אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בערעור של קטין על הרשעתו בתקיפת נהג מונית ונוסעיו

פס"ד בערעור של קטין על הרשעתו בתקיפת נהג מונית ונוסעיו

תאריך פרסום : 19/02/2017 | גרסת הדפסה
ענ"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית משפט לנוער
58271-03-14
07/01/2016
בפני השופטים:
1. י' נועם
2. כ' מוסק
3. מ' בר-עם


- נגד -
המערער:
פלוני
עו"ד ו' דכוור מטעם הסנגוריה הציבורית
המשיבה:
מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים
פסק דין
 

 

השופט י' נועם:

 

הערעור

  1. לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום לנוער בירושלים (כב' השופטת ד"ר א' מולד), בת"פ 45886-11-10. הערעור מופנה נגד הכרעת-הדין מיום 10.12.13, לפיה הורשע המערער, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות שלהלן, אשר יוחסו לו בכתב-האישום: התפרעות – לפי סעיף 152 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק); ניסיון לגרימת חבלה חמורה – לפי סעיף 333 בצירוף 25 לחוק; וקשירת קשר לביצוע פשע – לפי סעיף 499 לחוק. לחלופין מופנה הערעור נגד גזר-הדין מיום 13.2.14, לפיו נידון המערער לשנת מאסר בפועל, לארבעה חודשי מאסר על תנאי ולפיצוי המתלונן בסך 3,000 ₪. יוקדם ויצוין, כי בערכאה קמא הודה המערער בעובדות כתב-האישום בשתי הזדמנויות שונות, וכפועל יוצא נקבע בשתי הכרעות-דין נפרדות, על-יסוד הודאתו, כי הלה ביצע את העבירות שיוחסו לו בכתב-האישום. הודאות אלו נמסרו במסגרת הסדרי טיעון, שעל-פי האחרון שבהם סוכם כי המשיבה תעתור להטלת מאסר בעבודות שירות. מתסקירי שירות המבחן נתחוור, כי למרות הודאתו בבית-המשפט, מכחיש המערער באוזני קצינת המבחן את ביצוע העבירות על-ידו, ואף את נוכחותו באירוע; אך מבקש שלא לחזור בו מההודאה בבית-המשפט כדי לסיים את ההליך המשפטי במסגרת הסדר הטיעון. משציין המערער בבית-משפט קמא (שלא מיוזמתו אלא במענה לשאלות בית-המשפט) כי לא נכח בזירת האירועים וממילא לא ביצע את העבירות – החליט בית-משפט קמא לשמוע ראיות; ובסופו של יום הרשיע את המערער בעבירות שיוחסו לו בכתב-האישום, לאור זיהויו במסדר זיהוי תמונות, וגזר את דינו לשנת מאסר בפועל, בצד רכיבי הענישה הנוספים שצוינו לעיל. המערער, שלא חלק מעולם על עצם התרחשות האירועים – זאת על בסיס עדויותיהם של המתלוננים על עצם התקרית – טוען כי לא היה כלל בזירת האירועים, וכי הורשע בשל טעות בזיהויו במסדר זיהוי תמונות.

 

עובדות כתב-האישום, ההרשעה ותמצית יריעת המחלוקת בערעור

  1. המערער יליד 1.1.94, והיה כבן שש-עשרה שנים ועשרה חודשים בעת שהוגש נגדו כתב-האישום בבית-משפט קמא. להלן עובדות כתב-האישום, אשר הוגש נגד המערער (נאשם 2 בבית-משפט קמא) ונגד נאשם נוסף (נאשם 1), כפי שנסקרו בהכרעת דינו של בית-משפט קמא. על-פי עובדות כתב-האישום, ביום 4.11.10 בסמוך לחצות נהג המתלונן ברכבו, ממעונות הסטודנטים בהר-הצופים בירושלים לכיוון מרכז העיר, כאשר עִמו היו נוסע ושתי נוסעות. הנהג והנוסעים (להלן גם – המתלוננים), שאינם תושבי ירושלים ולא התמצאו בכבישי העיר, עשו דרכם, בטעות, לכיוון שכונת עיסוויה. על-פי הנטען, הנהג עצר את רכבו ליד נאשם 2 ונער נוסף, כדי לשאול אותם כיצד להגיע ליעדם. המערער השיב – בחיוך – כי אינו דובר עברית, קרא לאחֵר, והאחרון הטעה את המתלוננים במכוון והפנה אותם לכביש המוביל לתוך השכונה. הנהג המשיך לנסוע, על-פי ההנחיות שניתנו לו, בכביש צר שלא אִפשר ביצוע פניית פרסה. משהגיע לרחוב מעגלי, סב על עקבותיו, ואז ראו הוא והנוסעים כי הכניסה לכפר חסומה במחסום, אולם אותה שעה לא ברור היה להם אם מדובר בכניסה שממנה נכנסו. על-פי הנטען, ראו המתלוננים, כי המתפרעים מפנים את המחסום כדי לאפשר למכונית אחרת להיכנס לכפר; אך מיד לאחר מכן החזיר המערער את המחסום למקומו כדי למנוע יציאה מהשכונה. משכך, ביצע הנהג סיבוב נוסף ברחוב המעגלי. בשלב זה יידו מתפרעים אבן על גג המכונית. מיד בהמשך, נזרקה אבן לעבר השמשה האחורית של הרכב, אשר התנפצה על יושבי המושב האחורי. הנוסעים יצרו קשר עם המשטרה, אך התקשו לכוונה למקום. על-פי הנטען, כאשר ביצע הנהג סיבוב נוסף ברחוב המעגלי, אחז המערער אבן בידו, אגב כיסוי פניו בחולצה. הוא יידה לעבר הרכב את האבן, אשר פגעה בו תוך כדי נסיעתו. בשלב זה, נאשם 1, שהיה בין המתפרעים, אחז אבן ביד אחת וטלפון נייד בידו השנייה, ואל המקום הגיעו כ-15-20 צעירים. משנתחוור לנהג ולנוסעים, כי אין דרך מילוט מלבד פריצת המחסום, האיץ הנהג את מהירות נסיעתו לכיוון המחסום, ובמהלך נסיעתו נזרקו לעבר הרכב אבנים וקרשים. עוד צוין בכתב-האישום, כי מעורב נוסף באירועים, אמג'ד אדריס, עמד על פח לפני המחסום כדי למנוע את יציאת הרכב. בשלב זה, על-פי הנטען, זרק המערער מוט ברזל על השמשה הקדמית של הרכב, אשר נסדקה. הנהג המשיך להאיץ את מהירות הנסיעה, ומשכך קפץ אמג'ד אדריס לצד הדרך. הרכב פרץ את המחסום, והמתפרעים המשיכו לרוץ אחריו כשהם אוחזים אבנים. בהמשך, נתקל הרכב בחסימה נוספת שבוצעה על-ידי כלי רכב, אך הנהג והנוסעים הצליחו להימלט בנסיעה מהמקום. כתוצאה מהאירועים האמורים נופצו שמשותיה הקדמיות והאחוריות של המכונית, וכן נגרמו נזקים לפח הרכב.

