אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ת"ק 40437-12-10

פסק-דין בתיק ת"ק 40437-12-10

תאריך פרסום : 17/10/2012 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חדרה
40437-12-10
01/03/2012
בפני השופט:
קרן אניספלד

- נגד -
התובע:
סמיר דוידוב
הנתבע:
1. בית עוגיות מרוקאיות בע"מ ח.פ. 512591678
2. סטניסלב מישייב

פסק-דין

תובענה לתשלום סך של 13,835 ש"ח לפיצוי נזקי רכוש שנגרמו לתובע בעטייה של תאונת דרכים.

א.    ההליך והצדדים לו

1.   בבעלות התובע רכב סוזוקי מ.ר. --- (להלן רכב התובע). הנתבעת 1 (להלן הנתבעת) היא בעליו של רכב מסחרי מסוג פורד טרנזיט "קומבי" מ.ר. 7919957 (להלן הטרנזיט). הצד השלישי ביטח את הטרנזיט לתקופה שמיום 1.1.2010 עד יום 31.12.2010 לפי פוליסה שמספרה 10/039/021/1069980 (להלן הפוליסה). נתבע 2 (להלן הנתבע) הוא עובד הנתבעת ששימש בעת הרלוונטית כמנהל קו חלוקה של עוגות ועוגיות באמצעות הטרנזיט.

2.   אין חולק שביום 28.8.2010 בשעות הערב ארעה תאונת דרכים בה היו מעורבים רכב התובע והטרנזיט. אותה עת נהגה ברכב התובע גב' מיכל דיין (להלן דיין). אף אין מחלוקת שבמועד זה היה רישיון הנהיגה של הנתבע בשלילה, באופן שהלה לא היה מורשה לנהוג בטרנזיט או בכל רכב אחר.

3.   התובענה הוגשה לפיצוי נזקי רכוש שנגרמו לתובע בתאונה כלהלן: סך 12,500 ש"ח לפי חוו"ד שמאי שבדק את רכב התובע לאחר התאונה והכריז עליו כרכב באובדן כללי, שכ"ט השמאי בסך 850 ש"ח והוצאות גרירת הרכב ממקום התאונה בסך 485 ש"ח. 

4.   לטענת התובע הנתבע הוא שנהג בטרנזיט בעת שהתרחשה התאונה והוא שגרם לה באשמתו שכן נכנס לצומת בה ארעה ההתנגשות בין כלי-הרכב בהתעלם מנתיבי התנועה במקום ובעת שמופע הרמזור בכיוון נסיעתו היה אדום.

הנתבעים כפרו בטענות התובע וטענו שהטרנזיט נגנב מן הנתבע זמן קצר קודם לתאונה וכי צד שלישי עלום שם, ולא הנתבע, הוא שנהג ברכב בעת שארעה התאונה. עוד טענו הנתבעים שככל שייקבע שעליהם לפצות את התובע בגין התאונה אזי הם זכאים לשיפוי מהצד השלישי על-יסוד הפוליסה המכסה בין השאר נזקי רכוש של צד שלישי.

הצד השלישי גרס שהכיסוי הביטוחי לתאונה אינו בתוקף בין בשל כך שהנתבע נהג בטרנזיט ללא רישיון נהיגה בר-תוקף, בין בשל כך שבעת האירוע נגנב הרכב המבוטח באופן שהפוליסה אינה חלה עליו עוד ובין מחמת דיווח כוזב שמסר המבוטח למבטחת.

5.   נגד הנתבע הוגש כתב-אישום שייחס לו נהיגה בטרנזיט במועד התאונה ופגיעה ברכב התובע בשל כך שהנתבע נהג ברכב ברשלנות, נכנס לצומת מבלי לציית לאור אדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו, חסם דרכו של רכב התובע וגרם להתנגשות בין כלי-הרכב [ת.ד. (חדרה) 9131-08-11]. הליך זה עודנו תלוי ועומד וטרם הוכרע. בהליך נוסף תלוי ועומד בין נתבעת 1 לבין הצד השלישי מתבררת תביעה כספית שיסודה בהוראות הפוליסה [ת"א (שלום נתניה) 27319-12-10].

