רמ"ש
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
57094-01-21
03/02/2021
|
בפני השופטת:
אספרנצה אלון
|
| - נגד - |
המבקש:
ר' כ'
עו"ד גו'אד סקס מינוי ע"י הלשכה לסיוע משפטי
|
המשיבה:
ס' ר'
עו"ד אלנה קורנבלום-אלבז
|
|
הקטין
יליד 2019
(להלן: "הקטין")
פסק דין
- בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופט בן ציון ברגר) (להלן: "בית משפט קמא"), מיום 11.01.2021, בגדרה חייב את המבקש לשלם מזונות זמניים, לרבות מדור והחזקת מדור, בסך של 1,600 ₪ לחודש, החל מיום 10.01.2021 ובכל 10 לחודש שלאחר מכן, וזאת עד החלטה אחרת. עוד ובנוסף חייב בית משפט קמא את המבקש לשלם דמי טיפול בסך 500 ₪ לחודש, וזאת עד כניסתו של הקטין למוסד חינוכי (גן, מעון וצהרון או שילוב שלהם) ואז ישא במחצית ההוצאה החודשית (להלן: "ההחלטה קמא" ו/או "המזונות הזמניים").
- ביום 31.01.2021 הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על ההחלטה קמא, וטען כי יש לבטל את ההחלטה בדבר המזונות הזמניים ומנה שמונה נימוקים;-
- על פי הדין האישי לעדה הקתולית בישראל שחלה על הצדדים, לא קמה חובת מזונות בדין כלפי המבקש ביחס לקטין, שנולד מחוץ לחיי הנישואין. הקטין נחשב כילד "לא חוקי" מבחינת חובות אביו כלפיו.
- בית משפט קמא התעלם מקביעת המשיבה לשלילת אפוטרופסות המבקש על הקטין; המשיבה אינה משתפת את המבקש בחיי הקטין ואף לא מנסה לעשות כן.
- בית משפט קמא התעלם מטענת המבקש בדבר "גניבת זרע" ו/או "תרמית", טענות/קביעות המשליכות באופן ממשי על זכויות המבקש.
- שגה בית משפט קמא משקבע שהמבקש לא צירף כל מסמך בדבר הכנסותיו, שכן המבקש נמצא בחל"ת וחי מקצבת אבטלה בשיעור של 4,800 ₪ וצירף אסמכתא לכך (נספחים נ/4 ו- נ/5 לכתב ההגנה).
- מצבה הכלכלי של המשיבה טוב יותר ממצבו הכלכלי – מדובר באם עשירה ולפיכך דמי המזונות החודשיים לא היו צריכים לעלות על סך של 800 ₪ לחודש.
- למשיבה תשעה כרטיסי אשראי בעוד היא מוכרזת כפושטת רגל, קיימות תהיות באשר להסכם השכירות, מספר הנפשות המתגוררות במושכר וגובה השכירות. לו היה בית משפט קמא מאפשר למבקש לחקור את המשיבה, היה המבקש מוכיח את טענותיו כי מדובר בהסכם שכירות פיקטיבי ועוד.
- בית משפט קמא פסק דמי טיפול – סעד שלא נתבע כלל על-ידי המשיבה.
- כתב התביעה שהגישה המשיבה לקוי בפגמים מהותיים והחלטת קמא לא נומקה באופן מספק וניתנה ללא ביסוס על תשתית עובדתית.
- לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה, ואפרט מסקנתי.
- בפתח הדברים, אזכיר את הכלל כי פסיקת מזונות זמניים, כשמם כן הם, זמניים. גדר התערבותה של ערכאת הערעור מצומצם והנטייה היא שלא להתערב אלא במקרים חריגים, והמקרה שבפנינו אינו בא בקהלם. די בכך כדי לדחות את הבקשה, במיוחד שבית משפט קמא קבע דיון בפניו ליום 13.04.2021, קרי, בעוד כחודשיים ויש לזכור כי מדובר בסעד זמני המבוסס על ראיות לכאוריות בלבד.
- על אף שדי היה בכך כדי לדחות את הבקשה, אתייחס בתמצית לטענות המבקש ולצורך הדיון אחלקם לשני אדנים- האדן האחד, באשר לעצם החיוב במזונות לפי הדין האישי והאדן השני, ביחס לגובה המזונות הזמניים.
- עצם החיוב המזונות לפי הדין האישי:
עיקר טענת המבקש היא כי הואיל והקטין נחשב ילד "לא חוקי" לפי הדין האישי לעדה הקתולית בישראל החל על הצדדים, לא קמה מצדו חובת מזונות כלפי הקטין.
