אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ת"ק 20356-04-13

פסק-דין בתיק ת"ק 20356-04-13

תאריך פרסום : 30/03/2014 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו
20356-04-13
29/01/2014
בפני השופט:
מי-טל אל-עד קרביס

- נגד -
התובע:
רן ברי
הנתבע:
יחיאל מרקוביץ
פסק-דין

לפני תביעה כספית בסכום של 11,802 ש"ח בגין נזקי תאונה שארעה בתאריך 28.2.13 בין רכבו של התובע לבין רכבו של הנתבע. באותה העת, בעלי הדין הם שנהגו, כל אחד ברכבו.

לטענת התובע, הוא נסע ברחוב שלווה בהרצליה פיתוח, כאשר התובע שנסע מאחוריו לא שמר מרחק ופגע בחלק האחורי של רכבו, תוך שהוא גורם לו לנזק. על כן, תובע הוא את עלות תיקון הרכב לפי חוות דעת השמאי דורון עד ( ת/1) (7,807 ש"ח), התשלום לשמאי בגין חוות דעתו (995 ש"ח) וכן הפסד ימי עבודה (3,000 ש"ח). בדיונים שהתקיימו לפני בתאריכים 24.12.13 ו - 28.1.14, הפחית התובע מדרישתו והודיע כי שוב אינו עומד על סכום של 2,500 ש"ח בגין " ירידת ערך מסחרית" כפי שפורטה בחוות דעת השמאי ( ת/1). נותרה אפוא הערכת נזק ישיר בסכום של 5,307 ש"ח בלבד (2500 - 7,807 ש"ח).

לטענת הנתבע, שלא הגיש כתב הגנה - לא במועד המקורי שנדרש לכך לאחר המצאת כתב התביעה, לא לאחר שהוארך לו המועד לעשות כן עד ליום 1.9.13 (ראו החלטתי מיום 23.7.13) ולמעשה עד היום -  הודה כי אכן התנגש מאחור ברכבו של התובע, אולם מאחר שזה בלם בלימת פתע.

אינני מקבלת גרסה זו; שני הצדדים מסכימים כי התאונה לא ארעה לפני כיכר שהיתה מרוחקת ממקום התאונה, אלא בנסיעה ברחוב. לפיכך, לא היתה סיבה נראית לעין שהתובע יעצור את רכבו, שלא לומר בפתאומיות. בהתאם לתקנה 49(א) לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961 " לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר אלא תוך שמירה על ריווח המאפשר לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע תאונה, בהתחשב במהירות הנסיעה של שני כלי הרכב, במצב הדרך ובמצב הראות והתנועה בה".משלא שמר הנתבע מרחק מתאים מרכבו של התובע, ומשגרסתו של הנתבע עומדת אף בסתירה לבקשה דחופה שהגיש ביום 23.7.13 שם ציין כי " אין מחלוקת לגבי האחריות לארוע התאונה, אלא שהמחלוקת בתיק זה היא בעניין הנזק אשר לכאורה נגרם לתובע" (ראו סעיף 2 לבקשתו [הקטועה] של התובע מיום 23.7.13), הנני קובעת כי הנתבע הוא שאחראי לקרות התאונה.

אשר לנזק; לכתב תביעתו צרף התובע חוות דעת ומומחה, השמאי עד ( ת/1) שהעריך את הנזק הישיר  לרכב בסכום של 5,307 ש"ח. הנתבע, אשר חלק על גובה הנזק, ביקש כי שמאי מטעמו יבדוק את רכב התובע. לשם כך, ולאחר הדיון הראשון שהתקיים בתאריך 23.7.13, נקבע דיון המשך לתאריך 24.12.13. אז התברר כי אכן שמאי מטעם הנתבע בדק את הרכב, אלא שהנתבע לא הגיש את חוות דעתו חרף החלטת בית המשפט לעשות כן עד לתאריך 1.10.13 (ראו החלטה מיום 23.7.13). גם בהחלטתי מיום 24.12.13 עמדתי על כך כי חוות דעת נגדית לא הוגשה. משנמנע הנתבע להמציא, עד היום, את אותה חוות דעת שבהישג ידו, כשאין לו הסבר סביר לכך, ניתן להניח כי אילו הובאה היתה פועלת נגדו (ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית בע"מ) נ' טלקר חברה בע"מ פ"ד מד(4) 595, 602 (1989). לפיכך, ובנסיבות בהן לא קיימת שומה נגדית, הנני מקבלת את הערכת השמאי מטעמו של התובע ועל הנתבע לשאת בנזק בסכום של 5,307 ש"ח. עוד אציין כי בגין התאונה לא הגיש התובע דרישה לחברת הביטוח שלו (לאישור אי הגשת תביעה ראו ת/2). נוסף על הנזק הישיר לרכב, על הנתבע לשאת בשכר טרחת שמאי התובע בסכום של 995 ש"ח (ראו חשבונית כפי שצורפה לכתב התביעה).  

אשר להוצאותיו של התובע וביטול זמנו; הלה נדרש 3 פעמים לבית המשפט על מנת למצות זכויותיו. כך, בתאריך 23.7.13 - מועד הדיון הראשון - כאשר המתין זמן ממושך לתובע שאיחר לבוא, וכשזה התייצב ביקש כי שמאי מטעמו יבדוק את רכב התובע ועל כן המשך הדיון נדחה לתאריך 24.12.13. כך במועד הדיון הנדחה כאשר הנתבע לא התייצב כלל. אמנם, הנתבע הודיע לתובע בסמוך לשעת הדיון כי הוא מאושפז, אך בדין התייצב התובע, שהרי לא ניתנה כל החלטה של בית המשפט הפוטרת אותו מהתייצבות או דוחה את מועד הדיון (הבקשה לדחיית הדיון נסרקה רק דקות ספורות לפני הדיון). לבסוף, בתאריך 27.1.14 התייצבו שני הצדדים, הם נשמעו והדיון הסתיים.

זמנו של התובע אינו הפקר, ואכן יש לפצותו על בזבוז זמנו ובכלל על הטרחתו לבית המשפט כדי לקבל פיצוי על נזקיו. הנני אומדת האמור בסכום של 500 ש"ח.

אין במסמכים הרפואיים מחודש ספטמבר 2012 ואפריל 2013 אותם הגיש הנתבע ( נ/1-נ/4) כדי להצדיק מחדליו באי הגשת כתב הגנה ושומה נגדית. גם אין במסמכים כדי להוות טעם ראוי מדוע לא שילם לתובע את נזקיו מלכתחילה. שכן, בסופו של יום, לא העמיד הנתבע טענת הגנה ראויה, למרות שניתנה לו האפשרות לעשות כן.

סוף דבר;

התביעה מתקבלת. הנתבע ישלם לתובע סך של 6,802 ש"ח בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מיום ההמצאה. 

המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום,  כ"ח שבט תשע"ד, 29 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