אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק דין 49-10

פסק דין 49-10

תאריך פרסום : 28/08/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי נצרת
49-10
11/08/2014
בפני השופט:
דני צרפתי

- נגד -
התובע:
ג'מאל דראושה
:
מדינת ישראל - פרקליטות מחוז הצפון-אזרחי
פסק דין
 
 

 

1.בפניי תביעת התובע לצוות על הנתבע, מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "הנתבע" ו/או "המנהל") להקצות לו מגרש חלופי למגרש שבחכירתו ואשר הוחכר לו עפ"י חוזה חכירה מיום 22/12/78 (להלן: "החוזה").

2.על פי החוזה, החכיר המנהל לתובע מגרש למטרת מגורים הידוע כמגרש 26 בגו"ח 16904/41 וכיום ידוע כחלקה 88 באותו גוש (להלן: "המגרש").

3.לטענת התובע, בכתב התביעה ובסיכומיו, מאז שהוחכר לו המגרש הוא נהג בו מנהג בעלים, והוא עומד בתשלומי דמי החכירה ועל כך גם אין כל מחלוקת.

4.בהתאם לחוזה, שטח המגרש הינו "420 מ"ר בערך", והוא עפ"י התובע, נועד להבטיח הקמת מבנה על המגרש לצורך מגורים. על פי התובע, בשנת 08' הוא החל בהליכים לצורך קבלת היתר בניה .לשם כך הוא ביצע מדידה של שטח המגרש וגילה כי המגרש עומד על 320 מ"ר בלבד, וכי על כך אין הוא עומד בדרישות המגרש המינימאלי לבנייה.

התובע בתביעתו גם העלה טענות לגבי מגבלות הנדסיות ותכנוניות אחרות בשל מערה המצויה בשטח המגרש, המגבילה את אפשרויות הבניה והופכת אותה לבלתי כלכלית לטענתו.

5.התובע פנה למנהל על מנת לקבל מגרש חלופי. ביום 22.02.09 דחה המנהל את בקשתו, תוך שהוצע לו לערוך הצעת תוכנית איחוד וחלוקה שלפיה יוקטן שטח המגרש הסמוך המוחכר לאחיו, ויוגדל שטחו של התובע. המנהל אף פנה מיוזמתו ביום 28.04.09 לבעלי המגרשים הסמוכים בדרישה להכין תוכנית איחוד וחלוקה מוסכמת, אליה התנגדו בעלי המגרשים וכן התובע עצמו.

 

6.לטענת התובע, ועל פי העובדות שהוצגו, המנהל הפר את חובת תום הלב במשא ומתן כלפיו, תוך הצגת מצג שווא לפיו גודל המגרש הינו 420 מ"ר וניתן לבנות עליו בית מגורים, שעה שלא כך הם פני הדברים. לטענתו, המנהל ידע עובר להתקשרות בחוזה כי שטחו של המגרש הוא 320 מ"ר ונמנע מלגלות זאת לתובע, ובכך הטעה אותו ויצר בפניו מצג שווא לפיו המגרש מתאים לצורכי בניה. לאחר שהתגלה גודל המגרש האמיתי, ומשלא הציע המנהל מגרש חלופי לתובע, המנהל גם הפר את החוזה וכן הפר את חובת תום הלב בקיום חוזה. בנוסף, על פי התובע, יש בהתנהלות זו של המנהל להוות שימוש לרעה בסמכויות שנתנו לו על פי דין.

7.נוכח האמור עותר התובע לצו עשה אשר יחייב את המנהל להקצות לו מגרש חלופי בבחינת סעד אכיפה בקרוב של החוזה.

8.הנתבע מנגד, טען בכתב הגנתו כי החכרת המגרש נעשתה בעקבות פניית התובע אליו, ולבקשת התובע עצמו, זאת לאחר שהמגרש כבר היה מוחזק על ידי בני משפחתו. התובע הכיר היטב את המגרש, לרבות את מצבו הפיזי והתכנוני כשפנייתו של התובע לנתבע נעשתה במצורף לפניית אחיו ואביו אשר קיבלו את המגרשים הסמוכים לו. בכתב ההגנה המנהל טען כי גודל המגרש הוא 410 מ"ר, זאת על פי מפת המדידה שצורפה כנספח ג' לכתב ההגנה.

9.מוסיף המינהל וטוען כי חוזה החכירה עצמו קובע שהמגרש יימסר לתובע, "כמות שהוא". כמוכן הצהיר התובע במסגרתו כי הוא מוותר על כל הברירות החוקיות לרבות בשל אי התאמה. האמור, בנוסף להצהרותיו בסעיף 12 לחוזה לפיהן הוא מתחייב שלא לבוא למינהל בתביעות בכל הנובע מהשינויים שיחולו לגבי שטח המגרש או גבולותיו, מקימים מניעות ומצדיקים את סילוק תביעת התובע על הסף. המינהל הוסיף כי המערה לגביה טען התובע, כלל לא נמצאת בשטח המגרש. לחילופין טוען המנהל כי כלל טענות התובע באות בבחינת, לכל היותר, טעות בכדאיות העסקה.

(בישיבת 8/7/2012 אישר ב"כ התובע כי המערה אכן אינה מצויה בתחומי המגרש ולכן היא איננה רלבנטית עוד לענייננו).

10.המנהל גם טען להתיישנות, שעה שעסקינן בתביעה ביחס למקרקעין מוסדרים. על פי גישת המינהל, היות וחוזה החכירה נחתם בשנת 78, כאשר התובע הכיר את המגרש והחזיק בו מאז הריי חלה התיישנות, שכן עברו מעל 30 שנה מהיום בו נולדה לו לטענתו עילת התביעה.

 

11.לטענת המנהל, מחדלו של התובע שלא ראה לבנות על המגרש במשך 30 שנה מאיין את תביעתו ואפילו יש בו להקנות למינהל זכות לבטל את החוזה, שכן המחדל מהווה הפרה יסודית של החוזה, ובהתאם לסעיפים 4 ו – 25 בו.

בהקשר זה הוסיף המנהל וטען כי רשויות התכנון עד להגשת התביעה ובכלל לא נתנו ולא נדרשו לתת כל החלטה המלמדת לשאלת האפשרות המעשית לבנות בית על המגרש, ומכאן שהתביעה הינה תיאורטית בלבד. עפ"י המינהל, לא נשלל כי התובע היה מקבל אישור בנייה על המגרש לו היה ממצה הליכים מול רשויות התכנון.

 

סקירת השתלשלות העניינים בתיק

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