6.   ביום 29.2.2012 נשמעו עדויות הצדדים. מטעם התובע העידו דיין ומר יאיר ימה, חוקר שפעל בשליחות הצד השלישי (להלן החוקר). מן הצד האחר העידו מנהל הנתבעת מר אדי עמר והנתבע. הצד השלישי הסתפק בהגשת תיק המשטרה ונמנע מהבאת עדים [ ג/1]. ההפניות להלן הן לפרוטוקול הדיון זולת אם צוין אחרת.

ב.    דיון והכרעה

עיינתי בכתבי-הטענות ונספחיהם ובמוצגים שהוגשו, שמעתי את העדים ונתתי דעתי לטענות הצדדים בסיכומיהם. על-יסוד כל אלה נחה דעתי שיש לקבל את התובענה נגד הנתבעים במלוא סכומה ובה בעת לדחות את ההודעה לצד השלישי. להלן יובאו הטעמים לכך.

1.   בעדותה מסרה דיין תיאור בהיר ושוטף של נסיבות אירוע התאונה ואופן התרחשותה. לדבריה הגיעה לצומת המרומזר בו התרחשה התאונה כשבדעתה לפנות שמאלה לכיוון אולגה; אותה עת היה מופע הרמזור בכיוון נסיעתה ירוק ועל כן החלה בפנייה. הטרנזיט הגיע לצומת בנתיב שאפשר את פנייתו ימינה ולא לתוך הצומת; אף-על-פי-כן המשיך נהג הטרנזיט בנסיעה ישר אל תוך הצומת כשבמועד כניסתו לצומת היה הרמזור בכיוון זה אדום. כפועל יוצא ארעה ההתנגשות בין כלי-הרכב. בתוך כך פגע הטרנזיט ברכב התובע מקדימה ובדלת הנהג [ע' 2, ע' 4 ותרשים מיקום כלי-הרכב בתכוף לאחר התאונה שערכה דיין, ת/1]. 

תימוכין לעדותה של דיין מצאתי בכך שתיאורה את התאונה והתרשים שערכה לגביה תואם את ממצאיו של בוחן התנועה המשטרתי שהוזמן למקום בתכוף לאחר התאונה וכן תואם תצלום שביצע בזירת התאונה [ר' למשל ע' 19 ב- ג/1].

2.   בעדותה הצביעה דיין על הנתבע כמי שנהג בטרנזיט במועד התאונה. לדבריה נהג הטרנזיט יצא מהרכב אחר התאונה, הסתכל עליה והתחיל לברוח [ע' 2]. עוד אמרה: " [...] הוא ירד מהרכב ועמד בקצה של הרכב שלו, הסתכל לעברי ואז התחיל לרוץ ואז נעלם. [...] ראיתי אותו בבירור" [ע' 3]. דיין הטעימה שהדיון בתובענה היה ההזדמנות הראשונה בה פגשה בנתבע אחרי התאונה [שם]. מעדות דיין ומתרשים התאונה שערכה, על-גביו סימנה את המקום בו עמד נהג הטרנזיט ביחס לרכב התובע לאחר התאונה ובטרם נמלט מהמקום, עולה שיכלה לראות את נהג הטרנזיט היטב. הדברים תומכים בטענתה כי זיהתה את הנתבע כמי שנהג בטרנזיט.

