אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין 4790/14, 5080/14, 6037/14

פסק-דין 4790/14, 5080/14, 6037/14

תאריך פרסום : 21/10/2014 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
4790-14, 5080-14, 6037-14
19/10/2014
בפני כבוד השופטים:
1. השופט י' דנציגר
2. השופט ע' פוגלמן
3. השופט א' שהם


- נגד -
העותרים:
1. העותרת בבג"ץ 4790/14 ובבג"ץ 6037/14: יהדות התורה - אגודת ישראל - דגל התורה העותרים בבג"ץ 5080/14: זלמן יפה שניאור
2. שלמה נקי
3. הרב יהודה מהדיזדה
4. הרב אלדד גדסי

עו"ד רענן בר זוהר
עו"ד שלום זינגר; עו"ד גדי רובין
המשיבים:
1. המשיבים בבג"ץ 4790/14: השר לשירותי דת
2. סגן השר לשירותי דת
3. נציגות בתי הכנסת הציוניים בירושלים
4. בית הכנסת ניצנים בקעה
5. אלי קדוש
6. בית הכנסת פסגת מוריה
7. יהודה פרוידיגר המשיב בבג"ץ 5080/14: השר לשירותי דת המשיבים בבג"ץ 6037/14: השר לשירותי דת
8. סגן השר לשירותי דת
9. ראש עיריית ירושלים
10. עיריית ירושלים

עו"ד דניאל מארקס; עו"ד אבינועם סגל-אלעד
עו"ד אילן קמינצקי
פסק-דין

 השופט ע' פוגלמן:

 

           רבני עיר נבחרים בידי אסיפה בוחרת שהרכבה קבוע בתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשס"ז-2007 (להלן: התקנות). תיקון לתקנות שערך השר לשירותי דת הסמיך את האחרון למנות, בהסכמת ראש הרשות המקומית, רבע מחברי האסיפה הבוחרת. האם היה מוסמך השר לעשות כן והאם שיקול דעתו הופעל כדין? אלו השאלות המרכזיות העומדות להכרעתנו.

          

המסגרת הנורמטיבית

 

  1. רבהּ של עיר או של רשות מקומית, הוא רב המקום, מופקד, יחד עם המועצה הדתית, על הענקת שירותי דת לתושבים. רב עיר הוא נושא משרה ייחודי, בעל מאפיינים מעורבים של נבחר ציבור ועובד ציבור. הרב הוא מנהיג דתי ורוחני, והוא מהווה סמכות הלכתית-רוחנית לבני עירו. הוא ממלא תפקידים סטטוטוריים שונים. כך, למשל, רב העיר מופקד על רישום נישואין; הוא מוסמך להעניק תעודת הכשר לבתי אוכל הנמצאים בתחום העיר או הרשות המקומית שבה הוא מכהן (סעיף 2(א)(2) לחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983); ובאחריותו לאשר את כשרותם של תפילין ומזוזות (סעיף 1(ב) לחוק למניעת הונאה בספרי תורה ובמגילות, בתפילין ובמזוזות, התשל"ה-1974). לצד זאת נושא רב העיר בתפקידים נוספים ובהם העברת שיעורים, מתן מענה הלכתי לפונים, השתתפות באירועים ציבוריים המתקיימים בתחומה של העיר, מכירת חמץ וכדומה (ראו בג"ץ 2957/06 חסן נ' משרד הבינוי והשיכון האגף לפיתוח מבני דת, פסקה י (16.7.2006); ראו גם ע"א 6024/97 שביט נ' חברה קדישא גחש"א ראשל"צ, פ"ד נג(3) 600, 622 (1999); דברי ההסבר להצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 20) (ועדת בדיקה לרבני ערים), התשע"ד-2014, ה"ח הממשלה 857, 456). המועצה הדתית, גוף שעליו עוד נרחיב בהמשך, כפופה לפסיקותיה של הרבנות המקומית שבראשותו של רב העיר (סעיף 6א לחוק שירותי הדת; ראו עוד הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 20) (ועדת בדיקה לרבנים), התשע"ד-2014, ה"ח הממשלה 456); ורבני הערים מתל אביב-יפו, ירושלים, חיפה ובאר שבע אף מכהנים במועצת הרבנות הראשית (סעיף 4(א)(2) לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980).

