אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק דין 5302/14

פסק דין 5302/14

תאריך פרסום : 13/08/2014 | גרסת הדפסה
עמ"מ
בית המשפט העליון
5302-14
07/08/2014
בפני השופט:
צ' זילברטל

- נגד -
המערערת:
מדינת ישראל
עו"ד אבינועם סגל אלעד
המשיב:
פלוני
עו"ד רעודה זביידי
פסק דין

פסק-דין

 

 

1.        שר הבטחון חתם ביום 8.7.2014 על צו מעצר מינהלי שהוצא מתוקף סמכותו לפי סעיף 2 לחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-1979 (להלן: החוק). על-פי הצו, כיוון שהיה לשר יסוד סביר להניח שטעמי בטחון המדינה או בטחון הציבור מחייבים זאת, הוא הורה על מעצרו המינהלי של המשיב, יליד 1990, תושב עיסוויה שבמזרח ירושלים, מיום 9.7.2014 עד ליום 8.1.2015 (ששה חודשים בסך הכל). על-פי הוראת סעיף 4 לחוק, הובא המשיב לפני סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים. המשיב תואר על ידי המערערת כ"פעיל ארגון הטרור החזית הדמוקרטית, אשר הינו חבר בחוליה של רעולי פנים הפועלת בעיסוויה, ואשר מעורב בפעילות בטחונית עדכנית המסכנת את בטחון המדינה" (סעיף 11 להודעת הערעור).

 

           בהחלטה מיום 13.7.2014 מצא בית משפט קמא כי היה מקום להוצאת צו המעצר המינהלי, כלומר – היה לשר יסוד סביר להניח שטעמי הבטחון חייבו להחזיק את המשיב במעצר זה. עם זאת, סבר בית המשפט המחוזי כי יש מקום לקצר את תקופת המעצר והוא העמיד את משך המעצר על שלושה חודשים מיום 8.7.2014. בית המשפט הגיע למסקנה זו, בין היתר, בהתחשב בכך שקיימת אפשרות שאי השקט הבטחוני השורר בעת האחרונה לא יימשך לאורך זמן, כאשר אי שקט זה היה אחד השיקולים שבית משפט קמא מצא לנכון להזכירם כשיקולים רלוונטיים לצורך בחינת צו המעצר. עוד סבר בית המשפט, כי ראוי לקצר את תקופת המעצר כחלק מהאיזון בין זכויות האזרח של המשיב לבין הצורך להגן על הבטחון, תוך הבאתם בחשבון של נתוניו המיוחדים והמאפיינים האישיים של המשיב "לעומת הדומה והשונה בינו לבין צעירים רבים אחרים, שיש להם מוטיבציה דומה לבצע פעילות טרור או פיגועים". בכך הביא בית משפט קמא לידי ביטוי את עמדתו לפיה:

 

"אם אכן, יש בסיס למעצר מינהלי, במקרה שבפני, הרי לפי אמות מידה רחבות אלה, 'ראויים' היו מאות אם לא אלפים של צעירים דומים, ל'סטטוס' של עצור מינהלי. יודגש שוב, כי אין מדובר באדם הנמצא בדרג הבכיר של הארגון, דבר ששימש, בתיק אחר שנדון בבית המשפט העליון כאחד מן הנימוקים לאשר צו מעצר מינהלי של המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון ... " (פסקה 58 להחלטה).

 

           עם זאת, בית המשפט סבר כי בעניינו של המשיב קיימים נתונים נוספים "מעבר לצעיר הרגיל בעל המוטיבציה לבצע פיגועים", כפי שהדבר עולה מהחומר הסודי בו עיין, "בתוספת המזג האלים והסוער" של המשיב. נמצא, אם כן, שבית משפט המחוזי ייחס משקל לעובדה ש"אין מדובר בראש חוליה או בבעל תפקיד בכיר בארגון טרוריסטי", כמו גם לכך שהמשיב אינו נבדל מצעירים רבים אחרים, אלא בנתונים הקונקרטיים המתייחסים אליו והכלולים בחומר החסוי. נוכח שיקולים אלה, כמו גם בהתחשב בחובתו של בית המשפט המפעיל ביקורת שיפוטית על-פי החוק לבחון את צו המעצר המינהלי בקפדנות רבה, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש מקום לקצר את אורך תקופת המעצר שמכוח הצו. בתוך כך נקבע, כי המועד לעיון התקופתי שיש לקיימו במצוות סעיף 5 לחוק, יהיה ביום 24.8.2014.

