אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק דין 3735/14

פסק דין 3735/14

תאריך פרסום : 22/07/2014 | גרסת הדפסה

בית המשפט העליון
3735-14
22/07/2014
בפני השופטת:
א' חיות

- נגד -
המבקשת:
מנורה חברה לביטוח בע"מ
עו"ד אלישע אטיאס
המשיבה:
קסליו אירועים בע"מ
עו"ד גרא פולגר
פסק דין

 

פסק דין 

בקשה למתן רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ח' וינבאום וולצקי) מיום 23.4.2014 בה התקבלה בקשת המשיבה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה שהגישה המבקשת.

 

1.        המשיבה הפעילה אולם אירועים בחדרה שהיה מבוטח אצל המבקשת ב"פוליסת בית עסק". בעקבות מזג אוויר סוער ביום 8.1.2013 הוצף אולם האירועים ולטענת המשיבה נגרמו נזקים כבדים לאולם, לחצריו ולתכולתו (להלן: האירוע הביטוחי). המשיבה הודיעה למבקשת על קרות האירוע הביטוחי ובמכתבה מיום 14.2.2013 הודיעה המשיבה לשמאי שמונה מטעם המבקשת כי הנזקים מוערכים על ידו בסכום של 1,700,000 ש"ח (ראו נספח ב' לבקשה). המבקשת מצידה הודיעה למשיבה ביום 19.2.2013 כי היא דוחה את בקשתה לפיצוי בהיעדר פוליסת ביטוח בתוקף (להלן: מכתב הדחייה). נוכח חשיבותו של המכתב להמשך הדיון יובא להלן נוסחו המלא:

 

"בהמשך לפנייתך אלינו לקבלת תגמולי ביטוח בקשר עם אירוע נזקי מים מחודש ינואר 2013, הרינו להודיעך כי אנו דוחים את בקשתך בהיעדר קיומה של פוליסת בת תוקף בחברתנו לכיסוי האירוע. כפי שנמסר לך ולסוכן הביטוח שלך, וכפי שהודית בכך בפני נציג חברתנו, הפוליסה 0408054194112 בוטלה מחמת אי תשלום פרמיה וזאת החל מיום 21.10.2012, וההודעה על כך נמסרה לך בסמוך לביטול. הודעות על הכוונה לבטל את הפוליסה מחמת אי התשלום נמסרו אליך אף הן קודם לביטול. עובדת אי תשלום הפרמיה היתה ידועה לך היטב ולא היתה בבחינת תקלה זמנית או בהיסח הדעת, והיה לך ברור כי הפוליסה תבוטל מחמת אי תשלומה. למען הסר ספק ולמען הזהירות בלבד, כל הטענות בדבר היקף הנזק מוכחשות אף הן. אין באמור משום הכרה בכיסוי הביטוחי ו/או בחבות ו/או באחריות ו/או משום ויתור על כל טענה ו/או זכות העומדת לחברתנו מכוח הדין ו/או הפוליסה".

 

 

           יצוין, כי קודם שנשלח מכתב הדחייה מינתה המבקשת שמאי להערכת נזקי המשיבה ועוד יצוין כי המבקשת מינתה מהנדס שביקר במקום ביום 24.3.2013, דהיינו לאחר משלוח מכתב הדחייה, וכי בחוות דעת שערך אותו מהנדס נקבע כי המבנה בוטח בביטוח חסר בשיעור ניכר.

 

2.        בחודש נובמבר 2013 הגישה המשיבה תביעה נגד המבקשת לתשלום תגמולי הביטוח והמבקשת הגישה כתב הגנה בו טענה כי הפוליסה של המשיבה אינה בתוקף. לחלופין טענה המבקשת (בסעיף 19.1 לכתב ההגנה) כי הביטוח שערכה המשיבה היה ביטוח חסר בשיעור של 80% (דהיינו כי העסק של המשיבה בוטח בשיעור של 20% מערכו) וגרסה כי עובדה זו נתבררה לה לאחר דחיית התביעה לתגמולי ביטוח. המבקשת הוסיפה וטענה עוד (בסעיף 20 לכתב ההגנה) כי חלק בלתי מבוטל מהנזק שנגרם למשיבה אינו בר פיצוי בשל החרגתו מתנאי הפוליסה. בכתב התשובה שהגישה המשיבה לכתב ההגנה היא עתרה, בין היתר, למחיקת סעיפים 19.1 ו-20 לכתב ההגנה נוכח הנחיות המפקח על הביטוח מיום 16.11.1998 [צ"ל 9.12.1998] ומיום 29.5.2002 עליהן אעמוד בהמשך, המונעות לטענתה מהמבקשת להעלות טענת הגנה שלא נזכרה במפורש במכתב הדחייה. המבקשת טענה מנגד כי מדובר בטענת סף, וכי יש להתיר לה לטעון לחלופין טענות נוספות עליה. עוד נטען כי סכומי הנזק תמיד שנויים במחלוקת, וכי המידע על ביטוח החסר נודע לה לאחר שליחת מכתב הדחייה ולכן יש להתיר לה לטעון בעניין זה. המבקשת הוסיפה כי המידע על ביטוח החסר היה מצוי בידיעת המשיבה וכי אין לאפשר למשיבה להרחיב שלא כדין את הכיסוי הביטוחי.

