו כן, היא אינה תומכת ומעודדת להידוק הקשר ואינה רואה חשיבות בהסדר מגורים קרוב גאוגרפית. אני סבור שפלונית מוכנה להתחייב על הסדרי ראיה לאב, הדורשים טיסות לישראל מספר פעמים בשנה, אך אני מתקשה להאריך כמה היא תצליח לעמוד בכך לאורך זמן. (במיוחד חשוב לתת את הדעת להיבט הכלכלי הכרוך בהוצאות של טיסות לישראל).

ג- האם טובת היחידה המשפחתית החדשה בהגירה? התרשמתי שפלונית מתקשה להסתגל לחיים בישראל וככל שחולף הזמן, משאביה הפנימיים פוחתים, רמת הייאוש והתסכול גוברים וניכר כי מצבה הרגשי פוגע במסוגלות ההורית שלה לאורך זמן. כמו כן, ברור מעבר לכל ספק כי הקשר ההורי והמשמעותי עבור ל' הוא האם, כמו כן הסבתא מצד האם מהווה דמות מאוד משמעותית עבור ל'. אין אני מקל בחשיבות הקשר עם האב, אך הוא ציין שהוא תופס ש"הילדה זקוקה לאמא שלה" כלומר מדבריו עולה הבנה שהמשמורת על הילדה אמורה להיות של האם. כמו כן, התרשמתי של' אינה מביעה התנגדות למעבר ללונדון, אלא חפצה בכך. יחד עם זאת, אציין שאין זו עמדה שתורמת משמעותית לסוגיה, מאחר ול' מאוד מזדהה עם עמדותיה של האם, קשובה אליה ואף מתאימה עצמה לצרכי האם. בהתייחס לעיל, סבורני שמעבר ללונדון אכן יאפשר לאם לפתח קשרים חברתיים ענפים יותר, לקבל תמיכה משפחתית קרובה יותר ולמצוא ביתר קלות תעסוקה. מכאן, להערכתי רווחתה הנפשית, מצב רוחה והמסוגלות ההורית שלה ישתפרו.

ד- סיבת ההגירה? ניכר שפלונית תופסת שהאפשרות להתפתחות בתחום התעסוקתי, חברתי, זוגי ומשפחתי אינו אפשרי בישראל. בעוד, לונדון כפי ציינתי, יאפשר הזדמנות לפתוח דף חדש בחייה שלחווייתה "תקועים". מכאן, אני מתרשם שהגירה עשויה לאפשר לאם מרחב חיים שיותר מותאם לצרכיה. כמו כן, אני תופס שבלונדון יש מסגרות חינוכיות וחברתיות שיהיו מותאמות לצרכי הבת.

ה- מה המרחק שיוצר בין הילד לבין ההורה הלא משמורן? אין ספק שזו סוגיה מורכבת ומעוררת דאגה. כיום קיים קשר רציף בין האב לילדה. קשר שעולים ממנו מרכיבים של אהבה, דאגה ותשומת לב. יחד עם זאת, ניכר של' מעט מסויגת מהאב, אינה תופסת את הקשר בינם מספיק משמעותי ואינה מגלה מספיק עניין במפגש משותף. אין לי ספק, שהקונפליקט המתמשך בין ההורים נתן את אותותיו על טיב הקשרים של ל' עם ההורים. כיום עולה פער משמעותי בטיב מערכת היחסים של ל' עם כל אחד מהוריה. מכאן, אני מניח שהמעבר עשוי לגרום לריחוק רגשי רב יותר, אלא אם יישמר קשר רציף, שמושתת על מפגשים, שיחות טלפון וכדומה. כמו כן, האב זקוק למסגרת הדרכתית שתלווה ותסייע בשמירה על הקשר עם הבת.

ו- האם קיימים משאבים כלכליים שיוכלו לאפשר ביקורים? אני מתרשם ששני ההורים בהתייחס למצבם הכלכלי, המשאבים הכלכליים לביקורים עשויים להוות בעיה ויש לוודא שהאפשרות קיימת.

ז. נכונות ההורה המשמורן לאפשר המשך ביקורים עם ההורה הלא משמורן? אני מתרשם שחששותיו העיקריות של האב לגבי המעבר היא בדבר הנכונות של האם לשמור ולדאוג להמשך הקשר שלו עם הבת. כמדומני חששותיו מוצדקים ויש להבטיח מנגנון פיקוח מסודר לקיום הסדרי ראיה במידה ותתבצע הגירה.

ח- האם המעבר נתפס כדבר קבוע ויציב? אני מתרשם שהאם אכן מבקשת להשתקע בלונדון לאורך שנים ואינה רואה במקום תחנה זמנית. יחד עם זאת, חשוב לוודא שאכן קיימת תשתית יציבה ומסודרת מראש למעבר הבת (מערכת חינוך מותאמת, סביבת מגורים נעימה, מסגרת לימודית לרכישת השפה).

ט- שיקולי תרבות וחינוך? אני מתרשם שהאם מאוד מחוברת להוויה בלונדון ולכן התרבות וההיכרות עם מנהגי המקום אינם זרים לה והיא תצליח לתווך זאת לל'. יחד עם זאת הילדה זקוקה למסגרת חינוך מיוחד וחשוב לוודא שנמצאת מסגרת לימודים מותאמת לצרכיה. כמו כן, חשוב לוודא שהאם תיצור קשר עם מערכת הרווחה בשכונת מגוריה. אני מתרשם שהילדה זקוקה לטיפול רגשי והאם להדרכת הורים.

7. לאחר שפרשתי את הלבטים הרבים, מתוך הבנה שכל פתרון למקרה הינו חלקי ומעורר בתורו סוגיות נוספות להתייחסות. אני מציע של' תמשיך להיות במשמורת האם. נגזרת מכך, על אף המורכבות יש לכבד את בקשתה לעבור להתגורר בלונדון עם ל' בקרבת בני משפחתה. יחד עם זאת, אני ער לחששותיו של האב שהמעבר יפגע בהסדרי הראיה וביכולת שלו להיות מעורב בחייה של ל', לפחות כפי שקיים כיום. כמו כן אני ער לעובדה כי הסדרת הסדרי ראיה בבית האב תדרוש התארגנות מיוחדת ובעלת הבטים כלכליים לא פשוטים. במיוחד, שהאב כיום אינו רשאי להיכנס לאנגליה ומכאן הביקורים אמורים להתבצע רק בישראל. להערכתי יש לקבוע הסדרי ראייה כדלקמן: ל' תבקר ותלון בבית אביה פעמיים במהלך שנה, לכל הפחות שבוע ימים (בכל שנה אחד מהביקורים יערך באחד מחגי תשרי או ניסן). בחודשי הקיץ ל' תגיע לביקור בן שבועיים לכל הפחות. אני מצפה מהאם לסייע בהיתכנות המפגשים. כיום ל' אינה ישנה בבית אביה ולכן סוגיית הלינה משמעותית והאם עשויה לסייע בכך. התאריכים המדויקים לביקורים יקבעו עלי פקידת הסעד. כמו כן, חשוב לקבוע זמנים קבועים לשיחות סקייפ במהלך השבוע בין ל' לאביה, לפחות פעמיים בשבוע. בנוסף באחריות האם לדאוג לשתף את האב בכל הנוגע להישגיה בלימודים, לקשייה הרגשיים, בעיות רפואיות, וקשיי החיים בכלל, ואף להתייעץ במקרים משמעותיים שצויינו לעיל. זאת על מנת שהאב ירגיש חלק משגרת חייה של ל'.

האחריות למעבר בין בתי המגורים יתבצעו  באופן שוויוני (כל צד דואג לכיוון אחד).

