אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק - דין 1208/04

פסק - דין 1208/04

תאריך פרסום : 29/07/2014 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
1208-04
05/05/2005
בפני השופטים :
1. הילה גרסטל – אב"ד
2. עוזי פוגלמן
3. ש. שילה


- נגד -
המערער:
ל.ר.
המשיב:
קצין התגמולים
פסק - דין

 

פסק דין 

זהו ערעור על החלטת ועדת הערעורים (להלן: "ועדת הערעורים" או "הוועדה") לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) התשי"ט-1959 (להלן: "חוק הנכים") מיום 17.11.03. שבה נדחה הערעור על החלטת המשיב, הכל, כמפורט להלן.

הרקע:

המערער יליד 22.8.82, התגייס ביום 19.11.00 לשירות צבאי בצה"ל, בפרופיל 97 והחל טירונות קרבית בחטיבת גבעתי.

כ- 4 חודשים לאחר גיוסו אובחן המערער כלוקה במחלת הסוכרת.

ב- 18.5.01 הורד למערער פרופיל, הועמד על 24, והוא שוחרר משירותו הצבאי.

המערער הגיש תביעה להכרה בזכות על פי חוק הנכים, אך תביעתו נדחתה על ידי המשיב ביום 12.8.01 (מוצג ב' למוצגי המשיב) בנימוק שאין קשר בין מחלת הסוכרת מסוג 1 ממנה המערער סובל ובין תנאי שירותי הצבאי (להלן: "החלטת המשיב").

המערער הגיש ערעור על החלטת המשיב, והערעור נדון בפני ועדת הערעורים.

ביום 17.10.03 ניתנה החלטת ועדת הערעורים הדוחה את ערעורו של המשיב. בהחלטה זו, נדחתה גרסת המערער שהיה במצב של לחץ ולכן פרצה הסוכרת, ונקבע שהמצב היה הפוך – תסמיני הסוכרת החלו להשפיע עליו ולכן חש לחץ.

ועדת השחרורים קבעה שלא התקיים היסוד האובייקטיבי הנדרש כדי להוות דחק של ממש, ולכן, לא הוכח קשר בין תנאי השירות לפרוץ הסוכרת. 

הערעור

המערער טוען כי לקה בסוכרת כתוצאה מתנאי מתח, דחק ולחץ נפשי ופיזי קשים שבהם היה נתון בשעת שירותו – וגורס שוועדת הערעורים טעתה במסקנות שהסיקה מהתשתית העובדתית שהונחה לפניה ושהוכיחה כי אכן היה נתון בתנאים האמורים.

המערער מציין שבהמשך הטירונות חלה מספר פעמים, סבל מחולשה ומכאובים, אך כל ניסיונותיו לקבל טיפול רפואי הולם – לא נענו, והוא אף נשלח, למרות מצבו, לבצע עבודות מטבח ושמירה שהחריפו את מצבו.

רק שלושה שבועות לאחר שהתמוטט במסע כומתה, לקחו אותו הוריו לחדר מיון ואובחנה אצלו רמת סוכר 745.

המערער טוען שוועדת הערעורים התעלמה לחלוטין מעובדות אלו.

בפי המערער טענות רבות לגבי טעויות הוועדה בנושא יישום הדין על המקרה דנן: כמו, למשל, אי הכרעה בשאלת קיומה של אסכולה.

עמדת המשיב

לשיטתו של המשיב דין הערעור להידחות על הסף באשר הוא כולו, או לכל הפחות בעיקרו, מושתת על שאלות שבעובדה, שלפי הדין בית המשפט לא מתערב בהן.

לגופו של עניין טוען המשיב כי צדקה הוועדה בקביעתה שלא היה בתנאי שירותו של המערער כדי לבסס יסוד אובייקטיבי לדחק נפשי של ממש. המשיב טוען כי הלכה למעשה קיבלה הוועדה את עמדתו שהדחק הנפשי הסתכם אך ב"בושה ואכזבה כבדים מאוד" בשל אי עמידה בצפיות המפקדים ממנו. כן הוא טוען כי מדובר היה בטירונות רגילה ללא אירועים חריגים. לטענתו, המערער לא הצביע על אירועים קיצוניים במשך הטירונות והסכים כי לא חווה פעולה מלחמתית או סכנת חיים. כן טוען המשיב כי אין כל עודת "מזמן אמת" על דחק נפשי או גופני עובר לחשיפת מחלתו.

