אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ת"ק 20108-05-12

פסק-דין בתיק ת"ק 20108-05-12

תאריך פרסום : 07/04/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
20108-05-12
12/01/2013
בפני השופט:
אורלי מור-אל

- נגד -
התובע:
יוסף פטריק אזולאי
הנתבע:
אסתר כהן
פסק-דין

בפני תביעה קטנה במסגרתה טען התובע,  כי הנתבעת מחזיקה ברשותה חפצים רבים של התובע ומסרבת לתת לו אותם, וביניהם ציור יקר ערך, חפצי חשמל וחפצים נוספים.

לדיון הראשון שהתקיים בתיק לא התייצבה הנתבעת והתובע טען והציג אישור מסירה, לפיו לכאורה המציא לתובעת את כתב התביעה וזימון לדיון ולפיכך התקיים הדיון בהעדרה. התובע טען בדיון זה, הוא דורש פיצוי על החפצים שנמצאים אצל התובעת ודורש שתחזיר לו את הציור שנמצא ברשותה ששוויו 10,000 ש"ח. לאחר ששמעתי את התובע, במעמד צד אחד, ניתן פסק דין בהעדרה של הנתבעת, בו הוריתי, כי הנתבעת תשלם לתובע סך 10,000 ש"ח בעבור הציוד ותשלם לו סך של 10,000 ש"ח נוספים על הציור במידה ולא תשיב אותו לידיו.

סמוך לאחר מתן פסק הדין, הגישה הנתבעת בקשה לביטולו וטענה, כי התובע אמנם המציא לה את כתב התביעה, אך לא הומצא לה בד בבד זימון לדיון ולכן הנתבעת לא ידעה על הדיון. יצויין, כי על כתב ההגנה שהגישה הנתבעת מצויה חותמת של בית הדין לעבודה מיום הדיון, ו- 3 ימים לאחר הדיון הומצא כתב ההגנה לתיק בית המשפט. בכתב ההגנה גוללה הנתבעת את מערכת יחסיה עם התובע וכן טענה, כי הזמינה את התובע לאסוף את חפציו אולם הוא לא טרח לעשות כן.

בנסיבות אלה הוריתי על ביטול פסק הדין, וקיום דיון בפני.

לדיון הגיעה הנתבעת עם חפצי התובע, אולם משזה סרב לקחתם בדיון, תואם מועד בו יוחזרו החפצים לתובע, כאשר דרשתי כי כל צד יתעד את החפצים שיוחזרו ויעלה טענותיו. הנתבעת הגישה רשימת החפצים שהוחזרו כמו גם דיסק המתעד את השבתם והתובע הגיש מסמך בו הוא טוען כי הוחזרו רק חלק מן החפצים וחלק אחר אינו תקין.

במהלך הדיון שהתקיים, ניתן היה להתרשם, כי התובע והנתבעת מלאים טענות זה כלפי זו ולהפך כרימון, על רקע היחסים שהיו בעבר בין השניים. הוכח, כי התובע נקט מספר הליכים משפטיים נגד הנתבעת, כאשר בתי המשפט בערכאות שונות הפכו לזירת התגוששות בין השניים, ובין הצדדים ישנו ויכוח עמוק על חובות שכל אחד מהם  טוען שהאחר חב כלפי רעהו.

לאחר ששמעתי את עדות התובע והנתבעת, כמו גם את עדות ילדיה של הנתבעת, אני מעדיפה באופן מובהק את גירסתם על גרסת התובע. בנה של הנתבעת השיב לשאלות בית המשפט, כי הנתבעת ניסתה מספר פעמים להחזיר לתובע את החפצים אבל התובע לא השיב לה, כי הוא אוהב יותר את העניין של המשפט. כך גם התרשמתי אני. 

התרשמתי, כי יש סיכוי של ממש שתביעה זו אינה אלא עוד דרך להטריד את הנתבעת, להתיש אותה ולמרר את חייה, שכן הנתבעת הציעה לתובע כבר בעבר לקבל את החפצים אולם התובע לא טרח לקבלם, אלא המתין 5 שנים תמימות עד שמצא שעת כושר והגיש תביעה לבית משפט לתביעות קטנות בגין החפצים. לו אכן רצה התובע בהשבת חפציו, היה עליו להגיש תביעה בפרק זמן רלוונטי סביר ולא לאחר 5 שנים.

שמיעת עדותם של הנתבעת וילדיה מחד, ושל התובע מאידך, הותירה רושם ברור, לפיו גם אם הנתבעת בתחילה לא ששה להחזיר לתובע את החפצים וניסתה להשתמש בהם ככלי מיקוח על מנת לקבל מן התובע כספים שסברה שמגיעים לה, הרי שכעבור פרק זמן, הייתה נכונה להשיב לתובע את חפציו, אלא שהתובע הותיר בכוונת מכוון את החפצים אצל הנתבעת, שב ופנה ודרש לקבל את החפצים תוך שבין פניותיו מפרידים פרקי זמן בלתי סבירים של כשנה, אולם לא לקח את החפצים כל השנים במטרה לעשות בהם קרדום לחפור בו נגד הנתבעת ובסופו של דבר רק לאחר 5 שנים, הגיש תביעה זו, תוך שהוא מתעלם מנכונותה של הנתבעת להשיב לו את החפצים כפי שהודע על-ידה לעורך דינו.

בנסיבות אלה, ומשנטל ההוכחה על התובע, כאשר לא ראיתי להעדיף את עדותו היחידה של התובע על עדות הנתבעת, ונוכח העובדה שהחפצים הוחזרו בעיקרם לתובע ומשכך השיג את המטרה המרכזית בהגשת התביעה - ואין אלא להשוות את רשימת החפצים בכתב התביעה לרשימת החפצים שהגישה הנתבעת וכמתועד בדיסק - אין לי אלא לקבוע, כי דרישתו של התובע לפיצוי נוסף בגין התבלות החפצים, חסר בחפצים שהושבו, הפסד ההנאה וכל עילה אחרת לא הוכחו, מה גם שעל התובע הייתה החובה להקטין את הנזק ולהגיש תביעה במועד מוקדם הרבה יותר. השיהוי בהגשת התביעה עומד לחובתו של התובע.

התובע לא הציג כל תיעוד של החפצים במועד בו הותירם אצל הנתבעת לעומת מצבם  כיום, אין גם תיעוד אלו חפצים בדיוק הושארו אצל הנתבעת והאם אכן לא הושבו לידי התובע כל החפצים, ואין בידי לקבוע אם אכן התבלו החפצים, האם החפצים היו תקינים בעת שהותירם אצל הנתבעת ומה שווי הפיצוי המגיע לו בגין התבלותם ככל שהתבלו. מכל מקום, כפי שקבעתי, אין לתובע אלא להלין על עצמו, אילו אכן סרבה הנתבעת להשיב את החפצים היה עליו להגיש תביעה בפרק הזמן הרלוונטי ולא לאחר 5 שנים תמימות.

משכך, התביעה נדחית. בנסיבות העניין משאני לא מחייבת את הנתבעת בהוצאות בגין הישיבה הקודמת וביטול פסק הדין ונוכח העובדה שרק בין כותלי בית המשפט ניתן היה לתאם את השבת החפצים, אני דוחה את התביעה ללא צו להוצאות.

המזכירות תשיב לנתבעת את הפקדון שהפקידה בשלב ביטול פסק הדין.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

ניתן היום,  מוצ"ש א' שבט תשע"ג, 12 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