8. האם ול' יעברו עם סיום שנת הלימודים הנוכחית לקראת יולי 2019. כמו כן, היא תחל בכל ההכנות הנדרשות לקראת המעבר (הכנה רגשית של ל' לקראת המעבר- טיפול רגשי והדרכה הורית, רישום לבית ספר, בירור לגבי חוגים, היכרות עם הסביבה החדשה וכל מה שיידרש כדי להבטיח שההסתגלות תהיה מותאמת ככל האפשר).
9. כדי לתת מענה לחששותיו של האב, במשך שלוש השנים הראשונות הפיקוח על ההסכם יהיה בליווי פקידת סעד או כל נציג שבית המשפט ימנה. במידה ותופר אחת ההסכמות באופן חד צדדי ראשי כל אחד מהצדדים לפנות חזרה לבית משפט.
10. כפי שצוין המעבר עשוי לעורר הרבה מחלוקות בין ההורים, במידה וכך המצב יתגלגל יש למנות מתאם הורי שיסייע לתקשורת תקינה בין ההורים, ולגישור במחלוקות. "
11. ביום 30.06.19 הוגשו תשובות לשאלות ההבהרה שנשלחו למומחה במסגרתן התייחס למאמרים שנעזר בהם והתייחס בשנית לקריטריונים על פיהם ערך את חוות דעתו.
12. המומחה ציין שבבואו לבחון את המקרה, טובת הילדה הייתה בראש סדר העדיפויות, אך: "לאחר שבדקתי ובחנתי התרשמתי שאין אפשרות להפריד בין טובת האם וטובת הילדה. כפי שמצוין בדו"ח, הקשר בין האם לילדה הינו קרוב יותר מהקשר עם האב באופן משמעותי. כמו כן התרשמתי שהאב אינו מסוגל לקבל משמורת מלאה על הילדה, ללא נוכחות קרובה של האם. מכאן, האם היא הגורם המרכזי בגידול הילדה. מאידך האם הביעה ייאוש, חוסר אונים ותחושה של תקיעות במצב שנוצר. ....נדמה שלנוכח אישיותה הלא בשלה והמשאבים הפנימיים המוגבלים שלה, המשך שהייתה בישראל תעמיק את תחושותיה השליליות וזמינותה הרגשית לסביבה ובעיקר לל' ילכו ויפחתו. בראייתי, במידה והאם הייתה מגלה רצון להסתגל לחיים בישראל, אין ספק שטובת הילדה להמשיך להתגורר עם האם בישראל (כיום הילדה נמצאת במסגרת חינוכית הולמת ליכולותיה, קיימת מסגרת שעוטפת אותה אחר הצהריים והיא מקיימת קשר עם אביה)....מנגד אני מתקשה לראות אפשרות של' תתגורר עם האב, בעוד האם מתגוררת בלונדון. כמדומני, האב אף מבין זאת, ובבקשתו להמשיך את הסדרי הראייה הקיימים כיום, הוא מאלץ את האם להתגורר בישראל." (סעיף 2 עמ' 3 לתשובות לשאלות ההבהרה- הוגשו ביום 30.06.19).
13. עוד ציין שיהיה קשה מאוד לשנות את מצב הקשר של ל' עם ההורים כפי שהוא קיים כיום, כי מצב העניינים עשוי להשתפר אם רמת הקונפליקט בין ההורים תפחת, "אך במידה והאם תמשיך להתגורר בישראל רמת הקונפליקט רק תעלה. מצב שעשוי להפוך את הקשר בין ל' לאביה טעון עוד יותר. "
14. עינינו הרואות כי הן המומחה והן עו"ס לס"ד ממליצים לאשר את המעבר בהתקיים התנאים המפורטים בחוות דעתם.
15. אומנם, בית המשפט אינו חייב לאמץ חוות דעת מומחים ותסקירים המוגשים מטעם לשכות הרווחה, אולם, לא אחת נקבע כי יש ליתן חשיבות לחוות דעת מומחים, בשל יכולתם לבחון את השאלות המתעוררות בכל מקרה בעין מקצועית, ובשל היותם גורם ניטראלי לעומת הצדדים היריבים, ויפים לענייננו דברי כבוד השופט חשין ב בג"צ 5227/97 מיכל דויד נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד נה(1) 453:

"טובתו של הילד אינה מושג תיאורטי. לעניינה נדרש בית המשפט לקביעת ממצאים שבעובדה. ממצאים אלה בית המשפט לא יוכל לקובעם - על דרך הכלל – אלא אם יובאו לפניו ראיות, וראיות לענייננו פירושן הינו – בעיקרם של דברים – חוות דעת של מומחים".

89. בבע"מ 8416/15 פלוני נ. פלונית (ניתן ביום 14.01.16, פורסם במאגרים) קבע כב' בשופט פוגלמן: "כידוע, נודעת חשיבות רבה להתרשמותם של הגורמים המקצועיים, אשר בעזרת חוות דעתם – בין היתר – למד בית המשפט מהי טובת הקטין בנסיבותיו של מקרה קונקרטי; ואשר ככלל, ייטה בית המשפט לקבל את המלצותיהם, הגם שברי כי אין הוא פטור מהפעלת שיקול דעת עצמאי."
90. אקדים ואומר כבר עתה כי אני מקבלת את המלצות חוות דעת המומחה וההמלצות האחרונות מטעם עו"ס לס"ד לאשר את המעבר בתנאים שיפורטו בהמשך.
91. כפי שיפורט להלן, המומחה התייחס לכלל ההיבטים הכרוכים במעבר, ואף התייחס לנקודות החולשה של שני הצדדים, להיעדר המוטיבציה של האם להשתלב בישראל, לקושי בהבטחת הקשר בין האב לקטינה והדרכים להתמודד עם קושי זה.
92. לגבי התסקירים, אמנם חל שינוי בעמדת עו"ס לס"ד, אשר תחילה המליצה שלא לאשר את מעבר הקטינה ללונדון וכיום עמדתה היא שיש לאשר את המעבר, אולם השינוי בהמלצה נבע מחלוף הזמן ולאחר שהניסיון לעודד את האם להשתלב בארץ לא צלח, וכן לא צלחו הניסיונות לחזק ולהעמיק את הקשר בין האב לקטינה. בסופו של יום השתכנעה כי טובת הקטינה להגר עם אימה ללונדון.

עדות המומחה

93. בבע"מ 27/06 (עמ' 17) התייחס בית המשפט לסוגיית קבלת חוות דעת מומחה:

"כובד משקלה של ההחלטה בעניינים כגון דא מצדיק ומחייב, כאמור, כי בפני בית המשפט יונח מידע מלא ועדכני ככל הניתן. על בית המשפט להשתכנע כי די בחומר שבפניו כדי להכריע בטובתו של הקטין. יחד עם זאת, אין נובעת מכך המסקנה כי אל לו לבית המשפט לקבל החלטתו בהתבסס על חוות דעתו של מומחה מקצועי אחד בלבד. הדבר תלוי בהתרשמותו של השופט מחוות הדעת, מיסודיות הבדיקות שנערכו על ידי המומחה ובהתרשמותו מן המומחה עצמו ומתשובותיו לשאלות שהוצגו בפניו עת נחקר בבית המשפט."

המומחה הסביר כי למרות מגבלותיה, האם היא המתאימה לשמש כמשמורנית לקטינה,

וכי האם מצליחה לתפקד בעת משבר ולטפל בקטינה. עוד ציין, כי הקטינה קשורה יותר

לאם. האם והסבתא מהוות את העוגן עבורה, הקטינה מעוניינת בקשר עם האב אבל באופן

מסויג ובמינונים קטנים, קיים חוסר בקשר בין הקטינה לאב, הקטינה אינה "רואה באבא

מקור כנחמה, הזנה, תמיכה, ביטחון שאמור להיות במצב הזה." (עמ' 12 לפרוטוקול

שורות 27-33).

94. המומחה התייחס לחשש האב כי האם לא תעודד את הקשר בינו לבין הקטינה:

"ת.       אני מקבל את החשש.  אין לי מספיק ידע איזה מנגנוני אכיפה אפשר לעשות אבל חייב. אני חייב לציין שגם המצב שנמצא היום לא בהכרח יחזק את הקשר בין האב לילדה. גם אם יוחלט שלא יכולה להגר, אני לא מוצא שהקשר בין האב לקטינה יתחזק אלא להפך. החשש שלי זה מעבר לאם תגור באנגליה או שלוש בניינים ליד." (עמ' 12 שורות 21-24 לפרוטוקול).

95. המומחה התרשם שלאם אין רצון ואין מוטיבציה להמשיך להתגורר בארץ, היא מתוסכלת ואף מיואשת מהחיים בארץ (עמ' 13 שורה 33 – עמ' 14 שורה2 לפרוטוקול).
96. המומחה התרשם שמצבה של הקטינה יציב וטוב בארץ וכי "אם המעבר הזה לא ילווה כמו שצריך גם לפני וגם תוך כדי בוודאי שיכול להיגרם לה נזק. במידה ולא יהיו תנאים שיאפשרו את ההסתגלות של הילדה בוודאי שיכול להיות נזק." (עמ' 14 שורות 3-12 לפרוטוקול).
97. המומחה השיב באופן חד משמעי כי קיום התנאים שפורטו בחוות דעתו הכרחי להבטחת טובתה של הקטינה וככל ולא יתקיימו לא ימליץ על המעבר:

"לשאלת ביהמ"ש:

ש.        כתבת שיש תנאים שצריכים להתקיים כדי שהמעבר יטיב עם הילדה. דיברת על מסגרת לימודית מתאימה, טיפול רגשי, הדרכת הורים, חוגים וכו' וקשר עם האב הכולל מעבר לכמה מפגשים בשנה שיחות סקייפ ועדכון שהאם תעדכן את האב. האם התנאים האלה הם הכרחיים על מנת להמליץ על המעבר?

