פס"ד בנוגע לסילוק על הסף או אי גילוי

1. האם יש לסלק על הסף תביעה חוזית ונזיקית של אישה ואמה כנגד בעלה לשעבר של האישה, בה נטען, כי הבעל לשעבר הסתיר מהן טרם הנישואין ובמהלכם, כי הוא הומוסקסואל?

2. התובעת מס' 1 (להלן – "האישה") והנתבע (להלן – "האיש") (שניהם יחדיו להלן – "הצדדים") נישאו זה לזו כדמו"י ביום XXX.06, והתגרשו ביום XXX.16. במהלך נישואיהם נולדו להם שלוש בנות – XXX. טרם נישואיהם עלתה האישה לארץ מXXX. ראשית המשבר בין הצדדים בתחילת שנת 2015, כאשר לקראת אמצע שנת 2015 עתרה האישה בתביעת למזונות, משמורת ותביעה להעתקת מקום מגורי הקטינות לXXX; ואילו האיש עתר מנגד בתביעה מכח אמנת האג להחזרת ילדים חטופים (בבית המשפט בXXX), ובתביעה רכושית. הדיון בשלל התביעות הללו הסתיים זה מכבר, אם כי הצדדים המשיכו לעתור לבית המשפט מעת לעת בבקשות שונות בעניין הקטינות. כיום, פרט לתביעה דנן, תלויה ועומדת תביעת האיש לביטול חיובו במזונות הבנות (אשר הוגשה כשלושה חודשים לאחר הגשת התביעה דנן), וכן תלוי ועומד ערעור האישה על פסק דינו של בית משפט זה בענייני משמורת והסדרי שהות.

3. התביעה דנן הוגשה כנגד האיש, על ידי האישה ואמה – חמותו לשעבר של האיש. בתביעתן עתרו השתיים לפיצוי כספי בסך כולל של חמישה מיליון ₪, בגין נזקים כלכליים ונפשיים שנגרמו להן, ובפרט לאישה, כתוצאה מהונאתן והטעייתן על ידי האיש טרם הנישואין ובמהלכם; זאת, מכוח עילות נזיקיות - תרמית (סעיף 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן - "הפקודה"), עוולת הרשלנות (סעיף 35 לפקודה), ועוולת הפרת חובה חקוקה, לפי סעיף 63 לפקודה (של סעיפים: 345(א)(1), 378, 415, 416 ו - 441 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן – "חוק העונשין") - קבלת דבר במרמה, התחזות אונס ותקיפה); ועילות חוזיות, של הפרת חובת תום הלב (סעיפים 12 ו - 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 (להלן – "חוק החוזים"); והטעיה (סעיף 15 לחוק החוזים).

4. לוז התביעה הוא הטענה, כי הנתבע הומוסקסואל, אשר חי "חיים כפולים", כאשר מחד גיסא, הציג עצמו כאדם דתי - הטרוסקסואל, ומאידך גיסא, פעל מאחורי גבה של האישה, ניהל אורח חיים חילוני הומוסקסואלי, נאף ובגד בה במהלך הנישואין, ניהל קשר עם מאהב ואף הציע לו נישואין בעודו נשוי לה. לטענת התובעות, התחזות האיש והטעייתו את האישה הביאו אותה להינשא לו ולהוליד עמו ילדות, כאשר המטרה היחידה שעמדה בפניו לשיטתן הייתה – להשתלט על כספי האישה ומשפחתה ולהשתמש באישה כסיפור כיסוי לדמותו האמיתית.

הסעדים הכספיים להם עתרו התובעות הם, בין היתר, החזר עלויות החתונה והוצאות נלוות לה בהן נשאה התובעת מס' 2 (להלן – "החמות"); דמי שכירות שהעבירה החמות במהלך הנישואין, בגין שכירת XXX עבור האיש; סכומי כסף שהעבירה החמות לאיש לצורך רכישת XXX משלו; כספי תמיכה במשפחה שנהגה החמות להעביר מידי חודש בסך כולל שאינו פוחת ממיליון שקלים חדשים, הוצאות שירותי חוקר פרטי; הוצאות משפט שונות, לרבות הוצאות נסיעת החמות מXXX לישראל לצורך תמיכה באישה; וכן הוצאות טיפול פסיכולוגי בגין הנזקים הנפשיים שנגרמו לאישה.

טענות האיש

5. בבקשתו טוען האיש, כי יש לדחות על הסף את התביעה דנן מפאת התיישנות עילות התביעה, היעדר שפיטות, והוראת סעיף 62(ב) לפקודה. לטענתו, עסקינן בתביעת סרק קנטרנית הנעדרת כל סיכוי משפטי, אשר רובה ככולה ממילא התיישנה. האיש הפנה כאמור להוראת סעיף 62(ב) לפקודה, לפיה היחסים הנוצרים על ידי נישואין לא ייחשבו כחוזה (לעניין העוולה הנזיקית של גרם הפרת חוזה), והפנה לפסיקת בית המשפט העליון הקובעת, כי ניאוף אינו מקים עילת תביעה בנזיקין. ראו: ע"א 8489/12 פלוני נ' פלוני (2013) (להלן – "ע"א 8489/12").

6. האיש הכחיש את כל המיוחס לו בתביעה, וטען כי זו לא נועדה אלא לפגוע בו ובבנותיהן הקטינות של הצדדים, בשל היות האישה עשירה, עתירת ממון ונכסים, אשר שמה לה למטרה להתיש אותו בכל דרך, תוך שבחרה טקטית לעשות שימוש ציני במערכת המשפט לשם כך. זאת על מנת לכפות עליו להסכים לרצונותיה בעניין משמורת הבנות. לשיטתו האישה מוצאת נחמה, פורקן ונקמה בדרך של פגיעה בו באמצעות הגשת הליכים משפטיים אינסופיים. עוד תמה האיש מה הטעם בניהול הליך יקר וארוך כאשר בסופו של יום התוצאה ידועה מראש - ולפיה תידחה התביעה דנן.

7. בתשובתו מיום 13.9.18 שב והכחיש האיש מכל וכל את טענות התובעות כאילו היה בעל נטייה מינית הומוסקסואלית טרם הנישואין, ואף מצא לנכון להוסיף ולומר כי גם אם תתקבל טענת התובעות, לפיה הוא נאף עם בן מינו במהלך הנישואין, אין בכך להעיד על כך שהיה בעל נטייה כאמור טרום הנישואין. לטענתו אין זה דבר חריג, כי בני זוג עוברים תהליכים ומשברים שונים במהלך הנישואין, וקשה להלום שבית המשפט ייכנס למרקם כה עדין בנפשם של צדדים ולו משום שעברו משבר בחיי הנישואין. האיש המשיך והקשה, האם בכל מקרה של פירוק תא משפחתי, הצד שלכאורה בעטיו נוצר הקרע יהיה חשוף לתביעה "על כך שהגיע למערכת הנישואין כאשר היו נטועות בו היסודות ליצירת אותו קרע?". כך למשל, כאשר אחד מבני הזוג גילה במהלך הנישואין נטיות לאלימות מילולית או פיזית, או נטיות להתמכרות, או נטיות להימורים, של בן הזוג האחר, האם ניתן יהיה בידי בן הזוג לתבוע את בן זוגו ולטעון כנגדו, כי הגיע עם אותן "תכונות שליליות" לנישואין והסתירן מפניו?!