המערער טוען כי צדקה הוועדה שלא ייחסה משמעות לחסרונו של התיק הרפואי הצבאי בענייננו. לטענתו, התיק הרפואי חסר בטעיו של המערער ובכל אופן אין בחסרון זה כדי להות נזק ראייתי למערער, שכן התיק הרפואי היה לפני המומחה מטעמו, שלא ציין תלונות ספציפיות ממהלך הטירונות.

המשיב טוען כי צדקה הוועדה בקבלה את גרסתו באשר ללוח הזמנים לפי סימנים מובהקים למחלה הופיעו אצל המערער כשבועיים טרם אבחונה, וכי מכת חום בה לקה הופיעה בסמוך לאבחון המחלה ורק לאחר שסימניה המובהקים נתנו אותותיהם.

המשיב מוסיף וסומך ידיו על קביעות הוועדה שלא נתנו משקל לחוות דעת שנתן מפקדו של המערער (באשר זו התיימרה לתאר את תחושותיו של המערער) ולנייר סיכום והמלצות של הוועדה לבחינת קשר סיבתי בין סוכרת לשירות צבאי מטעם האגודה הישראלית לסוכרת (באשר אין בנייר זה אלא לבסס את החלטת הוועדה).

המשיב הרחיב מאוד את היריעה ותמך עמדתו בפסיקה רבה שממנה הוא גוזר גזירה שווה לענייננו ושלטענתו תומכת במסקנה שטענותיו של המערער אינן עולות בקנה אחד עם המבחנים שנקבעו בפסיקה.

דיון והכרעה

אין כל ספק שמונח לפנינו מקרה חריג ויוצא דופן של בחור צעיר, בריא, ספורטאי, שהתגייס לצבע, ליחידה קרבית, עם פרופיל 97, ותוך כדי הטירונות, עוד בטרם חלפו 4 חודשים מגיוסו, התגלתה אצלו סוכרת; והוא שוחרר מהשירות הצבאי עם פרופיל 24.

השתלשלות חריגה זו מצדיקה בחינה מדוקדקת של החלטת הוועדה. אמנם, בית- משפט שלערעור אינו מוסמך להתערב בקביעות עובדתיות של הוועדה, אך ההלכה קובעת כי:

"ההוראה המסייגת את כוחו של בית המשפט להתערב בממצאים עובדתיים מכוונת כלפי עובדות, ולא כלפי מסקנות המוסקות מעובדות או כלפי שאלות מעורבות של עובדה ומשפט". (השופטת בייניש ברע"א 8077/96 חיים קריספיל נ' קצין התגמולים, פ"ד נ"א(2) 817, 822- 821).

באשר למיהותם של ממצאים עובדתיים לעומת ממצאים משפטיים נקבע כי:

"'בעיה משפטית' היא בעיה שמטרת ההכרעה בה אינה – ברב או במעט – קביעתו של מצב עובדתי, אלא מטרתה רק הסקת מסקנה מצב עובדתי נתון. במילים אחרות, כאשר פתרון הבעיה העומדת להכרעה אינו מצריך מכל וכול לקביעת ממצאים שבעובדה, אלא הוא נסמך רק על ממצאים שבעובדה שנקבעו, או על ממצאים שבעובדה שאינם במחלוקת, הבעיה היא 'בעיה משפטית'"

(השופט טירקל בע"א 266/97 מנהל מס שבח מקרקעין חיפה נ' מקס וויסמן, פד"י נ"ז(3) 207, 219- 218, (ההדגשה שלי – ה.ג.)).