ת.         כן.

ש.        אם אציג בפניך עכשיו את העובדה שיש הכנה, רישום לבית ספר מתאים אבל המשמעות שאין קשר בכלל בין האב לילדה, האם תמליץ על המעבר?

ת.         לא אמליץ. אני רואה חשיבות לקשר בין האב לילדה אבל לא חושב שהוא יכול להתקיים בנסיבות האלה ואם לא יתקיים אשנה את המלצתי.

ש.        אם נקודת ההנחה שהמעבר יוביל לכך שאין קשר בין האב לילדה או הקשר אינו מספק, אין שיחות סקייפ, מפגש אחת לכמה שנים, האם עדיין תמליץ על מעבר?

ת.         לא." (עמ' 13 לפרוטוקול שורות 2-13).

98. המומחה העיד בצורה עקבית וקוהרנטית, תשובותיו היו ענייניות והוא הבהיר כיצד בחן את טובתה של הקטינה, החששות הכרוכים במעבר, והתנאים הנדרשים לצורך אישור הגירת הקטינה ללונדון. אינני מקבלת את טענת האב בסיכומיו שחוות הדעת רוויה בסתירות ומבוססת על הנחות בלבד. המומחה הסביר היטב בעדותו את השיקולים שהובילו אותו במתן המלצתו. עוד טען האב שהמומחה לא ערך בדיקת אינטראקציה בהשתתפות הקטינה וכל אחד מהוריה, אולם המומחה הבהיר שלא היה צורך בבדיקת אינטראקציה במקרה זה שלא היה בה בכדי להועיל והוא סבר שחשוב יותר לפגוש את הקטינה ולהבין כיצד היא חווה את הדברים (עמ' 15 לפרוטוקול שורות 14-20).

עדות עו"ס לס"ד

99. עו"ס לס"ד הסבירה מדוע חל שינוי בהמלצתה מאז הוגשה התביעה, אז המליצה שלא לאשר את המעבר ועד היום, בו היא מצטרפת להמלצת המומחה:

"ש.      את אומרת שחוות דעתך זה בעקבות חוות הדעת של הפסיכולוג, כלומר אם חוות הדעת שלו לא היתה מונחת בפנייך, ההחלטה שלך היתה שונה?

ת.         לפני שנה וחצי העמדה היתה אחרת מאחר שזה היה סמוך להרבה מאוד מעברים של ל'. ל' היתה בת 10.5, היה עוד ניסיון להתערות של האם בארץ, היתה תקווה שיבנה קשר הרבה יותר משמעותי פנימי בין האב והבת. משתנה הזמן הוא המשתנה המשמעותי ומשתנה הגיל.

ש.        גם הזמן יצר מצב שהילדה הרבה יותר במצב יציב בארץ, עם חברות ובלימודים, מבחינת שפה ובית ספר. הילדה הרי לא דוברת אנגלית כאשר האם ציינה בהליך החטיפה שהילדה לא דוברת עברית. הילדה הרי בארץ שנתיים והתייצבה. מישהו ראה את התעודות שלה? הילדה במקום מעולה גם מבחינה רגשית. ציינת גם שהקשר עם האב לא הצליח להיבנות מבחינה רגשית אז קל וחומר אם הילדה תעבור לאנגליה הקשר יימחק.

ת.         לכן אנחנו מדברים על זה שאנו מאמינים שהקשר לא יימחק ויתקיים וננסה לעשות את כל מנגנוני האכיפה כדי שיהיה." (עמ' 17 לפרוטוקול שורות 18-29).

100. וכן:

"אם אני רואה היום את הקשר ההדוק הקיים בין האם לילדה, אני מצטרפת שחשוב לדעת ולמצוא את הדרך לשמר כמה שיותר קשר בין האב לבת ולמצוא דרכי אכיפה ככל שנוכל, אבל נראה היום שחלפה עוד שנה וחצי בה ניסינו שהאם תכה שורש פה, דיברנו על לנסות וזה לא עובד. האם כן דואגת לרווחת בתה, האם מגדלת אותה בחיי היום יום, הילדה בת 12.5 וזו נערה מתבגרת. נראה לי שמקומה של הבת היא יותר עם האם כאשר אסור לנו וצריך למצוא כל דרך אפשרית להמשיך לקיים קשר בין האב לבת. צריכה להיות אמירה ברורה כלפי האם לחייב בכל דרך אפשרית." (עמ' 17 לפרוטוקול שורות 1-6).

101. בדיון מיום 18.09.19 סיכמה עו"ס לס"ד את הניסיונות שנעשו על מנת להרחיב את הקשר בין הקטינה והאב:

"בחוות הדעת שכתבתי, אני אכן מרחיבה בעצם לחוות הדעת של המומחה ואזכיר את ההיסטוריה של הקשר שלי כאן. בתחילת הדרך היתה מחשבה מאוד להעצים את הקשר בין האב והבת. הקשר בין האב לבת הוא קשר טוב וקבוע אבל לא התפתח דיו. לא הצלחנו למרות ניסיונות לא מעטים שלי, שבאו לידי ביטוי בעדכונים שלי לביהמ"ש, לא הצלחנו להגיע להרחבה בפועל של המפגשים בין האב לבת מכוח התנגדותה של הבת שאני לאורך הדרך ניסיתי להציע לה לא פעם להסתייע במשפחה המורחבת, שהצעתי להתלוות לאב לבית אמו כדי לנסות להצליח לפתוח בפני הילדה את הקשר עם המשפחה המורחבת ואולי להגיע לאפשרות של לינה אחת לכמה זמן או בצורה מסודרת. לצערי לא הגענו לזה.

מאז חוות הדעת של המומחה היו מצד האב בקשות להרחבה וניסיתי שוב לבנות תהליך אבל זה לא הגיע למשהו מעשי, כי הבת כמו שציין הפסיכולוג, לבת יש התנגדות פנימית ללינה בבית האב. להערכתו נשענת מחשש שלה אולי מנטישה של האם, זו כבר מומחיות של פסיכולוג, אבל כנראה שזה יושב מאוד חזק אצל הילדה." (עמ' 16 לפרוטוקול שורות 7-17).

למרות הניסיונות והמאמצים הקשר בין האב לקטינה לא העמיק, לדבריה הקשר "לא מספיק מכה שורש בעולם הפנימי של הילדה":

"חשוב להדגיש שהאב מאוד אכפתי בקשר עם הבת, האב נמצא בקשר עם בית הספר, גם עם בית הספר היסודי שהילדה סיימה את הלימודים בו ונמצא בקשר עם האולפנה שהחלה את הלימודים שם, האב מעורב ופעיל אבל חסר שם כנראה או אין שם מספיק עולם פנימי מעניק עבור הילדה. חשוב לי לציין שלקראת הדיון פניתי לעו"ס המועדונית ששם הילדה בילתה לאורך שנה שעברה וביקשתי ממנה לשוחח עם הילדה כדי שלא אני אשאל את השאלות שלי ואולי תהיינה תשובות מובנות כמו תמיד וביקשתי ממנה לבדוק את הקשר, מה הילדה מספרת על הקשר עם האבא ואיך היא רואה אותו. היא מציינת אותה עו"ס שהיא מתארת את הקשר עם האב בסיסי מאוד ולא מתפתח וחובה אותו כקשר שלא מספיק מצליח להעניק. הוא קשר קבוע אוהב וחם אבל לא מספיק מכה שורש בעולם הפנימי של הילדה." (עמ' 16 לפרוטוקול שורות 18-26).

כן ציינה שלמרות המאמצים והחלטת בית המשפט שני ההורים לא השתתפו בהדרכה הורית ובטיפול. (עמ' 16 שורות 32-35 לפרוטוקול).

102. עו"ס לס"ד ולשכת הרווחה השקיעו רבות במשך כשנתיים וחצי, מאז חזרה הקטינה לארץ, בחיזוק מצבה של הקטינה, העמקת הקשר בין האב לבין הקטינה ובסיוע לאם להשתלב ולהכות שורש בארץ. מצבה של הקטינה אכן השתפר, היא השתלבה בבית הספר, לומדת בכיתה המותאמת ליכולותיה, משולבת במועדונית ופוגשת את אביה באופן קבוע. אולם, הקשר בין האב לקטינה נותר קשר שטחי ולא עמוק מספיק. למרות המאמצים הניסיונות לגייס את האב ואת האם לטיפול לא צלחו, שכן, כאמור שניהם סבורים שהם אינם זקוקים לטיפול. האם לא הצליחה להשתלב בארץ, היא אינה עובדת ואינה דוברת עברית בצורה טובה, עדיין מרגישה כנטע זר ועומדת על רצונה לחזור לאנגליה ולפתוח פרק חדש בחייה.