נעלם מעיני המבקש הוראות סעיף 3(א) לחוק תיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959 (להלן: "חוק תיקון דיני משפחה (מזונות)"), המורה כדלקמן:
"3. מזונות ילדים קטינים
(א) אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו לפי הוראות הדין האישי החל
עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.
(ב) אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן
זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב
במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה."
- גם אם תתקבל טענת המבקש באשר לדין האישי לעדה הקתולית בישראל, החל על הצדדים, הרי שאז מצויים הצדדים תחת תחולתו של סעיף 3(ב) לחוק תיקון דיני משפחה (מזונות).
יוצא אפוא, כי אף אם הייתה נשללת, לחלופין תישלל חבותו של המבקש במזונות הקטין מכוח הדין הנוצרי האישי החל עליו, עדיין הייתה מוטלת עליו, לחלופין תהיה מוטלת עליו חבות במזונות הקטין מכוח חוק תיקון דיני משפחה (מזונות) עצמו (עיינו: תמ"ש (משפחה ירושלים) 39642-02-14 פ.פ נ' א.ס (פורסם בנבו, 18.02.2016)).
- הטענה כי המשיבה הגישה תביעה לאפוטרופוסות יחידה והיא אינה משתפת את המבקש בחיי הקטין, היא טענה שטרם התבררה וטרם הוכחה. יתרה מזו, עיון מדוקדק בכתב התביעה מלמד כי המשיבה ביקשה מינוי אפוטרופוס או לחילופין מתן הוראות בשים לב לכך שהמבקש, כך לטענתה, מתעלם מהקטין ולא ראה אותו מעולם והוא בן שנה ושמונה חודשים (נכון למועד הגשת התביעה). לצורך כך, ביקשה המשיבה כי בכל מקום אשר נדרשת הסכמת שני ההורים, לצורך ביצוע פעולה בעניין גופו ו/או רכושו של הקטין ו/או הוצאתו לחו"ל, די יהיה בחתימתה בלבד. האם סעדים אלה מובילים לשלילת המזונות? משוכנעת אני שלא. קל וחומר, שלא עולה כי המבקש חפץ להיות מעורב ומשמעותי בחיי הקטין, שאז חזקה כי יגיש תביעה לקביעת הזמני שהות עם הקטין ואף יבקש סעדים זמניים כגון מינוי פקיד סעד.
- טענת המבקש בעניין "גניבת זרע" ו/או תרמית, אין לה מקום בתביעת מזונות קטין שכן לא התנהגות המשיבה (האם) היא על הפרק, אלא צרכי הקטין וטובתו.
- גובה החיוב במזונות זמניים:
באשר לגובה החיוב, גם אם לכאורה דומה כי יש טעם מה בטענת המבקש, כי שיעור המזונות שנפסק הינו גבוה ביחס להשתכרותו ולשאר הנתונים הקונקרטיים, אין הדבר מוביל בהכרח להתערבות ערכאת הערעור בשיעור המזונות, שכן, תפקידה של הערכאה המבררת היא לבחון טענות אלו, דבר, שכאמור ייעשה, בדיון הקרוב.
יתרה מזאת, הקטין הינו יליד 2019, כבן שנתיים, שעד חודש ינואר 2021 - מועד פסיקת המזונות הזמניים, לא שילם המבקש את מזונותיו והמשיבה, בכתב תביעתה, עתרה להחזר הוצאות הקטין מיום לידתו ועד להגשת התביעה, בסך של 60,100 ₪.
- טענת המבקש כי בית משפט קמא פסק דמי טיפול כאשר סעד זה לא נתבע, אינה עולה בקנה אחד עם כתב התביעה, שם ביקשה המשיבה (התובעת שם) הוצאות שמרטפות עבור הקטין בסך של 1,000 ₪ לחודש (ראו סעיף 16ד', 19א' ו-20א' לכתב התביעה למזונות).
- סוף דבר:
בנסיבות הקונקרטיות של הבקשה, לא מצאתי לסטות מהכלל שהתגבש בהלכה הפסוקה, לפיו התערבות בפסיקת מזונות זמניים תתאפשר במקרים חריגים ויוצאי דופן בלבד. קרי, אי ההתערבות היא הכלל ואילו ההתערבות היא החריג לכלל שיש להפעילו במשורה ובצמצום.
- אשר על כן, הבקשה נדחית.
משלא התבקשה תשובה, אין אני עושה צו להוצאות.
המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.
פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
ניתן היום, כ"א שבט תשפ"א, 03 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.