אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כשרות גט ותוקף תנאי בהסכם גירושין

כשרות גט ותוקף תנאי בהסכם גירושין

תאריך פרסום : 19/10/2014 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני גדול ירושלים
841246-4‏
06/10/2014
בפני הדיינים:
1. הרב אליהו אברג'יל‏
2. הרב אליהו הישריק
3. הרב א' אהרן כץ


- נגד -
התובעת:
פלונית
עו"ד עדי רז ועו"ד שי זילברברג
הנתבע:
פלוני
עו"ד טו"ר הרב יהושע זאב זנד
פסק דין

 

הוגש לפנינו ערעור בעניין בעל ואשה שחתמו על הסכם גירושין שנאמר בו מפורשות שכל נושא הילדים – מזונותיהם, משמורתם וכו' יידון בבית הדין הרבני בלבד. התגרשו כדמו"י אולם מיד אח"כ תבעה הגדלת מזונות בבית המשפט ושם חויב סכום גדול מעבר להסכם. הבעל טוען על הפרת הסכם וביטול הגירושין דאילו ידע שהיא תפר ההסכם לא היה נותן גט וא"כ הגט מוטעה. בית הדין הרבני האזורי עיכב את האשה מלהינשא בגלל זה. האשה ערערה על עיכוב הנישואין בבית הדין הגדול, ע"כ.

תשובה: לכאורה, הבעל חושב שע"י ההסכם הוא השיג את רצונו וחפצו ועתה מתברר שהוטעה – וההלכה היא גט מוטעה פסול: יבמות דף קו ע"א. ולכן בסדר הגט סימן קנ"ד סעיף פ"א: וישאל הרב אחר הכתובה ושיחזיר לבעל הכתובה או תמחול לו כדי שלא יבואו אח"כ לידי קטטה מחמת הכתובה. ושיאמר הבעל על מנת כן לא גירשה. ע"כ. וכן בסדר הגט המובא בחלקת מחוקק סעיף ריח וסעיף ריט: יזהירם הרב שלא יהיו קשורים יחד בשום דבר, אך אם יש איזה חילוקים ביניהם יתקשרו אחריהם או קרובים על ככה, ע"כ.

הרי מבואר דכאשר נעשה הגט אסור שיישארו בין הצדדים דברים לא ברורים שיכולים עי"ז לערער מתן הגט שיאמר אלו ידעתי שכך הדבר לא הייתי נותן גט.

וכן מפורש בשו"ת המהר"ם לובלין סימן קכ"ב בדין הגט מוינא שהבעל היה חולה והיה חשש אולי ימות ותיפול אשתו לחליצה, והבעל הסכים לתת גט לאשתו לאחר שהתחייבה שאם יבריא תחזור לינשא לו, והבעל הבריא, והאשה סירבה לחזור אליו. כתב המהר"ם שהגט בטל שהרי ניתן על תנאי שאם יקום מחוליו תינשא לו, ולא עמדה בתנאי – והשיב דאין זה גט ופסול. וכן היא דעת הב"ח בשו"ת סימן ד (החדשות) שכתב מאחר שהיו עסוקין באותו עניין של הבטחת חמותו שאם יקום מחוליו תחזור לינשא לו אדעתא דידה גמר ויהיב גיטא, ועל הפחות מידי ספק לא נפיק.

אולם בט"ז סימן קמ"ה סק"ו ובבית שמואל שם ס"ק ט"ז הביא חולקים על המהר"ם לובלין שהגט כשר שמאחר שהבעל אומר בסדר הגט שהוא נותן גט בלא שום תנאי הגט כשר. שהרי קודם המסירה של הגט מבטל כל תנאי, וכן פסק הצמח צדק חדש סימן ר"ץ סק"י שדבריו של הבעל בשעת מתן הגט מבטלים כל תנאי, ע"ש.

וכן הוא בשו"ת הרדב"ז ח"א סימן פ"ג באדם שעומד ללכת למדינת הים והמתווכים הסכימו עם הבעל שייתן הגט שיחול אחרי שנה אם לא יחזור. אולם בשעת כתיבת הגט לא הוזכר תנאי זה וניתן בסתם, והשיב הרדב"ז שהאשה מותרת לינשא מיד ולא צריכה להמתין כלל דק"ל גלוי דעתא בגיטא לא כלום הוא [...] דכיוון שבשעת מתן הגט לא פירש התנאי אמרינן חזר בו, ודומיא אהא דאיתא בגמ' קידושין מ"ט ע"ב, ההוא גברא דזבין לנכסיה אדעתא למיסק לארץ ישראל ובעידנא דזבין לא אמר ולא מידי. אמר רבא הוי דברים שבלב ואינם דברים. הרי אילו שפירש קודם לכן שמוכר נכסיו אדעתא למיסק לא"י הואיל ולא פירש בשעת המכר הוי דברים שבלבד, וא"כ הוא הדין בנדון דידן דהואיל ולא פירש שע"מ כן מגרשה שיחולו הגט אחרי שנה ולא אמר כן בשעת כתיבת הגט הוו דברים שבלבד, וגילויי דעתא בגיטא לא כלום הוא, עיין שם.