טובתה של הקטינה

103. בבע"מ 27/06 (עמ' 24) נקבע כי טובת הקטין תיבחן כמכלול מטובת המשפחה בכללותה:

" יחד עם זאת, גם אם הקושי העיקרי שישווה בית המשפט לנגד עיניו הוא זה שייגרם לקטין אם תותר הגירתו אם לאו, גם אם השיקול הבלעדי שעל בית המשפט לבחון הוא זה של טובת הילד, דומה כי בחינת טובתו של הילד אינה יכולה להיעשות במנותק מן המכלול המשפחתי אליו הוא משתייך ומבחינת השפעת ההחלטה על כל אחד מהוריו (ד' גוטליב "העתקת מגורים לאחר גירושין:  הגדרת טובת הילד" רפואה ומשפט גליון 22 (2000) 105, 106). במסגרת זו אין מנוס לטעמי מהבאה בחשבון ושקלול של שיקולים שונים דוגמת זכותו של ההורה המשמורן להמשיך בחייו, לקבוע את מהלך חייו, להקים תא משפחתי חדש או לפתוח בדרך חדשה, זכותו של ההורה שאינו משמורן לקשר רציף עם ילדו, כמו גם לכך שהקטין נמצא חלק ניכר של זמנו במחיצת ההורה המשמורן מזה ולכך שהוא זכאי לקשר מלא עם הורהו השני מזה (ראו השיקולים שמנה השופט (כתארו אז) מצא, ע"א 2784/95 טריף נ' טריף (לא פורסם, ניתן ביום 27.7.95)). אלא, שאת אלה יש להביא בחשבון מתוך מטרה לקבוע מהי טובת הילד באותו מקרה ולא כשיקול עצמאי (ע"א 4575/00 הנ"ל, בעמ' 333); בע"מ 9358/04 הנ"ל)." (ההדגשה אינה במקור ש.ה)

104. בעמש (ת"א) 34332-08-19 פלונית נ' אלמוני (26.11.19) [פורסם במאגרים המשפטיים] סקר כב' הש' שילה את ההלכה בעניין מעבר מקום מגורים וציין שיש להתחשב ברצון של האם ואין להעניש אותה גם אם נהגה שלא כדין:

"5. בע"מ 119/08 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (13.8.08) שדחה ערעור על פסק דין של בהמ"ש לענייני משפחה שהתיר העתקת מגורים של קטינים מאילת למרכז הארץ, נקבע בדעת הרוב כי:

"השאלה אינה אם הקטינים כשלעצמם צריכים את המעבר והאם המעבר ייטיב עימם. השאלה גם אינה האם המעבר מוצדק. השאלה היא, מה טובתם של הקטינים במצב שנוצר כאשר האם מבקשת לעבור ואין לבדוק אם יש צידוק למעבר והאם התנהגות האם נאותה".

באותו מקרה נקבע, כי יש לבחון ראשית את יכולת הקטין לעשות את המעבר ולאחר מכן תיבחן השאלה האם המעבר גורם לניתוק או לפגיעה בקשר עם ההורה השני. דהיינו "יש להישיר מבט לבחינת טובת הקטינים במצב שנוצר".

ראו גם: רמ"ש 799-09-18 ש.א. נ' ח.א [פורסם בנבו] (5.11.18).

6. בין היתר, יש לקחת בחשבון שהמצאות האם המשמורנית במקום שבו היא מרוצה ומאושרת, משפיע על הקטין ועל רווחתו (ראו למשל: עמ"ש 9963-06-11 פלונית נ' אלמוני [פורסם בנבו] (10.8.11)).
7. אין אם כן מקום להעניש את האם, אף אם היא נהגה שלא כדין והעבירה את הקטינה למקום אחר ללא רשות בהמ"ש, באמצעות דחיית בקשתה לאישור המעבר. שהרי מה חטאה של הקטינה ומדוע שהיא תישא על גבה הצנום את תוצאות מחדלה של האם? ככל שהקטינה התאקלמה היטב במקום החדש, יש ליתן משמעות אף לנתון זה ולנזק שעלול להיגרם לה ממעבר נוסף (ראו למשל: רמ"ש 22694-04-16 נ.ש. ואח' נ' א.ש. [פורסם בנבו] (30.8.16). בקשת רשות ערעור על פסק דין זה נדחתה בבע"מ 7760/16 [פורסם בנבו] (28.12.16)). " (ההדגשה אינה במקור ש.ה)

רצון האם

105. המומחה התרשם שלאם אין רצון ומוטיבציה להמשיך להתגורר בארץ וללא מוטיבציה לא ניתן לסייע לה להשתלב בארץ:

"ש.      אחת הסיבות המרכזיות שציינת שזה בגלל קשיי הסתגלות של האם בארץ. מה אפשר לעשות כדי לעזור לאמא?

ת.         אני לא המטפל שלה. אני כן בדקתי את הסוגיה הזאת וניסיתי לבדוק עם האם אם יש אפשרות או מוטיבציה לשפר את ההסתגלות שלה, כי היא נמצא פה שנים, גיליתי שאין לה רצון ומוטיבציה לעשות את זה. צריך רצון ואמונה שזה אפשרי, תפיסה שיש משמעות למה שעושה ולא חוויתי שהאמא נמצא בו. התרשמתי שהאמא מאוד מיואשת מהחיים פה, כעס על הרשויות כולל עלי ועל כל העולם ושאין לה כוחות להתמודד עם שום דבר. זה נכון לאותה פגישה. כמובן שאפשר לעזור לאדם להסתגל למדינה חדשה אם יש לו רצון ומוטיבציה."

            (עמ' 13 לפרוטוקול שורה 31 עד עמ' 14 שורה 2).

106. המומחה מסכים שהאמונה של האם כי המעבר ללונדון יהווה פתרון לכל בעיותיה היא תפיסה פשטנית ושחלק מהקשיים ימשיכו ללוות את האם גם לאחר המעבר, אך להערכתו כיום לאם אין כוחות להמשיך ולהתמודד עם החיים בארץ:

"ש.      חווית את פלונית כדמות ילדותית, מפנה לעמ' 4 בפיסקה האחרונה שורה 5 , גם על פי חוות הדעת הכל מאוד פשוט. צריכה טיפול רגשי – יטופל. הכל הפך להיות שולי ופשוט ביחס לאבא. איך אתה מסביר את האמירה הזאת ? איך אתה חווה את פלונית?

ת.         אני חושב שפלונית לא מצליחה להבין את המורכבות של הסיטואציה. מבחינתה המעבר לאנגליה תהווה פיתרון לקשיים האישיים שלה ולקשר של הילדה עם האב. אני חושב שהתפיסה היא פשטנית, אני חושב שחלק מהקשיים ילכו איתה לאנגליה ותצטרך להתמודד איתם אבל אני חושב שנכון לאותה תקופה שפגשתי אותה, אני חושב שאין לה הרבה  כוחות להתמודד עם זה."

            (עמ' 14 לפרוטוקול שורות 27-33).

107. למרות זאת, להערכתו החיים בלונדון עשויים להקל עליה, דבר שייטיב עם הקטינה:

"ש.      אם אותם קשיים של האם לא ישתנו, איך זה ישפיע על הילדה בסופו של יום?

ת.         מסגרת חיים שתהיה יותר מותאמת לחיי האם תאפשר לה להתנהל בצורה יותר טובה. החיים באנגליה שמוכרים לה, שנולדה בו ויכולה למצוא את מקומה גם מקצועית וזוגית יאפשרו לה להיות יותר פנויה לבת שלה.

ש.        גם אם לאורך כל השנים, גם לפני הנישואין היתה עדיין בארץ, ישראל עדיין היתה הבית השני שלה.

ת.         היא גדלה שם עד גיל 18 ותופסת שזה המקום שיאפשר לה להתפתח יותר. אני יכול להתרשם שאנגליה יכולה להיות מסגרת חיים יותר מטיבה שתאפשר לה להתפתח יותר. כרגע בישראל היא שמה את יהבה שאנגליה זה מקום יותר טוב בשבילה." (עמ' 15 לפרוטוקול שורות 5-13)

108. המומחה העיד שאינו סבור שהסיבה העיקרית למעבר היא הרחקת הקטינה מאביה אך הדגיש שיש לפקח על קיום קשר בין הקטינה והאב:

"ש.      לאור הקונפליקט בין ההורים, לא נראה שמטרת הרצון של האם להגר לאנגליה הוא כדי להרחיק את הילדה מהאב?

