פס"ד בעניין הטלת חיוב במזונות על אב שמתכחש לאבהותו וטרם הוכרעה סוגית האבהות

בעניין:

קטינה, ילידת 2018 להלן: ג'
קטינה, ילידת 2020 להלן: ק'

פסק דין

1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת ליאת דהן חיון) בתלה"מ 60518-07-20 מיום 28.02.21, במסגרתה פסק בית המשפט קמא מזונות זמניים עבור שתי הקטינות שבכותרת, בסך של 2,200 ₪ לחודש, החל מחודש מאי 2020 – מועד הגשת הבקשה לישוב סכסוך על ידי המשיבה – כאשר הקטינה ק' נולדה כחודש וחצי לאחר מכן וחרף אי הכרעה בסוגית אבהות הקטינה ק' (להלן: "ההחלטה קמא").

רקע וההחלטה קמא

2. המבקש והמשיבה נישאו כדמו"י בשנת 2010, ומנישואין אלה נולדו שני קטינים: א', יליד 2010 ו-ל', יליד 2012.
3. בשנת 2014 התגרשו הצדדים זמ"ז ולאחר הגירושין נולדו להם, כטענת המשיבה, שתי ילדות: ג', ילידת 2018 ו-ק', ילידת 2020.
4. הקטינה ק' לא נרשמה כבתו של המבקש והוא מתכחש לאבהותו לה. בעניינה מתנהל הליך אבהות בבית משפט קמא (תמ"ש 60518-07-20).
5. הצדדים חתמו על הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פס"ד (תה"ס 37690-10-14) ביום 6.11.14 והסכימו על משמורת משותפת ותשלום דמי מזונות בסך של 1,000 ₪ עבור שני הקטינים (א' ו-ל') וכן 50% מהוצאות רפואיות חריגות והוצאות חינוך.
6. בין הצדדים תלוי ועומד הליך משמורת (תלה"מ 29943-07-20) שהוגש בבית משפט קמא על-ידי המשיבה ובמסגרתו טענה שהצדדים חולקים משמורת משותפת וזמני שהות שוויוניים, וזאת למעט ביחס לקטינה ק'.
7. המשיבה הגישה בקשה לישוב סכסוך בערכאה קמא ביום 6.5.20, וכן הגישה התובענה קמא ל"מזונות ומדור הקטינים" ביום 27.7.20. במסגרת התובענה קמא הגישה ביום 18.1.21 "בקשה לפסיקת מזונות זמניים" עבור ארבעת הקטינים.
8. במסגרת הבקשה, טענה המשיבה כי היא מתגוררת יחד עם הקטינים בדירת "עמיגור" ומשלמת שכר דירה בסך של 310 ₪ בחודש. כן הציגה אישורים כי שולמה לידיה קצבת הבטחת הכנסה בסך של 3,072 ₪ לחודש. עוד עלה כי המשיבה משלמת סך של 1,200 ₪ בחודש לטובת חברת ליסינג; מנגד הציג המבקש פרסומים המלמדים שעוסקת בבניית ציפורניים, תוך שלא הוצג כל הסבר מדוע המשיבה אינה מגדילה את הכנסתה החודשית. כמו כן, בהתאם לקביעה בהחלטה קמא, נמצא כי בחשבונה של המשיבה מופקדים תקבולי מזומן בסכומים של אלפי ₪ בחודש, מבלי שניתן לכך הסבר. בית משפט קמא העמיד אפוא את הכנסת המשיבה על סך של 7,000 ₪ לחודש.
9. עיון בתיק קמא מלמד כי המבקש מתגורר בדירה שכורה ונושא בדמי שכירות בסך של 2,600 ₪, בהתאם להסכם שכירות שצורף. עיון בתלושי השכר שהוגשו מלמד כי ממוצע שכרו, בהפחתת תשלומי חובה, עומד על סך של 8,545 ₪.
10. צרכי הקטינים – המשיבה העמידה את צרכי הקטינים בסך כולל של 6,340 ₪ בחודש על פי פירוט כדלקמן: עבור הקטין א' 1,570 ₪; עבור הקטין ל' 1,600 ₪, עבור הקטינה ג' 1,550 ₪; עבור הקטינה ק' 1,620 ₪. צרכי הקטינים כללו מזון וכלכלה, ביגוד והנעלה, הופעות והצגות, צעצועים ומשחקים, חומרי ניקיון לבית ולגוף, טיטולים ומגבונים, מספרה, בקבוקים ומוצצים, קלינאי תקשורת, מתנות חברים בימי הולדת.
11. מדור ואחזקתו – המשיבה העמידה את הוצאות המדור בסך של 1,665 ₪, תוך ששיעור חלקו של המשיב הינו 40%. המשיבה פירטה את דמי השכירות בסך של 310 ₪, חשמל 400 ₪, מים 200 ₪, ארנונה 250 ₪, גז 140 ₪, ועד בית 50 ₪, אינטרנט 315 ₪.
12. זמני שהות – למעט הקטינה ק', זמני השהות מתקיימים בחלקים שווים.
13. ביום 28.02.21 נתן בית המשפט קמא את החלטתו קמא. להלן חלקה האופרטיבי:

