אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק דין 1674/14

פסק דין 1674/14

תאריך פרסום : 06/10/2014 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
1674-14
06/10/2014
בפני כבוד השופטים :
1. השופט א' רובינשטיין
2. השופט נ' הנדל
3. השופט א' שהם


- נגד -
המערער:
עליווה סעיד
עו"ד טל ענר
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד נורית הרצמן
פסק דין

 

השופט נ' הנדל: 

 

1.        מונח לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת"פ 17820-09-13, כב' השופט א' ביתן), במסגרתו הוטל על המערער עונש מאסר בפועל למשך 22 חודשים ו-9 חודשי מאסר מותנים, לבל יעבור עבירת פשע לפי החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954 במשך 3 שנים מיום שחרורו. המערער ונאשם נוסף הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בעבירת הסתננות לפי סעיף 2 לחוק למניעת הסתננות וקשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בנוסף הורשע המערער בביצוע עבירה של פגיעה ברכוש לפי סעיף 108(א) לחוק העונשין, בעוד הנאשם השני הורשע בסיוע לעבירה זו.

 

2.        על פי עובדות כתב האישום המתוקן, המערער ואדם נוסף, קטין כבן 15.5 בעת ביצוע העבירה (להלן: פלוני), הם תושבי עזה. השניים קשרו ביניהם קשר והחליטו להסתנן לישראל. לשם כך הצטייד המערער במגזרי תיל והשניים הגיעו בערבי אותו היום לגדר המערכת שבין עזה לישראל. המערער חתך את גדר הגבול באמצעות מגזרי התיל, השניים הזיזו את הגדר החתוכה לצדדים ויצרו פרצה בגדר. לאחר שנכנסו דרך הפרצה לתוך שטח ישראל נעצרו על ידי כוח צה"ל אשר הוזעק למקום.

 

           הסדר הטיעון שהביא להודיית המערער ופלוני בעובדות כתב האישום המתוקן לא התייחס לעניין העונש. בגזר דינו ציין בית המשפט המחוזי את החומרה והסכנה הרבה הטמונה בעבירת ההסתננות, בייחוד משטח עזה בתקופה מתוחה זו. הודגש האינטרס הציבורי במניעת הסתננות שכזו, בעיקר מן ההיבט הביטחוני ולנוכח זכותה של ישראל לפקח ולשלוט על גבולותיה. לצד נימוקים אלו ואחרים שנשקלו לחומרה, ציין בית המשפט המחוזי שיקולים לקולה, לרבות היות הרשעה זו הרשעתם הראשונה של השניים, העובדה שבפועל איש לא נפגע כתוצאה ממעשיהם, הקושי שבריצוי מאסר במדינה זרה והרקע הנטען לכניסתו של כל אחד מהם לישראל – רצון המערער לראות את בנו המתגורר בישראל, עימו לא נפגש למעלה משבע שנים ומטרת פלוני לעבור לישראל בעקבות חיובו לפצות קרוב משפחה איתו הסתכסך או להיאסר למשך חצי שנה. כמו כן נלקחו בחשבון גילו של פלוני, נסיבות חייו ופער השנים שבין פלוני למערער. בהתחשב בכל אלה הוטל על המערער בין היתר עונש מאסר בפועל למשך 22 חודשים, בעוד על פלוני הוטלו 7 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה. כנגד גזר הדין שהוטל על פלוני לא הוגש ערעור.

 

3.        בא כוחו של המערער טוען בעיקר כנגד קביעת בית המשפט קמא לפיה אין שונות ממשית בין מקרה אחד למשנהו בעבירת הסתננות לפי סעיף 2 לחוק ההסתננות. כמו כן הסתייג מהקביעה לפיה המניע להסתננות המערער אינו ברור. לבסוף הדגיש הסנגור כי מתחם הענישה שנקבע חורג לחומרה ממדיניות הענישה הנהוגה, וכי אף בתוך מתחם זה עונשו של המערער צריך היה להיות ברף התחתון.