ת.         לא שללתי את הדבר הזה אבל אני לא חושב שזו הסיבה העיקרית. היו הרבה סיבות שגרמו לאם לרצות לחיות באנגליה. הקונפליקט בין האב לאם לא פשוטים לאם, כמו שגרים קרוב אחד לשני ואני משער לפי שיחות איתה שמגורים רחוק עם האב יעזרו לה יותר מרחק.  צריך לדאוג ולפקח איך האב ימשיך לשמור על הקשר עם הקטינה. איך לייצר מנגנון המאפשר המשך קשר." (עמ' 11 לפרוטוקול שורות 30-36)

109. האם מתגוררת כ – 11 שנים בארץ, למרות השנים הרבות שחלפו לא הצליחה להשתלב בארץ, היא אינה עובדת והעברית אינה שגורה בפיה. מזה מספר שנים עומדת האם על דעתה כי ברצונה לחזור ולהתגורר בלונדון. בשנת 2017 פעלה באופן חד צדדי וחטפה את הקטינה, לאחר שהוחזרה לארץ הגישה תביעה זו לאישור ההגירה, ולמרות המאמצים הרבים שנעשו מטעם לשכת הרווחה, לא שינתה דעתה. במצב דברים זה יש מקום להתחשב ברצונה של האם ובבקשתה לשקם את חייה ולהתחיל בדרך חדשה.

מצבה של הקטינה בארץ

110. המומחה העיד שמצב הקטינה תקין, והיא בקשר עם שני הוריה ונמצאת במסגרת חינוכית מותאמת לצרכיה:

"ש.      התרשמת שמצבה של הילדה פה כיום יציב? סביר?

ת.         התרשמתי שהיא נמצאת כרגע במסגרת חינוכית טובה ומתאימה לה, גם מבחינת היכולות הקוגניטיביות התרשמתי שהמסגרת טובה לה. התרשמתי שהיכולות החברתיות שלה באות לידי ביטוי במסגרת של הכיתה הקטנה. יש מועדונית שהיתה בה שגם נתנה מענה מסוים. רוב הזמן היא נמצאת עם אמא שלה. לדעתי פוגשת את אביה פעמיים בשבוע. אם האמא היתה מאוד רוצה להישאר פה אין מניעה שזה יקרה. נכון לאותה תקופה, סה"כ הילדה היתה מטופלת ובקשר עם שני ההורים." (עמ' 14 לפרוטוקול שורות 3-9).

111. צודק האב כי הקטינה מתגוררת כעשר שנים בארץ, העברית שגורה בפיה, מצבה התייצב והשתפר מאז הוכרזה כקטינה נזקקת בשנת 2013, היא לומדת במסגרת חינוכית המותאמת לצרכיה, משולבת בטיפול רגשי ונמצאת בקשר קבוע עם אביה.
112. אולם לדעת המומחה ככל והמעבר ילווה בהליך טיפולי מתאים ויתקיימו התנאים שפורטו לעיל הקטינה תסתגל לחיים בלונדון, מעבר לכך, כפי שציינו המומחה ועו"ס לס"ד הקטינה מושפעת מאוד מאמה, הסבורה שהמעבר ללונדון ייטיב עמה, הקטינה והאם תופסות את האב כעומד בדרכן למימוש המעבר.

רצון הקטינה

113. עו"ס לס"ד העידה כי קשה להפריד בין רצון האם לרצון הקטינה וכי הקטינה אינה יכולה להבין את משמעות המעבר הקבוע:

"ש. שוחחת עם הילדה ושמעת מה היא רוצה?

ת. שוחחתי עם הילדה. לעניין מה שהילדה רוצה או לא רוצה, בתחילת הקשר שלי עם המשפחה היו לי עם צוות בית הספר, הבנתי כי הילדה מאוד מדברת על לונדון ומכח הידיעה שהילדה מאוד מחוברת לאמא וגם במפגש עם אמא, האמא אמרה שהיא מדברת עם הילדה על לונדון אך על חופשה ולא משהו קבוע. הילדה מונעת על ידי הסביבה ולא על ידי רצונות עצמאיים שלה. אדגיש כי בשיחה שהיתה לי עם המחנכת שלה ביום חמישי האחרון המחנכת חידדה לי את הנקודה שלילדה יש קושי בהבנת סטואציות חברתיות, לכן להסתמך על אמירה נקודתית שלה. למשל אני יודעת שהיא אמרה שהיא תהיה בלונדון ויהיה לה כלב ויהיה נורא כייף." (עמ' 2 לפרוטוקול שורות 24-31).

114. בדיון מיום 25.03.18 הוצע שבית המשפט ישמע את הקטינה על מנת להתחקות אחר רצונה, אך עו"ס לס"ד השיבה ששמיעת הקטינה תתפרש אצלה כבחירה בין ההורים ועל כן המליצה שלא לעשות זאת:

"לגבי ההצעה לשמיעת הקטינה על ידי בית המשפט – אבקש לחדד ולומר כי אם אנו נעמיד בפני הילדה את השאלה הזו, תהא תשובתה אשר תהא אנו מעמידים אותה בצורה ברורה ובוטה מבחינתנו תבחרי, אמא או אבא. אמא טוב אבא לא טוב או להיפך. למה להעמיד את הילדה במצב כזה? באיזו זכות לנו כמבוגרים יש להעמיד את הילדה במצב כזה בכלל? לדברי המחנכת יש לילדה קושי בהבנת סטואציות של מה גורם למה? מכח מצבה ומכח הנתונים שלה ומתוך זה שהיא נמצא בכיתה רגשית ושם ישנה למידה של סיבה ותוצאה של ההתנהגויות שלנו." (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 17-22).

115. המומחה נחקר אודות רצון הקטינה והשפעת האם עליה:

"ש.      ציינת לאורך חוות הדעת שהקטינה נאחזת באם. כלומר לקטינה אין דיעה עצמאית משל עצמה והדברים שהיא מציינת נאמרו לכאורה מפי הקטינה, משום שנכון יהיה לומר שכל מה שנאמר ע"י הילדה נאמר למעשה מפי האם כי היא לא מתנהלת בצורה עצמאית?

ת.         הדברים לא שחור לבן. אני חושב שהילדה מושפעת מעמדת האם. יש ביניהם קשר ארוך שנים ומתמשך והילדה מאוד חווה את אמא וקשובה לצרכיה ומושפעת. לא יכול לומר שאין לה בכלל דיעה עצמאית ודוברת רק את דברי האם אבל מושפעת מהלך הרוח בבית, מהתפיסה הזאת שאנגליה מקום יותר ראוי לגור בו ובמובן הזה מחוברת מאוד לאמא." (עמ' 11 לפרוטוקול שורות 4-10).

116. המומחה אף הוא ציין שהקטינה, כמו כל ילד בגילה, אינה יכולה להבין את משמעות המעבר וכי אך טבעי שתושפע מרצונה של האם, המהווה את הדמות העיקרית בחייה:

"ש.      ההתרשמות לגבי עמדת הקטינה, מפנה לעמ' 6 , כל מה של' בעצם אומרת נאמר מגרונה של האם. כלומר, כל מה שכתוב ל' אמרה, ל' רוצה ... זה בכלל לא רצונה?

ת.         ילד שגר עם הורה אחד תמיד יהיה מושפע בעמדותיו. אני לא מסכים שלילדה אין בכלל עמדה ובסה"כ תפסתי שהיא רוצה לעבור וכילדה אני חושב שהיא מספיק מבינה את ההשלכות על המעבר.

ש.        דיברת איתה על זה?

ת.         ניסיתי. בוודאי.

ש.        יודע שהיא מבינה שזה מעבר קבוע?

ת.         את מודעת לגיל של הילדה?

ש.        בחוות הדעת של עו"ס לס"ד בדיון הקודם שהתקיים היא ציינה שלילדה יש קושי בהבנת סיטואציות של מה גורם למה. האם היא מבינה לאן היא הולכת בכלל.

ת.         מבינה באופן חלקי. גם ילד בן 12 עם יכולות אישיות טובות, לא בטוח שילד בן 12 יכול להבין את המעבר למקום מגורים לגמרי.

ש.        היא מציינת שרוצה את אנגליה והכל וורוד שם.

ת.         שאלת אם יש לה יכולת להבין את המשמעות של המעבר, אני אומר שאין לה את היכולת." (עמ' 13 לפרוטוקול שורות 16-30).

117. חלק מרצון הקטינה להגר נובע מהמתח שמשרה עליה הקונפליקט בין ההורים והמעבר נתפס אצלה כפתרון, וכך העיד המומחה:

"ש.      בחוות הדעת צוין שלדברי הילדה היא לא מעוניינת שהאבא יגור לילדה באנגליה. איך אתה מסביר את האמירה?