"15.      באשר לקטינים א' ו-ל', המבקשת עותרת דה-פאקטו להגדלת מזונות שנקבעו בהסכם. שעה שאין לפניי תביעה להגדלת מזונות, ובעניינם קיים פס"ד הקבוע את שאלת המזונות  הרי שדין הבקשה להידחות. מבלי לפגוע באמור כמו גם לקבוע ביחס לטענות מי מהצדדים, המבקשת לא טענה לכל שינוי נסיבות כלשהו כמו גם לא סתרה את טענת האיש ולפיה לטענה מאז ועד היום חלים זמני שהות שוויוניים.

...

18. חובתו של אב לילדיו מקטני קטינים, הינה אבסולוטית. נוכח כל המקובץ לעיל ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות והעובדות הקונקרטיות של המשפחה נשוא הבקשה ובהם גיל הקטינות, הכנסות ההורים והעובדה כי המשיב אינו מכיר באבהותו על קטינה ק', אני קובעת בשלב זה של מזונות זמניים בו איני נדרשת להיכנס לעובי הקורה, כדלקמן:

א.         הנני מחייבת את המשיב לשלם לידי המבקשת את מזונות הקטינות בסך של 2,200 ₪ לשתי הקטינות. סכום זה כולל את דמי המדור ואחזקתו. דמי המזונות ישולמו החל מיום פתיחת הליך הי"ס, קרי – 6.5.20 ועד הגיע הקטינות לגיל 18 ו/או עד לסיום לימודי התיכון - לפי המאוחר מבין שני המועדים.

... ".

            בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.

בקשה לעיכוב ביצוע

14. כיומיים לאחר הגשת הבקשה לרשות ערעור דנן, ביום 7.4.21 הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה קמא. בהחלטתי מאותו יום ביקשתי את תגובת המשיבה.
15. ביום 13.4.21 הגיבה המשיבה לבקשת עיכוב הביצוע, והביעה התנגדותה לעיכוב ביצוע ההחלטה קמא. לטענתה מדובר במזונות מינימאליים לשתי קטינות מקטני קטנים וזוהי חבותו של אב לזון את בנותיו; תביעת האבהות עודנה מתבררת; הנטייה בפסיקה לא לעכב ביצוע פסק דין של חיוב כספי, שכן לרוב לא מדובר בנזק בלתי הפיך שלא ניתן לתקנו – והמבקש לא הוכיח כי המשיבה לא תוכל להשיב למבקש כספים, ככל שיוחלט כי עליה להשיב. מה גם שמועד הדיון בתיק קמא קבוע לעוד שבעה חודשים, או אז יוכל המבקש להביא את מלוא ראיותיו וטענותיו בהליך העיקרי קמא. ככל שיתברר כי הקטינה ק' איננה בתו של המבקש, אזי יוכל להיפרע מחוב המשיבה אליו באמצעות מזונות הבנים בהם המבקש מחויב מדי חודש, לעומת הנזק שייגרם בהותרת הקטינה ללא מזונות כלל.
16. בהחלטתי מיום 13.4.21 ביקשתי את תשובת המבקש לתגובת המשיבה. ביום 22.4.21 הגיש המבקש את תשובתו; להלן תמציתה: עיכוב גביית מזונות הקטינות מבוקש עד להכרעה בבקשת רשות הערעור דנן. המשיבה לא תוכל להחזיר "מזונות שנאכלו", הן מאחר שמצבה הכלכלי רע כטענתה והן בשל פסיקת בית המשפט כי כמעט ולא ניתן להחזירם. אין לדעת מתי יתקיים דיון מהותי במזונות הקטינים מאחר שהדיון בעוד שבעה חודשים קבוע לקדם משפט בלבד.
17. בהחלטתי מאותו יום, 22.4.21 קבעתי כדלקמן:

            "היות וכבר הוגשה תשובת המשיבה לרמ"ש עצמו, החלטה או פסק דין בו יינתנו בימים הקרובים, דבר המייתר למעשה כל החלטה בבקשת עכוב הביצוע."