 

           מנגד, בדיון שהתקיים בפנינו סומכת המשיבה את ידה על גזר דינו של בית המשפט המחוזי. לטענתה, העונש שהוטל על המערער מאוזן בהתחשב בכך שהורשע בעבירות שלצידן עונשי מאסר מקסימליים של 5 ו-7 שנים, והתביעה ביקשה אף לקבוע מתחם ענישה מחמיר יותר, של עד 3 שנות מאסר וחצי. באשר לחומרת המעשה הדגישה באת כוח המשיבה את הסיכון הקיים לעמדתה מיצירת פרצה בגדר, אשר בכוחה לאפשר למסתננים נוספים להיכנס לשטחי ישראל. כמו כן צויין כי המערער הוא שיזם את המעשה וביצע אותו, בעוד פלוני, הקטין, הורשע בסיוע לפגיעה ברכוש.

 

4.        ערכאת הערעור תתערב בחומרת העונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית רק מקום בו ניכרת סטייה של ממש ממדיניות הענישה הראויה או מקום בו מתקיימות נסיבות אחרות המצדיקות התערבות שכזו (ראו למשל: ע"פ 1242/97 גרינברג נ' מדינת ישראל (3.2.1998); ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל, בפסקה 11 (29.1.2009)). במקרה שלפנינו, כפי שיפורט להלן, מצאתי כי על אף שהיה מקום להעניק משקל רב יותר לנסיבות הפרטניות של המקרה מכפי שעולה מגזר הדין – אין בכך לשנות את התוצאה הסופית, קרי העונש שהוטל על המערער, במידה המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור.

 

           הסיבה בגינה הסתנן המערער לשטחי ישראל – לראות את בנו אותו לא פגש מזה למעלה משבע שנים, ושלגביה אין מחלוקת מצד המשיבה – היא מובנת. לצד זאת, בהתחשב באינטרס הציבורי הרחב, אין בכך כדי להצדיק את המעשה. הדבר אינו אומר שאין לתת משקל לטענה, ביחס לאפשרויות חמורות יותר כגון מסתנן המצוייד בנשק. כך או כך, אף בהתחשב בטענה האמורה, מעשיו של המערער טומנים בחובם חומרה מעבר לעבירת ההסתננות לכשעצמה, והענש שנגזר עליו הוא הולם. כך יש לבחון את הנסיבות הפרטניות של עבירת ההסתננות במסגרת גזר הדין. הרף של חומרת המעשה עשוי להשתנות בהתאם.

 

           בל נשכח כי המערער יצר פרצה בגדר המפרידה בין ישראל לבין שטח עוין. לכך עלולות היו להיות השלכות חמורות ביותר מבחינה ביטחונית, למשל באם אנשים בעלי רצון לבצע פיגועים בישראל היו מגלים על פרצה זו ומנצלים אותה על מנת לחדור ביתר קלות לשטחי ישראל. בכך טמונה חומרה רבה במעשיו. באורח כללי יותר, בית המשפט העליון עמד זה מכבר על חומרת עבירת ההסתננות לישראל ועל הסיכון הטמון בה לתרחישים ביטחוניים, בייחוד כאשר הסתננות זו מתבצעת על ידי יצירת פרצה בגדר. לנוכח מסוכנות זו אף נתקבלו ערעורים כנגד קולת העונש, ובמקרים דומים לנסיבותיו של המערער הושתו עונשים הנעים בין 20 לבין 24 חודשי מאסר בפועל (ראו למשל: ע"פ 5059/09 מדינת ישראל נ' שרתאחה (15.10.2009); רע"פ 6313/06 אבו זרעאן נ' מדינת ישראל (2.8.2006)). לפיכך, כאמור, לא מצאתי כי העונש שהוטל על המערער חורג ממדיניות הענישה הראויה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