באשר ליישום ההלכה במקרים דומים קבע השופט זמיר בע"א 2027/94 צביה קלינג' נ' קצין התגמולים במשרד הביטחון, פד"י נ(1) 529, 536, את הדברים האלה, היפים אף לענייננו:

"הלכה האומרת שבדרך כלל בית משפט לערעורים אינו מתערב בממצאים עובדתיים... מכוונת בעיקר לממצאים הנקבעים על פי אמינותם של עדים. בכגון דא יש יתרון לבית משפט שראה ושמע את העדים על פני בית המשפט לערעורים... הלכה המסייגת את כוחו, וליתר דיוק את נכונותו, של בית המשפט לערעורים להתערב בממצאים עובדתיים, מכוונת בעיקר כלפי עובדות, ולא כלפי מסקנות מעובדות, אף לא כלפי שאלות מעורבות של עובדה ומשפט."

גם אם לא הוכח קיומה של אסכולה, עדיין פתוחה בפני המבקש הדרך השנייה להוכחת קיומו של קשר סיבתי – דהיינו, שבמקרה הקונקרטי הנדון, נגרמה המחלה עקב תנאי השירות:

"אם הוכח לבית המשפט שאין אסכולה רפואית מבוססת הקובעת קשר סיבתי כזה, או כי האסכולה המקובלת אומרת שקיים קשר סיבתי כזה בדרגת הסתברות נמוכה, שאינה מגעת לדרגה של מתקבל מאוד על הדעת, עדיין פתוחה הדרך לפני התובע להוכיח כי במקרה שלו המחלה נגרמה או הוחמרה עקב תנאי השירות". (הלכת קילג', שם בעמ' 539).

ואכן הוועדה בחנה לגוף העניין את הטענה לפיה, בנסיבות הקונקרטיות שהוצגו לה, נגרמה הסכרת בשל דחה גופני ונפשי להם היה נתון המערער בתקופת שירותו.

לפני הוועדה הונחה תמונה עובדתית מפורטת הנוגעת למסלול טירונות המערער בגבעתי: המערער שירת בתנאים קשים ביותר מבחינה פיזית ונפשית.הוא תאר זאת בעדותו לפני הוועדה (בתצהירו מוצגים ז1 ו- ז/2 למוצגי המערער), והתברר שגם שהוריו, שהיו ערים ללחץ הקשה בו הוא נתון, ניסו לפנות לגורמים שונים לעזרה. מפקדו של המערער, סגן מתן אוביץ, אישר את תיאורו של המערער (מוצג ג' למוצגי המערער) וציין: "במהלך ארבעת החודשים הראשונים לשירותו בצה"ל, אשר אותם העביר בהצטיינות, כלוחם בגבעתי ,הופעל לחץ רב על החייל, ובתקופה זו, שהה תחת מתחים עזים אשר השפיעו על החייל".

מפקדו אף הוזעק ערב שבת אחד לבסיס כדי לשוחח ולהרגיע את המערער שהיה במצוקה קשה.

ואם לא די בכל האמור, ניסיונותיו של המערער להגיע לרופא – לא צלחו ולעומת זאת – המערער נשלח, לאחר שלא יכול היה להמשיך בפעילות הרגילה – לבצע שמירות ותורנויות מטבח.

ועדת הערעורים לא קיבלה את טענת המערער כי "היה לחוץ" וכי באירועים המתוארים ע"י המערער אין את היסוד האובייקטיבי הנדרש על פי הלכת "אביאן". אין בידינו לקבל עמדה זו.

המסקנה שהתבקשה מהתשתית העובדתית, שלא נסתרה, הייתה שהמערער אכן היה מצוי בדחק נפשי ופיזי בתקופת הטירונות. הוועדה לא נתנה משקל הולם לתשתית שהונחה לפניה, והסיקה מסקנה שגויה. ברור בעליל שהמערער התמוטט במהלך הטירונות, ולא קיבל טיפול רפואי הולם. הנימוק שניתן ע"י הוועדה, שאינה מקבלת את גרסת המערער מפני שהיה חייל מצטיין וזכה לתמיכה ממפקדיו – לאו נימוק הוא, שהרי יתכן שדווקא העובדה שהמערער היה חדור מוטיבציה ורצון להצליח ולהגיע למקום הראשון – היא, כשלעצמה, מהווה אינדיקציה ללחץ גדול יותר. גם הנתון החריג, עליו עומדת הוועדה, הזעקת מפקדו של המערער במהלך הטירונות לביתו, מדבר בעד עצמו ומעיד על עוצמת הלחץ שבו היה נתון המערער.

