אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין 1637/13, 6362/13, 7160/13

פסק-דין 1637/13, 6362/13, 7160/13

תאריך פרסום : 15/07/2014 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
1637-13, 6362-13, 7160-13
15/07/2014
בפני השופטים :
1. כבוד השופטת א' חיות
2. כבוד השופט צ' זילברטל
3. כבוד השופט נ' סולברג


- נגד -
המערער:
1. רועי גולן
2. יוסף שריקר
3. אליהו הרצל

עו"ד אייל אוחיון
עו"ד ערן צלניקר
עו"ד טל ענר
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד רחל זוארץ-לוי
פסק-דין

 

פסק דין 

השופט נ' סולברג:

 

1.        שלושה ערעורים על העונשים שהשית בית המשפט המחוזי מרכז-לוד על המערערים, על רקע פרשת סחיטה ואיומים שבה לקחו חלק (ת"פ 13913-08-12; השופטת ק' רג'יניאנו; גזרי דין מיום 27.1.2013 ומיום 9.9.2013).

המעשים, העבירות והעונשים

2.        אֵלו הם מעשיהם של המערערים כמתואר בכתב האישום המתוקן: נוריאל אינדפורקר (להלן: המתלונן) עבד לפני כעשור עם אדם ששמו צ'רלי בעסקי יהלומים. במסגרת זו חב המתלונן לצ'רלי סכום כסף, ולאחר דין ודברים ביניהם השיב לו את החוב. המערער בע"פ 6362/13 (להלן: נאשם 1) הוא בן-דודו של המתלונן, ושמע מפיו על חובו הכספי כלפי צ'רלי. על רקע החוב שאיננו קיים, ושאינו קשור למעורבים בפרשה, קשר נאשם 1 בתחילת שנת 2012 קשר עם המערער בע"פ 7160/13 (להלן: נאשם 2) במטרה לסחוט מהמתלונן סכומי כסף בשיעורים גדולים. לצורך זה מסר נאשם 1 לנאשם 2 מידע באשר לחוב העבר כלפי צ'רלי ובאשר למתלונן ובני משפחתו. בתקופה זו התקשר נאשם 2 מספר פעמים אל המתלונן, לעיתים בנוכחות נאשם 1, הזדהה כ"מחמוד", ומסר כי בכוונתו לגבות ממנו סך של 50,000$, אשר המתלונן חייב כביכול לצ'רלי. המתלונן השיבוֹ כי מדובר בחוב שהוסדר לפני מספר שנים. משראו שני הנאשמים כי המתלונן לא משלם את הסכום שנדרש המשיכו במסכת האיומים. נאשם 2 התקשר בעצמו או באמצעות אחר כמה פעמים אל המתלונן כשהוא מזדהה כ"מוחמד" או"מחמוד" "המדבר מהכלא ליד נתניה" ואיים עליו כי "יטפלו בו אם לא ישלם את הכסף". נאשם 2 הוסיף ואיים כי אם המתלונן יעמוד במריו, משפחתו תיפגע, והוסיף וציין כי הוא "יודע הכל על משפחתו ועבודתו", כי הוא אינו חושש מהמשטרה משום ש"יש לו כנופיה משלו", וגם סיפר לו על "חיסולים" של אנשים, במטרה להפחידו. בנוסף, ועל מנת לקדם את מטרתם, מסר נאשם 1 לנאשם 2 פרטים על מקום מגוריו של המתלונן ועל רכבו.

 