 

  1. על פי התקנות, ביישוב שהוא עיר או מועצה מקומית יכהן רב עיר במשרה מלאה, ועליו להתגורר "במקום כהונתו" (חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס"ג-2002). במקום שמספר התושבים אינו עולה על 15,000 עשוי להיקבע היקף משרה אחר (תקנה 3(א) לתקנות); וכאשר מספרם עולה על 50,000 רשאי השר להורות, בהסכמת ראש הרשות המקומית, כי יכהנו שני רבני עיר – ספרדי ואשכנזי (תקנה 3(ב) לתקנות) (לביקורת על חלוקה עדתית זו ראו בג"ץ 1765/93 חיימובסקי נ' השר לענייני דתות, פ"ד מט(3) 705, 708-707 (1995); בג"ץ 90/75 אלראי נ' שר הדתות, פ"ד כט(2) 413, 416 (1975)). רב עיר יהיה מי שמקיים את אחת מחלופות הכשירות המנויות בתקנה 4 לתקנות; והוא יכהן בתפקידו, ככלל, עד הגיעו לגיל 70, אלא אם ראתה מועצת הרבנות הראשית להאריך את כהונתו בחמש שנים נוספות (תקנה 19(א)(1) לתקנות; לסיבות אחרות להפסקת הכהונה ראו תקנה 19 במלואה).

 

           הליך הבחירה של רב עיר, שעל מאפייני תפקידו עמדנו עד כה בקווים כלליים, הוא העומד במרכז דיוננו.

 

הליך הבחירה של רב עיר – המבנה החקיקתי

 

  1. חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971 (להלן: החוק או חוק שירותי הדת) מסדיר את האופן שבו יסופקו שירותי הדת לציבור היהודי בישראל. החוק עוסק, בין היתר, במערכת היחסים שבין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי בכל הנוגע לאספקת שירותי דת לציבור היהודי בישראל. סעיף 15(א) לחוק, שכותרתו "ביצוע ותקנות", מסמיך את השר לשירותי דת (להלן גם: השר) להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות בדבר "בחירות של רבני עיר" (ולעניין זה קובע החוק כי "רב עיר" הוא "רב של ישוב שהוא עיריה או מועצה מקומית (רב מקומי)"; וראו תקנה 15א(2) לתקנות; ראו גם בג"ץ 6214/14 ועד עדת הספרדים ועדות המזרח בירושלים נ' ועדת הבחירות לבחירת רבני העיר ירושלים, פסקה 4 (17.10.2014) (להלן: עניין עדת הספרדים)). פרט לזאת לא קבע החוק כל הוראות מפורטות לעניין אופן בחירתו של רב עיר (ראו גם בג"ץ 953/87 פורז נ' להט, פ"ד מב(2) 309, 323-322 (1988) (להלן: עניין פורז)). התקנת התקנות ותיקונן אינם טעונים אישור של ועדה מוועדות הכנסת, והם מסורים לשיקול דעתו של השר.

 

  1. התקנות שהתקין השר לשירותי דת מכוח סמכותו שבחוק שירותי הדת מסדירות את האופן שבו ייבחר רב עיר. לפי התקנות, בהליך הבחירה מעורבים שני גופים (שעל טיבם עוד אעמוד בהרחבה בהמשך): האחד, ועדת הבחירות, האחראית על ההיבטים האדמיניסטרטיביים בהסדרת הליך הבחירות, מנהלת את ההליכים לבחירת הרב המקומי ואינה משתתפת בהליך הבחירה עצמו; והשני, האסיפה הבוחרת, האמונה על הליך הבחירה גופו. הליך הבחירות שהותווה בתקנות עובר לתיקונן עורר קשיים בלתי מבוטלים, הן ביחס למנגנון שהותווה בתקנות לבחירתו של רב עיר, הן בעניין הרכב הגוף הבוחר (הוא האסיפה הבוחרת). בעניין הראשון העיר בית משפט זה בעבר כי "התקנות יצרו הליך פוליטי מורכב ומסורבל המעכב ברשויות מקומיות רבות את בחירתו של רב העיר, ורצוף בפרצות המאפשרות הפרת כללי מינהל תקין", וצוין כי "היה ראוי לבצע חשיבה מחודשת בעניין הליך הבחירות לרבני עיר" (בג"ץ 8773/11 ביטון נ' מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, פסקה 9 לחוות דעתה של השופטת ע' ארבל; חוות דעתו של חברי השופט י' דנציגר; פסקה ג לחוות דעתו של השופט נ' סולברג (19.12.2012) (להלן: עניין ביטון)). בעניין אחר (בג"ץ 2430/11 עמותת ברית נאמני תורה ועבודה נ' השר לשירותי דת (27.2.2014) (להלן: עניין ברית נאמני תורה ועבודה)) צוין כי בכל שאמור בהרכב האסיפה הבוחרת, יש ממש בטענה שלפיה נדרשת הרחבת מעורבותם של ציבורים רחבים יותר בבחירת רב העיר בהשוואה למצב הנוהג, בשל כך שמימון המשרה הוא מכספי ציבור, ומכיוון שלזהותו של רב העיר ולמדיניותו תיתכן השפעה על כל חלקי הציבור. בשל כך נתבקשו המשיבים שם לבחון אפשרות לשינוי האיזון בין חברי האסיפה הבוחרת, באופן שייתן יתר משקל לציבור הכללי (החלטה מיום 10.7.2012). להערה זו נחזור, ביתר הרחבה, בהמשך הדברים.

 

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