טענות המבקש בבקשת רשות הערעור

18. להלן תמצית טענות המבקש בבקשת רשות הערעור:

א.         טעה בית משפט קמא, עת חייב את המבקש במזונות הזמניים עבור הקטינה ק', עד לבירור תביעת האבהות, מהנימוקים הבאים:

1. בנסיבות התיק, בירור האבהות צפוי להיות ארוך וסבוך מהרגיל, נוכח אי הוודאות לגבי מעמדם האישי של הצדדים עת הרתה המשיבה (האם היו גרושים או שמא נשואים מכוח "מחזיר גרושתו"), ובהתאם אי הוודאות לעניין התרת ביצוע בדיקת סיווג רקמות לקביעת אבהות הקטינה. טרם ניתנה חוות הדעת בעניין מאת בית הדין הרבני הגדול בירושלים.
2. נסיבות הורייתה של הקטינה ק' דורשות בירור מעמיק. בשנת 2019 עלו יחסי הצדדים על שרטון, יחסיהם הזוגיים הסתיימו והמבקש עזב את דירת הצדדים. זמן מה לאחר מכן נודע למבקש על הריונה של המשיבה אולם היא לא שתפה אותו בכל הנוגע להריון, לבדיקות וללידה וכן המשיבה לא פנתה למבקש בבקשה להיות שותף ולהירשם כאבי הקטינה.
3. רק לאחר לידת הקטינה ולאחר קבלת ייעוץ משפטי, למדה המשיבה כי תוכל לתבוע זכויות כספיות גם עבור הקטינה ק', והגישה תביעה להכרת אבהות, למשמורת ולמזונות הקטינה ק', בניסיון לקשור את המבקש לקטינה שאיננה בתו.
4. בנסיבות המתוארות לעיל, ומשהדיון בתיק קמא קבוע אך ליום 21.11.21, המבקש עשוי למצוא את עצמו נושא במזונות קטינה שאיננה בתו משך תקופה ארוכה. היה מקום לכל הפחות לנמק את ההחלטה קמא, ולא רק לציין כעובדה את טענת המבקש בדבר אי הכרה באבהותו כלפי הקטינה.

ב.         יש לבטל את חיוב המזונות למפרע כך שהחיוב במזונות הזמניים יהיה לכל המוקדם מיום הגשת הבקשה לפסיקת מזונות זמניים (18.1.21) ולא מיום הגשת הבקשה לישוב סכסוך (6.5.20), מהנימוקים הבאים:

1. הקטינה ק' נולדה ביום 16.2.20 בעוד שבית המשפט קמא פסק את מזונותיה עוד מיום 6.5.20, היינו כחודש ועשרה ימים טרם מועד לידתה, ויש לבטל את החיוב בגין תקופה זו.
2. במועד החיוב בפסיקת מזונות זמניים לא הייתה תשתית עובדתית המצדיקה פסיקת מזונות; המשיבה לא הגישה בקשה לסעד מסוג מזונות זמניים, הן במועד הגשת הבקשה לישוב סכסוך והן במועד הגשת התובענה למזונות (27.7.20). רק כעבור כשמונה חודשים לאחר הגשת התובענה קמא, התגבשה תשתית עובדתית והוגשה הבקשה למזונות זמניים.

ג.          המבקש מכיר את הפסיקה הנוהגת בעניין התערבות ערכאת הערעור בהחלטות הערכאה הדיונית בסעדים זמניים, אולם המקרה דנן נופל בגדר המקרים בהם יש מקום להתערב בהחלטה קמא.

טענות המשיבה בתשובתה לבקשת רשות הערעור

19. ביקשתי, וקיבלתי את תשובת המשיבה לבקשת רשות הערעור דנן. להלן תמצית טענותיה:

א.         כל טענותיו של המבקש והכפשת שמה הטוב של המשיבה מוכחשים.

ב.         הצדדים קיימו יחסי אישות עד שהייתה בחודש השלישי להריונה, כאשר את בדיקת ההיריון עבורה המשיבה רכש המבקש בעצמו.