ת.         ניסיתי לבדוק עם האבא במידה והוא יכול היה לגור באנגליה והבנתי שאם זה היה מתאפשר הוא היה מוכן כי זה היה מאפשר לו להיות בקשר עם הילדה. שאלתי גם את הילדה את השאלה והילדה ענתה שמעדיפה שלא. אני חושב שהמתח בין ההורים משפיע עליה ברמה הנפשית ומבחינתה זו דרך התמודדות, די ילדותית, שההורים יהיו רחוקים. הקירבה בין ההורים יוצרת אצל הילדה הרבה מתח. זה הפתרון שלה. החשיבה שלה ילדותית והיא רוצה להרחיק בין גורמי המתח. זו התפיסה שלה." (עמ' 14 לפרוטוקול שורות 19-26).

118. לסיכום, הקטינה מעוניינת במעבר, אך כאמור, רצונה מושפע מרצון האם ומאמונתה כי מרחק בין ההורים יקטין את המתח והקונפליקט בו הם נמצאים מזה שנים רבות, מתח שמקשה עליה. כפי שציינו המומחה ועו"ס לס"ד, נוכח גילה, הקטינה אינה מבינה לעומק את משמעות המעבר.

איכות הקשר בין הקטינה והוריה

119. שני ההורים דואגים לקטינה ואוהבים אותה, אולם האם מהווה את הדמות המשמעותית בחייה ומהווה עוגן עבורה, וככל שגילה התקדם, הקשר ביניהן התהדק עוד יותר. בתשובות לשאלות ההבהרה שהוגשו ביום 30.06.19 הציע המומחה להתייחס למצב כפי שהוא היום וציין ש " כיום, הקשר הקרוב יתר על המידה לאם, אינו פשוט להתרה.". הקטינה בקשר טוב עם אביה אך אינה רואה בו דמות משמעותית בחייה המומחה ציין בחוות דעתו (סעיף 6 להמלצות) ש"ניכר של' מעט מסויגת מהאב, אינה תופסת את הקשר בינם מספיק משמעותי ואינה מגלה מספיק עניין במפגש משותף".
120. עו"ס לס"ד אף היא סבורה כי הקשר עם האב קבוע, אוהב וחם אך נשאר קשר בסיסי שאינו מתפתח ולא מכה שורש בעולמה הפנימי של הקטינה.
121. הן המומחה והן עו"ס לס"ד סבורים כי האם היא המתאימה לשמש כהורה משמורן לקטינה. המומחה העיד: "פגשתי שתי דמויות הוריות, עשיתי להם מס' מפגשים. לכל אחד יש יכולת לטפל בילדה. יחד עם זאת ראיתי שהאם כמשמורנית יותר יכולה לטפל בילדה. התרשמתי מהאמא שיש לה את המוגבלויות שלה, את היכולת שלה לתפקד בעת משבר והיכולת להתנהל לבד בישראל. התרשמתי שהאב רוצה מאוד את הקשר אבל חסר אלמנטים שגם הילדה ציינה, יכולת להיעזר בו, יכולת לתת בו אמון. אני מתאר לעצמי שנסיבות החיים הובילו למצב הזה אבל ברור היה לי שהילדה יותר קשורה לאם מאשר לאב. המצב התרחש לאור הקונפליקט בין ההורים והמעברים שעברה בחייה ושגרם לחוסר יציבות. מבחינתה העוגן שלה זה האמא והסבתא. היא רוצה קשר עם האבא, אבל יותר מסויג ורוצה במימונים יותר קטנים, יש חשדנות וחרדה לפספס את אמא כשהיא אצל אבא. זה לא בריא. היא זקוקה לטיפול וההורים צריכים טיפול הורי איך להתנהל בסיטואציה הזאת."(עמ' 11 שורות 12-21).
122. המומחה אף ציין כי: "גם אם יוחלט שלא יכולה להגר, אני לא מוצא שהקשר בין האב לקטינה יתחזק אלא להפך. החשש שלי זה מעבר לאם תגור באנגליה או שלוש בניינים ליד." (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 12-21).

יכולת ההסתגלות של הקטינה

123. המומחה ציין כי חלק מהקשיים שמלווים את האם והקטינה ימשיכו ללוות אותן גם בלונדון, אולם דעתו היא שבלונדון האם תהיה פנויה יותר לקטינה, דבר שיקל על הסתגלותה. סבתה של הקטינה, המהווה דמות משמעותית בחייה, מתגוררת בלונדון דבר שיקל על תהליך ההסתגלות (תשובות המומחה לשאלות ההבהרה).
124. בחוות הדעת נקבע שיש צורך בהתקיימות מספר תנאים על מנת להבטיח הסתגלות טובה של הקטינה למעבר: "במידה ויתכנו תנאים מטיבים קרי: מסגרת לימודים מתאימה, טיפול רגשי והדרכת הורים לאם היא עשויה להסתגל לחיים בלונדון." (סעיף 3 להמלצות). וכן הוסיף כתנאי למעבר: "וקשר עם האב הכולל מעבר לכמה מפגשים בשנה שיחות סקייפ ועדכון שהאם תעדכן את האב."

היכולת הסובייקטיבית והאובייקטיבית לשמירת קשר בין הקטינה והאב

125. עו"ס לס"ד המליצה בתסקירה לאשר את המעבר בכפוף למספר תנאים וביניהם שמירת הקשר עם האב באמצעות שיחות וידיאו וביקורים של הקטינה בארץ.
126. המומחה נחקר והבהיר חד משמעית שהבטחת הקשר בין הקטינה ואביה הוא תנאי הכרחי לאישור המעבר:

"ש. בחוות הדעת יש הרבה השערות, כמו לדוגמא בעמ' 6 . איך אתה מתרשם שפלונית מוכנה להתחייב להסדרי ראייה לאב? ידעת שהאם הפרה צווים בעבר לגבי הסדרי קיום ראייה ופעלה במשך השנים למניעת קשר של הילדה עם אביה?

ת. ציינתי את זה מספר פעמים. אני חשוב שלאורך כל הכתיבה של בדו"ח ציינתי שפלונית מצד אחד כן מוכנה שיהיה קשר בין האב לילדה, יחד עם זאת לא התרשמתי שיש מוטיבציה גדולה שהדבר יקרה. ציינתי שבמידה ויוחלט שהאם תעבור עם הבת לאנגליה צריך פיקוח על ההסדרים. אין משהו חד משמעית, זה ברור. גם ברור לי שהאם הפרה מס' פעמים את הסדרי הראייה ויש קונפליקט בין האם לאב שמשפיע על הנושא הזה. המצב הוא מורכב. אמרתי שבמידה ויוחלט שהאם תתגורר יחד עם הילדה באנגליה צריך לוודא שהסדרי הראייה עם האב מתקיימים וזה צריך להיות בפיקוח."

(עמ' 10 לפרוטוקול שורה 25 עד עמ' 11 שורה 3).

127. מבחינה אובייקטיבית, אין קושי בהמשך ניהול קשר בין הקטינה ואביה באמצעים טכנולוגיים ומפגשים בארץ פעמיים בשנה, השאלה העיקרית היא שיתוף הפעולה והמחויבות מצד האם לשימור ועידוד הקשר.
128. כשנשאל לגבי מחויבות האם ציין המומחה: לא אמרתי שהיא מוחקת או לא רואה ממש חשיבות. היא לא רואה חשיבות מספקת. את זה לא ראיתי מספיק. ועוד הוסיף: "אני מקבל את החשש. אין לי מספיק ידע איזה מנגנוני אכיפה אפשר לעשות אבל חייב. אני חייב לציין שגם המצב שנמצא היום לא בהכרח יחזק את הקשר בין האב לילדה. גם אם יוחלט שלא יכולה להגר, אני לא מוצא שהקשר בין האב לקטינה יתחזק אלא להפך. החשש שלי זה מעבר לאם תגור באנגליה או שלוש בניינים ליד." (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 12-21).
129. התובעת נשאלה איך ייראו זמני השהות בקיץ, והשיבה שהנתבע יוכל לפגוש את הקטינה מדי משעה 08:00 עד 22:00 וכשנשאלה לגבי לינה השיבה שהקטינה מתנגדת לכך:

"ש.      אם תאושר ההגירה היא אמורה להגיע לכאן מס' פעמים בשנה?

ת.         פעמיים בשנה.

ש.        איך האב יראה אותה?

ת.         הוא יכול לראות אותה כל יום משעה 08:00 עד 22:00 בקיץ.

ש.        היא לא תוכל לישון אצלו?

ת.         ניסיתי והיא לא מסכימה. גם כשהיתה לו זכות לקחת את הבת שלי כשהיינו גרים ב**** הוא לא עשה את זה כי הבת שלי צרחה בבית ספר וגם היועצת אמרה שהוא לא יכול לקחת את הילדה ככה.