המשיב, מצידו, לא הביא כל ראיה או עדות לסתור את טענת המערער בעניין זה.

הוועדה התעלמה לחלוטין מהעובדה שמשך כ- 3 שבועות לא התאפשר למערער להיבדק ע"י רופא, למרות מצבו הקשה, וכן התעלמה מהעובדה שתיקו הרפואי הצה"לי שלה מערער אבד – ולא נמצא.

זאת ועוד. פרופ' קרסיק קבע בחוות דעתו (מוצג ג' למוצגי המשיב) שסוכרת מסוג 1 היא מחלה אשר מנגנון גרימתה הוא בתהליך אוטואימוני, ומחלה חריפה עלולה להביא לחשיפה מוקדמת של המחלה.

במקרה דנן הוכח שהמערער לקה במחלת חום כשבועיים לפני אשפוזו, ולאחר מכן פרצה המחלה. ד"ר רפפורט גרס שמחלת חום זיהומית מהווה גורם שכיח לפריצת מחלת סוכרת מסוג 1.

פרופ' קרסיק לא מצא בשירותו של המערער "מאורעות יוצאי דופן מבחינה רפואית עד להתגלות הסוכרת" אך אישר שיש דעות האומרות שאירוע נפשי יתרום לחשיפת הסוכרת.

הוועדה התעלמה מכך שבעדותו לפניה, לא זכר פרופ' קרסיק אם ראה את תצהירי המערער לפני שבע שאין מאורעות יוצאי דופן, ולכן, אי אפשר היה לבסס ממצא על עדותו.

לפני הוועדה הונחו "סכום והמלצות" של הוועדה לבחינת הקשר הסיבתי בין סוכרת לשירות צבאי (מוצג י' למוצגי המערער) ובהם נאמר שאם עבר החייל אירוע קשה, רפואי או נפשי, בסמוך מאוד להתגלותה סוכרת (ועד 3 חודשים לאחר מכן), ניתן לייחס לאירוע תפקיד של גורם לחשיפת הסוכרת.

זאת לאחר שצוין שאין הוכחה מדעית חד משמעית שמצבי לחץ גורמים להתפתחות סוכרת מסוג 1, ולא ברור אם העדר ההוכחה נובע מחוסר קשר או מהקושי מתודולוגי להוכחת קשר כזה בבני אדם.

פרופ' קרסיק נמנה עם חברי הוועדה. התשתית עליה עמדה הוועדה בהחלטתה מלמדת בעליל כי בנסיבות החריגות האמורות, היה נתון המערער ללחץ גופני ונפשי חריג, נקלע למצוקה קשה, חלה ולא טופל במועד – והכל בתוך פרק זמן קצר ביותר של שירותו הצבאי.

הוועדה אף לא ייחסה כל חשיבות לעובדה שהתיק הרפואי אבד – למרות שייתכן שאובדנו גרם נזק ראייתי למערער שיכול היה להוכיח חלק מטענותיו אם התיק היה בנמצא.

מסקנותינו היא כי על פי התשתית שהונחה לפניה, טעתה הוועדה בקביעתה כי לא הוכח היסוד האובייקטיבי הנדרש. לדעתנו, התקיים המבחן המשולב לבדיקת הקשר הסיבתי אשר נקבע בהלכת אביאן [דנ"א 5343/00, פ"ד נו(5) 732] והאירועים עליהם מצביע המערער לא היו אירועים טריוויאליים.

סוף דבר

מכל האמור לעיל, אנו מקבלים אתה ערעור וקובעים כי הוכח קשר של "גרימה" בין השירות הצבאי לבין המחלה.

המשיב יישא בהוצאות המערער וכן בשכ"ט בסך 6,000 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

הילה גרסטל

המזכירות תשלח עותק פסק דין זה לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום כ"ו בניסן, תשס"ה (5 במאי 2005) בהעדר הצדדים.

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