אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ת"ק 1634-04-11

פסק-דין בתיק ת"ק 1634-04-11

תאריך פרסום : 04/06/2012 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון
1634-04-11
07/10/2011
בפני השופט:
יחזקאל קינר

- נגד -
התובע:
יבגניה פינגין
הנתבע:
1. חגית הוברמן
2. אדית הוברמן (תובעת שכנגד)

פסק-דין

1.         בין הצדדים היו קיימים יחסי שכירות מאז שנת 1999, כשהתובעת (להלן: "השוכרת") שכרה מהנתבעת 1 (להלן: "חגית") באמצעות אימה, הנתבעת 2 (להלן: "אדית", שתיהן ביחד ייקראו להלן "הוברמן") חנות ברחוב הרצל 94 ראשון לציון (להלן: "המושכר") .

2.         חוזה השכירות האחרון מיום 29.4.10 הסתיים ביום 31.3.11 ולא חודש, ומשלא פינתה השוכרת את המושכר, הגישה חגית תביעת פינוי מושכר נגד השוכרת (תא"ח 24902-04-11, להלן: "תביעת הפינוי"). תביעה זו נדונה בפני כב' השופטת יעקובוביץ, ומשהתברר ביום הדיון (22.6.11) כי השוכרת הצהירה כי פינתה את המושכר וחגית אישרה כי קיבלה את החזקה במושכר קבעה כב' השופטת יעקובוביץ כי התביעה התייתרה, ואילו לגבי עתירת חגית לפסיקת הוצאות קבעה כי תידון ותוכרע במסגרת ההליכים ההדדיים שמנהלים הצדדים בתביעה קטנה זו.

3.         בתביעה העיקרית תבעה השוכרת מהוברמן סך של 31,000 ש"ח. קשה להבין תביעה זו, שאיננה מכמתת את הסכום הנתבע, אלא מעלה גיבוב של טענות כגון החזקת צ'קים על ידי המשכירות ואי החזרתם, העדר רשיון עסק, פיצוץ צינור מים של הבניין, משיכות כספים על ידי הוברמן מחשבון השוכרת בסכומים העולים על המגיע לפי הסכם השכירות, חתימת חוזה שכירות אחרון באיומים, ואיומים לגבי אותם שיקים שנזכרו בתחילה. בכתב התביעה אין פירוט כלשהו של הסכום הנתבע על ידי השוכרת.

4.         בדיון שהתקיים, נשאלה השוכרת מדוע תובעת היא 31,000 ש"ח בתביעה העיקרית והשיבה כי הדבר נובע מהאיומים שקיבלה בגין השיקים המוחזקים על ידי הוברמן. בהקשר זה יצויין כי לא הוכחו על ידי השוכרת איומים כלשהם. חגית הכחישה מכל וכל משלוח אדם כלשהו שיאיים על השוכרת. לא ברור גם הכימות הכספי שנעשה בגין האיומים הנטענים.

יצויין גם כי חגית הצהירה באופן מפורש בדיון כי בניגוד לטענת השוכרת, הבטוחות הנמצאות בידי הוברמן הן אלה ואלה בלבד:

            סכום של 3,700 ש"ח ששולם בתחילת השכירות.

            שטר בטחון מיום 24.3.99 על סך 10,000 ש"ח בערבות שתי ערבות.

שיק לעיריית ראשון לציון (ללא סכום), אף הוא ניתן בשנת 1999.

חגית הציגה את שטר הבטחון ואת השיקים בפני בית המשפט בזמן הדיון והכחישה קיומם של בטחונות נוספים כלשהם מהשוכרת (היא הסבירה כי למרות רישום בהסכם כי יינתנו 5 שיקים לבטחון, לא היה צורך בשיקים אלה, שכן, למשל, לא היו טלפון של הוברמן ולא היה גז במושכר). קיבלתי דבריה אלה של חגית כאמינים, שכן היה בהם הגיון, והשוכרת אישרה כי לא הופעל נגדה שיק כלשהו.

            בהתחשב באמור לעיל, ומשלא הוכחה התביעה העיקרית ורכיביה, בחלקם בלתי ברורים - התביעה העיקרית נדחית.

5.         בתביעה שכנגד נטען כי השוכרת לא פינתה את המושכר, ולפיכך נתבעים הפיצויים המוסכמים בהסכם השכירות (50$ לכל יום איחור, לפי שני סעיפים שונים), עד מועד הגשת התביעה שכנגד (26.4.11), וכן הפרשי דמי שכירות בסך 600 ש"ח. עוד נדרש שם סך של 18,366 - שכר ששולם לב"כ חגית בתביעת הפינוי.

6.         המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא אכן לעניין פינוי המושכר. השוכרת טענה כי פינתה את המושכר ביום 3.4.11, וכי לא היה עליה כלל לפנות את המושכר, שכן לפי דיני החוזים, אם לא ניתנת לה התראה של שלושה חודשים מראש, החוזה מוארך באופן אוטומטי. בהקשר זה יצויין כי טענתה של השוכרת איננה מקובלת, הן מאחר ולא קיימת חקיקה כזו, והן מאחר שבהסכם השכירות נקבע באופן מפורש כי השכירות תסתיים ביום 31.3.11, ולא נקבעו הוראות בדבר הארכת השכירות.