וכן פסק בשו"ת משאת בנימן סימן ע"ו בדין הגט מוינא דהוי גט הואיל וכל תנאי שאינו כתנא בני גד ובני ראובן התנאי בטל ומעשה קיים.

והואיל וכל דיני התנאים לא היו הגט קיים – עיין שם, ובפרט שלפני מתן הגט מבטל כל תנאי כפי המנהג – וכן היא דעת שו"ת מהרש"ל סימן כ"ה באדם שסירב לתת גט לאשתו אלא אם תיתן לו סכום כסף והאשה התחייבה בזה אולם לאחר מתן גט לא עמדה בחיובה. והשיב דהואיל והבעל ביטל כל התנאים לפני מתן הגט ולא עשה שום תנאי מפורש אין הגט בטל ואף שיש אומדנא דאדעתא דהכי לא גירש. דאין שום תנאי שיבטל את הגט אם לא תנאי כפול דאין להתחשב בגלוי דעת או אומדנא אלא שהיה התנאי מפורש בעת מתן הגט עיין שם.

וכן הוא בשו"ת הב"ח סימן צ"א והמהרש"ם ח"ה סימן מ"ג ובסימן ס"ז שעתה שנהגו בסדר הגט שהבעל מבטל כל תנאי כל גלוי דעת או אומדנא בטלים. וכן כתב המהרי"ט אהע"ז סימן י"ג עיין שם, וכן הוא בשו"ת עין יצחק ח"ב סימן ל"ז ס"ק כ"ה ע"ש.

וכן הוא בשו"ת נודע ביהודה מהדו"ק חלק אהע"ז סימן י"א באדם שהיה מכה אשתו וסירב לגרשה ויעצו לאשה שתאמר שזינתה תחת בעלה והבעל האמין לה שכן ונתן לה גט ולאחר מתן גט התברר ששקרה, אם יכול בעלה להחזירה שהרי הלכה היא וגמרא ערוכה היא בגיטין דף מה ע"ב המוציא אשתו משום שם רע לא יחזיר משום נדר לא יחזיר קסבר טעמא משום קלקולא שיטען שהגט בטל או חשש לכך לפי התוספות שם ד"ה א' והשיב שם דלפי התוספת בקידושין מ"ט ע"ב דבאנן סהדי לא בעי תנאי כפול וא"כ בהא דפסק לו הרב שיגרשנה מחמת שזנתה דמאמין לדבריה חייב לגרשה ולכן גרשה ע"פ הוראתו – אפילו הכי אין לבטל הגט שהרי גרשה בלא שום תנאי כנהוג בשעת סידור הגט. ולכן אסור להחזירה דהוי משום שם רע. עיין שם. הרי דסב"ל דאין הגט בטל משום דבזמן הגט בטל כל תנאי עיין שם, והוא בפתחי תשובה סימן י' סק"ג. וכן היא דעת האבני מלואים שם ס"ק ב' דהוי גט לפי המנהג שבסידור הגט מבטל כל תנאי.

ועיין עוד בשו"ת מהר"ם אלשיך סימן ע"ח שדן באדם שנתן גט לאשתו מכיוון שמחלה לו על הכתובה. אולם לאחר הגירושין התברר שמסרה מודעה על המחילה שאינה מתכוונת למחול אלא למראית העין והשיב דהואיל ובשעת מתן הגט וסידור ביטל כל תנאי אין לחוש לגט פסול, ע"ש.

ואחר החיפוש בפוסקים מצאתי שרבים סוברים כמהר"ם לובלין דאם היה תנאי אעפ"י שבשעת סידור הגט כנהוג לא אמר התנאי הגט פסול דהוא אומדנא דמוכח והם בשו"ת ברכת יוסף אהע"ז סימן ד. ובשו"ת שערי דעה ח"ב סימן קלד ובשו"ת מלבושי יום טוב ח"ב חלק אבן העזר סימן ז' ובשו"ת עמק שאלה סימן קט"ז וסימן קיז ובשו"ת דבר משה מהדו"ת סימן כ"ז שבהטעו את הבעל דאינו גט והיינו טעמא דכיוון שאנן סהדי דדעתו ולבו על התנאי של קודם הנתינה והרי לא התקיים התנאי עיין שם.