 

2.        המערערת טוענת בערעורה, כי נוכח המידע החסוי הקיים בעניינו של המשיב, לא ניתן על ידי בית המשפט המחוזי המשקל הראוי לחשש הממשי מפני פגיעה קשה מצד המשיב בבטחון ובשלום הציבור. לשיטת המערערת, לא היה מקום לקצר את תקופת המעצר, כשלחלופין בלבד נטען, כי מן הראוי היה לקבוע שמדובר ב"קיצור שאינו מהותי" ולא ב"קיצור מהותי" (בהתחשב בהלכה שנפסקה בבג"ץ 2320/98אל עמלה נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון, פ"ד נב(3) 346 (1998)). לענין זה יצוין, כי נראה שהסוגיה האמורה כלל לא הועלתה בגדר הדיון בבית משפט קמא, ועל כן ההחלטה לא התייחסה אליה. מכל מקום, לצורך הערעור דנא ראיתי לנכון להתייחס אל קביעת בית המשפט המחוזי בדבר קיצור תקופת המעצר כאל קיצור מהותי של התקופה.

 

           המערערת הדגישה, כי המידע המודיעיני הקיים בעניינו של המשיב הוא בעל חומרה של ממש והסיכון הטמון בשחרורו הוא רב ביותר. עוד נטען, כי לא היה מקום להשוות את עניינו של המשיב, בהתחשב במידע הקיים בעניינו, לעניינם של מאות ואלפי צעירים אחרים שיש להם מוטיבציה לבצע פיגועים וכי לא היה מקום ליתן משקל לכך שהמשיב אינו נמנה על הדרג הבכיר של ארגון הטרור. המסוכנות הנשקפת מהמשיב היא קונקרטית ומבוססת היטב בחומר שנאסף על-ידי גורמי הבטחון, ואינה קשורה במעמד זה או אחר של המשיב במסגרת ארגון טרור. עוד נטען בשם המערערת כי ההליך המנדטורי של העיון התקופתי בצו, הקבוע בסעיף 5 לחוק, מבטיח ביקורת שיפוטית במהלך המעצר, כך שאם ישתנו נתונים רלבנטיים ממילא יוכל בית המשפט להורות בהתאם.

 

3.        באת כוח המשיב עמדה בדיון על הקושי הרב לטעון בשם מרשה נוכח העובדה שהמשיב ובאי כוחו אינם חשופים לחומר המוגש לעיון בית המשפט, כך שאין באפשרותם להתמודד עם הנתונים שעמדו ביסוד ההחלטה על הוצאת צו המעצר המינהלי. במציאות זו, על בית המשפט לבחון את החומר האמור בשבע עיניים ולשמש במידה רבה כסנגור למשיב, שכן מדובר בהליך שפגיעתו בחירותו ובכבודו של המשיב רבה וקשה. באת כוח המשיב טענה, כי בית המשפט המחוזי נהג בזהירות המתחייבת והמתבקשת כאשר קיצר את משך המעצר המינהלי, והחלטה זו היא בעליל סבירה יותר, בהתחשב בשלילת חירותו של המשיב מבלי שהתנהל בעניינו משפט פלילי כהלכתו, מאשר ההחלטה לאשר את הצו למלוא התקופה. לפיכך אין זה ראוי שערכאת הערעור תתערב בהחלטה זהירה זו של בית המשפט, החלטה המתחייבת מהסיטואציה המיוחדת בה אנו עוסקים.  

 

4.        לאחר שמיעת טיעוני הצדדים עיינתי בחומר החסוי שהוצג לי על ידי נציגי גורמי הבטחון הרלוונטיים והפניתי אליהם שאלות אחדות, כל זאת במעמד צד אחד בלבד. בתום דיון זה השלימו באי כוח הצדדים את טיעוניהם.

 

5.        בית משפט זה חזר פעם אחר פעם על חובתו של השופט המבצע ביקורת שיפוטית על צו מעצר מינהלי לעשות כן תוך קיום בדיקה זהירה וקפדנית, כאשר ביקורת זו היא ביקורת מהותית ולא רק פרוצדוראלית. אכן, המעצר המינהלי פוגע פגיעה חמורה בחירותו של העצור עד כי הפעלתו מוצדקת רק בהתקיימם של תנאים חריגים. כפי שהוסבר במקרה דנא, מדובר בצו המעצר המינהלי היחיד שנחתם בקשר עם תושבי מזרח ירושלים בשנים האחרונות. לטעמי, נתון זה מעיד על כך כי אין ידן של הרשויות "קלה" בכל הנוגע להוצאת צווי מעצר מינהליים. עם זאת, אין בכך כדי לפטור את בית המשפט מחובתו לוודא היטב שאכן לא היה מנוס מהוצאת צו המעצר המינהלי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