 

3.        בהחלטתו מיום 23.4.2014 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המשיבה למחיקת סעיפים 19.1 ו-20 האמורים מכתב ההגנה. בית המשפט ציין כי על פי פסיקתו של בית משפט זה בעניין הנחיות המפקח על הביטוח מיום 9.12.1998 ומיום 29.5.2002 תורשה המבטחת להעלות טענות חדשות שלא הועלו על ידה בהזדמנות הראשונה בפני המבוטח, רק בנסיבות חריגות כגון טענת מרמה מצד המבוטח. בית המשפט קבע כי המבקשת מודה שטרם ששלחה את מכתב הדחייה היא הפעילה שמאי שהיה יכול בעת ביקורו במקום להתרשם מכך שהמשיבה לא עמדה בתנאי הפוליסה כפי שפורטו בסעיף 20 לכתב ההגנה וכן מביטוח החסר. עוד נקבע כי המבקשת דחתה את תביעת המשיבה בשל אי תשלום פרמיה, ולהוציא נימוק זה, לא פירטה נימוקים נוספים דוגמת אלו שנכללו בסעיפים 19.1 ו-20 לכתב ההגנה וטענות אלה אינן נוגעות לנסיבות חריגות המצדיקות סטייה מהוראות המפקח על הביטוח, כאמור. כמו כן נדחתה טענת המבקשת בדבר גילוי מאוחר של ביטוח החסר, שכן היא נטענה באופן סתמי וללא פירוט.

 

3.        מכאן הבקשה שלפניי בה עותרת המבקשת לביטול מחיקתו של סעיף 19.1 לכתב ההגנה. במאמר מוסגר יצוין כי נראה שהמבקשת השלימה עם מחיקתו של סעיף 20 מכתב ההגנה ומשכך אין צורך לעסוק בו עוד. המבקשת טוענת כי בהחלטתו נמנע בית המשפט מלהתייחס לטענותיה בעניין סעיף 19.1 לכתב ההגנה, וכן כי נגרם לה עיוות דין חמור משום שיתכן כי בשל מחיקת טענת ההגנה האמורה המשיבה תזכה לפיצוי משמעותי אף על פי שאין לה כיסוי ביטוחי לכך. המבקשת מוסיפה כי בית המשפט סילק על הסף את טענותיה בלא ששמע עדויות או בחן את טענותיה לגופן וכי יש להותיר על כנו את סעיף 19.1 בכתב ההגנה גם משיקולי יעילות ולהכריע בתוקפו לאחר שמיעת ראיות. לשיטתה של המבקשת, לא היה מקום לקבוע כי השמאי שמינתה יכול היה להתרשם מביטוח החסר כאשר ביקר במקום, שכן המבקשת מינתה מהנדס בניין ולא הייתה עושה כן אם השמאי יכול היה להעריך את שווי המבנה בעצמו. עוד מציינת המבקשת כי קביעה מסוג זה אינה בגדר ידיעה שיפוטית ומחייבת שמיעת עדויות. המבקשת מוסיפה וטוענת שבית המשפט לא דן בטענתה לפיה המשיבה לא תמכה את בקשתה בתצהיר וכן לא המציאה למבקשת מסמכים שנדרשו לה לבירור החבות, ואיפשרה למהנדס מטעם המבקשת לבדוק את הנזקים רק לאחר שיגור מכתב הדחייה. יתר על כן המבקשת טוענת כי בית המשפט לא דן בטענתה לפיה קיומו של ביטוח חסר אינו חורג מהטענה שהועלתה במכתב הדחייה והיא מוסיפה כי במכתב הדחייה נכתב במפורש שכל הטענות בנוגע להיקף הנזק מוכחשות אף הן. עוד טוענת המבקשת כי בכל מקרה קיימת הוראה מפורשת בפוליסה בדבר ביטוח חסר וכי המשיבה הייתה ערה לכל אורך הדרך לביטוח החסר ואף פעלה בחוסר תום לב כאשר התעלמה מהוראות הפוליסה.

 

5.        המשיבה מצידה סומכת ידיה על החלטתו של בית המשפט המחוזי ומוסיפה כי המבקשת נחשפה לראשונה לנזקי המשיבה זמן רב טרם שנשלח מכתב הדחייה וגם אם ביטוח החסר נודע לה רק עם קבלת דו"ח המהנדס, עמדו לה שבעה חודשים מביקור המהנדס ועד להגשת התביעה כדי לתקן את מכתב הדחייה. כמו כן טוענת המשיבה כי לא ייתכן שפער כה גדול בהיקף הביטוח לא נגלה לעיני המומחים שביקרו במקום וכי המהנדס מונה לשם בדיקת היקף הנזק ולא לשם בדיקת סכומי הביטוח. המשיבה מוסיפה וטוענת כי היא אינה דורשת פיצוי עבור נזקים החורגים מסכום פוליסת הביטוח שנרכשה וכי לא היה עליה לתמוך את הבקשה בתצהיר, שכן הבקשה כללה טענות משפטיות. עוד סבורה המשיבה כי טענה בדבר ביטוח חסר היא טענה ביטוחית גרידא הנוגעת לכיסוי הביטוחי ולא לכימות הנזק וכי מתן אפשרות למבטחת להעלות את טענת ביטוח החסר בשלב מאוחר תסכל את הנחיות המפקח על הביטוח, שכן המבוטח לא יוכל להיערך לטענה זו מראש ובנוסף אם אכן נדרש בירור עובדתי בשאלה זו, היה על המבקשת להעלות את הטענה במסגרת מכתב הדחייה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