ש.        מתי זה היה?

ת.         ב- 2015, לפני שנסעתי ללונדון היה מותר לו לקחת את הבת שלי והוא לא עשה את זה. רק בתהליך הזה הוא מבקש לקחת את הילדה בשישי שבת סוף חודש.  כשבאתי עם לונדון הוא מבקש שישי שבת." (עמ' 16 לפרוטוקול מיום 27.01.20 שורה 29 עד עמ' 17 שורה 7).

130. ובהמשך:

"ש.      איך ניתן יהיה לקיים קשר בין הקטינה לאב אם תהיי בחו"ל?

ת.         אני אבוא פעמיים בשנה כי יש גם משפחה. יש סקייפ, טלפון. כל יום .

ש.        קשר דרך סקייפ וטלפון זה כמו קשר פיסי?

ת.         אבל אני אבוא פעמיים בשנה והוא יוכל לראות אותה שבועיים מהבוקר עד הלילה." (עמ' 17 לפרוטוקול מיום 27.01.20 שורות 25-29 )

131. התובעת העידה שמדי שנה היא מגיעה לארץ והאב יוכל לפגוש את הקטינה:

"ש.      את חושבת שבמידה ותעזבי ותתגוררי באנגליה ניתוק של ל' מאביה ישפיע עליה בצורה מסוימת? עד כמה המעבר ישפיע על הקשר בין ל' לאביה?

ת.         זה לא ישפיע כי אם אני באה פעמיים בשנה הוא יוכל לראות אותה כל יום. זה יותר ממה שעכשיו ראה. אני שומרת על קשר. באתי לחופש ואני רוצה לעזוב. הבת שלי רוצה לעזוב איתי. בית הספר שם טוב מאוד." "עמ' 19 לפרוטוקול שורות 10-14).

132. מנגד, העיד הנתבע כי המעבר יביא לניתוק הקשר בינו ובין הקטינה:

"ש.      איך אתה רואה את הקשר שלך עם הילדה במידה ותעבור לחו"ל?

ת.         גרוע ביותר. זה מה שיש לי, רק את הילדה. אין לי משהו אחר. נלחמתי  איתה כל השנים ומה זה שהיא תיקח אותה? אולי תיקח אותה להודו או מקומות שלא נדע בכלל? הכל יכול להיות איתה. למה שאני אראה אותה פעמיים בשנה? אני שכן שלה? דוד שלה? אני אבא שלה. למה שזה יהיה ככה. זה לא שהילדה נמצאת בסיכון אם לא תיסע, אם האמא רוצה לנסוע שתיסע. הילדה מצליחה בלימודים, יש לה חברות. אני בוואטספ של הכיתה. יודע הכל על הילדה .היא מסתדרת פה מצוין. אם האמא רוצה לעזוב שתעזוב ותבקר אותה פעמיים בשנה. אני אדאג לה. גם כשהאמא שלה חטפה אותה והילדה חזרה לבד לארץ, אני דאגתי באותו יום שהאמא תראה את הילדה במרכז קשר. דאגתי לזה אישית. אני בטוח שאם היא תיקח את הילדה לעולם לא אוכל לראות ולשמוע ממנה יותר. לא יקרה כלום לילדה אם האמא תיסע לבד. היא לא בסיכון. היא מתקדמת בלימודים ויש לה חברות. היא ממש כאילו נולדה מחדש, לא להאמין. למדה לקרוא וקוראת יותר טוב ממני.

היא רוצה לנתק את הילדה ממני ולא מוכן לזה .לא הגיוני שזה יקרה, אלא אם הילדה היתה בסיכון. אין פה שום סיכון. שום דבר לא יקרה לילדה אם האמא תיסע לבד. אני מבטיח שאתן לילדה את כל מה שצריך כדי לעזור לה להיות בארץ.  אפשר לעקוב אחרי זה עם הרווחה. אדאג לילדה כמו שצריך.. לא הגיוני שתיקח את הילדה ממני. למה שאראה את הבת שלי פעמיים בשנה? אני עבריין? נרקומן?" (עמ' 20 לפרוטוקול שורות 8-24).

133. התרשמות בית המשפט בעניין מוטיבציית האם לעודד את הקשר בין הקטינה ואביה, זהה להתרשמות המומחה ועו"ס לס"ד. האם אינה רואה חשיבות רבה לקשר זה, היא מקיימת את זמני השהות שנקבעו אך אינה מעודדת את הרחבת הקשר, חטיפת הקטינה בשנת 2017 והרחקתה מאביה מובילות למסקנה כי אישור המעבר תלוי, בין היתר, בקביעת מנגנונים ברורים ואכיפים להבטחת הקשר בין הקטינה והאב, וקביעת בטוחות מתאימות, הכל כפי שיפורט בפרק הסיכום.

סיכום

134. החלטה בבקשה להעתקת מקום מגורי קטין היא תמיד החלטה קשה, שכן כל החלטה עשויה לפגוע במי מבני המשפחה. הכרעה בתביעות של מעבר מקום מגורים מתקבלת לפי הרע במיעוטו. ברע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני, נה(2) 321 (2001)‏‏ נקבע כדלקמן:

"11. אמת-המידה המנחה בעת דיון בענייני משמורת ילדים היא טובת הילדים. אמת-מידה זו אמורה להנחות הן את ההורים (סעיפים 15 ו-17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות --- סוף עמוד 330 --- , תשכ"ב-1962; להלן – החוק) והן את בית-המשפט (סעיף 25 לחוק) בקבלם החלטות הנוגעות לילדים. עם זאת, לרוב, שקילת טובתם של ילדים שהוריהם נפרדו אינה אלא תפיסת הרע במיעוטו מכיוון שטובת הילדים מחייבת כי יגדלו במחיצת אביהם ואמם במסגרת תא משפחתי יציב ואוהב, ואילו בפרדה של הורים כרוכה מידה של ניתוק בין אחד ההורים לילדיו. ראו ע"א 503/60 וולף נ' וולף [1], בעמ' 764. לפיכך במציאות הנוצרת לאחר פרדת ההורים על בית-המשפט לקבוע הסדר משמורת המגשים במידה המרבית האפשרית את אינטרס הילדים ליהנות ממסגרת יציבה במשמורתו של ההורה שנמצא מתאים יותר ועם זאת לשמור קשר בין הילדים לבין ההורה האחר. לשם כך על בית-המשפט לערוך בחינה מדוקדקת של מכלול ההיבטים של כל אחת מהאפשרויות הקיימות, לרבות השפעתה על ההורים, ככל שהדבר עשוי להשפיע על יחסם אל הילדים. ראו פ' שיפמן דיני המשפחה בישראל (כרך ב) [6], בעמ' 220."

135. בתמ"ש 30662-07-14 ו' נ' ו' (ניתן ביום 12.02.15) פס' 19 [פורסם במאגרים המשפטיים] התייחסה כב' הש' לוין למורכבות ולקושי הכרוכים בהכרעה בתביעות הגירה:

"ההכרעה במשפטי הגירה של קטינים קשה ומייסרת היא. היא עוסקת בסיטואציה אנושית מורכבת, בה ניצב מן העבר האחד הורה שמבקש לערוך שינוי בחייו, לעצב את עתידו ולהגשים את מאווייו; מן העבר האחר ניצב הורה המבקש לשמר את הקשר שלו עם ילדו ואת נוכחותו בחיי היומיום של ילדו; ובתווך מצוי הילד, ילד שקשור בעבותות של אהבה אל שני הוריו וזקוק לקשר הדוק ותכוף עם שניהם.

כל הכרעה שתתקבל, טומנת בחובה משמעויות מרחיקות לכת לכל הנוגעים בדבר: להורה המבקש להגר, להורה הנותר בישראל, לקטין, לאחיו ולבני המשפחה הנוספים. אכן, ההכרעה במשפטי הגירה היא על פי רוב "הרע במיעוטו", בחירת האלטרנטיבה המזיקה פחות, והדברים תקפים במקרה דנן במלוא עוזם."

