אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ת"ק 17362-06-12

פסק-דין בתיק ת"ק 17362-06-12

תאריך פרסום : 25/11/2012 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון
17362-06-12
04/11/2012
בפני השופט:
רנה הירש

- נגד -
התובע:
טל סיטלקול
הנתבע:
פלאפון תקשורת בע"מ
פסק-דין

הרקע והצדדים

1.       התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת בעתירה לפיצוי בסכום של 15,750 ש"ח. התובע טוען כי סיכם עם הנתבעת שהחיוב בשל שירותי הסלולר שרכש יבוצע בכרטיס האשראי שלו, ובפועל גבתה הנתבעת את התשלום המגיע לה בדרך של חיוב חשבון הבנק שלו, ללא הסכמתו.

2.       בגין חיוב חשבון הבנק במקום חיוב כרטיס האשראי של התובע, סבור התובע כי הוא זכאי לפיצוי בגין הפרת הסכם ללא הוכחת נזק, כאמור בסעיף 31א(א) לחוק הגנת הצרכן  בסך 10,000 ש"ח ועוד 5,000 ש"ח בגין עוגמת נפש. בנוסף ביקש התובע לחייב את הנתבעת לנתקו מהשירות ולבטל את קנס היציאה בסך 720 ש"ח, ולחייבה בהשבת הכספים שנגבו ממנו בשל עמלת דמי טיפול בהוראת קבע בסך 30 ש"ח.  

3.       הנתבעת טוענת כי חייבה את חשבון הבנק של התובע לאחר שזה חתם על טופס הרשאה לחיוב חשבון, שצורף כנספח ג' לכתב ההגנה. לגישת הנתבעת, היא ביצעה את ההסכם בינה לבין התובע כלשונו, אין מקום לחייבה בפיצוי כלשהו,  ואף אם החיוב בחשבון הבנק נעשה בטעות ושלא לבקשת התובע, הוא הופסק לאחר חודש אחד בלבד והוצע לתובע החזר דמי הטיפול בגין ביצוע חיובים בהוראת קבע מחשבון הבנק.

4.       בנוגע לטופס הרשאה לחיוב חשבון הבנק, טען התובע כי טופס זה לא נחתם על ידו ומדובר בחתימתו שזויפה על גבי הטופס.

5.       המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה האם היתה הנתבעת רשאית לגבות את התשלום מהתובע באמצעות הוראת קבע לחיוב חשבון הבנק שלו, ואם התשובה שלילית - מהו הפיצוי המגיע לתובע בגין הפרת דרישתו של התובע לתשלום באמצעות חיוב כרטיס האשראי שלו. 

דיון והכרעה

6.  לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לדחות את התביעה ברובה המכריע, הכל כפי שיפורט להלן.

7.       אינני סבורה כי התובע הוכיח את טענתו כי חתימתו על גבי טופס ההרשאה נספח ג' לכתב ההגנה הינה מזויפת. החתימה נחזית להיות זהה לחתימת התובע על גבי כתב התביעה. עם זאת, אין צורך להכריע בשאלה זו, לצורך מתן פסק דין בתיק שבפניי.

אני מניחה - לצורך ההכרעה בתביעה שבפניי - כי התובע לא חתם על הטופס בכלל או שלא חתם עליו במודע, אלא שייתכן מאד כי חתם בחתימה אלקטרונית על מכלול מסמכים ולא בדק ועיין בדקדקנות בכל מסמך ומסמך שנמסר לידיו לאחר ההתקשרות עם הנתבעת. במקרה כזה ייתכן שלא ראה את טופס ההרשאה בסמוך לאחר חתימתו, או בכלל, והופתע כאשר החיוב החודשי בוצע ישירות לחשבון הבנק שלו, ולא באמצעות כרטיס האשראי.

אינני סבורה שיש לנתבעת אינטרס כלשהו להעדיף את הגבייה מחשבון הבנק, אלא להיפך: העובדה שהנתבעת מחייבת ב"דמי טיפול" לשם גביית סכום החשבון החודשי בהוראת קבע לחשבון הבנק, ואינה מחייבת בסכומים כלשהם בגבייה מכרטיס האשראי, מעלה כי היא מעודדת לקוחות לשלם באמצעות כרטיסי האשראי דווקא.

8.       אף אחת מחלופות סעיף 31א(א) ל חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 המאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים לדוגמא, אינו מתאים לנסיבות המקרה דנן. סעיף זה דן במקרים של החזרת טובין, ביטול עסקה וביטול חיוב בתשלומים ומקרים ספציפיים אחרים שאינם כוללים מקרה כדוגמת זה שבפניי.

9.       טענת התובע כי היה בפעולות הנתבעת משום פגיעה בפרטיות - נדחית. אין חולק כי התובע ידע כי עליו לשלם לנתבעת בגין השירותים שביקש, וכי העביר לנתבעת את פרטי כרטיס האשראי שלו.

גביית התשלום מחשבון הבנק חרף גבייתו מכרטיס האשראי אינה מהווה פגיעה יתרה בפרטיות. בנסיבות אלה, גם התביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש בשל אותה פעולה של גבייה מחשבון הבנק חרף חיוב כרטיס האשראי, דינה להידחות.

10.     התובע חזר בו מתביעתו למתן צו לנתק את חשבונו ולבטל את קנס היציאה, ולפיכך הנזק הממוני שנגרם לתובע מסתכם בסכום של כ- 40 ש"ח, והתובע אישר בעדותו כי לו היה מקבל זיכוי בסכום זה, לא היתה מוגשת התביעה.

אזכיר, כי התביעה הועמדה על סכום של 15,750 ש"ח - סכום הגבוה פי 315 מהנזק הממוני הנטען - וזאת כאשר אני מוכנה להניח שגרסת התובע תוכח במלואה.

בנסיבות אלה, אני מקבלת את עמדת הנתבעת כי מדובר ב"זוטי דברים" שלא ראוי היה להביאם בפני בית המשפט, לבזבז זמן שיפוטי יקר וכן את זמנו של נציג הנתבעת.

יפים דבריו של בית משפט בת.ק. 487/09 זריהן שלמה נ' סלקום ישראל בע"מ, שקבע:

"... הגיע הזמן להבין שבית המשפט לתביעות קטנות איננו מכשיר להדפסת כסף גם לתובעים שהדין איתם. העובדה שהאגרות בבית משפט לתביעות קטנות הן מגוחכות ולמיטב ידיעתי גם מסובסדות אינה צריכה להצדיק את התופעה שאני נתקל בה ברובן המכריע של התביעות המוצדקות והיא שהסכומים הנתבעים ברובן של התביעות מנופחים בעליל".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