 

  1. כאמור, בסופו של הליך שמיעת הראיות קבע בית-משפט קמא, כי הוכחו עובדות כתב-האישום והרשיע את המערער בעבירות שבהן הואשם. הרשעת המערער נסמכה, רובה ככולה, על זיהויו על-ידי שניים מנוסעי הרכב במסדרי זיהוי תמונות שנערכו להם כשבועיים לאחר האירוע. עוד יצוין, כי הן במהלך שמיעת הראיות בערכאה הדיונית, והן בגדרו של הערעור שלפנינו, טען המערער כי לא נכח בזירת האירועים, וכי ממילא לא נטל בהם חלק. הוא לא חלק על גרסת המתלוננים בדבר האירועים הקשים שחוו, כמתואר בכתב-האישום ובעדויותיהם, למעט בעניין זיהויו כמי שנטל חלק בהם. לטענתו, הרשעתו מבוססת על טעות בזיהויו.

 

ההליכים בבית-משפט קמא שקדמו לשמיעת הראיות

  1. ביום 16.02.11, עם פתיחת משפטו בערכאה קמא, נמסרה תשובתו הראשונה של המערער לאישום, מפי בא-כוחו דאז, עו"ד ר' סוועאד. המערער כפר בעובדות כתב-האישום, וטען כי היה חולה במועד האירועים. אביו הוסיף וציין באותו דיון, כי לא ייתכן שבנו שהה מחוץ לבית לאחר חצות הלילה.

           

  1. ביום 19.06.11 הודיעו ב"כ המערער וב"כ המשיבה לבית-משפט קמא על הסדר טיעון, לפיו תוקן כתב-האישום המקורי באופן שנמחקה ממנו עבירת קשירת הקשר, והוסכם כי המערער יודה במיוחס לו, כאשר אין הסדר בין הצדדים לעניין העונש. באותו דיון נכח בבית-משפט קמא אביו של המערער. ב"כ המשיבה הודיעה, כי המדינה הגיעה להסדר, בין-השאר בהתחשב בבקשת המתלוננים, אשר פנו לבית-המשפט וביקשו להימנע מהזמנתם למתן עדות, מחמת הטראומה שחוו באירוע. בהכרעת-דין שניתנה באותו מועד – לאחר שנרשם בפרוטוקול מפי הנאשם: "אני מבין ומודה בכתב-האישום המתוקן" – נקבע כי המערער ביצע עבירות של התפרעות וניסיון לגרום חבלה חמורה.

 

  1. בתסקיר שירות המבחן לנוער מיום 14.09.11 צוין – בין-השאר – כי כבר מתחילת הקשר עם המערער, שללו המערער והוריו כל קשר של המערער לאירועים; כי גם לאחר הכרעת-הדין, ולמרות קביעת האשמה, מכחיש המערער נחרצות את המיוחס לו וטוען שלא נכח כלל בזירה; וכי לדברי האב, למרות הכחשת בנו את המעשים, הסכים להסדר הטיעון במועד שנקבע לשמיעת הראיות, למרות שסבר שנפלה טעות בזיהוי במסדר זיהוי התמונות וייתכן שמדובר בצעיר הדומה למערער, שכן שוכנע שעדיף במצב הראייתי האמור להגיע להסדר טיעון. עוד צוין בתסקיר, כי אִמו של המערער הביעה אכזבה מהחלטתו האמורה של האב.

 

  1. בדיון שהתקיים בבית-משפט קמא ביום 18.9.11, לא ביקשו המערער או בא-כוחו לאפשר למערער לחזור בו מהודאתו; אך בית-משפט קמא בירר מיוזמתו עם המערער, את פשר הכחשת דבר מעורבותו בביצוע העבירה בשיחתו עם קצינת המבחן. משקרא בית-משפט קמא באוזני המערער פעם נוספת את כתב-האישום – הגיב המערער כי אינו מודה במיוחס לו. על-רקע זה קבעה הערכאה קמא, כי אין מנוס משמיעת ראיות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