136. אכן בתחילת ההליך המליצה עו"ס לס"ד שלא לאשר את המעבר, נוכח המעברים הרבים שחוותה הקטינה והצורך ליצור עבורה סביבה יציבה ובטוחה ולבנות את הקשר עם האב. מאז חלפו שנתיים ומצבה של הקטינה התייצב.
137. במהלך התקופה נעשו מאמצים להעמיק ולבסס את הקשר בין הקטינה לאב, אך המאמצים לא נשאו פרי. אי ההצלחה נובע מגורמים שונים וביניהם חוסר המוכנות של שני ההורים להשתתף בתהליך טיפולי.
138. בתקופה זו נעשה מאמץ לסייע לאם להשתלב בארץ ולמצוא את מקומה, אך גם ניסיון זה לא צלח, האם עומדת על דעתה ועל רצונה לחזור ולהתגורר בלונדון.
139. האם מהווה את הדמות העיקרית בחיה של הקטינה, היא תלויה בה ומושפעת ממנה. המומחה ציין כי קיימת בעייתיות בתלות זו, אך הוסיף ואמר שיש להתייחס למצב כפי שהוא ולפעול בהתאם לו. האם היא המתאימה לשמש כהורה המשמורן עבור הקטינה, הן בהתאם לחוות דעת המומחה והן לדעת עו"ס לס"ד. הקטינה מושפעת מרצונה של האם להגר ורואה באב את המכשול בביצוע המעבר.
140. המומחה ציין במפורש שהמשך מגורי הקטינה בארץ לא יוביל לחיזוק הקשר בינה לבין האב ואולי אף יזיק לו (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 21-24).
141. בנסיבות העניין, במציאות שנוצרה, לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה לעיל וחרף העובדה שהדבר יפגע בקיום מפגשים פיזיים שוטפים בין הקטינה והאב, טובת הקטינה היא לעבור לאנגליה יחד עם אימה.

התנאים לאישור המעבר

בטוחות להבטחת קיום הקשר בין האב והקטינה

142. עו"ס לס"ד פירטה בתסקיר את התנאים לשם אישור המעבר:

• האם והבת יופנו באופן מיידי ליחידה לטיפול משפחתי ב***** לטיפול בנושא זה.
• קשר טיפולי לאב- על האב לפנות ללשכת הרווחה במועצה אזורית *****, לצורך סיוע בהתמודדות עם המציאות הקיימת והדרכה לעניין השמירה על הקשר עם הבת.
• מסגרת לימודית לבת- האם תעביר לעו"ס המשפחה את שם ביה"ס בו עתידה הבת ללמוד.

בסיוע עו"ס המשפחה יועבר המידע הרלוונטי אודות הבת, מצבה הלימודי והרגשי ללונדון לבדיקת התאמת המסגרת לצרכיה.

• שמירה על קשר של הבת עם האב- על האם מוטלת האחריות למימוש תוכנית מפורטת בעניין זה.
• שיחות סקייפ- 3 פעמים בשבוע בימים ב', ד', ו' בהתייחס להתאמת השעות בין ישראל ואנגליה.
• ביקורי הבת בארץ פעמיים בשנה. בחופשות הקיץ, שבוע בחודש יולי. שבוע בחופשת חנוכה.

על האם להגיש תוכנית מפורטת לגבי דרך הביצוע למימון הטיסות על ידה וכו'.

143. עו"ס לס"ד העידה לגבי דרך אכיפת זמני שהות והתאמת מסגרת חינוכית:

"לכן פניתי עוד אז לשירות הרווחה הבינלאומי ושוחחתי עם מנהלת שירות הרווחה הבינלאומי והיא שבה ואמרה לי שבהתאם לכתובת המגורים בלונדון המידע שאנחנו ניתן אם וכאשר יועבר למח' רווחה באותו איזור, בהיבט לימודי על האם למצוא את מסגרת החינוכית המתאימה לה ואז קושרים את מח' החינוך שם עם בית הספר ובהתאם למידע ומצבה ויכולותיה של ל' תיבנה עבורה תוכנית מותאמת עד כמה שניתן. שאלתי על אכיפה של זמני שהות וקשר ונאמר לי שבמידה וזה לא יהיה ותהיה בעייתיות עם זה, משרד המשפטים בארץ אמור להיות אמון על אכיפה במידה ויש אי קיום הסדרים."

(עמ' 17 לפרוטוקול שורות 6-12).

144. המומחה אף הוא הצטרף להמלצות אלו ובתשובה לשאלת בית המשפט ענה כי ללא הבטחת תנאים אלו לא ימליץ על המעבר.
145. נוכח היכרות בית המשפט את הצדדים מאז שנת 2012 ועד היום, לאור חטיפת הקטינה, ומאחר והן המומחים והן בית המשפט מתרשמים כי האם אינה מייחסת חשיבות מספקת לקשר בין האב לבין הקטינה יש להבטיח קיומן של ערבויות מספקות שיבטיחו את קיום המפגשים.
146. האם הציעה שבית המשפט יתחשב בחוב המזונות של הנתבע והוא יהווה כערובה הנדרשת, אך אני סבורה כי מנגנון זה לא ישיג את התוצאה המיוחלת. התובעת סבורה שבכל מקרה לא תקבל חוב זה ולכן גם אם יימחק החוב בגין אי קיום קשר בין האב והקטינה, הדבר לא ירתיע אותה. על כן נדרשת הפקדת ערבון על מנת שתהיה הרתעה מספקת מפני אי קיום החלטות בית המשפט.
147. אשר על כן, אני קובעת כי הגירת הקטינה ללונדון תאושר בהתקיים התנאים הבאים:
     • האם תגיש תוכנית לשילוב הקטינה באנגליה, תוך ציון מקום מגורים ומסגרת לימודים מתאימה לצרכיה של הקטינה כשמסגרת הלימודים תיבחן ע"י עו"ס לס"ד באמצעות שירותי הרווחה הבינלאומיים.
     • הבת תעבור תהליך הכנה בלשכת הרווחה בתיאום עו"ס לס"ד.
     • שני ההורים יעברו גם הם תהליך הכנה והדרכה הורית לקראת המעבר וכן ייערכו מפגשים משותפים בין האב לבין האם כדי ליצור שיתוף פעולה הורי לקראת המעבר.
     • עו"ס לס"ד תדווח לביהמ"ש על מידת שיתוף הפעולה של ההורים בתהליך ההכנה ועל מוכנות הקטינה למעבר והדבר יהווה תנאי לאישור המעבר. (מובהר שאי שיתוף פעולה מצידו של האב לא יעכב את המעבר).
     • הקטינה תבקר את האב במשך שבועיים בשנה, בשני ביקורים. אחד במהלך חופשת הקיץ והאחרים בחגי תשרי, חנוכה או פסח. נוכח חוב המזונות של האב עלות הנסיעה לארץ ובחזרה תתחלק בין הצדדים בשווה. השתתפות האב במימון מחצית מעלות כרטיסי הטיסה תקוזז מחוב המזונות הקיים.
     • ככל והאב יגיע לביקור בלונדון יהיה רשאי לפגוש את הקטינה בכל יום מימי הביקור. האב יודיע לאם על מועד הביקור 7 ימים מראש.
     • הקטינה תשוחח עם האב שלוש פעמים בשבוע בימים א,ג,ה באמצעות שיחת ווידאו.
     • האם תשתף את האב בכל הנוגע לענייני הקטינה מבחינת חינוך ובריאות וכל עניין משמעותי אחר.
     • האם תפקיד סך של 70,000 ₪ בקופת ביהמ"ש להבטחת קיום הקשר בין האב לבין הקטינה. במקרה של הפרה משמעותית, לבקשת האב, ביהמ"ש יחלט סכום לפי שיקול דעתו והסכום יועבר לידיו של האב על מנת שיוכל לפעול במערכת המשפט באנגליה למימוש זכותו לקשר עם הקטינה. בתום כל שנה בה יתקיימו זמני שהות בהתאם להחלטה, תוכל האם לעתור בבקשה לשחרר חלק מהכספים לפי שיקול דעת ביהמ"ש.
     • ככל וביהמ"ש בארץ יקבע שהאם מפרה את זכויות הקשר בין האב לבין הקטינה בהתאם לפסק הדין, יהיה עליה להחזיר את הקטינה למגורים בארץ והאב יוכל לפעול ליישום פסק הדין באנגליה.

סוף דבר

148. תביעת ההגירה שהגישה האם מתקבלת בכפוף לקיום התנאים המפורטים לעיל.
149. עד למעבר, זמני השהות בין האב לבין הקטינה יתקיימו במתכונתם הנוכחית.
150. מאחר ושני הצדדים מיוצגים באמצעות הסיוע המשפטי, איני עושה צו להוצאות.

על האם להגיש את התוכנית לשילוב הקטינה באנגליה בתוך 30 יום מהיום.

עו"ס לס"ד תפעל לשילוב הקטינה וההורים בתוכנית הכנה כמפורט ותדווח בתוך 30 יום.

ת.מ. – תכנית אם ודיווח עו"ס – 30 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין בדואר לצדדים ולעו"ס לס"ד.

פסק הדין ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

ניתן היום,  ד' סיוון תש"פ, 27 מאי 2020, בהעדר הצדדים.