ובשו"ת אגרות משה אבן העזר ח"ג סימן ל"ז בזוג בחו"ל דנשואים כדמו"י וגם החוק והבעל גירש אשתו כדמו"י והוסכם שיתגרשו אח"כ גם לפי החוק, והאשה סירבה להתגרש לפי חוקי הערכאות ואפילו תבעה אותו מזונות שם וחויב והבעל טוען שעל דעת מצב זה לא נתן גט ושהגט בטל. ומשיב הואיל וחוקי המדינה ידועים לבעל והיה צריך להתנות שאם לא תקבל גט בערכאות ויחויב במזונות שלא יהיה גט. אפילו בלא תנאי כפול משום אנן סהדי. ואין צורך בתנאי כפול כמבואר בתוספות קידושין דף מט. ואם הוא לא ידע מחוקי המדינה יש חשש גדול על הגט לענ"ד.

המורם מכל הנ"ל: אף עכשיו שנוהגים שהבעל מבטל כל תנאי בזמן סידור הגט, אם התברר שהוטעה וקיימת אומדנא שהיה מעכב הגט אלו ידע שמטעים אותו. נחלקו בזה הפוסקים אם הגט בטל אם לאו. הואיל והבעל חשב שחתימת הסכם מבטיחה מכל תביעה אחרת בהגדלת מזונות וחשב שזה מבטיח אותו מתביעה במקום אחר ולא מודע ולא הודיעוהו חוק זה והבעל נלחם כל הזמן לעכב את הגט עד אשר יבטיחוהו ושלא תהיה תביעה מעבר הרי ודאי לפי הפוסקים המהר"ם לובלין ועוד הגט בטל דהוי גט מוטעה. וכפי שפסק הגאון אגרות משה, דאיכא חשש גדול על הגט. ויש חולקים ומכשירים הגט לאור המנהג של סידור הגט שאין עושים שום תנאי ומבטל כל תנאי דהוי גט, מ"מ מידי ספיקא לא נפקינן ואיירי בספיקא דאורייתא של גט מוטעה.

הדבר ברור בכל חברה משפטית מתוקנת שהסכם צריך לכבד ואין לתת יד להפרת הסכמים ורק בהסכם שנעשה שלא כדין ושוכנעו שכך. הפרת הסכם הכרוך בגט היא חמורה מאוד דיש חשש על כשרות הגט.

ידוע שביטול חוזה קובע כללים לביטולו או בשל פגם ביטול עקב טעות, ביטול עקב הטעיה ביטול עקב כפייה, ביטול עקב עושק עיין פרק ב. 14. 15. 17. 18. 20 וגם נאמר שם שביטול חוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד האחר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ע"כ.

ובנדון שלפנינו המערערת כלל לא פנתה לבעל על רצונה לבטל ההסכם, וא"כ עליה לפנות לבית הדין הרבני שאישר ההסכם והוא המוסמך להחליט אם שינוי נסיבות שמצדיק שינוי הסכם. ובייחוד כאשר הסכמת הצדדים שיהיה לבית הדין לדון במזונות הילדים גם לאחר מתן הגט ובסעיף 25 לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה–1995 נאמר בעניין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין דתי יהיה בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדין כל עוד אין בית הדין הדתי דן בו. ע"כ., הרי חוק זה שולל סמכותו של בית המשפט לדון בעניין שתלוי ועומד בבית הדין הדתי, והרי הדבר בנדון דידן שייך לבית הדין שנתן תוקף להסכם ובו נאמר שהסמכות היא של בית הדין הרבני. ולכן תביעה האשה להגדלת מזונות היא בחוסר סמכות.

הרי א"כ, הבעל הוטעה לחשוב שהשיג את מבוקשו בהסכם. ולמעשה מתברר שלא. בזה כל מתן הגט היה בטעות, והוי גט מוטעה דפסול. מ"מ הדבר נמצא במחלוקת הפוסקים אם הגט בטל. והוי ספקא דאורייתא אם הגירושין בטלים. לכן כל עוד האשה לא מעבירה את התיק לדיון בבית הדין כמוסכם, היא מנועה מלינשא כדמו"י, ומאשר פסק בית הדין האזורי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