במסדר זיהוי תמונות שנערך לדיין במשטרה סמוך לאחר התאונה, בגדרו לא זיהתה את הנתבע זיהוי מוחלט וודאי, אין כדי לפגום באמור לעיל. ראשית, דיין עמדה על כך שמסדר הזיהוי נערך בתנאים שלא היו מיטביים מבחינת יישוב-הדעת לו נדרשה וכי מצאה את התמונות שהוצגו לה לא ברורות די הצורך [ע' 3]. תיעוד המצוי בתיק המשטרה מעיד על כך שתלונותיה אלה הועלו על-ידה בזמן אמת. שנית וזאת עיקר: בגדרו של מסדר זיהוי תמונות מסרה דיין שהיא מתלבטת בין תצלומים 2, 6 ו-7 ולאחר מכן צמצמה זאת לתצלומים 2 ו-7. בתצלום מס' 2 תועד הנתבע [ע' 31-28 ב- ג/1]. תיאור שמסרה דיין בעדותה במשטרה על-אודות נתוניו הפיזיים ופרטי לבושו של נהג הטרנזיט תואמים את מראהו ולבושו של הנתבע ביום התאונה שתועדו חזותית ומצויים אף הם בתיק המשטרה [ע' 20 ו-31 ב- ג/1]. 

התובע נושא בנטל להוכיח את יסודות עילתו בהתאם למאזן ההסתברויות הנוהג בהליך אזרחי. באמור לעיל יש כדי להרים את הנטל ולשכנע במידת ההוכחה הנדרשת בהליך כזה שהנתבע הוא שנהג בטרנזיט במועד התאונה. בהליך דנן לא נדרש שזיהויה של דיין את הנתבע במסדר תמונות יהא מוחלט וודאי ודי בזיהוי ברמה העולה על 51%. נחה דעתי שזיהויו של הנתבע בידי דיין הינו זיהוי אמין, ממשי ותקף העולה על רמת ההוכחה המינימאלית שנדרשת בהליך אזרחי.

3.   תימוכין לכך מצויים גם בעדות הנתבע שהייתה דלה ופתלתלה וניכר בה מאמץ שלא עורר אמון להרחיק את הנתבע מהטרנזיט ומהתאונה. בתוך כך לא נתתי אמון בסיפור הגניבה שבפיו. לטענתו נגנב הטרנזיט בסיומו של פיקניק בו בילה ביום האירוע שחל בשבת בחוף אולגה; בסוף הפיקניק, תוך כדי העמסת ציוד לרכב, ניטל הטרנזיט בידי מאן דהו ונגנב. בכך ביקש הנתבע להסביר את הימצאותם של מפתחות הטרנזיט, מכשיר סלולארי שבשימושו ותעודת הזהות שלו ברכב בתכוף לאחר התאונה [ע' 4 וכן ע' 2 ב- ג/1]. תיאור הנתבע את אירוע הגניבה היה סתמי, חסר ומתחמק במובהק: " באותו יום שהייתי בחוף של אולגה בפיקניק, כשהתחלנו להעמיס את הדברים הרכב נגנב. באתי להעיד במשטרה שהרכב נגנב. זהו ואין לי מה להוסיף" [ע' 9]. מעדותו בחקירה נגדית עלה שבמקום נכחו אנשים נוספים לרבות אבי הנתבע וחברים שאת שמותיהם לא זכר; עם זאת גרס שילדים לא השתתפו בפיקניק [ע' 10].

דא עקא, בהודעה תחת אזהרה שמסר הנתבע במשטרה בתאריך 28.8.2010 גרס שילדיו היו עמו בפיקניק ובנו הקטן הוא שהתריע לפניו על גניבת הרכב [ע' 6-5 ב- ג/1]. קיומה של סתירה בעניין מהותי בין תיאור זה לבין עדות הנתבע לפני פועל לחובתו ומלמד על מידת האמון לה הוא ראוי. הנתבע אף סתר עצמו בשאלה אם ראה את מעשה גניבת הרכב, אם לאו: תחילה אמר שראה, אחר כך שינה טעמו וטען שלא ראה את הטרנזיט נוסע מחוף הים אלא הגיע למקום בו חנה וגילה שנעלם [ע' 11, השוו ש' 14-11 וש' 21-15].

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