3.        ביום 28.2.2012 השאיר נאשם 2 למתלונן הודעה בטלפון הסלולארי שלו, לפיה מכיוון שהמתלונן מתעלם מבקשותיו, ימחיש נאשם 2 את רצינותו, ויפגע ברכבו. למחרת מומש האיום: נאשם 1 הסיע את נאשם 2 אל ביתו של המתלונן בפתח תקוה; נאשם 1 הצביע על רכבו של המתלונן שחנה בחניית ביתו; ונאשם 2 ניקב את ארבעת הגלגלים, בעוד נאשם 1 ממתין ברכב. בסמוך לאחר המעשים הללו ציין נאשם 2 בפני המתלונן כי מדובר באזהרה בלבד, כי בכוחו לפעול בדרכים נוספות, וכי ישלח אליו חייל שלו בשם "משה" על מנת להסדיר את החוב. כך, בחודש מרץ 2012 או בסמוך לכך, נפגש נאשם 2, שהזדהה כ"משה", עם המתלונן, וביקש ממנו סך של 50,000$. לאחר שהמתלונן התחנן לפניו, נאות נאשם 2 "לעשות לו הנחה" ולאחר מספר ימים שילם המתלונן לנאשם 2 סך של 40,000$ בסמוך לסעיף הדואר בפתח תקווה. נאשמים 1 ו-2 חילקו ביניהם את השלל בחלוקה פנימית שאיננה ידועה למשיבה. בסביבות חודש אפריל 2012 יצר נאשם 2 קשר נוסף עם המתלונן וביקש כי ישלם את סך ההנחה שניתנה לו, דהיינו 10,000$. המתלונן, אשר חשש מפני פגיעה בו ובמשפחתו, העביר לנאשם 2 סך של 40,000 ₪ נוספים, ונאשמים 1 ו-2 התחלקו גם בסכום האמור. בסביבות חודש מאי 2012 התקשר נאשם 2 אל המתלונן ומסר לו כי ישנו שותף נוסף, אשר דורש מהמתלונן לשלם סכום נוסף בסך של 40,000$, ואיים כי במידה והמתלונן לא יעביר את הסכום המבוקש, אותו שותף עלול לפגוע במשפחתו ובילדיו. המתלונן ניסה למחות, אך נאשם 2 הבטיחו כי זו הפעם האחרונה, וכי יערך הסכם בחתימת עורך דין בדבר סיום החוב בינו לבין צ'רלי. המתלונן, אשר חשש מן האיומים, מסר לנאשם 2 סכום נוסף בסך של 200,000 ₪, וגם הסכום הנדון התחלק בין שני הנאשמים. לאחר ההעברה מסר נאשם 2 למתלונן מסמך אותו זייף מבעוד מועד, הנחזה להיות הסכם בין"מחמוד עבדול קאדור וחוסאם מסרוואה" לבין המתלונן, עליו מתנוססת חתימת עורך דין פיקטיבית, ומתוכנו עולה כי החובות בין המתלונן לבין צ'רלי ו"שותפו" "מחמוד עבדול קאדר" הוסדרו.

 

4.        אולם בכך לא היה לשני הנאשמים די. בסביבות החודשים יוני-יולי 2012 פנה נאשם 2 אל המתלונן, הסביר כי חובו של המתלונן לצ'רלי גבוה משסברו תחילה, ודרש כי ישלם לו סך של 2 מיליון ₪. נוכח מעשי הסחיטה החוזרים, החליט המתלונן לפנות לבורר, וכך עשה. המתלונן פנה לבורר בשם "אבי", אולם הלה הודיע כי אינו מעוניין לשמש כבורר, ועם זאת דרש תשלום בסך של 100,000 ₪ בגין "העבודה שעשה",  ואיים כי יפגע במתלונן אם יסרב לדרישת התשלום. בצר לו, ומבלי שידע על חלקו של נאשם 1 בסחיטה, פנה אליו המתלונן וביקש את עזרתו. נאשם 1 נחזה כמי שמוכן לסייע למתלונן, וכל זאת במטרה לסחוט ממנו סכומי כסף נוספים. כך, נאשם 1 אמר למתלונן שישכנע את "הסוחטים הערבים" להסתפק ב900,000 ₪ במקום 2,000,000 ₪, וכי יסייע לו גם מול הבורר. בהמשך ביקש נאשם 1 מהמתלונן סך של 110,000 ₪ אותם ימסור לבורר, בטענת כזב לפיה הבורר "כעס"על ההשתהות והעלה את "שכר הטירחה" שלו. נאשם 1 הגדיל לעשות וניסה לשכנע את המתלונן למכור את ביתו על מנת שיוכל לשלם את סכום הכסף הנדרש ולא יפגע. הוא ציין בפניו עוד, בכזב, כי כיוון שגם הוא מעורב בסיפור, הוא חושש הן לחייו של המתלונן, הן לחייו-שלו ושל בני משפחתו, וגם סיפר למתלונן כי שרפו את רכבו של אביו. כל זאת עשה במטרה להפחידו ולהאיץ בו לשלם את הכסף. עקב טענותיו הכוזבות של נאשם 1, ומשגברו חששותיו של המתלונן, העביר הוא לנאשם 1 סך של 100,000 ₪, ושני הנאשמים חילקו ביניהם את השלל.

