אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק דין 3676/14

פסק דין 3676/14

תאריך פרסום : 24/08/2014 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
3676-14
21/08/2014
בפני כבוד השופטים :
1. שופט י' דנציגר
2. השופט נ' הנדל
3. השופט א' שהם


- נגד -
המערערת:
מדינת ישראל
עו"ד אייל כהן; עו"ד דפנה אברמוביץ
המשיב:
מראד פקיה
עו"ד קובי סודרי
פסק דין

      

פסק-דין

 

השופט נ' הנדל:

 

1.        לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (ת"פ 22413-06-13, כב' השופט מ' דרורי), בו זוכה המשיב מן העבירות שיוחסו לו בכתב האישום בעקבות הודעת המערערת לפיה נאלצת היא, בפעם השנייה במסגרת תיק זה, לחזור בה מכתב האישום. זאת נוכח עוצמת פגיעה לעמדתה בתעודת החיסיון לטובת הציבור שהוצאה באשר לעד מרכזי בפרשת התביעה, במהלך ההליך ובעקבות מספר החלטות קודמות שניתנו בגדרו.

 

רקע והליכים קודמים

 

2.        כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירת שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכן עבירה של שהייה בישראל שלא כדין לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. בתמצית יתואר כי על פי כתב האישום, הגיעו המשיב, תושב השטחים, ושלושה אחרים שזהותם לא ידועה, לביתה של המתלוננת, ילידת שנת 1945, במטרה לשדודהּ. הארבעה נכנסו לביתה תוך שאחד מהם מתחזה לאיש משטרה. המשיב או אחד מהאחרים זרק את המתלוננת על הרצפה ויתר החבורה כפתה את רגליה וכיסתה את פיה. בהמשך גררו הארבעה את המתלוננת, חנקו אותה, ערכו עליה חיפוש, היכו אותה ואיימו על חייה, לרבות באמצעות הצמדת סכין לצווארה. לאחר שמסרה לידיהם את המפתח לכספת שבביתה, השאירו אותה כפותה, כיבו את האור וסגרו את החלונות ואת דלת החדר. הארבעה גנבו מביתה של המתלוננת תכשיטים, 3000 ₪ במזומן, כרטיס הנחה על סך 2000 ₪, צרור מפתחות ולחצן מצוקה. כתוצאה מהמעשים נגרמו למתלוננת חבלות קלות, הלם, חרדה וסבל נפשי קשה.

 

           הראיות המרכזיות כנגד המשיב הן טביעת אצבעות כף ידו, גירסה כבושה שמסר במשטרה וממנה חזר בו בהמשך ואמרות מפלילות, מוקלטות, שמסר בעת מעצרו למדובב. הלה משמש כעד תביעה מרכזי. בהליך זה הוצאה תעודת חיסיון לטובת הציבור, חתומה על ידי השר לביטחון פנים, לפי סעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. התעודה אוסרת בין היתר גילוי כל פרט או מידע העלול לגלות את זהותו של המדובב, לרבות שיטת הפעלתו.

 

3.        המשיב עתר פעמיים להסרת החיסיון. באחת העתירות החליט תחילה בית המשפט המחוזי להיעתר לבקשה, אולם לאחר שנתקיים דיון נוסף במעמד צד אחד, בוטלה ההחלטה האמורה. בהמשך ביקש הסנגור לקבל לידיו את רישומו הפלילי של המדובב. תחילה קבע בית המשפט קמא כי המערערת תמציא לידי הסנגור פרפראזה שתכלול את רשימת העבירות והעונשים של המדובב מעשרים השנים האחרונות, ללא פרטים מזהים כלשהם הניתנים להפקה אודות זהותו של המדובב. בפרפראזה שנמסרה נכתב כי המדובב "הורשע [...] בעבירות של אלימות חמורה, התפרצות, החזקת נשק חשוד כגנוב, תגרה, נשיאת סכין ויידוי אבנים". בית המשפט המחוזי החליט כי פרפראזה זו אינה מספקת, והמשיב זכאי לקבל לידיו את רישומו הפלילי של המדובב. המערערת ביקשה לקיים דיון נוסף בנושא במעמד צד אחד, בטענה כי חשיפת רישומו הפלילי תחשוף את זהותו. בית המשפט קמא עיין ברישום הפלילי, אך מיאן לשמוע את נימוקי המערערת במעמד צד אחד, ובמהלך שני דיונים שנתקיימו לאחר מכן חשף בפני הצדדים פרטים מסוימים מן הרישום הפלילי וחזר על קביעתו כי אין די בפרפראזה. בעקבות כך הודיעה המערערת כי לא תעיד את המדובב, וביקשה לאסור לפרסם את פרוטוקול הדיון האחרון. לאחר בקשות והחלטות נוספות שניתנו בעניין החסיית הפרוטוקולים, חזרה בה המערערת מכתב האישום והמשיב זוכה.

 

           המערערת הגישה ערעור לבית משפט זה, בבקשה להורות על ביטולן של ההחלטות שניתנו על ידי בית המשפט קמא בעניין הסרת החיסיון, ולאפשר למערערת להעיד את המדובב במסגרת מגבלות תעודת החיסיון. טענתה העיקרית של המערערת הייתה כי היה על בית המשפט המחוזי לאפשר לה לטעון במעמד צד אחד בעניין הסרת החיסיון. בית משפט זה קבע בע"פ 351/14 (מפי כב' השופט א' רובינשטייןובהסכמת כב' השופטים י' עמית ו-א' שהם) כי:

 

"ככלל על בית המשפט, הדן בעתירה לגילוי ראיה לפי סעיפים 46-44 לפקודת הראיות, לעיין בראיות החסויות, וכן לקיים דיון במעמד צד אחד לשם שמיעת הסברים באשר לטענת החסיון. זוהי דרך המלך לבירורן של עתירות כאמור. דרך זו מאפשרת לבית המשפט הדן בעתירה לגילוי ראיה לקבל החלטה מושכלת, על-יסוד כלל הנתונים הרלוונטיים."

 

לפיכך הערעור התקבל, זיכויו של המשיב בוטל והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי. בנוסף, נקבע כי אין על בית המשפט לחשוף פרטים שלשיטת המדינה אין לגלותם, מבלי שניתנה לה האפשרות לבחור בין הסרת החיסיון לבין חזרה בה מכתב האישום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