            מהמשך דבריה של השוכרת וכן ממסמכים שונים שהוגשו על ידה הוברר כי  לא פינתה למעשה את המושכר, אלא המשיכה להחזיק בו. לדבריה היא דרשה פעמים רבות מהוברמן להגיע ולהסדיר את החזרת החזקה ואת החזרת הבטחונות, אך אלה לא נענו, ורק ביום 21.4.11 הגיעו הוברמן, ואף זאת לא כדי לקבל את ההחזקה, אלא כדי לצלם את המושכר, ובאותו מעמד גם הוחלף מנעול המושכר. לדברי השוכרת המושכר היה סגור ולא פעל החל מתחילת אפריל 2011. היא הציגה מסמך החתום לדבריה על ידי בעלי חנויות סמוכות למושכר ולפיו איננה נמצאת במושכר מאפריל 2004, וכי המושכר סגור (ת/5). ידוע גם כי השוכרת הודיעה לעירייה בתחילת אפריל על הפסקת השכירות ומאותו מועד החלה הוברמן לקבל את חשבונות המסים והמים של העירייה.

            לעומת זאת, לפי חגית, החנות לא פונתה בתחילת אפריל 2011 והמשיכה להתנהל כרגיל. לדבריה היא ואימה הגיעו למושכר במהלך אפריל ומצאו כי הוא מתנהל כרגיל וכל הסחורה היתה בפנים. אחרי נסיונות להגיע לפשרה עם עורך הדין של השוכרת שלא צלחו (הלה התפטר מייצוגה), התקשר אל הוברמן ביום 12.6.11 אדם שראה שלט ברוסית בחלון כי החנות הינה להשכרה, וגם דיווח כי החנות ריקה (הלה התקשר למספר הטלפון של השוכרת שהיה רשום בשלט, וזו נתנה לו את מספר הטלפון של הוברמן). אז, ולאחר אישור שקיבלו מבאת כוחם, החליפו הוברמן באותו יום את מנעול המושכר.

7.         בחינת טענות הצדדים בעניין זה מגלה כי שניהם לא הצליחו להוכיח כדבעי את טענותיהם. השוכרת יכולה היתה להביא מי משכניה בחנויות הסמוכות למסירת עדות, אך לא עשתה כן, ולשאלת בית המשפט השיבה כי הם עובדים, וכי צריך לזמן אותם.

            חגית לא הביאה ראיות לכך שהחנות היתה מאויישת ופעילה באפריל 2011, ואף לא הביאה תמונות שאישרה כי צולמו על ידה (לדבריה היה קשה לה להתארגן לכך עקב מחלת אמה שהתפרצה סמוך לאחר הדיון בפני כב' השופטת יעקובוביץ).  חגית לא הביאה גם כראיה את השלט ברוסית הנטען על ידה או צילומו.

8.         אין למעשה מחלוקת על כך כי מפתחות המושכר לא הוחזרו על ידי השוכרת להוברמן. לטעמי, הדברים נובעים יותר מאי הבנה מאשר זדון. השוכרת שולטת חלקית בלבד בשפה העברית, והדבר ניכר גם בדיון (שתורגם) וגם במסמכים שהוגשו על ידי השוכרת. השוכרת הראתה בתדפיס שיחות טלפון (ת/3) התקשרויות רבות להוברמן בתקופה הרלבנטית, והדבר מעיד בעיני על רצונה להחזיר את ההחזקה בחנות. שיחות אלה מן הסתם לא הובנו על ידי הוברמן, או שמא התנגדו הוברמן לדרישת השוכרת להתחשבן ולהחזיר לה בטחונות במעמד החזרת ההחזקה. מנגד, ברור כי על השוכרת היה להתייעץ בעניין זה, ואז אולי היה מוסבר לה כי בראש ובראשונה עליה לפנות את המושכר.

            אני סבור כי במועד כלשהו עד סוף חודש אפריל או תחילת מאי פונה המושכר על ידי השוכרת אך ההחזקה בו לא הוחזרה להוברמן. השוכרת טעתה לחשוב כי אין עליה להחזיר את ההחזקה במושכר כל עוד לא נערכת איתה התחשבנות, אך סדר הדברים הנכון הוא כי על השוכרת לפנות את המושכר במועד המוסכם, וכי לאחר מכן, שעה שהמשכירה משתכנעת כי חיובי השוכרת מולאו במלואם, עליה להחזיר לשוכרת את הבטוחות.

            בנסיבות אלה, אינני סבור כי יש להחיל את סעיפי הפיצויים המוסכמים, אך יש לחייב את השוכרת לשלם להוברמן דמי שכירות עבור חודש וחצי מתוך התקופה העודפת של למעלה מחודשיים בה לא נמסרה ההחזקה בחנות, עד תפיסת החזקה בחנות על ידי הוברמן ביום 12.6.11. מאחר שהתביעה הוגשה ב-26.4.11, ונדרשו בה דמי שכירות עד מועד הגשת התביעה, ניתן לפסוק דמי שכירות עבור 26 יום בלבד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