 

5.        במהלך חודש יולי 2012 התקשר נאשם 2, בעצמו או באמצעות אחר, אל המתלונן מספר פעמים, ואיים עליו כי אם לא ישלם, יפגע משיב 2 בו ובבני משפחתו, והוסיף כי "הגיעו לבית של הורי אשתו" וכי הם "יגיעו לכולם"גם "להורים בבית אבות נגיע" וכן ציין "אני מרים בנין שלכם, הכי טוב". במהלך אותה תקופה נקט נאשם 2 באיומים רבים כלפי המתלונן, בעודו משתמש במבטא ערבי וצועק על המתלונן: "אני לא אהרוג אותך... אני רק אפגע בך, שתסבול כל החיים"; "אני אקח ילד קטנצ'יק, מתי יהיה בקייטנה, אני אתן לך מדבר איתו בטלפון "אבא אבא"; "אני אקח את דניאלה (אשת המתלונן לפי כתב האישום המתוקן) סיבוב, איפה אתה הולך - אני אסתכל אותך"; "אני אעלה את המחיר, אשה וילדים לא נוגעים בחיים, אבל אתה לא משאיר לי ברירה - אתה אשם!"; "אני יודע, דניאלה בחורה קטנה, שיער ארוך, נראית טוב - אני רוצה את הכסף שלי!!!"; "אנחנו מגיעים גם לרמלה, משפחה של האשה שלך, של דניאלה". אם לא די בכך, במספר מועדים בחודש יולי 2012, שלח נאשם 2 את המערער בע"פ 1637/13 (להלן: נאשם 3) לסייר באזור מגוריו של המתלונן, וביום 16.7.2012 בשעה 01:00 בלילה הגיעו נאשמים 2 ו-3 ברכבו של נאשם 3, ונאשם 3 השליך 2 נפצים בחניון ביתו של המתלונן בכדי לסייע בהפחדתו, ביודעו שהמתלונן שילם סכום כסף משמעותי לשני הנאשמים הנוספים. בתמורה למעשיו שילם נאשם 2 לנאשם 3 סך של 5,000 ₪. מיד לאחר מכן התקשר נאשם 2 למתלונן כשהוא מתחזה ל"אמיר", ואמר כי "זה משהו קטן" והוא "יעשה משהו גדול". עוד איים על המתלונן, במטרה להפחידו, כי החל ממחר בבוקר לא יעמוד על רגליו, כי יהפוך אותו לנכה "ויתן לו שני כדורים ברגליים", וכי הוא יודע שהמתלונן הגיש תלונה במשטרה.

 

6.        ביום 25.7.2012 יצר נאשם 2 קשר עם המתלונן, וקבע פגישה ליום המחרת, במהלכה היה אמור המתלונן לשלם לו סך של 15,000$. ביום 26.7.2012 שלח נאשם 2 את נאשם 3 לפטרל באזור המיועד למסירת הכסף, ובמועד זה שלח נאשם 2 את קובי בן יוסף (להלן: קובי) למקום המפגש בפתח תקוה, והמתלונן מסר לו את הכסף. באותו מועד תפסה המשטרה את קובי.

 

7.        כמתואר לעיל, בין חודש ינואר 2012 ועד למעצרם בחודש יולי 2012, התקיימה בין נאשמים 1 ו-2 שותפות כלכלית שמטרתה הפקת רווחים מסחיטת המתלונן, כאשר ההכנסות עמדו על סך של 500,000 ₪. בתקופה זו פעלו השניים במרמה, עורמה ותחבולה, במזיד ובכוונה, במטרה להתחמק ממס ומתשלומו. כך, הנאשמים לא הודיעו על תחילת עיסוקה של השותפות ועל תחילת עיסוקם בשותפות, והעלימו הכנסות בסך כולל של 500,000 ₪ בכך שלא הוציאו בגינן קבלות או חשבוניות, ולא ניהלו ספרים כדין.

 

8.        שלושת הנאשמים הורשעו על-פי הודאתם בכתב האישום המתוקן כפי שפורט לעיל. נאשמים 1 ו-2 הורשעו בקשירת קשר לפשע; סחיטה באיומים; ושימוש במרמה, ערמה ותחבולה; ונאשם 3 הורשע בסיוע לסחיטה באיומים. ביום 9.9.2013 ניתן גזר הדין בעניינם של נאשמים 1 ו-2. בית המשפט המחוזי עמד על חומרתן של העבירות שביצעו הנאשמים ונסיבותיהן – מעשי בריונות שהתרחשו במשך מספר חודשים. בהקשר הזה דחה בית המשפט את טענת נאשם 1 לפיה חלקו היה שולי והצטמצם למסירת מידע לנאשם 2. לאחר שבחן שיקולים שונים לשם קביעת מתחם העונש ההולם החליט בית המשפט כי הרף התחתון של המתחם לו עתרה המשיבה, בין 18 ל-48 חודשים, הוא נמוך, וכי יש להעמידו על טווח שבין 24 לבין 48 חודשי מאסר בפועל. לאחר מכן דן בית המשפט בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, וגזר על הנאשמים 36 חודשי מאסר בפועל; מאסר על תנאי; קנס בסך של 40,000 ₪; ופיצוי למתלונן בגין כאב וסבל בסך של 125,000 ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