ג.          עסקינן במזונות זמניים. הלכה היא כי אין לבית משפט קמא את הכלים להיכנס לעובי הקורה ולערוך בירור מקיף במחלוקת שבין הצדדים. ההכרעה חייבת להיות מהירה, עניינית ומטבע הדברים – נשענת על תמונה חלקית. רוחב שיקול הדעת המוענק לבית המשפט קמא, עומד ביחס הפוך לצמצום שיקול הדעת של ערכאת הערעור בסוגיה.

ד.         בתיק קמא קבוע מועד דיון לעוד שבעה חודשים בלבד,  המבקש יוכל להביא את מלוא ראיותיו ולטעון טענותיו בהליך העיקרי.

ה.         נוכח טענתו של המבקש, כי המזונות נפסקו עבור הקטינה ק' כחודש ועשרה ימים טרם ה̣וולדה – המשיבה מסכימה לקזז חודש אחד מהתשלום הרטרואקטיבי, בסך 1,100 ₪.

ו.          ככל שהחיוב במזונותיה של ק' יתברר כחיוב שגוי, אזי יוכל המבקש לקזז חודשים ספורים מתשלום המזונות עבור שלושת הקטינים האחרים, בו מחויב בין כה וכה, וזאת על מנת לא לגרום נזק לקטינה ק', בהותרתה ללא מזונות כלל.

דיון והכרעה

20. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בתגובת המשיבה ובתיק קמא שוכנעתי ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבל הערעור באופן חלקי, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות").

            להלן אנמק את החלטתי.

21. לטעמי לא היה מקום לחייב את המבקש במזונות זמניים עבור הקטינה ק', עת שאלת אבהותו כלפיה עומדת על הפרק.

קיימת תמימות דעים בפסיקה, לפיה יש להכריע תחילה בשאלת האבהות ורק לאחר מכן להידרש לשאלת המזונות, לרבות המזונות הזמניים.

ראו בעניין זה:

            עמש (ת"א) 45491-01-16 פלונית נ' פלוני (23.8.2016);

            תלה"מ (משפחה ירושלים) 47332-12-19 פלוני נ' פלונית (20.1.2020).

22. אמנם יתכנו מקרים חריגים בהם ניתן לסטות מהכלל האמור [ראו למשל פסק דיני ברמ"ש (חי') 12274-02-17 פלונית נ' פלוני, (15.3.2107)], אך המקרה דנן אינו חריג.
23. במקרה דנן, נוכח הכחשת האבהות מצד המבקש מתחילת הדרך (עם לידת הקטינה ק'), בית משפט קמא היה צריך לעכב את הדיון בשאלת המזונות לקטינה ק', עד לסיום בירור תובענת האבהות – ומכאן אף לעכב הדיון בשאלת המזונות הזמניים בעבורה.
24. למרות זאת שקלתי שמא בכל אופן יש מקום לסטות במקרה דנן מהכלל האמור (שאין מקום להטיל תשלום מזונות, לרבות זמניים, במקרה של הכחשת אבהות) ולחייב המבקש כבר כעת, טרם הכרעה בשאלת האבהות, בתשלום מזונות זמניים, ואפילו מופחתים, עבור הקטינה ק', בגדר "סיוע ראשון" בכלכלתה, אך שוכנעתי שלא לעשות כן.

            הטעם לכך, הוא קביעת השופטת קמא, כפי שציינו בסעיף 8 לעיל, על פיה נמצא כי בחשבונה של המשיבה מופקדים תקבולי מזומן בסכומים של אלפי ₪ בחודש, מבלי שניתן לכך הסבר על ידי המשיבה.

            היינו שוכנעתי כי ביכולתה הכלכלית של המשיבה לספק את צרכי הקטינה ק' ברמה הנדרשת עד לבירור שאלת האבהות.

25. במצב דברים זה אני מקבל הערעור בנקודה זאת, וקובע כי המבקש לא יישא בשלב זה במזונות הקטינה ק', וחיובו במזונותיה (לרבות מזונות זמניים) ייקבע לאחר ההכרעה בשאלת האבהות ובהתאם לה.
26. לנוכח קביעתי זאת, יש לכאורה לחייב המבקש לשאת במזונותיה של הקטינה ג' בלבד, בשיעור של 1100 ₪ (מחצית מהסכום שנפסק בעבור שתי הקטינות במסגרת ההחלטה קמא), אולם הדבר אינו נקי מספקות, כפי שאבהיר להלן.
27. בהחלטה קמא צוין (סעיף 18) כי "נוכח כל המקובץ לעיל ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות והעובדות הקונקרטיות של המשפחה נשוא הבקשה ובהם גיל הקטינות, הכנסות ההורים והעובדה כי המשיב אינו מכיר באבהותו על קטינה ק'..." (הדגשה שלי, ח"ש).

מכאן אני למד לכאורה, כי בפסיקת הסכום הכולל בהחלטה קמא בעבור שתי הקטינות, בסך של 2,200 ₪ (יחסית נמוך), לקח בית משפט קמא בחשבון את טענת המבקש כי אינו מכיר באבהותו על הקטינה ק'. היינו יש אפשרות לכאורה, כי אם בית משפט קמא היה צריך לפסוק מזונות רק עבור הקטינה ג' (קטני קטנים), לגביה אין מחלוקת לגבי האבהות, לא מן הנמנע כי היה פוסק סכום מזונות זמניים גבוה יותר.  

28. על כן אני קובע, כי בשלב זה המזונות הזמניים בעבור הקטינה ג' יועמדו על סך של 1,100 ₪ עד החלטה אחרת, ושאלת גובה מזונותיה הזמניים תוחזר לבחינת בית המשפט קמא לאלתר.
29. נקודה נוספת עליה עמד המבקש בערעורו דנן היא שאלת מועד החלת החיוב במזונות זמניים. נזכיר, כי לטענת המבקש, המועד ממנו צריך לחול חיובו במזונות הקטינה ג' (אשר כעת רק במזונותיה הוא חב, לאור קביעתי לעיל כי לא יישא בשלב זה במזונות ק') הוא מיום הגשת הבקשה למזונות זמניים, 18.1.21, ולא כפי שנפסק בהחלטה קמא, מיום הגשת הבקשה לישוב סכסוך, 6.5.20.
30. בעניין זה אציין, כי המבקש לא נימק ולא פירט את טענתו הנ"ל אלא טען אותה בעלמא וללא כל ביסוס, משפטי או עובדתי, בכתב טענותיו בהליך דנן. המבקש הסתפק בטענה סתמית כי "במועד החיוב בפסיקת מזונות זמניים לא הייתה תשתית עובדתית המצדיקה פסיקת מזונות; רק כעבור כשמונה חודשים לאחר הגשת התובענה קמא, התגבשה תשתית עובדתית והוגשה הבקשה למזונות זמניים".

לא ירדתי לסוף דעתו של המבקש בנקודה זו, ללא כל פירוט או נימוק כאמור, מהי אותה "תשתית עובדתית" וכיצד היא משפיעה, לסברתו ואם בכלל, על מועד החלת החיוב במזונות זמניים.

31. מן העבר השני אציין, כי קביעת השופטת קמא לא ניתנה בחלל ריק אלא לבקשת המשיבה, וכן מעוגנת היטב בתקנה 15(ב) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו-2016, כדלקמן:

"15.     (א) ...

(ב)  הוגשה לערכאה שיפוטית תובענה בעניין מזונות או מדור בתום תקופת עיכוב ההליכים יראו אותה כאילו הוגשה במועד הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך, ואולם מועד הגשת התגובה של הצד שכנגד יחול לפי סדרי הדין ממועד ההגשה בפועל".

32. הנה כי כן, בדין ניתנה הוראת השופטת קמא בדבר מועד החלת החיוב במזונות זמניים, ולא מצאתי מקום להתערב בה. לצד זאת יצוין כי מאחר שמדובר בהחלטה זמנית, המבקש רשאי להעלות טענותיו בנקודה זו בהמשך ההליך ובית משפט קמא יחליט בה כשיקול דעתו וראות עיניו.

סוף דבר

33. בהינתן כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן:

א.         בשלב זה, מזונותיה של הקטינה ג' יעמדו על 1100 ₪, החל מיום 6.5.20 ועד להחלטה אחרת של בית משפט קמא אליו יוחזר הענין לנוכח פסק דין זה;

ב.         המבקש לא יישא במזונות הקטינה ק', לרבות מזונות זמניים, עד לאחר ההכרעה בשאלת אבהותו עליה, ובהתאם לה;

34. נוכח התוצאה אליה הגעתי, מתייתר כאמור הצורך לדון בבקשת עיכוב הביצוע שהגיש המבקש.
35. בנסיבות העניין ונוכח קבלת הערעור בחלקו בלבד, אין צו להוצאות.

            העירבון שהופקד על ידי המבקש יוחזר לו באמצעות באת כוחו.

המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.

פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.

ניתן היום, י"ג אייר תשפ"א, 25 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.